הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 40689-04-19

מספר בקשה:5
בפני
כבוד ה שופטת הדס עובדיה

מבקש

שמואל משולם
באמצעות עו"ד שלום קמיל

נגד

משיבה
דינמיקה רשת חנויות תקשורת בע"מ
באמצעות עוה"ד הלה פלג ואיילת גלעדי

החלטה

לפניי בקשת המבקש לחייב את המשיבה בגילוי מסמכים ספציפיים ובמתן מענה לשאלות (להלן: "בקשת הגילוי") שהוגשה בגדרי בקשה לאישור תובענה כייצוגית.
בבקשת האישור נטען כי המבקש חויב על-ידי המשיבה בתשלום בגין שירות תיקונים למכשירו הנייד, אף על פי שלא פנה למשיבה ולא התקשר עמה לקבלת שירותי תיקונים או כל שירות אחר.
הגדרת הקבוצה שבשמה מבוקש לאשר את ניהול התובענה כייצוגית היא: "כל לקוחות המשיבה אשר חויבו על ידה במשך שבע השנים שקדמו להגשת בקשה זו, בגין שירותי תיקונים/ביטוח (להלן: "השירותים"), ואשר לא התקשרו כלל עם המשיבה בכל התקשרות שהיא." (ע' 2 לבקשת האישור, ההדגשה במקור).
המבקש עותר להורות למשיבה לגלות בתצהיר ולאפשר לעיין במסמכים הבאים:
מספר ההליכים המשפטיים שנפתחו והסתיימו בפיצוי הלקוחות בין בפשרה ובין שלא בפשרה, בשבע השנים האחרונות, כאשר עילת התביעה הייתה צירוף לקוח לשירותי המשיבה ללא הסכמת הלקוח וללא הסכם בין הלקוח למשיבה.
מספר התלונות שהתקבלו אצל המשיבה בעילה המוזכרת לעיל, בשבע השנים האחרונות.
מספר התלונות שהגיעו למשיבה בעילה המוזכרת לעיל, והסתיימו בפיצוי הלקוח, בשבע השנים האחרונות שלא במסגרת הליך משפטי.
בנוסף עותר המבקש להורות למשיבה להשיב על השאלות הבאות:
האם נפתחו הליכים משפטיים כנגד המשיבה בעילה של צירוף לקוחות לשירותי המשיבה ללא הסכמת הלקוח וללא הסכם בין הלקוח למשיבה? אם כן כמה הליכים כאלה נפתחו בשבע השנים האחרונות? וכמה הסתיימו בפיצוי הלקוחות בשבע השנים האחרונות?
האם התקבלו אצל המשיבה תלונות בעניין העילה המוזכרת לעיל? אם כן, מה מספר התלונות בשבע השנים האחרונות?
האם פוצו לקוחות בעקבות התלונות שהגיעו למשיבה, שלא בהליך משפטי? אם כן על כמה לקוחות מדובר בשבע השנים האחרונות?

טענות הצדדים בבקשת הגילוי, בתמצית
המבקש טוען כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים וכי בקשת האישור עומדת בדרישה לקיומה של תשתית ראייתית ראשונית בהתאם להוראות תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן: " תקנות תובענות ייצוגיות"); כי קיומם של המסמכים בידי המשיבה לא הוכחש על-ידה בתשובתה לפניית המבקש למשיבה לגילוי מסמכים; וכי אין בגילוי המסמכים ובמענה לשאלות כדי להכביד על המשיבה.
המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה טוענת כי בקשת הגילוי הוגשה באיחור, לאחר חלוף המועד הקבוע להגשתה בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; כי מרבית הבקשות לגילוי מסמכים וכל השאלות לא הופנו אליה כנדרש קודם להגשת בקשת הגילוי; כי בקשת הגילוי רחבה וכוללת מידע שאינו רלוונטי להליך; וכי המבקש כשל מלהעמיד את התשתית הראייתית הלכאורית לאישור התובענה כייצוגית.
בתגובתו טוען המבקש כי יש לדחות את טענותיה הפרוצדוראליות של המשיבה וכי טרם התקיים קדם משפט ראשון בתובענה; כי הדרישה למסמכים ולמענה על שאלות היא קצרה וממוקדת וממילא המשיבה השיבה בשלילה לפנייתו אליה טרם הגשת בקשת הגילוי; כי המסמכים והתשובות לשאלות רלוונטיים ודרושים על-מנת לאפשר למבקש להצביע על גודל הקבוצה (ס' 17-22 לתגובה); וכי הוצגה על-ידו תשתית ראייתית ראשונית לאישור התובענה כייצוגית.

