הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 27678-11-14

לפני
כבוד ה שופטת אסתר שטמר

התובעים

1.שאול מוסאי
2.מרדכי מוסאי
ע"י ב"כ עוה"ד א' אקסלרוד

נגד

הנתבעת

כור מתכת גרופ בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ע' סאסי

פסק דין

בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת תובענה ייצוגית, לאחר שהגשתה אושרה בהחלטת כב' השופט ע' גרוסקופף.

התביעה היא לסעד הערכה לפי סעיף 338 בחוק החברות, תשנ"ט – 1999. התובעים היו בעלי מניות בחברת פלג-ניא בע"מ, אשר לא נענו להצעת רכש של הנתבעת בשנת 2014, ומניותיהם נרכשו על ידי הנתבעת בכפייה (סעיף 337 בחוק החברות).

בקשת האישור נתמכה בחוות דעת רו"ח זוהר אברהם, ובמסגרתה הוערך שווי המניה במועד הצעת הרכש בסכום של 5.1 ₪ למניה. על כן טענו התובעים כי המחיר שננקב בהצעת הרכש (1.8 ₪) לא ייצג את ה"שווי ההוגן" של המניות, ובקשו לפסוק את ההפרש לבעלי המניות שלא נענו להצעת הרכש. הנתבעת טענה כי מחיר הצעת הרכש מייצג "שווי הוגן", ויש אינדיקציות שוק המלמדות על כך באופן מובהק: עסקה שנערכה זמן קצר קודם לכן, שבמסגרתה רכשה הנתבעת את מניות קרן כלירמרק אופורטיוניטי, שותפתה לשליטה בחברת פלג-ניא בע"מ, במחיר הצעת הרכש (1.8 ₪ למניה) (" עסקת כלירמרק"), וכן היענות מרבית הגופים המוסדיים להצעת הרכש. התגובה נתמכה בחוות דעת מר ירון צ'רנוביץ ,שהעריך את שווי המניה בסכום של 1.65 ₪ למניה.

לאחר דיון הוכחות שבמסגרתו נחקרו הצדדים והמומחים מטעמם, ולאחר שהשופט גרוסקופף הציע לגבש הסדר פשרה לפי 3 ₪ למניה, הנתבעת הודי עה כי היא מעוניינת בניהול ההליך וניתן צו להגשת סיכומים מטעם הצדדים.

החלטת האישור

בהחלטה מיום 22.1.2018 אושרה התובענה הייצוגית. בהחלטת האישור קבע השופט גרוסקופף כי בנסיבות המקרה אין באינדיקציות שעליהן הצביעה הנתבעת כדי לייתר את הצורך לבחון את הוגנות המחיר שהוצע במסגרת הצעת הרכש בהתאם למבחן הרגיל שקבע בית המשפט העליון להפעלת סעד הערכה: קביעת השווי הפנימי של החברה כעסק חי לפי שיטת היוון תזרימי המזומנים העתידיים (DCF – Discounted Cash Flow). בנוסף נקבע כי עיון בהערכות השווי שהגישו הצדדים מלמד כי קיימות ביניהם מחלוקות כלכליות – חשבונאיות המצדיקות את אישור הבקשה לניהול התובענה כייצוגית, ומינוי מומחה מטעם בית המשפט על מנת שיגיש הערכת שווי אובייקטיבית שתסייע לבית המשפט להכריע במחלוקת.
עילת התביעה שבגינה אושרה התובענה כייצוגית: מכירה כפויה של מניות בתמורה פחותה משווין ההוגן.

בעקבות מינויו של השופט גרוסקופף לבית המשפט העליון, הועבר התיק לטיפולי.
הסדר הפשרה

הצדדים הגיעו להסדר פשרה שאלו עיקריו:
סכום הפשרה הועמד על 700,000 ₪, שמייצגים מכפלה של כמות המניות של החברה שנרכשו בהצעת הרכש מחברי הקבוצה (532,427 מניות) בסכום פיצוי למניה של 1.3 ₪. כלומר, בהתחשב בכך שהמשיבה שלמה 1.8 ₪ למניה, החישוב נעשה לפי שווי של 3.1 ₪ למניה.
הצדדים הבהירו כי סכום הפשרה כולל הן את הפיצוי הסופי לחברי הקבוצה הן גמול ושכר טרחה לתובעים ולבאי כוחם. לסכום זה יתווסף החזר הוצאות שישולם לתובעים ותשלום מע"מ על שכר טרחת בא כוחם.

