הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 23139-05-16

מספר בקשה: 20
לפני
כבוד ה שופט מיכאל תמיר

מבקש

איתי לנואל
באמצעות ב"כ עו"ד עמית מנור, עו"ד יוקי שמש ועו"ד אורי ברעם

נגד

משיבות

  1. SAMSUNG ELECTRONICS CO., LTD
  2. סמסונג אלקטרוניקס ישראל בע"מ

באמצעות ב"כ עו"ד גיל אוריון ועו"ד אמיר ורון

3. ROYAL PHILIPS ELECTRONICS N.V.
4. פיליפס אלקטרוניקס (ישראל) בע"מ
באמצעות ב"כ עו"ד יוסי אשכנזי, עו"ד חיים מכלוף ועו"ד אור דיסקין

החלטה

לפניי בקשה להכיר בהמצאת כתבי בי-דין לשתיים מהנתבעות בתובענה (משיבות 1 ו- 3) באמצעות חברות שנטען כי הן מורשות שלהן בישראל (משיבות 2 ו- 4), וזאת לפי תקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 (להלן ובהתאמה " תקנה 482(א)" ו- " התקנות"). הבקשה נתמכת בתצהיר של המבקש, מר איתי לנואל.

בתחילה התבקשה הכרה בהמצאה גם לנתבעת נוספת בתובענה, LG ELECTRONICS INC., אך זו הגיעה להסדר דיוני עם המבקש בנוגע להמצאת כתבי בי-הדין ולמחיקת הבקשה בהתאם, וניתן להסדר זה תוקף של החלטה.

בבקשה התבקש בית המשפט לקבוע כי המצאת כתבי בי-דין למשיבה 2, סמסונג אלקטרוניקס ישראל בע"מ (להלן "סמסונג ישראל") מהווה המצאה כדין למשיבה 1, SAMSUNG ELECTRONICS CO., LTD (להלן "סמסונג קוריאה") שנטען כי היא המורשה של סמסונג קוריאה בישראל. משיבות 1 ו- 2 יחד ייקראו להלן " סמסונג".

כמו-כן התבקש בית המשפט לקבוע כי המצאת כתבי בי-דין למשיבה 4, פיליפס אלקטרוניקס (ישראל) בע"מ (להלן "פיליפס ישראל") מהווה המצאה כדין למשיבה 3, ROYAL PHILIPS ELECTRONICS N.V. (להלן "רויאל פיליפס"). משיבות 3 ו- 4 יחד ייקראו להלן " פיליפס".

סמסונג ישראל הגישה תשובה לבקשה הנתמכת בתצהיר של מר גיא היבש ופיליפס הגישו תשובה לבקשה הנתמכת בתצהיר של מר עודד פרוינד. המבקש הגיש תגוב ה לתשובות , ולבקשת הצדדים נקבע דיון בבקש ות להכרה בהמצא ות באמצעות מורשה שהוגשו בתיק דנן ובתיק ת"צ 10812-11-14 מירום נ' LG ואח' , וזאת במעמד המצהירים לצורך חקירתם. ואולם, בסמוך לפני הדיון הוגשה בקשה משותפת של כל הצדדים הרלוונטיים בשני התיקים לאישור הסדר דיוני ביניהם. בהמשך לכך ניתן תוקף של ההחלטה לאחת מחלופות ההסדר שהוצעו שלפי ה הדיון יתקיים ללא חקירות של המצהירים, במהלך הדיון ישלימו הצדדים את טענותיהם בעל פה ופיליפס יוכלו להגיש תצהיר משלים מטעמן לטענות שהועלו לראשונה בתגובת המבקש.

בהתאם להסדר הדיוני שניתן לו תוקף של החלטה התקיים דיון בשתי הבקשות שבו השלימו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל-פה. לאחר הדיון הוגש תצהיר משלים של מר עודד פרוינד מטעם פיליפס, תשובת המבקש לתצהיר המשלים ותגובת פיליפס לתשובת המבקש.

להלן עיקרי טענות הצדדים.

