הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 48848-01-17

לפני כבוד השופטת אסתר שטמר

המבקשת

נצחיה לפינר
ע"י ב"כ עו"ד גיל רון ועו"ד אהרן רבינוביץ

נגד

המשיב
בנק לאומי לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דרור קדם ועו"ד מיכאל טסלר

פסק דין

בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שעוסקת בהמרת מטבע חוץ שמתקבל בבנק לאומי לישראל בע"מ ("המשיב" או "הבנק" ) עבור לקוחותיו.

לטענת המבקשת, הבנק ממיר על דעת עצמו מטבע חוץ שמתקבל בחשבון שקלי של לקוחותיו, למטבע ישראלי, בלי לקבל מן הלקוחות הסכמה לכך.
כתוצאה מכך נגרם ללקוחות נזק בגין העמלה שנגבתה עבור ההמרה, וכן בגין הפרש בין המרה לפי השער היציג לבין המרה לפי שער ההמרה בפועל, שהוא נמוך יותר.
לטענת המבקשת הבנק אינו רשאי לגבות עמלה והפרשי שער ללא אישור.

לטענת הבנק הבקשה לאישור עוסקת בהתנהלות הבנק כאשר מתקבל בחשבון המעבר של הבנק סכום כסף במט"ח עבור לקוח שמנהל חשבון עו"ש שקלי בלבד, שלא נתן הוראה לגבי אותם כספים. הבנק טוען כי עומדות בפניו האפשרויות הבאות: לסרב לקבל את המט"ח עבור הלקוח; לפתוח עבור הלקוח ביוזמת הבנק ומבלי לקבל הוראה מהלקוח חשבון מט"ח, לצורך הפקדת המט"ח שהועבר, בלא להמיר אותו לשקלים; או להמיר את סכום המט"ח לשקלים ולהפקידם בחשבון השקלי של הלקוח.
לטענת הבנק לא ניתן לשמור סכומים במט"ח בחשבון שקלי, והקושי המתואר מביא לכך שכל פעולה שהבנק יבחר לבצע עלולה לחשוף את הלקוח לתוצאות שעלולות להיות בלתי רצויות לו. המבקשת לא הצביעה על מקור נורמטיבי אשר מחייב את הבנק לפנות ללקוחותיו למתן הוראות בגין כל העברת מט"ח לזכותם.

הבנק הבהיר כי בנסיבות ענינה של המבקשת בחירתו להמיר את המט"ח לשקלים ולהפקידם בחשבון המבקשת היתה החלופה בעלת פוטנציאל הנזק הנמוך ביותר עבור המבקשת. יתרה מכך, במקרה של המבקשת יש אינדיקציות לכך שההמרות משקפות את רצונה. כן נטען כי בכל הנוגע למט"ח, הבנק פועל בהתאם להוראות המתקבלות מהלקוח, אם מתקבלות כאלו. במקרים אחרים, ובהעדר הוראות ספציפיות מהלקוח הבנק יוזם פניה ללקוח, ורק אם אינו מקבל ממנו הוראות נאלץ הבנק להפעיל שיקול דעת לטובת הלקוח. לטענת הבנק בקשת האישור אינה מצביעה על נזק כלשהו שנגרם למבקשת או לקבוצה.

הגדרת הקבוצה בבקשת האישור:
"כל בעלי חשבונות אצל המשיב שבוצעה בחשבונם המרה של מטבע חוץ למטבע ישראלי בלי שהם נתנו הוראה לבצע את ההמרה, כל זאת החל משבע שנים לפני הגשת בקשה זו ועד הגשת התביעה הייצוגית לאחר אישורה".

בהסדר הפשרה הורחבה הקבוצה והוגדרה:
"כל לקוחות הבנק שמטבע חוץ שהועבר לזכות חשבונם בבנק הומר למטבע ישראלי, החל מיום 19 בינואר 2010 ועד שיבוצע האמור בסעיף 2.1 להסכם זה" (כלומר עד 10 חודשים לאחר שפסק הדין יהפוך חלוט, ולפי הודעה של הבנק על תחילת ביצוע התחייבותו).