הומלץ לשלם לתובעים גמול בסכום של 35,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחם בסכום של 122,500 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף סוכם לשלם לתובעים החזר הוצאות בסכום של 19,567 ₪.

הצדדים סברו שאין צורך במינוי בודק משום שסכום הפשרה מהווה שיפור להצעת בית המשפט; משום שהצעת בית המשפט ניתנה לצדדים בסיומו של הליך הוכחות בבקשת האישור, וברור כי סכום גבוה מן הסכום המוצע על ידי בית המשפט הוא סכום הוגן וסביר; משום שאופן התשלום בהסדר הוא על פי חישוב אריתמטי פשוט; ומשום שמינוי בודק יביא להוצאות נוספות ויעכב את ביצוע ההסדר.

הואיל והסכמת הצדדים היתה לסכום ברוטו, שכלל את הגמול ושכר הטרחה, סברתי שעל הנתבעת להעלות את התשלום לקבוצה, באופן שיתאים להצעת בית המשפט, שכן לרוב הכוונה בסכום פשרה הוא לסכום נטו, ולהוסיף עליו את הגמול ושכר הטרחה. הנתבעת הסכימה והעמידה את שווי המניה שממנו נגזר הפיצוי על 3.20 ₪ למניה (דיון מיום 2.7.2018).

לאחר שעיינתי בבקשה לאישור ההסדר ושמעתי הסברי הצדדים לשאלות הראשוניות, ולאחר התיקון שלעיל, לא ראיתי טעם לדחות את הבקשה לאישור ההסדר על הסף, והוא פורסם ברבים והועבר לעיון היועץ המשפטי לממשלה ולרשות לניירות ערך.
לא התקבלו התנגדויות.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה
היועץ המשפטי לממשלה הגיש "הודעה אודות אי התנגדות להסדר הפשרה" בה הסב את תשומת הלב לנקודות הבאות:
הוצע לאמץ מנגנון דומה לזה שאומץ על ידי בית המשפט בת"צ (מחוזי ת"א) 4425-01-10 סמדר חפץ נ' מקסאל השקעות בע"מ (1.8.2013) שעיקרו צו למסלקת הבורסה להעביר לידי הנאמן נתונים ביחס לאחזקות חברי הקבוצה באגרות החוב בהתאם להגדרת הקבוצה בהסדר; וצו לחברי הבורסה להעביר את הפיצוי ללקוחות בהתאם לאחזקותיהם, על פי הנחיות הנאמן, לאחר שהנאמן יעביר לכל חבר בורסה את חלקו היחסי בסכום הפיצוי. חברי הבורסה יעבירו לנאמן את יתרת הכספים שלא חולקה על ידם וכן פרטי חברי הקבוצה שלא ניתן היה להעביר להם את הפיצוי. הנאמן יפעל להעברת הפיצוי תוך שימוש בתקנה 13(ב) ב תקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010 ("תקנות תובענות ייצוגיות"). ככל שלא יהיה ניתן לאתר מי מחברי הקבוצה הנותרת, תועבר היתרה לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד (סעיף 27א ב חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 ("חוק תובענות ייצוגיות")).
הוצע לשנות את הגדרת "ענייני הבקשה לאישור והתובענה" (סעיפים 2.3, 6.3.1 בהסכם), ובעיקר את התיבה "בין אם ידועים במועד חתימת הסכם הפשרה ובין אם יתבררו בעתיד...".
קיים קושי לאשר מעשה בית דין ביחס לנושאים שלא נכללו בבקשת האישור, במיוחד כאלו שאינם ידועים לחברי הקבוצה. האמור כובל את חברי הקבוצה לעילות שאמנם כלולות בבקשת האישור אך מבוססות על עובדות שאינן ידועות להם.

הוצע לקבוע כי חלק משמעותי משכר הטרחה (ולכל הפחות מחצית ממנו) ישולם לאחר השלמת ביצוע ההסדר.