דיון והכרעה
התנאים למתן צו לגילוי ועיון במסמכים בשלב הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית קבועים בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות. לפי תקנה זו, על המבקש צו כאמור להראות כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים למחלוקת ולשלב שבו נמצא ההליך; ומקום שמבקש הצו הוא בעל הדין שהגיש את בקשת האישור עליו להראות בנוסף כי העמיד תשתית ראייתית ראשונית להתקיימות התנאים לאישור התובענה כייצוגית בהתאם לסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. לצד דרישות אלה, על המבקש צו לגילוי ועיון במסמכים לעמוד ביתר התנאים והמגבלות שחלים באופן כללי על הליכי גילוי מסמכים, ובכלל זה עליו להראות שהמסמכים מצויים בידו או בשליטתו של בעל הדין שכלפיו מופנית הבקשה; כי מתן הצו המבוקש יביא לפישוט וייעול ההליכים; וכי לא יהיה בצו הגילוי משום הטלת עול בלתי סביר על הצד שכנגד (ראו: רע"א 906/19 הוכברג נ' פרטנר תקשורת בע"מ (07.04.2020); רע"א 1361/18 אסם השקעות בע"מ נ' סורוקר, פסקה 7 (26.6.2018); רע"א 8649/17 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' תגר, פסקה 17 (16.4.2018); רע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נז(4) 513, 519 (2003).
כפי שנפסק, על-אף שבתקנות תובענות ייצוגיות אין התייחסות פרטנית לסוגיה של מענה על שאלונים, יש להחיל את התנאים המנויים בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות גם כאשר עסקינן בבקשה למתן צו המורה להשיב על שאלות בשלב הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית - ראו: רע"א 4632/18 Volkswagen AG נ' גולן , פסקה 9 (26.12.2018); רע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' זליכה, פסקה 11 (29.3.2016).
לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה מסקנתי היא כי המבקש לא הראה שהמסמכים המבוקשים על ידו רלוונטיים למחלוקת ולשלב שבו נמצא ההליך. לעמדת המבקש הנתונים שמבוקש לגלותם דרושים לו על-מנת לאמוד את גודל הקבוצה (ראו לדוגמה סעיפים 17, 19 ו- 22 לתגובה לתשובה). אולם, ההלכה היא כי שאלת גודל הקבוצה מקומה להתברר בשלב הדיון בתובענה הייצוגית לגופה – אם וכאשר תאושר ככזו. כפי שנפסק :
"אין מקום להקדים אחרית לראשית ולהורות על גילויים של מסמכי התביעות כבר בשלב הדיון בבקשת אישור התובענה כייצוגית רק למטרת בירור גודל הקבוצה ". ראו לאחרונה: רע"א 2929/19 גולדברג נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 9 להחלטת כבוד השופטת ברון (13.2.2020) וההפניות הנזכרות שם: רע"א 9811/17 אל על נתיבי אויר בישראל בע"מ נ' מנירב, פסקה 16 (24.10.2019); רע"א 3608/18 יפאורה – תבורי בע"מ נ' שוקרון, פסקה 14 (1.7.2019); ע"א 8037/06 ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ, פסקה 67 (4.9.2017).
לאור האמור הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ג סיוון תש"פ, 15 יוני 2020, בהעדר הצדדים.