הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 31356-08-19

לפני
כבוד ה שופטת אסתר שטמר

המבקש

  1. רומן גנקין
  2. ולדימיר יורצ'נקו

על ידי ב"כ עו"ד חגי פרידלר ועו"ד שלומי ברכה

נגד

המשיבה
1. קשת טעמים בע"מ
על ידי ב"כ עו"ד שי פניני
2. שיווק רוסמן בע"מ
על ידי ב"כ עו"ד אברהם מורל

פסק דין

(בעניין המבקש 1 והמשיבה 1)

בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

לטענת המבקשים, מר רומן גנקין ("המבקש 1" או "המבקש") ומר ולדימיר יורצ'נקו ("המבקש 2"), המשיבות מתנהלות באופן פסול ובלתי חוקי כאשר הן מחייבות את הלקוחות במחיר המוצרים הנמכרים במעדניות שלהן, ללא הפחתת משקל האריזה.

המשיבה 2 הגישה בקשה למחיקת בקשת האישור על הסף ולחילופין להעברת ההליך (לפי סעיף 7(א)(2) בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006) לבית משפט השלום בחיפה, שם מתנהלת תובענה ייצוגית נגד המשיבה 2. המשיבה 2 טענה כי התובענה הקודמת עוסקת בשאלות משפטיות ועובדתיות דומות לאלה שעולות בבקשת האישור דנא. לטענת המשיבה 2, אין יריבות בינה לבין המבקש 1: נטען כי המבקש 1 רכש מוצרים מאת המשיבה 1, ואילו המבקש 2 רכש מוצרים מן המשיבה 2. מדובר בשתי עסקאות נפרדות, ולכן היו צריכות להיות מוגשות שתי בקשות נפרדות. עוד טענה המשיבה 2 להעדר סמכות מקומית בבית משפט זה, מאחר שכל סניפיה של המשיבה 2 נמצאים בצפון הארץ, וכריכת עניינה עם זה של המשיבה 1 מלאכותית. לבקשת צדדים אלו עוכב מתן החלטה בבקשה למחיקה על הסף עד לאחר מיצוי הידברות ביניהם.

ביום 18.12.2019 הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה בין המבקש 1 לבין המשיבה 1, שבה ינתן פסק דין זה. עיקרה הפסקת ההתנהלות המתוארת בבקשת האישור, ופיצוי בדמות הטבה כללית לציבור הרוכשים.
בדיון מיום 8.1.2020 התבקשו ב"כ הצדדים להבהיר את אופן חישוב ההטבה; להוסיף התחייבות שלא תהיה העלאת מחירים שמטרתה מימון הסכם הפשרה; וכן לתקן את ההודעה לפרסום באופן שיוצג בה קישור לאתר אינטרנט, בין של ב"כ המבקש, בין של המשיבה או בא כוחה. ביום 17.3.2020 הוגש לבית המשפט הסדר מתוקן.

עיקרי הסדר הפשרה

הסדרה לעתיד
4. המשיבה התחייבה שלא לחייב את הצרכנים במשקל האריזה – הן ביחס למוצרים שנרכשים בתפזורת במעדניה הן ביחס למוצרים שנרכשים באריזות וואקום, ולפעול למניעת טעויות במהלך שקילת המוצרים. לטענתה, בעקבות בקשת האישור החלה לפעול להטמעת נוהלי השקילה ללא אריזות אצל כלל עובדיה, והיא משקיעה בכך משאבים לרבות הדרכות ופיקוח.
המשיבה התחייבה לקיים מערך בקרה ופיקוח כדי למנוע את המקרים בהם נשקלת אריזת המוצר כחלק מהמוצר עצמו.
המשיבה התחייבה לקיים הדרכה והנחייה לעובדים הרלוונטיים על אודות אופן שקילת המוצרים ללא אריזתם, תוך 30 יום ממועד אישור הסדר זה. בנוסף הודיעה על מעבר לשקילה אוטומטית אשר יבטיח שיוזן תחילה משקל האריזה והמשקל יאופס ("טרה"), כך ששקילת המוצר תערך לאחר הפחתת משקל האריזה.

פיצוי לקבוצה
פיצוי בהליכים אחרים שהתבררו בעקבות הפניה המוקדמת
5. לדברי הצדדים, לאחר פניה של מר תומאס שחאדה באותו נושא, שלא הגיעה כדי הליך משפטי, התחייבה המשיבה לשינוי שיטת שקילת המוצרים שהיא מוכרת, כך שיימנעו טעויות אנוש בשקילת המוצרים. המשיבה פיצתה את הפונה ולטענתה העניקה הנחות בסך 300,000 ₪ לצרכנים עתידיים.
בנוסף, במסגרת הסדר פשרה בת"צ (שלום חיפה) 58615-10-18 שמואל נ' קשת טעמים שלפי הודעת הצדדים בעת הגשת הבקשה הנוכחית טרם אושר, המשיבה הציעה להעניק הנחות למוצרים שקילים בגובה של 200,000 ₪.

