הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 48699-08-18

לפני
כבוד ה שופט אבי פורג

המבקש:

אסף וקנין

נגד

המשיבה:

CHECKBOX LLC

פסק דין
(אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית)

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה (להלן: "הבקשה") במסגרת התובענה הייצוגית שהוגשה בתיק שבכותרת (להלן "התובענה"), לפי חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 (להלן: "החוק").
רקע והשתלשלות ההליך
1.בתביעה ובבקשה לאשרה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") נטען כי המשיבה, המחזיקה ומהפעילה של אתר האינטרנט USHOPS, מפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), בכך שאינה מציגה את השירות המוצע על ידה לצרכן בשקלים בלבד, אלא בדולרים (ככל שמדובר בשירות יבוא אישי) או לחילופין בכך שאינה ממירה את מחיר השירות המוצע על ידה לצרכן בדולרים, על פי שער המכירה להעברות והמחאות שבו מוכר בנק ישראל את מטבע החוץ, אלא על פי שער גבוה יותר (ככל שמדובר בשירות הובלת מטענים); היחס לו טוענת המשיבה (90/10), בין השירותים הניתנים על ידיה בארצות הברית לבין שירותי הובלת המטענים שלה הוא יחס מלאכותי; המשיבה מציגה, בתנאי השימוש שלה, מצג שווא לפיו המרת המטבע בכל הנוגע לשירות הובלת המטענים תתבצע לפי השער הנמוך-שער המחאות, ורק לגבי שירותים נוספים שמבוצעים בארצות הברית כדוגמת איחוד ופיצול חבילות, תתבצע ההמרה לפי השער הגבוה- שער מזומנים בתוספת 3%; אין אזכור לשערים המורכבים והמשוקללים שהמשיבה עושה בהם שימוש, כאשר צרכן סביר לא יכול ללמוד עליהם בעת ביצוע העסקה וגם לא מתוך החשבונית שמופקת לאחריה, אשר אינה כוללת כל פירוט אודות שער החליפין; וכן נטענו טענות נוספות כמפורט בבקשת האישור.
2. עוד בטרם התקיים דיון בבקשת האישור, הצדדים קיימו בניהם הידברות והוגשה הבקשה לאישור הסדר פשרה. במסגרת הבקשה נטען, כי המשיבה כפרה בטענות המבקש שהועלו נגדה בבקשת האישור והפנייה המוקדמת, לרבות הטענה כי הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן; עוד נטען בבקשה, כי המשיבה הצהירה שהשירות שהיא מספקת באמצעות אתר האינטרנט שלה מורכב ממספר שירותים שונים (לוגיסטיים ומסחריים), כך שלא מדובר בשירות אחד וכולל שחלקו מתבצע בישראל (שאז לפי חוק הגנת הצרכן קיימת חובה להציג את המחיר בשקלים חדשים בלבד , או לחילופין להמיר את מחיר השירות על פי שער המכירה להעברות והמחאות שבו מוכר בנק