יש לשים לב לכך כי חישוב "סכום הגריעה" (סעיף 2.14 בהסכם הפשרה) אינו מתחשב בכך שחלק מהסכום שמשולם על ידי הנתבעת עתיד להשתלם כגמול ושכר טרחה, ולא להגיע לידיהם של חברי הקבוצה.

ביום 12.9.2018 התקיים דיון בהערות היועץ המשפטי לממשלה. ב"כ הנתבעת הבהיר כי גם כאשר מדובר ב"בין אם יתבררו בעתיד" הכוונה היא רק לעניינים שהועלו בבקשת האישור ובתובענה.
הצדדים הסכימו להערת היועץ המשפטי לממשלה בכל הקשור לאופן איתור חברי הקבוצה. ב"כ התובעים קיבל את הערות היוה"מ לעניין הגמול ושכר הטרחה, לרבות תשלום מחצית שכר הטרחה בתום ההליך, אך בקש כי הגמול לתובע ישולם מראש במלואו (עמ' 51, שורות, 18-19, 22, 25-26).

אישור ההסדר

לאחר עיון בהסדר הפשרה, בטיעוני הצדדים ובעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אני סבורה כי הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בעניינם של חברי הקבוצה, ועונה לדעתי על דרישות סעיף 19(א) ב חוק תובענות ייצוגיות שזו לשונו:
"בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה...".

ההסדר שגובש על ידי הצדדים נותן מענה לנושא התובענה הייצוגית: חברי הקבוצה יפוצו לפי שווי מניה של 3.2 ₪ (לעומת מחיר הצעת הרכש של 1.8 ₪ למניה).
ההסדר מבוסס על הצעת השופט ע' גרוסקופף שניתנה לאחר שמיעת כל העדויות בתיק, לגבש הסדר פשרה "המבוסס על ערך מניה של 3 ₪" (דיון מיום 9.12.2015).
לכתחילה הסכימו הצדדים לשלם לחברי הקבוצה פיצוי לפי שווי מניה של 3.1 ₪. שווי זה גילם סכום ברוטו שממנו הומלץ לשלם לתובע ולבא כוחו גמול ושכר טרחה. משום שסברתי כי יש להעלות את שווי התשלום לקבוצה, תיקנו הצדדים את ההסדר והעמידו את שווי המניה שממנו נגזר הפיצוי על 3.20 ₪.
שווי הפיצוי עולה בקנה אחד עם קביעות בית המשפט בהחלטת האישור. כך למשל, בית המשפט קיבל את עמדת הנתבעת כי עסקת כלירמרק מהווה "אינדיקציה רלוונטית לקביעת השווי ההוגן" (סעיף 55 בהחלטה), אולם סבר, על פי חומר הראיות שהוצג לפניו באותו שלב, כי אין בכך אינדיקציה מספיקה לכך ששווי החברה באותה עת השתקף במחיר הצעת הרכש.
בית המשפט ציין כי "קשה להכריע איזו הערכת שווי מדויקת יותר, מבלי לצלול לעומקם של דברים, ומבלי לבחון באופן פרטני את ההנחות השונות העומדות בבסיס המודל, זו מול זו" והוסיף כי "כל אחד מהצדדים תמך את בחירותיו וחישוביו בהסברים כלכליים ונתונים עובדתיים אשר על פניו אינם מופרכים" (סעיף 77 בהחלטה).
סכום הפשרה משקף פתרון שלוקח בחשבון את האמור לעיל, ואת עמדות המומחים, ומכל הטעמים שלעיל – יש לאשרו.

חלוקת כספי הפיצוי: הצדדים קיבלו את הצעת היועץ המשפטי לממשלה שלפיה יינתן צו למסלקת הבורסה ולחברי הבורסה. אני מאשרת את הסכמת הצדדים וקובעת כי ההסדר יבוצע לפי המנגנון שנקבע בפסק הדין בעניין חפץ. ב"כ התובעים ישמש נאמן לביצוע הסדר הפשרה (סעיף 2.16 בהסדר הפשרה).
בהתאם לתקנה 13(ב) ב תקנות תובענות ייצוגיות תש"ע-2010 , וכאמור בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, הנאמן יפנה למרשם האוכלוסין לאיתור כתובתם של חברי קבוצה שלא ניתן היה להעביר להם את הפיצוי.
ככל שעדיין תיוותר יתרה, היא תועבר לתרומה לקרן לניהול ולחלוקת כספים הנפסקים כסעד בתובענות ייצוגיות, שהוקמה לפי סעיף 27א ב חוק תובענות ייצוגיות.
הסכום שיועבר לקרן ייועד לחינוך פיננסי.