הסעדים שנתבקשו הם: השבה של העמלה שנגבתה בגין המרת מטבע חוץ מבלי שהלקוח ביקש ביצוע ההמרה. לחילופין השבה חלקית, של ההפרש בין המרה לפי השער היציג או שער שיקבע בית המשפט ובין המרה לפי השער בו בוצעה ההמרה בפועל, ולהוסיף לסכומים אלה ריבית בנקאית החלה על יתרת החובה בחשבון, או בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין. וכן הטלת איסור על הבנק להמיר מטבע חוץ ולגבות עמלה בגין כך בלי שהלקוח הורה כן.

בקשת האישור נדונה תחילה ע"י כב' השופט ע' גרוסקופף, אשר המליץ בישיבת קדם המשפט מיום 6.7.2017: " הצדדים מתבקשים לבוא בדברים על מנת להגיע להסדר פשרה. מומלץ לבנק לשקול לשנות כבר עתה את נהליו, כך שכספים המתקבלים במטבע זר בחשבונות בנק שאין להם חשבון מט"ח לא יומרו לשקלים חדשים אלא כאשר מתקבלת הוראה של הלקוח לעשות כן".
בהמשך הגיעו הצדדים להסדר דיוני שלפיו ויתרו על חקירת המצהירים, והגישו סיכומים בכתב.
לאחר דיון נוסף לפני כב' השופט גרוסקופף פנו הצדדים לגישור לפני כב' השופט בדימוס יצחק ענבר, שלאחריו הוגש הסדר הפשרה.

עיקרי הסדר הפשרה

התחייבות הבנק בנוגע לעתיד
א. הבנק מתחייב כי לא יאוחר מ-10 חודשים לאחר שפסק הדין המאשר את הסכם הפשרה יהפוך חלוט, סכום במטבע חוץ שיתקבל לזכות חשבונות לקוחות הבנק לא יומר לשקלים, אלא אם כן ניתן אישור הלקוח לכך. הבנק יודיע על תחילת ביצוע התחייבות זו וימסור הודעה לב"כ הקבוצה.
ב. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, הבנק יהיה רשאי:
(1) בהעדר חשבון מט"ח של הלקוח או אישור להמרת הכספים למטבע ישראלי, להחזיר את הכספים במטבע חוץ לשולח, ללא קבלת הוראות בעניין מהלקוח;
(2) לשמור עבור הלקוח את הכספים שהתקבלו במט"ח, מבלי לקבל הוראות מהלקוח, למשל באמצעות פתיחת חשבון מט"ח, שיהיה כפוף להוראות כל דין ולהסכמים בין הלקוח לבין הבנק. אם יפעל הבנק בדרך זו מבלי לקבל הוראות מהלקוח, לא יגבה עמלה בגין ניהול חשבון המט"ח, אך יהיה רשאי לגבות עמלות בגין פעולות שיבוצעו ע"י הלקוח בחשבון המט"ח.