פיצוי בגין התובענה
6. המשיבה תפצה את הציבור בסכום של 1,050,000 ₪ במתן הנחות קופה בשיעור 1.5% עד4% משווי קנייה של מוצרים שנמכרים לפי יחידת מידה. ההנחה תופיע רק בחשבונית, בשלב התשלום, ולא תפורסם ע"י המשיבה לצד המוצרים או בכל מקום אחר. עצם מתן ההנחה לא יביא להעלאת מחירים של המוצרים שבהסדר לפני תחילת מתן ההנחה או בתקופת מתן ההנחה. ההנחה תוענק בנוסף לכל הנחה אחרת, ככל שקיימת כזו.

7. הצדדים בקשו שלא למנות בודק, שכן ההסדר מבוסס בין היתר על הערכות ועובדות ואין בידי המשיבה נתונים מדויקים ועל כן חושב הפיצוי בדרך של אומדן. המשיבה תגיש תצהיר סמנכ"ל כספים, מנכ"ל או רו"ח מבקר שיעיד על מתן ההנחות, תוך פירוט לפי חודשים. ההסדר אינו דורש מומחיות וחישובים כלכליים אשר דורשים בדיקת בודק. לדעת הצדדים אין לבודק ערך מוסף ומינויו עלול לעכב את ביצוע הסכם הפשרה ולהעמיס הוצאות נוספות ומיותרות.

8. הצדדים המליצו לשלם למבקש גמול של 25,000 ₪, וכן להשיב לו אגרת בית משפט ועלויות הבדיקות שערך, 6,500 ₪ כנגד הצגת חשבונית מס כדין. כן המליצו לשלם לב"כ המבקש שכ"ט בסכום של 170,000 ₪ (המהווים כ-16% מהיקף ההטבה לציבור) בתוספת מע"מ כדין כנגד חשבונית מס כדין.

9. הבקשה לאישור הסדר פשרה שהגישו הצדדים פורסמה לעיון הציבור ביום 20.4.2020 ונמסרה לעיון היועץ המשפטי לממשלה.
לא נתקבלו התנגדויות להסכם הפשרה.
היועץ המשפטי לממשלה הגיש ביום 24.6.2020 הודעה כי הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים לא מצאו לנכון להביע עמדה לחיוב או לשלילה.

דיון

10. לאחר עיון בהסדר הפשרה, לאחר שקבלתי הסברים נוספים, ולאחר שתוקן כאמור לעיל, אני סבורה כי הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ועונה לדעתי על דרישות סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות שזו לשונו:
"בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".

11. ההסדר שגובש על ידי הצדדים עונה לנושא התובענה הייצוגית. המשיבה טענה שאין בידה נתונים מדויקים על אודות היקף השקילה עם אריזה ובלעדיה. ממילא קשה יהיה לבחון זאת בדיעבד. הבחינה שהציעה המשיבה מבוססת על תצהירה של גב' רבקה אפרים, מנהלת הכספים של המשיבה. התחשיב מבוסס על ממוצע משוקלל של מחירי המוצרים שנמכרים במעדנייה, ועל היקף רכישת ניירות אריזה, תוך הפחתת פחת תפעולי ושימוש עצמי שנובע מהצורך בכיסוי המוצרים בסוף כל יום עבודה, סה"כ 10%. לפי חישוב זה הועמד הנזק על 1,034,057 ₪ לכל התקופה. מובן שאין מדובר בחישוב מדויק, אך בחישוב שיש בו אינדיקציה ראלית , שמבוסס על שנתיים עם נתונים, והתאמתן ליתר השנים.
בנוסף נזכרו בבקשת האישור מוצרים שהמשיבה החלה למכור בשנת 2018, כשהם ארוזים על ידי היצרן, והמשיבה לא בחנה את משקלם ללא אריזה. הגב' אפרים אמדה את הנזק בגינם בכ-100,000 ₪.
זאת ועוד, החשש העיקרי בהסדרים מסוג זה הוא שהמשיב ישיג אותו רווח בדרכים אחרות, כגון העלאת מחירים. הגב' אפרים התחיבה בשם המשיבה שלא יועלו מחירים בשל הצורך במימון הסדר זה, ולא יועלו מחירי המוצרים שבגינם תינתן ההנחה ה"עיוורת" בקופה. הגב' אפרים התחייבה אישית לפקח על כך.
יש לקבל התחייבות זו, ולהוסיף עליה התחייבות של ב"כ המבקש, ששכרו יותנה בין היתר בפיקוח על האמור.

12. הואיל ומדובר במשיבה שכבר כשלה בעבר, ולכאורה כשלה באותו נושא שוב – יש חשיבות רבה לסכום הפשרה, שיהיה גבוה מזה שניתן בפעמים הקודמות. הסדר פשרה שכולל פיצוי לציבור בסכום קרוב לסכום הנזק הכספי שנגרם הוא הסדר ראוי, בפרט בשלב מוקדם זה, שטרם דיון בבקשת האישור. זאת ועוד, ההתחייבות שלא לחזור על אותה התנהלות מגובה בהתחייבות אישית של נושאת משרה במשיבה. אין לדעת, כמובן, אם ההסדר מרתיע דיו, ואולם יש לקוות שהבחינה הקרובה על ידי הלקוחות, כפי שנעשה כאן, תביא לשיפור התנהלות המשיבה.