בישראל את מטבע החוץ); כן צוין בבקשה, כי המשיבה הצהירה שבכל מקרה רכיב השילוח נמוך מ-10% מהשירות הכולל שהיא מספקת ללקוח ולכן אף אם ניתן לראות ברכיב השילוח ככזה שעליו חלה המגבלה הקבועה בחוק הגנת הצרכן ביחס לשער ההמרה, הרי שהיא עומדת בחובה זו שכן היא מחילה באופן קבוע ואוטומטי שער המרה נמוך (כקבוע בחוק הגנת הצרכן) על כ-10% מן החיוב הכולל בכל חיוב.
3. ביום 10.9.19 הגישו הצדדים את הבקשה, במסגרתה נתבקשה גם הוספת מבקש נוסף, טל אבירן אשר לגביו נטען, כי עובר להגשת בקשת האישור הוא פנה אל המשיבה בפנייה מוקדמת, והעלה בפניה טענות דומות לאלו שנטענו, בין היתר בבקשת האישור. לבקשה צורף גם תצהיר תומך מטעמו של מר אבירן. במסגרת ההסדר הוסכם בין הצדדים כי יבקשו מבית המשפט להוסיף את מר אבירן כמבקש נוסף לבקשת האישור.
4. ביום 12.9.19 התקיים דיון בבקשה, במסגרתו הסבירו הצדדים לבית המשפט את מהות הפשרה.
5. ביום 22.9.19 לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה האמור שהוגש ביום 10.9.19 וכן שמעתי את טענות הצדדים, וכן לאחר שעיינתי בתצהירים ובמודעות שצורפו, לרבות תצהיר המשיבה שצורף לבקשה ביום 22.9.19, נתתי הוראות בדבר פרסום הודעה על הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה, והעברת העתקים ממנה לגורמים הנדרשים, הפרסומים בוצעו, לא הוגשו התנגדויות וכן לא הוגשה עמדה מטעם הממונה על הגנת הצרכן. עם זאת הוגשה בקשה יציאה מן הקבוצה כפי שיפורט בהמשך.
6. ביום 8.12.19 הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי הגורמים המקצועיים במד ינה לא מצאו לנכון להביע עמדה ביחס לבקשה, לחיוב או לשלילה.
עיקרי הסכם הפשרה
7. הוספת מבקש נוסף
כאמור לעיל, הצדדים במסגרת הבקשה ביקשו להוסיף כמבקש נוסף את מר טל אבירן, ת.ז XXXXXX426, מאחר שפנה בפנייה מוקדמת למשיבה עובר לבקשת האישור והעלה בפניה טענות דומות לטענות שהועלו בבקשת האישור. לאחר שעיינתי גם באמור בתצהירו של מר אבירן שצורף לבקשה, איני רואה מקום שלא להעתר לבקשה זו מהטעמים האמורים ואני מורה על צירופו של מר טל אבירן כמבקש נוסף בבקשה (ולבקשה זו התייחסתי גם בהחלטתי מיום 22.9.19) .
8. הגדרת הקבוצה
"כל מי שהמשיבה גבתה ממנו במסגרת השירות שהיא מספקת, כספים ביתר תוך הצגת מחיר השירות במטבע הדולר או תוך המרתו באמצעות שימוש בשערי חליפין גבוהים המותרים לה על-פי הדין או על-פי תנאי השימוש שלה, בשבע השנים שקדמו למועד הגשת בקשת האישור ועד למועד מתן פסק-דין חלוט;"