תשלום לחברי הקבוצה
לקוחות שהועבר לזכות חשבונם סכום במט"ח החל מיום 19.1.2010 ועד יום תחילת ביצוע הסדר הפשרה כאמור לעיל, ובמועד ביצוע ההמרה לא ניהלו חשבון מט"ח, וסכום המט"ח הומר על ידי הבנק לשקלים, יהיו זכאים לקבל פיצוי כמפורט להלן:
א. בגין כל המרה של מטבע חוץ לשקלים בסכום של עד 50,000 ₪ לאחר ההמרה, יזוכה החשבון שאליו הופקד הסכום בסכום שווה ל-30% מעמלת החליפין שנגבתה בגין ההמרה, ו-30% מן הסכום שנגבה בגין הפרשי שער.
ב. בגין כל המרה של מטבע חוץ לשקלים בסכום גבוה מ- 50,000 ₪ לאחר ההמרה, יזוכה החשבון שאליו הופקד הסכום בסכום שווה ל-10% מעמלת החליפין שנגבתה בגין ההמרה, ו-10% מן הסכום שנגבה בגין הפרשי שער.
"הסכום שנגבה בגין הפרשי שער" הוא ההפרש בין המרה לפי השער היציג לבין המרה לפי השער שבו בוצעה ההמרה.
לסכומים אלה תתווסף ריבית בשיעור אחיד, קבוע וסופי של 4.5%, ולא יתווספו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן.
ג. התשלום לפי סעיפים 7.א. ו-7.ב. ישולם לחשבון שאליו הופקד הסכום שהומר לשקלים ממט"ח, בתנאי שבמועד ההשבה החשבון יהיה פתוח. הבנק לא יגבה עמלה בגין זיכוי החשבון.
ד. במקרה שהחשבון שאליו הופקד הסכום שהומר ממט"ח לשקלים יהיה סגור במועד ביצוע ההשבה, וסכום הזכאות של החשבון כמפורט בסעיפים 7.א. ו-7.ב. לעיל יעלה על 35 ₪, הבנק ישלח המחאה לכתובת האחרונה של בעל החשבון הרשומה אצלו.
למרות האמור לעיל מובהר כי לא מוטלת על הבנק חובה לשלוח שיקים במקרים הבאים:
אם הכתובת הרשומה בספרי הבנק של בעל החשבון היא בחו"ל, שאז יהיה הבנק רשאי לשלוח ללקוח הודעה על זכאותו כאמור בהסדר זה חלף משלוח השיק.
אם במועד ביצוע הסכם הפשרה החשבון סגור ולמיטב ידיעתו של הבנק בעל החשבון נפטר או שכתובתו לא רשומה במערכות הבנק. התשלום של חברי קבוצה אלה יועבר כתרומה לקרן לניהול ולחלוקת כספים הנפסקים כסעד, בהתאם להוראות סעיפים 20 ו-27א' בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006.
ה. ב"כ הקבוצה יעבירו לבנק רשימה של פניות של חברי קבוצה בנוגע להמחאות שלא ניתנות לפדיון, לדוגמא עקב פרטי מוטב שלא מאפשרים זאת, בתוך 14 יום לאחר מועד פקיעת תוקף ההמחאות בצירוף של ההמחאות והצהרה של מוטב השיק לפיו הוא לא הפקיד ולא יפקיד את השיק. הבנק יעביר את הסכום הכולל בגין חברי קבוצה אלה לב"כ הקבוצה שיעבירו את הסכומים לחברי הקבוצה בהתאמה. הסכום שיועבר לב"כ הקבוצה ינוכה מהסכום שיש להעביר לקרן. הבנק לא יישא באחריות או חבות בגין גיבוש הרשימה כאמור ולא יהיה חייב לבדוק את נכונות המידע המפורט בה. ב"כ הקבוצה יחזירו לבנק כל סכום שהועבר אליהם ולא שולם על ידם לחברי הקבוצה. הבנק ינהג בכספים אלה כאמור בסעיף ו' להלן.
ו. סכומי הזכאות בגין המחאות שלא ייפדו או שמגיעים לחברי הקבוצה ולא שולמו מכל סיבה אחרת יועברו ע"י הבנק לקרן לניהול ולחלוקת כספים הנפסקים כסעד, בהתאם לסעיף 27א' לחוק תובענות ייצוגיות.

הבנק סבור שאין מקום למינוי בודק מכמה טעמים: אין לבודק יתרון בקביעת סבירותו של המדרג שסוכם ע"י הצדדים בנוגע לסכומי ההשבה לחברי הקבוצה לאור הקושי בזיהויים הפרטני כיום; במסגרת הסכם הפשרה הסכימו הצדדים על מינוי ממונה לפיקוח על ביצוע ההשבה לרבות בדיקת מהלכי הבנק לגיבוש רשימת חברי הקבוצה, בדיקת חישוב הסכומים והוספת הריבית, בדיקת ביצוע ההשבה בפועל וכל הנדרש באופן סביר לשם פיקוח על ביצוע ההשבה; וכן משום שההסדרה העתידית מהווה היעתרות מלאה לסעד שהתבקש בבקשת האישור.
המבקשת אינה מתנגדת לכך שלא ימונה בודק.

לענין הגמול ושכר הטרחה המליצו הצדדים כי הגמול למבקשת יעמוד על 6.4% משווי ההטבה לציבור, בתוספת מע"מ (אם יחול), ושכ"ט ב"כ הקבוצה יעמוד על 16% משווי ההטבה לציבור בתוספת מע"מ. שווי ההטבה לציבור ייקבע לפי סכום ההחזר בפועל, כולל סכומים שיועברו לקרן לניהול ולחלוקת כספים הנפסקים כסעד, בתוספת 30% בגין ההטבה העתידית לציבור הנובעת מהתחייבות הבנק בנוגע לעתיד.