מינוי בודק
13. בנסיבות העניין לא ראיתי לנכון למנו ת בודק, ולהכביר הוצאות. הפיצוי בשיעור ראוי להסדר פשרה, והוסבר ופורט ע"י מנהלת הכספים של המשיבה.

גמול ושכר טרחה
14. הצדדים המליצו לשלם גמול בסכום של 25,000 ₪, הוצאות בסכום של 6,500 ₪ ושכ"ט בסכום של 170,000 ₪ (המהווים כ-16% מהיקף ההטבה לציבור) בתוספת מע"מ כדין כנגד חשבונית מס כדין.
בהתחשב בשיעור הפיצוי אני סבורה כי שיעור הגמול ושכר הטרחה עולים בקנה אחד עם המקובל בפסקה (ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט (23.5.2012)).

15. המבקש וב"כ נדרשים לפקח על ביצוע הסדר הפשרה, הן לענין התשלום הן לענין אי העלאת מחירי המוצרים של המשיבה. לשם כך אקבע להלן את סדרי תשלום הגמול ושכר הטרחה.
ההוצאות במלואן, ומחצית הגמול ושכר הטרחה ישולמו למבקש ולבאי כוחו תוך 30 ימים.
יתרת שכר הטרחה והגמול ישולמו לפי החלטה נוספת שתינתן לאחר שתתקבל הודעת המשיבה, מלווה בתצהיר מנכ"ל או סמנכ"ל כספים או רו"ח מבקר מטעמה בדבר ביצוע ההסדר. המבקש יבחן את הנתונים ויביע עמדתו. כמו כן יצהיר על הפעולות שנקט לבחינת עמידת המשיבה בהתחייבותה שלא להעלות את מחירי המוצרים כאמור בתצהירה של הגב' אפרים. ב"כ המבקש יפרט מהן הפעולות שנקט כדי לעמוד באחריות שהוטלה עליו לעיל.

סיכום
16. ענייננו עומד בדרישות סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות: ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. התובענה עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3,4 ו- 8א לחוק תובענות ייצוגיות, והסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
על כן אני מאשרת את הסכם הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

17. קבוצת המבקשים: "כל מי שרכש ו/או צרך מוצרי חלב ו/או מוצרי בשר ו/או מוצרי דגים אשר נמכרים לפי משקל באריזה מראש או בתפזורת ו/או בכל דרך אחרת על ידי המשיבה בשבע השנים שקדמו למועד הגשת התביעה ובקשת האישור (8.2019) ועד למועד הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה".
מובן כי לצורך בקשת אישור זו אין המדובר אלא במי שחויבו בתשלום עבור משקל האריזה.
המבקש הוא : רומן גנקין באי כוחו הם: עו"ד חגי פרידלר ועו"ד שלומי ברכה .

18. עילות התביעה הן, כנטען בבקשת האישור: הטעיה לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן תשמ"א- 1981; הפרת חובת גילוי ואי הצגת מחיר האריזה בניגוד לסעיפים 4 ו-17 לחוק הגנת הצרכן ולסעיף 1 (א) לתקנות הגנת הצרכן תשנ"א-1991; הפרת חוזה לפי סעיף 2-1 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970; ניהול מו"מ שלא בתום לב וקיום חוזה שלא בתום לב בניגוד לסעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973; עשיית עושר ולא במשפט לפי סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט תשל"ט-1979; התרשלות לפי סעיף 36-35 לפקודת הנזיקין; הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין.

הסעדים שנתבקשו: צו הצהרתי לפיו המשיבות פעלו שלא כדין בכך שלא הפחיתו את משקל האריזה ממחיר המוצרים הנמכרים על ידן במשקל. צו עשה לפיו על המשיבות למכור ללקוחותיהן את המוצרים הנמכרים לפי משקל בניכוי אריזתם; וכן צו עשה לפיו על המשיבות למסור את כל המידע הרלוונטי לצורך הוכחות וכימות הנזק; וכן להורות למשיבות לפצות את חברי הקבוצה והמבקש בגין הנזקים שנגרמו להם הן בגין הנזק הממוני בשל תשלום על מוצר שלא רכשו בפועל ובשל הכעס התסכול והאכזבה בשל הונאת המשיבות אותם, בכך ששילמו עבור כמות מוצר שכלל לא נרכש על ידם.

19. אני מאשרת את ההודעה שהצדדים נסחו. המודעה תפורסם בשני עתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה. המודעה תפורסם תוך 10 ימים באותיות שגדלן לא יפחת מ-3 מ"מ.
כן תפורסם ההודעה באתר האינטרנט של המשיבה, בקישור ישיר מדף הבית, עד סיום ההליך.

20. המזכירות תואיל לשלוח עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט, לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

נקבעת תזכורת פנימית לבחינת בצוע ההסכם, ליום 1.9.2021.

ניתנה היום, כ"ג תשרי תשפ"א, 11 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.