טענות המבקש בבקשתו

פיליפס ישראל וסמסונג ישראל אישרו שכתבי בי-הדין הגיעו לידיהן, ולטענת המבקש, הקריטריונים להמצאה לפי תקנה 482(א) מתקיימים בענייננו, כך ש סמסונג ישראל היא מורשה של סמסונג קוריאה לקבלת כתבי בי-דין ופיליפס ישראל היא מורשה של רויאל פיליפס לקבלת כתבי בי-דין. לפיכך, המבקש טוען כי עמד בנטל המוטל עליו להמציא את כתבי הטענות למורשות בניהול עסקים של סמסו נג קוריאה ושל רויאל פיליפס. בהקשר זה טוען המבקש כי אי הכרה בהמצאות למורש ות בישראל עלולה להביא למצב שבו תאגידים בינלאומיים חופשיים לקיים פעילות במדינות שונות בעולם, בין היתר באמצעות חברת בת או תאגיד קשור אחר, אך לנסות להתנער מקיומו של הקשר בחוסר תום לב כשיידרשו לתת את הדין בבית המשפט שבתחום השיפוט המקומי.

תקנה 482(א) מאפשרת להמציא כתבי בי דין לנתבע שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט "למנהל או למורשה, העוסק באותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו אזור שיפוט". המבקש טוען כי לנוכח הרחבת הפעילות הבינלאומית ושכלול אמצעי התקשרות, תקנה זו זכתה לפרשנות מרחיבה בפסיקה. ב"כ המבקש מפנים בין היתר לפסקי דין שלפיהם המבחן הקובע לצורך ההכרעה אם מדובר במורשה לפי תקנה 482(א) הוא האם מידת אינטנסיביות הקשר בינו לבין הנתבע היא כזו שיש להניח שיעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו. בהקשר זה מפנים ב"כ המבקש לפסיקה שבה נקבע אילו זיקות מעידות על אינטנסיביות הקשר ברמה הנדרשת לפי דין. כמו-כן נטען כי לעניין הפרשנות של תקנה 482(א), יש להתייחס באמת מידה שונה לתביעה נגד קונצרן בינלאומ י.

לגבי פיליפס, נטען כי בהליך משפטי אחר שהתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (בת"א 1943/06) הוצהר בריש גלי כי פיליפס ישראל היא נציגתה של רויאל פיליפס בישראל, ולכן חברות אלה מנועות ומושתקות מלטעון טענות סותרות בהליך דנן. ב"כ המבקש ציטטו קטעים מדברים ש נשא מר גוידו פרדו רוקס, דירקטור ומנכ"ל בפיליפס ישראל, בהרצאות ובכנסים שונים , וטענו כי עולה מהם שמר רוקס עצמו רואה את פיליפס ישראל כזרוע וסניף של פיליפס העולמית.

כמו-כן נטען כי קיימות זיקות רבות נוספות המעידות על הקשר בין החברות, וביניהן הזיקות שלהלן אשר פורטו בבקשה בהרחבה: פיליפס מקיימת נוכחות אינטרנטית בישראל באמצעות דף בית בשפה העברית שאינו אלא חלק ממערכת האתרים הכלליים של פיליפס העולמית; עמוד הפייסבוק של פיליפס בעברית מכיל את הלוגו ואת סימני המסחר של פיליפס, ומדובר למעשה בעמוד פייסבוק של פיליפס העולמית ; לפיליפס יש משרדים בפתח תקווה ומשרדים נוספים בחיפה שבהם נמצאת הנהלת תחום הגנודינמיקה של פיליפס העולמית; השמות של החברות דומים עד כדי זהים; פיליפס ישראל עושה שימוש בלוגו ובסימני המסחר של רויאל פיליפס; רויאל פיליפס שולטת שליטה מלאה של 100% בפיליפס ישראל ומגייסת את כוח האדם עבור פיליפס ישראל; פיליפס ישראל עוסקת למעשה בכל תחומי העסקים השונים של פיליפס והדברים באים לידי ביטוי בפרסומים של פיליפס. בהקשר זה יש הפניה למצגת של פיליפס שבה נכתב כי פיליפס מרחיבה את פעילותה המסחרית בישראל. לבסוף נטען כי לאור כל האמור לעיל, למתבונן מהצד נוצר רושם שפיליפס ישראל היא סניף של רויאל פיליפס, ולפי הפסיקה, גם להתרשמות סובייקטיבית זו יש השלכה לסוגיית ההמצאה.