לא נתקבלו התנגדויות להסכם הפשרה.
היועץ המשפטי לממשלה הגיש ביום 21.5.2020 הודעה כי הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים אינם מתנגדים להסדר הפשרה, אך ביקש להעיר לעניין אופן חישוב שכר הטרחה המבוקש ע"י הצדדים:
חישוב ההטבה לציבור לפי 130% מסכום ההשבה בפועל נערך באופן מלאכותי לצורך הגדלת שכר הטרחה והגמול. יש לקבוע את הגמול ושכר הטרחה לפי מדרגות אחוזים מן הפיצוי בפועל, ולא באמצעות הגדלת אחוזי שווי ההטבה לציבור. אם ההסדרה העתידית משמעותית במידה שמצדיקה העלאת שכר הטרחה, יש לעשות זאת במסגרת קביעת אחוזי שכר הטרחה, ולא באמצעות ניפוח מלאכותי של סכום הפיצוי, שממנו ייגזרו הגמול ושכר הטרחה.

לקראת הכרעה בבקשה נתבקשו פרטים נוספים, ואלו נענו על ידי הצדדים בהודעתם מיום 18.8.2020 (בקשר לשיעור הריבית, בקשר לחיובים נמוכים מ-35 ₪, ובקשר לפניית זכאים לסכום נמוך מ-35 ₪).

דיון והכרעה
לאחר עיון בהסדר הפשרה, אני סבורה כי הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ועונה לדעתי על דרישות סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות שזו לשונו:
"בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".

ההסדר שגובש על ידי הצדדים נותן מענה לנושא התובענה הייצוגית ומפצה את חברי הקבוצה בפיצוי כספי ישיר בשיעור מסוים מן הנזק שנגרם להם.
בנוסף לפיצוי הכספי הודיע הבנק בבקשה לאישור הסדר הפשרה, כי בכוונתו לטייב את תהליך הטיפול בכספים במטבע חוץ שמתקבלים אצלו לזכות לקוחותיו. בין היתר יעדכן נהלי עבודה, ויקים מרכז מומחיות עם בנקאים ייעודיים שירכז את הטיפול בסכומים שיקבלו במטבע חוץ. הקמת המרכז תשפר את תהליכי העבודה כך שלא תבוצע המרה של כספים שהתקבלו במטבע חוץ ללא אישור של הלקוח.
אדגיש כי הבנק לא התחייב לאופן הביצוע בהסדר הפשרה, אלא רק כהודעה על כוונה במסגרת הסדר הפשרה. אעיר כי ראוי היה להביע זאת באופן מפורש, ולא להותיר לבחינה מדוקדקת של הסדר הפשרה אל מול הבקשה לאישורו.

נושא נוסף שלא הוסדר מפורשות הוא סכומים נמוכים מ-35 ₪ שיגיעו לחברי הקבוצה. מהבהרת הנושא בהודעת הצדדים (סעיף 2), עולה כי כוונת הצדדים בסעיף 3.5 בהסדר הפשרה היתה להעביר את כל הסכומים הנמוכים מ-35 ש"ח, למעט הללו שישולמו באמצעות ב"כ הקבוצה לפי סעיף 12.7 בבקשה לאישור הסדר הפשרה, לקרן שהוקמה לפי סעיף 27א בחוק תובענות ייצוגיות.

על פי הצהרת הבנק אין אפשרות לזהות את חברי הקבוצה על פי ההגדרה בבקשת האישור: במקרים רבים אין תיעוד של האישורים שניתנו על ידי הלקוחות להמרה ואין לדעת אם ההמרה בוצעה לאחר שניתן אישור, כשאין תיעוד לכך, או שהבנקאי יצר קשר עם הלקוח. לפיכך, ולפי המלצת המגשר, שינו הצדדים את הגדרת הקבוצה בהסכם הפשרה מכפי שהוגדרה בבקשת האישור, והרחיבו את הקבוצה. אני רואה בכך משום תיקון של בקשת האישור, ועל המבקשת לתקן בהתאם את הגדרת הקבוצה המיוצגת בפנקס התובענות הייצוגיות, תוך 10 ימים.