9. התחייבות המשיבה על פי הסדר הפשרה
במסגרת הסדר הפשרה, הוסכם כי במשך תקופה של 12 חודשים מהיום הקובע (היום בו הפך אישור בית המשפט את ההסדר לסופי וחלוט) , כל משתמש רשום באתר האינטרנט של המשיבה, יקבל הנחה בעת קבלת שירות באתר האינטרנט של המשיבה. ההנחה תהיה בשיעור 10% מהעלות הכוללת של החיוב או 5$ (חמישה דולר ארה"ב), הנמוך מבניהם (להלן: " מנגנון ההנחה").
ככל שבחלוף 12 חודשים מהיום הקובע, סך הכספים שמומשו על ידי חברי הקבוצה יהיה נמוך מסך של 1,000,000 ₪ (מיליון ₪) (להלן: " סכום ההטבה לקבוצה"), יופעל מנגנון ההנחה לתקופה נוספת של 24 חודשים.
ככל שבתום 36 חודשים מהיום הקובע, כמתואר לעיל, תיוותר בידי המשיבה יתרת כספים מסכום ההטבה לקבוצה, היא תועבר על ידי ב"כ המשיבה לידי הקרן שהוקמה לפי סעיף 27א לחוק.
לשם רכישת שירותים מהמשיבה יש צורך לבצע כניסה לחשבון האישי באמצעות כתובת דוא"ל וסיסמא. לכן, בעת ביצוע רכישת שירותים מהמשיבה, ההנחה תינתן באופן אוטומטי, קרי עובר לביצוע התשלום הסופי, יוצג בפני חבר הקבוצה סכום ההטבה שקוזז מדרישת התשלום הסופית, כלומר, גם חבר קבוצה שלא הובא לידיעתו מידע אודות ההטבה כאמור, יזכה לקבל את ההטבה בבואו לרכוש שירותים מהמשיבה.
כן הגיעו הצדדים להסכמות נוספות, לפיהן בעת רכישת שירות מהמשיבה, תציג המשיבה בפני משתמש באתר, עובר לביצוע התשלום הסופי את העלות הכוללת של כלל השירותים בו יחויב הצרכן בדולרים ובשקלים. המשיבה תפרט בפני המשתמש באתר, עובר לביצוע התשלום הסופי, את עלותם, בדולרים, של השירותים שניתנים לו, לרבות עלות: המשלוח, ביטוח, איחוד/פיצול חבילות, מע"מ ומסים בישראל. כמו כן, עובר לביצוע התשלום הסופי יוצג בפני המשתמש באתר קישור, ברור ובולט לעין, לעמוד אינטרנט שבו יוצגו בפניו שערי המטבע בהם המשיבה עושה שימוש עבור השירות, תוך אבחנה בין השירותים השונים.
המשיבה אף תעדכן את תנאי השימוש המופיעים באתר האינטרנט שלה ותצהיר בהם כדלקמן:
(א) אודות שערי המטבע בהם היא עושה שימוש עבור כל שירות המוצע על ידה לצרכן.
(ב) כי השירות המוצע על ידה מורכב משירותים שונים (שירותי לוגיסטיקה ושירות הובלת מטענים), כך שלא מדובר בשירות אחד כולל, אלא בשירות שחלקו מתבצע בישראל (המחייב אותה להציג את השירות המוצע על ידה לצרכן בשקלים בלבד או לחילופין להמיר את מחיר השירות המוצע על ידה לצרכן בדולרים, על פי שער המכירה להעברות והמחאות שבו מוכר בנק בישראל את מטבע החוץ).
(ג) כי 90% מהשירות המוצע על ידה (קרי, החלק של השירות הלוגיסטי) מבוצע בארצות הברית ורק 10% מהשירות המוצע על ידה הוא שירות של הובלת מטענים (המחייב כאמור להמיר את מחיר השירות, על פי שער המכירה להעברות והמחאות שבו מוכר בנק בישראל את מטבע החוץ).
בנוסף לאמור, המשיבה התחייבה לשלם את חלקה השני של האגרה בתובענה הייצוגית לפי תקנה 7א(א)(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז -2007, ותשפה את המבקש (מר וקנין) על סכום האגרה ששילם בתוספת הפרשי הצמדה למדד .
בכל הנוגע לפרסום ההטבה, התחייבה המשיבה לפרסם את פרטי ההטבה כאמור לעיל, באופן ראוי ובמיקום טוב בעמוד הראשי של אתר האינטרנט שלה (קרי, לא בגופן קטן מידי ולא בתחתית העמוד), וזאת החל מהיום הראשון לחודש הקלנדרי המתחיל סמוך אחרי היום הקובע ובמשך שלוש שנים, קרי עד ליום האחרון של החודש הקלנדרי ה-36 שאחרי היום הקובע, או עד למועד שבו יסתיים מימוש סכום ההטבה, המוקדם מבניהם.
בחלוף 12 חודשים, 24 חודשים ו-36 חודשים מהיום הקובע תגיש המשיבה לבית המשפט דיווח אודות מימוש סכום ההטבה לקבוצה. במידה וסכום ההטבה לקבוצה ימומש במלואו (1,000,000 ₪) עובר למועדי הדיווח כאמור, תדווח על כך המשיבה לבית המשפט בסמוך לכך. ב"כ המבקש יהיו רשאים מעת לעת, לקבל אסמכתאות אודות מימוש ההטבה.
10. מעשה בית דין
בסעיף 19 ל בקשה צויין כדלקמן:
"אישור הסדר הפשרה יהווה מעשה בי-דין כלפי המבקש, מר אבירן וחברי הקבוצה בקשר עם כל הטענות, העילות והסעדים הנזכרים בעילות הבקשה לאישור והתביעה ובהסדר הפשרה ובהם בלבד. דהיינו, כל עניין או עילת תביעה או טענה או עובדה, בקשר עם אי עמידת המשיבה בהוראות סעיפים 2, 4, 17ד וחלק ב' לתוספת הראשונה לחוק הגנת הצרכן; סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; סעיפים 25(ב1), 39 ו-61(ב) חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973; וכן חוק עשיי עושר ולא במשפט."