לגבי סמסונג, בבקשה פורטו בהרחבה הזיקות הבאות בין סמסונג קוריאה לסמסונג ישראל: סמסונג מקיימת נוכחות אינטרנטית בישראל באמצעות דף בית בשפה העברית שהוא הלכה למעשה פורטל בעברית באתר סמסונג; דף הפייסבוק של סמסונג ישראל מכיל את הלוגו ואת סימני המסחר של סמסונג; מהאמור באתר האינטרנט ובדף הפייסבוק עולה כי סמסונג ישראל רואה את עצמה כחלק בלתי נפרד מקונצרן סמסונג; לסמסונג יש משרדים בישראל בפארק התעשייה של קיבוץ יקום; השמות של החברות כמעט זהים; שתי החברות משתמשות בלוגו זהה ובסימני מסחר זהים; סמסונג קוריאה היא בעלת שליטה של 100% בסמסונג ישראל וזאת באמצעות חברה הולנדית - סמסונג אלקטרוניקס בנלוקס; סמסונג קוריאה מנהלת באמצעות סמסונג ישראל פעילות בלתי פוסקת, שוטפת ויומיומית בישראל ושתי החברות פועלות באותם תחומי עיסוק ; הדירקטור היחיד בסמסונג ישראל הוא מר Kwang Hak Koh שעבד בעבר בחברות שונות בקונצרן סמסונג , ולטענת המבקש, בהיותו אזרח קוריאני המתגורר בקוריאה, מובן שהוא עובד של סמסונג העולמית ומנהל את פעילות הקונצרן בישראל; על רקע האמור לעיל נטען כי התרשמות סובייקטיבית של מתבונן מהצד מביאה חד משמעית למסקנה שסמסונג ישראל היא חלק מסמסונג קוריאה ומתקיים ביניהן קשר אינטנסיבי כנדרש.

טענות סמסונג ישראל בתשובה לבקשה

הטענה כי סמסונג ישראל משמשת מורשה בניהול עסקיה של סמסונג קוריאה כהגדרתו של מונח זה בתקנה 482(א) היא שגויה מיסודה , וממילא המבקש לא עמד בנטל להוכיח אותה. אף המבקש עצמו אינו סבור שיש יסוד לטענה זו, והראיה לכך היא שבמקביל להגשת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית, הגיש המבקש בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום, בין היתר לסמסונג קוריאה, ורק כשנה לאחר מתן היתר ההמצאה הוגשה הבקשה דנן. בהקשר זה נטען תוך הפניה לפסיקה כי דרך המלך להמצאת כתבי בי דין לנתבע זר היא הגשת בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט לפי תקנה 500 לתקנות, והחריג לכלל הוא המצאה למורשה לפי תקנה 482(א).

עניינה של התובענה הוא בטענות לקיומו של קרטל בשנים 2009-2003 שבגדרו לכאורה התקשרו הנתבעות בהסדר כובל לתיאום מחיר ים של כונני תקליטורים אופטיים -ODD ( Optical Disk Drive), שיתפו מידע מסחרי זו עם זו והטו מכרזים למכירת כונני התקליטורים, באופן שלטענת המבקש גרם נזק גם לצרכים בישראל. סמסונג ישראל נוסדה רק בשנת 2012, שלוש שנים לאחר סיום התקופה המתוארת כתקופה הרלוונטית לתובענה, ומכאן שאין ולא יכול להיות לה קשר למסד העובדתי, לטענות ולעילות התביעה. מעבר לכך, פעילותה של סמסונג ישראל מתמצה לכדי תיאום הייבוא והשיווק של מוצרים סופיים מול צדדים שלישיים בישראל, וכן בהתקשרות עם צדדים שלישיים כדי שיתנו שירותי מעבדה לתיקון חלק מהמוצרים סופיים. במרבית המקרים ההתקשרות של הגופים העסקיים בישראל נעשית ישירות מול סמסונג קוריאה. סמסונג ישראל אינה עוסקת בייצור, בקביעת מחירים, בהצעות למכרזים או במכירה של מוצרים או של רכיבים כלשהם, ובכלל זה אינה מייצרת ואינה מוכרת ואף לא ייצרה ולא מכרה כונני תקליטורים אופטיים או מוצרים סופיים שבהם מותקנים כוננים אלה.