הקושי האחרון הוא שקורא לאישור הסדר הפשרה כפי שהוא: כיוון שלא ניתן לאתר אותם מקרים שבהם לא ניתנו הוראות מראש, ניתן הפיצוי בדיעבד לכל מי שהופקד בחשבונו סכום שמהווה המרה של מטבע חוץ. מטבע הדברים, קבוצה זו רחבה מזו שהוגדרה בבקשת האישור.[ אשר לפיצוי: קשה להעריך אם 30% מהפרשי ההמרה לכל הקבוצה שווים לנזק שנגרם לקבוצה המקורית, אך בהתחשב בשלב שבו מצויה בקשת האישור, ובהתחשב בשווי ההפרש, נראה שראוי לאשר את ההסכם. אוסיף לכך שלא היתה התנגדות של היועץ המשפטי לממשלה להסדר לגופו .

שיעור ההשבה השונה בין המרה לשקלים של עד 50,000 ₪ ומסכום זה ומעלה סביר בעיניי, ומגלם את הסיכון הטמון בתביעה. קיימת סבירות גבוהה יותר שנוצר קשר עם הלקוח ככל שהסכום שהגיע לחשבונו גבוה יותר, בין מצד הבנק בין מצד הלקוח. וגם את האפשרות שעמדה לכל אחד מחברי הקבוצה להגיש תביעה אישית: ככל שהסכום גבוה יותר, כך התמריץ לכך היה גבוה יותר.

מינוי בודק
בנסיבות העניין לא ראיתי לנכון למנות בודק, ולהכביר הוצאות. השבת הסכומים היא בשיעור ראוי להסדר פשרה, ותפוקח על ידי הממונה שהוסכם על הצדדים, רו"ח ניר מרדכי, ממשרד רו"ח קוסט פורר.

גמול ושכר טרחה
במסגרת הסדר הפשרה המליצו הצדדים לשלם למבקשת גמול בשיעור של 6.4% משווי ההטבה לציבור, בתוספת מע"מ (אם יחול), ולב"כ הקבוצה שכ"ט בשיעור של 16% משווי ההטבה לציבור בתוספת מע"מ. עוד הסכימו כי כדי להביא בחשבון את ההסדרה וההטבה לעתיד, שווי ההטבה לציבור יחושב לפי שיעור של 130% מסכום ההשבה בפועל, כלומר מהסכום שיושב בפועל לחברי הקבוצה ולקרן.
נציג היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אלון לוי ליטן, סבר כי הגדלת שיעור ההטבה לצורך חישוב שכר הטרחה והגמול אינה ראויה. ככל שיש חשיבות להסדרה העתידית, ניתן להתחשב בה בשיעור הגמול ושכר הטרחה, ואין צורך להגדיל את בסיס ההטבה באופן מלאכותי. עמדה זו מקובלת עליי עקרונית, למרות שאין צורך להכריע בה במקרה שלפניי, כפי שאראה. אמות המידה המקובלות בפסיקה נפסקו בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט (23.5.2012), ואין צורך להוסיף עליהן אמת מידה נוספת לחישוב, כגון מידת ההשפעה של ההסדר העתידי. ראו לענין זה עמדות שונות של כב' השופטים גרוסקופף וקינר בשני הסדרי פשרה שנדונו בתצ (מרכז) 22715-11-16 יובל לפינר נ' בנק מזרחי טפחות (18.2.2018, 4.8.2019 (על פסק דינו של כב' השופט קינר הוגש ערעור בע"א 6297/19). ניתן להתייחס להשפעת ההסדר העתידי ע"י הגדלת אחוזי שכר הטרחה מתוך סכום הפשרה, לפי הענין. מכל מקום, בענייננו אין מקום להגדלה המבוקשת, או בכלל: ההסדרה העתידית אינה חלק מהסדר הפשרה, אלא ככוונה אפשרית של הבנק, שבאה לידי ביטוי בסעיף 10 בבקשה לאישור הסדר פשרה. ועוד נאמר שם, כי הבנק שומר לעצמו הזכות להתנהל אחרת. אמנם קיימת גם הסדרה עתידית בהסדר הפשרה (סעיף 2 בו). אך כאן התחייב הבנק להפסיק את ההמרה לשקלים ללא אישור הלקוח, בין שניתן מראש בין שניתן להמרה מיוחדת. הבנק לא התחייב להודיע ללקוח כי עליו לאשר את ההמרה או לפתוח חשבון במטבע חוץ. אדרבא, הבנק גם הותיר בידיו אפשרות להחזיר את הכספים לשולח בהעדר הוראות מן הלקוח, או לפתוח חשבון מט"ח ללא עמלה. כלומר שאין כאן התחייבות ברורה בדבר פעולה עתידית, למעט אי גביית עמלה והפרשי שער כאשר לא ניתן אישור הלקוח לכך. במלים אחרות, כמעט שאין רבותא בהסדר העתידי.
בהתחשב באמור לעיל החלטתי לאשר למבקשת ולבאי כחה גמול ושכר טרחה כמבוקש על ידם, 6.4% ו-16% בתוספת מע"מ ככל שהוא חל, בהתאמה. החישוב באחוזים אלו ייערך מתוך סכום ההשבה בפועל, עד 5 מליון ₪. ככל שהסכום יעלה על סכום זה, על חלק השווי שבין 5 - 10 מליון ₪ ישולם גמול בשיעור 4% ושכ"ט בשיעור 11%; על חלק השווי שבין 10 – 20 מליון ₪ ישולם גמול בשיעור 3% ושכ"ט בשיעור 7%, ועל היתרה, ככל שתהיה ישולם גמול בשיעור 2.5% ושכ"ט בשיעור 5%. הכל בצרוף מע"מ ככל שהוא חל.