בסעיף 20 לבקשה צויין עוד, כי:
"אישור הסדר הפשרה לא יהווה מעשה בי-דין כלפי חברי הקבוצה בקשר עם טענות, עילות וסעדים אשר נכללו בו."

בהסדר הפשרה עצמו, כתבו הצדדים בסעיף ה.7 כי:
"אישור ההסדר יהווה מעשה בי-דין כלפי המבקש וחברי הקבוצה בקשר עם כל הטענות, העילות והסעדים הנזכרים בעילות התביעה ובקשת האישור ובהסדר ובהם בלבד."

בסעיף 8ה להסדר הפשרה צויין גם כן, כי:
"אישור ההסדר לא יהווה מעשה בי-דין כלפי חברי הקבוצה בקשר עם טענות, עילות וסעדים אשר לא נכללו בו."

11. המלצה בדבר גמול, שכ"ט והוצאות שמבוקש לאשר על פי הסדר הפשרה
על-פי המלצת הצדדים, המפורטת בסעיף ח' להסדר הפשרה, המשיבה תשלם למבקש ים, סך כולל של 20,000 ₪ (10,000 ₪ כגמול למבקש, מר וקנין, ו-10,000 ₪ כגמול למר אבירן). על פי המוצע, הגמול ישולם בתוך 30 ימים מהיום הקובע. בנוסף, חשבונם האישי של כל אחד מהמבקשים, באתר האינטרנט של המשיבה, יזוכה בסך השווה ל-5,000 ₪, אשר יוכלו לשמש אותם בעת רכישת שירותים המוצעים על ידי המשיבה באתר האינטרנט שלה, וזאת לתקופה של 36 חודשים, כאשר יובהר, כי בכל עסקה יוכלו המבקשים לעשות שימוש בהטבה השווה לסך של עד 50% מעלות השירות אותו רכשו מהמשיבה. כך ולצורך הדוגמה, במידה והמבקשים ירכשו מהמשיבה שירות בעלות של 100$ (מאה דולרים) הם יוכלו לממש הטבה בסך של עד 50$ (חמישים דולרים).
על-פי המוצע המשיבה תשלם לידי ב"כ המבקשים סך כולל של 170,000 ₪ בתוספת מע"מ, אשר יתחלק בחלקים שווים בין עוה"ד יעקב ישראלי ורמי איתן לבין עוה"ד אסף פינק. כלומר, סך כולל של 85,000 ₪ בתוספת מע"מ ישולמו לידי ב"כ המבקש, עוה"ד יעקב ישראלי ורמי איתן וכן סך כולל של 85,000 ₪ בתוספת מע"מ ישולם לידי ב"כ המבקש עוה"ד אסף פינק.
מוסכם כי שכר הטרחה ישולם לב"כ המבקש באופן הבא:
(1) 40% משכר הטרחה ישולם בתוך 30 ימים מהיום הקובע;
(2) 30% משכר הטרחה ישולם בתוך 12 חודשים מהיום הקובע;
(3) 30% משכר הטרחה ישולם בתוך 15 חודשים מהיום הקובע;

12. בקשה לפטור ממינוי בודק
הצדדים עותרים בבקשתם, בכפוף להעברת העתק בקשת האישור והבקשה דנן לממונה על הגנת הצרכן למתן הוראה שלא למנות בודק לפי סעיף 19(ב) לחוק. עמדתם של הצדדים באשר להיעדר הצורך במינוי בודק נובעת מכך, שלטענתם הסדר הפשרה מבוסס על גילוי נאות ועדכון תנאי השימוש באתר האינטרנט של המשיבה מחד גיסא והטבה מפצה לחברי הקבוצה מאידך גיסא. לפיכך, הסדר הפשרה לטענתם, צפוי להיטיב הן עם חברי הקבוצה והן עם משתמשים עתידיים באתר האינטרנט של המשיבה. בנוסף, נוכח מנגנון ההטבה, הרי שביצועו אינו מצריך בחינה חשבונאית ואינו מתבסס על עניינים מקצועיים מורכבים, ולכן בחינת סבירותו והיותו הוגן ומאוזן הוא עניין משפטי, הכרוך בבחינת הסיכויים והסיכונים של הצדדים, ובנסיבות אלה שיקול דעתו של בודק אינו עדיף על שיקול דעתו של בית המשפט. לעומת זאת, מינוי בודק במקום בו לא נדרש עלול לסרבל ולהאריך שלא לצורך את הדיון בבקשות לאישורי הסדרי פשרה ראויים ואף להכביד בעלויות לא נדרשות. בנסיבות אלה ונוכח האמור לעיל, טוענים הצדדים, כי אין לבודק יתרון ככל שהוא על פני שיקול דעתו של בית המשפט ומינויו יגרום לסרבול הדיון בבקשה, לעיכוב בהחלת פתרון צודק, יעיל והוגן לציבור, וכן יגרום לעלויות מיותרות.
אישור הסדר הפשרה
13. סעיף 19 לחוק קובע כך:
"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".
...
(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:
(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;
(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;
(ג) עיקרי הסדר הפשרה.
(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:
(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;
(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;
(ג) השלב שבו נמצא ההליך;
(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);
(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;
(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר."

14. הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה היא:
""כל מי שהמשיבה גבתה ממנו במסגרת השירות שהיא מספקת, כספים ביתר תוך הצגת מחיר השירות במטבע הדולר או תוך המרתו באמצעות שימוש בשערי חליפין גבוהים המותרים לה על-פי הדין או על-פי תנאי השימוש שלה, בשבע השנים שקדמו למועד הגשת בקשת האישור ועד למועד מתן פסק-דין חלוט."

15. עילות התובענה נגד המשיבה: עילות התביעה כפי שפורטו בבקשת האישור הן : הפרת סעיפים 2, 4, 17ד וחלק ב' לתוספת הראשונה לחוק הגנת הצרכן; עוולת הרשלנות על פי סעיפים 36-35 בפקודת הנזיקין (נוסח חדש); הפרת סעיפים 25(ב1), 39 ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג- 1973; ועשיית עושר ולא במשפט, על פי חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט- 1979.
16. השאלות המשותפת לחברי הקבוצה: השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה הינן בסוגיה, האם המשיבה גבתה במסגרת השירות שהיא מספקת, תשלומים בניגוד לדין, ת וך הצגת המחיר במטבע הדולר או תוך המרתו למטבע השקל באמצעות שימוש בשערי חליפין גבוהים מהמותר.
17. הסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשת האישור הם: קביעה לפיה המשיבה פעלה בניגוד לדין או לתנאי השימוש; להורות למשיבה לחדול מגביית סכומים ביתר, במסגרת הצגת המחיר עבור השירות שלה במטבע הדולר או תוך שימוש בשערי חליפין גבוהים מהמותר לה על פי דין או תנאי שימוש; להורות למשיבה לעדכן את תנאי השימוש שלה כך שיעלו בקנה אחד עם הוראות הדין ובכלל, ובכל הנוגע להצגת המחיר במטבע השקל בפרט; ככל שהמשיבה רשאית להציג את מחיר השירות שלה במטבע הדולר, להורות לה להציג ללקוחותיה, מראש ובאופן ברור, הן בתנאי השימוש שלה, הן בשלב רכישת השירות והן לאחר הרכישה (בקבלה שהיא מנפיקה), את אופן המרת מחיר השירות ממטבע הדולר למטבע השקל, לרבות את שערי החליפין שמעורבים בהמרה זו; להורות למשיבה להשיב לחברי הקבוצה את כל הסכומים שהיא גבתה ביתר ו/או בגין נזקיהם, המסתכמים בסכום מוערך של 15,000,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהמועד שיקבע בית המשפט ועד לתשלומו בפועל או כל סכום אחר בהתאם לנתונים המצויים בידי המשיבה.

18. סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין
לאחר עיון בהסדר הפשרה, ובטיעוני הצדדים, אני סבור כי הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בעניינם של חברי הקבוצה ועונה על דרישות סעיף 19 (א) בחוק.
ההסדר עונה על הסיכויים והסיכונים הטמונים בבקשת האישור, בהתחשב במשאבים ובזמן השיפוטי שהיו כרוכים בניהול התיק, חלף אישור הסדר הפשרה, עד להכרעה חלוטה.
הסדר הפשרה כולל כאמור גילוי נאות והצגת עלות כוללת של כלל השירותים בהם יחויב הצרכן בדולרים ובשקלים, וזאת עובר לביצוע התשלום הסופי, לרבות קישור, ברור ובולט לעין, לעמוד האינטרנט שבו יוצגו בפני הצרכן שערי המטבע בהם המשיבה עושה שימוש, תוך אבחנה בין השירותים השונים. כמו כן, ההסדר כולל עדכון תנאי השימוש המופיע ים באתר האינטרנט של המשיבה. בנוסף, ההסדר כולל הטבה כספית ללקוחות המשיבה הם המשתמשים הרשומים באתר האינטרנט שלה בסך מצטבר של 1,000,000 ₪, כאשר, ככל שבתום 36 חודשים מהיום הקובע תיוותר בידי המשיבה יתרת כספים מסכום ההטבה שלא מומשה, היא תועבר על ידי ב"כ המשיבה לידי הקרן שהוקמה לפי סעיף27א לחוק.

אומנם הסדר הפשרה אינו מייעד את סכום ההטבה באופן ישיר לחברי הקבוצה שניזוקה אולם בנסיבות המקרה שוכנעתי כי אין מקום להורות על השבה לחברי הקבוצה. שכן, הנזק/ההחזר הצפוי לכל אחד מחברי הקבוצה הוא נמוך מאחר ומדובר בהפרשי שער ביחס לסכום השווה ל - 10% מהתמורה שמקבלת המשיבה וכן, מדובר, לטענת הצדדים, במנגנון מסורבל. בנוסף, ניתן להניח שלפחות חלק מחברי הקבוצה שהשתמשו בשרותי המשיבה בעבר הם משתמשים רשומים באתר האינטרנט שלה גם כיום וממשיכים להשתמש בשירותיה ולפיכך גם הם ייהנו מאותה הנחה/הטבה במסגרת ההסדר .
ברור גם כי הפשרה שהושגה בשלב זה מייתרת את הצורך בניהול ההליך לגופו.
נוכח כל האמור לעיל, אני סבור, כי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. הסדר הפשרה אף מעניק סעדים ראויים בדמות גילוי נאות לעתיד כאמור וכן בדמות אותה הטבה כספית. לפיכך, אני סבור שמדובר בסעד הולם וניהול ההליך לא היה מביא בהכרח לתועלת גדולה יותר לקבוצה.
בהתחשב בכל האמור לעיל וכן בהתחשב בכך שהסדר הפשרה הושג בשלב מקדמי טרם נשמעה בקשת האישור לגופ ה, בכך שיש בהסדר הפשרה להביא לחסכון בזמנו של בית המשפט והצדדים, ובהתחשב בסיכויי התביעה ובהסדר הכולל גם גילוי נאות מצד המשיבה וגם סעד מתאים, אני סבור כי הסדר הפשרה עונה על הסיכויים והסיכונים הטמונים בבקשת האישור כאמור לעיל וכן אני קובע כי בקשת האישור עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית.

19. לבית המשפט הוגשה בקשה מצד לקוח של המשיבה, מר עידו בשן, לצאת מהסדר הפשרה, בגינה התרתי את הוצאתו מהסדר הפשרה במסגרת החלטתי מיום 13.11.19.
20. לבית המשפט לא הוגשו התנגדויות להסדר הפשרה או בקשות נוספות, פרט לבקשת מר עידו בשן כאמור ליציאה מהקבוצה וגם היועץ המשפטי לממשלה והממונה על הגנת הצרכן בחרו שלא להגיב להסדר.
אשר על כן ובהתאם לכל הנימוקים שלעיל, יש לאשר את הסדר הפשרה המוצע וליתן לו תוקף של פסק דין.
21. פטור ממינוי בודק
במקרה דנן, איני סבור כי יש צורך במינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק. הבודק ממונה בכדי לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה, על מנת לשמור על האינטרסים של הקבוצה ולהבטיח שההסדר ראוי וסביר וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.
בענייננו, אני סבור שהסדר הפשרה מבטיח את התכליות האמורות.