בניגוד לגישת המבקש, נקבע באופן עקבי בפסיקה כי אין די בהשתייכות לאשכול חברות כדי שהחברה הישראלית תוכר כמורשה בניהול עסקים של חברה זרה בקונצרן , ועל המבקש לבסס בראיות כי קיים קשר אינטנסיבי בין החברות. כמו-כן יש התייחסות גם לתיקון שבוצע בשנת 2013 בנוסח של תקנה 482(א) שלפיו כדי לבסס שמדובר במורשה, יש להראות שאותו אדם עוסק מטעמו של הנתבע באותו עניין ממש שבגינו הוגשה התובענה. ב"כ סמסונג הפנו בהקשר זה גם לדברי ההסבר לתיקון ולפסיקה שניתנה לאחר מכן, וטענו כי בעקבות התיקון , יש להראות שהקשר האינטנסיבי בין הנתבע לבין הגורם המורשה לכאורה מתקיים במישור נושא התובענה.

בתשובה יש הפניה לפסיקה שלפיה קיומם של אתר אינטרנט משותף, לוגו משותף ושם דומה אינם מספיקים כדי לקבוע כי חבר ה ישראלית היא מורשה בניהול עסקים בישראל מטעם החברה הזרה. לגבי הנוכחות הפיזית נטען כי המשרדים ביקום הם של סמסונג ישראל בלבד ואינם משמשים כתובת להמצאת כתבי בי-דין ל- 169 החברות באשכול סמסונג. אשר להשתייכות הארגונית נטען כי עצם העובדה שסמסונג ישראל מוחזקת בשרשור בידי סמסונג קוריאה אינה מוכיחה שקיים קשר אינטנסיבי בין החברות. לטענת סמסונג ישראל , הטענות שלפיהן קי ימים קשרים עסקיים שוטפים בין החברות שגויות ולא מבוססות. בהקשר זה נטען כי אין לייחס משקל ראייתי כלשהו לקטעים שפורסמו באתרי אינטרנט ו בפייסבוק שאליהם הפנה המבקש.

סמסונג ישראל טוענת כי בניגוד לטענת המבקש, העובדה שאדם מסוים שעובד בחברה בישראל עבד בעבר בחברות אחרות בקונצרן אינה מלמדת על קשר אינטנסיבי בין כל החברות בקונצרן, ובענייננו כלל לא מתקיימת זהות כלשהי בין האורגנים שמעסיקה סמסונג ישראל לבין אלה שמעסיקה סמסונג קוריאה. עוד נטען כי מר Kwang Hak Koh אינו מתגורר בקוריאה אלא בישראל, ומכל מקום, גם המבקש עצמו אינו טוע ן כי מרKoh ע בד במקביל בסמסונג ישראל ובסמסונג קוריאה.

טענות פיליפס בתשובה לבקשה

לטענת פיליפס, לא מתקיימים במקרה דנן התנאים של תקנה 482(א) , ולכן המצאת כתבי בי -דין לפיליפס ישראל אינה יכולה להוות המצאה כדין לרויאל פיליפס. המבקש התעלם במפגיע מהתיקון שבוצע בתקנה 482(א) בשנת 2013 שבעקבותיו, כדי להיכנס לגדרה של התקנה יש להוכיח כי המורשה בישראל עסק בשעת ההמצאה באותו עיסוק ספציפי של החברה הזרה שבו עוסקת התובענה, ואם לא הוכח תנאי זה, לא תהיה רלוונטיות למבחן אינטנסיביות הקשר. ב"כ פיליפס מפנים בתשובתם לדברי ההסבר לתיקון ולפסיקה של בתי המשפט המחוזיים שמהם עולה כי מחוקק המשנה ביקש לצמצם את הפרשנות הרחבה שניתנה למונח "מורשה" בפסיקה, ולחדד כי אפשר לבצע המצאה רק למורשה העוסק באותו עסק שבעניינו הוגשה התובענה. עוד נטען בהקשר זה כי גם אם הפסיקה המוקדמת לתיקון התקנה שאליה הפנה המבקש עדיין רלוונטית, יש לפרש אותה כך שהיא עוסקת בהוכחת קיומו של קשר אינטנסיבי בשעת ההמצאה ביחס לעיסוק הספציפי שבו עוסקת התובענה.