מעשה בית דין: בדיון שהתקיים בהסדר הפשרה הבהיר ב"כ הנתבעת כי הכוונה היא רק לעניינים שהועלו בבקשת האישור ובתובענה, כך שעניין זה בא על פתרונו.
מינוי בודק
אין מקום למנות בודק להערכת ההסדר. שווי הפיצוי מבוסס על הצעת בית המשפט לאחר שמיעת כל העדויות בתיק, לרבות עדויות המומחים מטעם הצדדים, והתרשמות בית המשפט מהן. גם היועץ המשפטי לממשלה לא עמד על מינוי בודק.
על כן לא מצאתי לנכון למנות בודק ולהכביר הוצאות.

גמול ושכ"ט
הצדדים המליצו לשלם לתובעים גמול בסכום של 35,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחם בסכום של 122,500 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף סוכם לשלם לתובעים החזר הוצאות בסכום של 19,567 ₪.

בהתחשב בגובה הפיצוי, במינויו של ב"כ התובעים נאמן לביצוע ההסדר, ובשים לב לשלב הדיון שלאחר אישור התובענה הייצוגית – מצאתי לנכון לאשר את הסכומים המומלצים שעומדים באמות המידה שנקבעו לעניין ז ה בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט (23.5.2012).

תפקיד התובעים ובא כוחם לא הסתיים, ועליהם לפקח גם על אופן הביצוע של הסדר הפשרה. על כן, הוצאות התובעים ומחצית מן הגמול ושכר הטרחה ישולמו תוך 30 יום. המחצית השניה תשולם לפי החלטה נוספת שתינתן, לאחר שהנתבעת תמציא אישור רו"ח מטעמה בדבר ביצוע ההסדר, וב"כ התובעים יודיע כי קיבל את נתוני הנתבעת בדבר ביצוע ההסדר, בחן אותם, ומצאם מתאימים להסדר הפשרה.
הנאמן יגיש דו"ח שבו יפרט את ביצוע הסדר הפשרה, עד 28.4.2019.

סיכום

כאמור, ענייננו עומד בדרישות סעיף 19 ל חוק תובענות ייצוגיות: ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. על כן אני מאשרת את הסכם הפשרה, על התיקונים שנערכו בו בהחלטה זו, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

קבוצת התובעים היא: "כל בעלי המניות מהציבור שלא נענו להצעת הרכש שפרסמה הנתבעת למניות פלג ניא בע"מ (להלן: "החברה") ביום 14.5.2014, שהתקבלה ובוצעה בחודש יוני 2014 (להלן: "הצעת הרכש") ואשר מניותיהם בחברה נרכשו על ידי הנתבעת במכירה כפויה בהתאם להוראות סעיף 337 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999".
התובעים הם מר שאול מוסאי ומר מרדכי מוסאי. בא כוחם הוא עו"ד אלי אקסלרוד.
עילת התביעה היא: מכירה כפויה של מניות בתמורה פחותה משווין ההוגן.
הסעד שנתבקש: סעד של הערכה, בהתאם להוראות סעיף 338(א) בחוק החברות.

הצדדים יגישו לאישורי נוסח של מודעה בדבר אישור הסדר הפשרה. המודעה תפורסם תוך 10 ימים מיום אישור הנוסח בשני עתונים יומיים רבי תפוצה, באותיות שגדלן לא יפחת מ-3 מ"מ.

המזכירות תואיל לשלוח עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט, לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.
נקבעת תזכורת פנימית לבחינת בצוע ההסכם, ליום 28.5.2019.

ניתן היום, כ"ה שבט תשע"ט, 31 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.

אסתר שטמר, שופטת