המבקשת וב"כ נדרשים לפקח על ביצוע הסדר הפשרה. על כן ישולם למבקשת ולבאי כוחה סכום המשקף את מחצית הגמול ושכר הטרחה הצפויים מן הסכום שחושב לטובת הקבוצה, לפי חישוב הבנק, תוך 30 יום. יתרת הגמול ושכר הטרחה תשולם לפי החלטה נוספת שתינתן, לאחר שב"כ המבקשת יודיע כי קיבל את נתוני התשלום מן הבנק ומרו"ח הממונה, בחן אותם, ומצאם מתאימים להסדר הפשרה.

סיכום

ענייננו עומד בדרישות סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות: ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. התובענה עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3,4 ו- 8א לחוק תובענות ייצוגיות, והסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
על כן אני מאשרת את הסכם הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

הסכום שיועבר לקרן ייועד לנושאים הקשורים להגנה על לקוחות של בנקים.

קבוצת התובעים : כל לקוחות הבנק שמטבע חוץ הועבר לזכות חשבונם בבנק הומר למטבע ישראלי, החל מיום 19 בינואר 2010 ועד שיבוצע האמור בסעיף 2.1 להסכם הפשרה.

המבקשת היא: נצחיה לפינר באי כוחה הם: עו"ד גיל רון ועו"ד אהרן רבינוביץ .
עילות התביעה הן, כנטען בבקשת האישור: הפרת חוזה; רשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין; עשיית עושר ולא במשפט לפי סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט; הפרת חובת תום הלב והפרת חובת האמון המוגברת המוטלת על תאגיד בנקאי.

הסעדים שנתבקשו: השבה של העמלות או השבתן באופן חלקי, השבה של הפרש המרת השער והטלת איסור על הבנק להמיר מטבע חוץ ולגבות עמלה כך בלי שהלקוח הורה זאת.

אני מאשרת את ההודעה שהצדדים נסחו, אך יהיה עליהם להוסיף עליו פסקה בדבר שכר הטרחה והגמול, כפי שנפסקו. המודעה תפורסם בעתון "ידיעות אחרונות" או "ישראל היום" וכן באחד העתונים הכלכליים ( "דה מרקר", "גלובס" או "כלכליסט"), וכן בעתון יומי נפוץ בשפה הערבית, בתרגום לערבית. כן תפורסם ההודעה באתר האינטרנט של הבנק. המודעה תפורסם תוך 10 ימים באותיות שגדלן לא יפחת מ-3 מ"מ.

המזכירות תואיל לשלוח עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט, לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

נקבעת תזכורת פנימית לבחינת בצוע ההסכם, ליום 5.9.2021.

ניתנה היום, ג' אלול תש"פ, 23 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.