לטענת פיליפס, המבקש לא עמד ואף לא ניסה לעמוד בנטל להוכיח כי פיליפס ישראל עסקה במועד ניסיון ההמצאה באותו עסק שבו עוסקת התובענה, וממילא לא הוכיח קיומו של קשר אינטנסיבי בין פיליפס ישראל לבין רויאל פיליפס ביחס לאותו עיסוק ספציפי. בהקשר זה נטען כי פיליפס ישראל פועלת ופעלה במועד ניסיון ההמצאה של כתבי בי-הדין בתחום של " Health Systems", קרי, מכירה ושיווק של ציוד רפואי כגון מכשירי CT ו- MRI וכן פועלת בתחום של " Personal Health", קרי, מוצרי טיפוח אישיים (כגון מכונת גילוח), מוצרי מטבח, שואבי אבק, מגהצים, מוצרי " Avent" לתינוקות ומכונות קפה. עוד נטען כי פיליפס ישראל אינה עוסקת כיום ולא עסקה מעולם בייצור כונני תקליטורים אופטיים , בשיווקם או בכל פעילות אחרת הקשורה לכוננים אלה כמוצר בפני עצמו. יתרה מכך, מאז שנת 2013 פיליפס ישראל אף אינה עוסקת בפעילות הקשורה למוצרים המכילים כונני תקליטורים אופטיים כרכיב אחד מיני רבים.

אשר להליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בת"א 1943/06 שאליו הפנה המבקש, נטען כי הוא עסק אך ורק בפעילות הקשורה למכונות גילוח מתוצרת פיליפס, ואין דבר וחצי דבר בין מכונות אלה לבין כונני התקליטורים נושא התובענה. לפיכך נטען שלא ניתן ללמוד מאותו הליך שהתנהל לפני למעלה מעשר שנים כי פיליפס ישראל הייתה מורשה של רויאל פיליפס בנוגע לפעילות בתחום כונני התקליטורים האופטיים , וקל וחומר שלא ניתן ללמוד מההליך הנ"ל כי בשעת ניסיון ההמצאה בענייננו בשנת 2017, פיליפס ישראל הייתה מורשה של רויאל פיליפס בפעילות הקשורה לכוננים הנ"ל.

עוד נטען כי עד למועד הגשת הבקשה דנן התובענה התיישנה, ולכל הפחות נגועה בשיהוי רבתי. בהקשר זה יש הפניה לבקשת האישור שבה טוען המבקש כי הקרטל הנטען נחשף לכל המאוחר באוקטובר 2009, ונטען שבמצב דברים זה, ממילא עילת התביעה התיישנה לכל המאוחר באוקטובר 2016, ואילו הבקשה דנן הוגשה רק בחודש מאי 2017.

המבקש הגיש עוד ביוני 2016 בקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום לרויאל פיליפס לפי תקנה 500(7) לתקנות, ורויאל פיליפס הגישה בקשה לביטול היתר ההמצאה. רק כעבור שנה, כשהבין המבקש שההיתר הנ"ל אשר ניתן במעמד צד אחד יבוטל לאור פסק הדין שניתן בתיק רע"א 925/17 הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת (ע"ר) נ' AU Optronic Corporation מיום 31.7.17 (להלן " עניין הצלחה"), הוא עשה ניסיון פסול לעקוף את הוראות הדין באמצעות מסירת כתבי בי-הדין לגורמים כאלה ואחרים בישראל. לטענת פיליפס, דרך המלך להמצאת כתבי בי-דין מחוץ לישראל היא הגשת בקשה להמצאה מחוץ לתחום, ומשעה שניתן היתר כזה, תפחת הנטייה לאפשרויות חלופיות לביצוע ההמצאה.

במאמר מוסגר אציין כי לאחר הגשת תשובת פיליפס הנ"ל, ובעקבות ההסדר הדיוני בין המבקש ל- LG בעניין המצאת כתבי בי-הדין שניתן לו תוקף של החלטה , ניתנו בתיק דנן היתרי המצאה נוספים מחוץ לתחום לפי תקנה 500(10) לתקנות , בין היתר לרויאל פיליפס, וכעת תלויה ועומדת בקשתה של רויאל פיליפס לביטול היתר ההמצאה.