22. גמול למבקשים ושכר טרחת עורך הדין המייצג
המבקשים עותרים לקבל סך כולל של 20,000 ₪ (10,000 ₪ כגמול למבקש, מר וקנין, ו-10,000 ₪ כגמול למבקש, מר אבירן) ולקבלת זיכוי בחשבונם האישי של כל אחד מהם באתר האינטרנט של המשיבה, בסך השווה ל-5,000 ₪. כן עותרים המבקשים לקבלת שכר טרחה עבור באי כוח ם בסך של 170,000 ₪ בתוספת מע"מ, אשר יתחלק בחלקים שווים בין עוה"ד יעקב ישראלי ורמי איתן לבין עוה"ד אסף פינק.
אני סבור, כי הסכומים האמורים עומדים בקנה אחד עם התועלת הצפויה בהתאם להסדר הפשרה ללקוחות המשיבה לעתיד לרבות אותו חלק מחברי הקבוצה הנמנה עליהם . במקרה דנן, המבקש ובא כוחו פעלו על מנת לחסוך בזמן שיפוטי ועל מנת להביא להטבה משמעותית בדבר הסדר הצופה פני עתיד והמגלם גם שווי כספי. ב"כ המבקש והמבקש נטלו על עצמם גם סיכון בהגשת התובענה ובניהולה, וכן השקיעו בה השקעה לא מועטה, לרבות ניהול המו"מ לקרות ההסדר.

נוכח האמור לעיל, מצאתי את הסכומים המומלצים כגמול למבקש ים וכשכר טרחה לב אי כוחם סבירים והולמים את נסיבות ההליך .
הגמול ישולם למבקשים בתוך 30 ימים מהיום הקובע והזיכוי לחשבונם בתנאים המוסכמים .
בשונה מהמבוקש, שכר טרחה לבאי כוח המבקשים ישולם באופן הבא:
(1) 40% משכר הטרחה ישולם בתוך 30 ימים מהיום הקובע;
(2) 30% משכר הטרחה ישולם בתום 1 3 חודשים מהיום הקובע;
(3) 30% משכר הטרחה ישולם בתום 37 חודשים מהיום הקובע;
המשיבה תגיש דיווח אודות ביצוע התחייבויותיה על פי ההסדר לרבות התקדמות הליך מימוש סכום ההטבה ללקוחותיה כאמור, לב"כ המבקשים ולבית המשפט בחלוף 12 חודשים, 24 חודשים ו – 36 חודשים מהיום הקובע. ב"כ המבקש ים יבדקו את הדיווחים ויודיעו בסמוך לאחר מכן לבית המשפט את עמדתם לגבי עמידת המשיבה בסיום חובותיה על פי ההסדר.
ככל שמימוש ההטבה יסתיים קודם למועדים לעיל, יוקדם מועד תשלום שכר הטרחה, באישור בית משפט.

סוף דבר
23. אני מאשר את הסדר הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין. המשיבה תפעל על פי התחייבויותיה בהסדר.
24.אני מאשר גמול למבקשים ושכר טרחה לבא י כוח ם כאמור בסעיף 22 לעיל.
25.אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק באופן שנוסח ההודעה שצורף כנספח לבקשה יתוקן כך שי פורטו בו: הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה, עילות התובענה נגד המשיבה, השאלות המשותפות לחברי הקבוצה (כאמור בסעיפים 14-16 לפסק הדין) וכן שהסדר הפשרה המלא עומד לעיון באתר האינטרנט של המשיבה תוך הפניה מתאימה אליו מדף הבית של המשיבה.
הצדדים יגישו לאישורי תוך 7 ימים נוסח מתוקן של ההודעה, לאישור.
לאחר מתן האישור לנוסח ההודעה, היא תפורסם ב שני עיתונים (עיתון רב תפוצה ועיתון כלכלי כמו הארץ או גלובס) באותיות שגודלן לא יפחת מ – 3 מ"מ. בנוסף תפורסם ההודעה (יחד עם ההסדר המלא) באתר האינטרנט של המשיבה עד ליישומו המלא של ההסדר (עם לינק מעמוד הבית של המשיבה). המשיבה תישא בעלות הפרסום.
תז"פ ומשימה למתן החלטה ליום 29.12.19.
512937126. המזכירות תעביר פסק דין למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, כ"א כסלו תש"פ, 19 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.