טענות המבקש בתגובתו לתשובות

סמסונג ישראל נאלצה להודות בתשובתה כי היא משווק ת ומייבא ת (או "מתאמת שיווק וייבוא כלשונה") מוצרים של סמסונג קוריאה , אם כי ניסתה להסתיר את העובדה שהיא מייבאת ומשווקת, בין היתר, גם מוצרים שבהם משולבים כונני תקליטורים נושא התובענה, לרבות מכשירי טלוויזיה, DVD, מוצרי מערכות שמע ונגנים. כמו-כן הודתה סמסונג ישראל כי היא מתקשרת בשם סמסונג קוריאה בהסכמים עם צדדי ג' למתן שירותי תיקון ושירות עבור אותם מוצרים , ו אף הודתה כי היא משמשת מתווך בין חברות צד ג' לבין סמסונג קוריאה. לפיכך, לטענת המבקש סמסונג ישראל מודה למעשה כי היא עוסקת באותו תחום שבו עוסקת סמסונג קוריאה, ובנסיבות אלה מובן לכל כי מתחייב ומתקיים בין שתי החברות קשר שוטף והדוק , וזאת בין אם סמסונג ישראל פועלת כמתווכת בין ספקי השירותים בישראל לבין סמסונג קוריאה ובין אם היא מתקשרת בהסכמים בשם סמסונג קוריאה.

אינטנסיביות הקשר בין המורשה למרשה נבחנת במועד מסירת כתבי בי-הדין. לכן , אין כל רלוונטיות לשאלה האם המורשה הייתה קיימת במועד ביצוע העוולה ואין כל נפקות לטענה שסמסונג ישראל נוסדה שלוש שנים לאחר סיום תקופת הקרטל.

המבקש טוען כי מי שהיה יכול לשפוך אור על עוצמת הקשר בין סמסונג ישראל לסמסונג קוריאה, בכל הנוגע למידע המועבר בין החברות ולאנשים המעורבים בהעברת המידע, הוא מנהלה הקוריאני של סמסונג ישראל, מר Kwang Hak Koh, אך דווקא אותו בחרה סמסונג להחביא. סמסונג ישראל אף לא הביאה לעדות את מר מתן מילר המשמש מנהל שירות בחברה, את עו"ד אבי לבון אשר חתום על המכתב שבו צוין כי סמסונג ישראל אינה מורשה לקבלת כתבי בי-דין בשם סמסונג קוריאה ואת מר אורן מרון שנזכר בבקשתו של המבקש.

לגבי פיליפס, בתשובתן ה ן מוד ות למעשה בטענות המבקש ובפיה ן טענה אחת בלבד שלפיה הפסיקו את שיווק המוצרים הרלוונטיים בשנת 2013, אך טענה זו אינה נתמכת ולו במסמך אחד ואף לא בתצהיר של גורם רלוונטי כלשהו כגון הדירקטור שלה, מר רוקס . יתרה מזאת, גם לו הטענה בעניין הפסקת העיסוק במוצרים אלה הייתה נכונה לגופה, אין בה כדי לשנות דבר. פיליפס ישראל מודה כי היא עוסקת בשיווק מוצרי חשמל, ולטענת המבקש, אין נפקא מינה אם היא מוכרת את המוצר הספציפי נושא התובענה או שכבר הפסיקה את מכירתו. לטענתו, מבחינה משפטית מדובר באותו תחום עיסוק .

פיליפס ישראל מנסה להמעיט מהודאתה בהליך קודם בבית המשפט המחוזי שלפיה היא מורשה של רויאל פיליפס, אך מדובר בהודאה מפורשת שאינה נוגעת לתחום ספציפי, כפי שפיליפס מנסות להציג זאת.

מלכתחילה הקרטל נושא התובענה לא הקפיד על עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת. סמסונג ופיליפס אף משקיעות משאבים רבים בהצגת מצג של ישות אחת ובקיבוע תודעה של קונצרן אחיד. לכן, יש להתבונן על כל קונצרן כמכלול אחד ולקבוע כי די בהמצאת התביעה לזרוע אחת של הקונצרן כדי ליידע את הקונצרן.

יש לדחות את הטענה כי מעת שהגיש המבקש בקשה להורות על המצאת התובענה מחוץ לתחום, אין עוד ביכולתו להמציא את כתבי הטענות למורשה לפי תקנה 482(א). לטענת המבקש, בעל דין רשאי לעמוד על זכותו להמציא את כתבי טענותיו בכל דרך העומדת לו כדין , בפרט כשמדובר בתביעות ייצוגיות שבהן קיימת לחברי הקבוצה בישראל עילה איתנה ומבוססת נגד צדדים לקרטלים בינלאומיים. במקרים אלה יש מקום לעשות שימוש במסלולי זימון אחרים לדין בישראל במשנה תוקף, כדי לא לאפשר לצדדים לקרטל לפגוע בציבור בישראל.

בתצהיר המשלים של מר עודד פרוינד מטעם פיליפס הוצהר, בין היתר , כי פיליפס ישראל חדלה לעסוק בפעילות כלשהי הקשורה לכונני תקליטורים אופטיים או למוצרים המכילים כוננים אלה עוד בשנת 2013, אז הושלמה עסקה של מכירת פעילותה וזכויותיה של רויאל פיליפס במוצרים שבהם שולבו הכוננים (כגון נגני DVD) לחברה בשם Gibson Brands Inc. שמקום מושבה בארה"ב ושאינה חלק מקבוצת פיליפס. כ מו-כן הוצהר כי אין כל קשר בין העיסוק במוצרים חשמליים ואלקטרוניים כגון מכונות גילוח ומגהצים לבין העיסוק במוצרי אלקטרוניקה שמכילים כונני תקליטורים אופטיים . עוד הצהיר מר פרוינד כי בתקופה שבה עסקה פיליפס ישראל במוצרים שהכילו את הכוננים, קרי לפני שנת 2013, הוא היה הגורם שניהל את תחום העיסוק הזה שנקרא "אלקטרוניקה בידורית", והוא הגורם הבקיא ביותר בנושאים נושא התצהיר המשלים ותצהירו הקודם שצורף לתשובת פיליפס.

בתגובת המבקש לתשובת פיליפס נטען כי תצהירו של מר פרוינד מנסה ליצור ריחוק שלא קיים באמת בין תחומי העיסוק של פיליפס ישראל לבין נושא התובענה. לטענת המבקש, בתי המשפט בישראל לא קיבלו את הפרשנות הצרה והדווקנית של פיליפס למונח "אותו עסק או אותה עבודה". בהקשר זה הפנו ב"כ המבקש לפסקי דין שבהם פורשה תקנה 482(א) בנוסחה שלאחר התיקון וציטטו קטעים שבהם נקבע כי הדרישה להתקיימות פעילות עסקית של הנתבע בישראל "אינה מציבה רף גבוה" ואפשר להסתפק ב"פעילות עסקית מסוימת" שהחברה הישראלית מורשה בניהולו, ולאו דווקא במוצר הספציפי מושא התובענה. לפיכך נטען כי גם אם פיליפס ישראל עוסקת במוצרים אחרים מאלה נושא התובענה שכבר לא מיוצרים ולא משווקים בשל התפתחות טכנולוגית , אין בכך כדי לגרוע מהמסקנה שפיליפס ישראל היא מורשה של רויאל פיליפס באותו עסק ובאותה עבודה.

בתשובת פיליפס לתגובת המבקש הנ"ל נטען כי המבקש בחר לעשות דין לעצמו ולנצל את ההזדמנות שניתנה לו להגיב לתצהיר עובדתי כדי לבצע, ללא היתר, ניסיון למקצה שיפורים בטיעון המשפטי הנוגע לפרשנות של תקנה 482(א), ובשל כך יש למחוק את תגובת המבקש ולחייב אות ו בהוצאות. פיליפס מכחישות את הטענה שלפיה כונני תקליטורים אופטיים היא טכנולוגיה שאבד עליה הכלח, ומכל מקום, הוצהר כאמור כי פיליפס ישראל חדלה לעסוק בכל תחום האלקטרוניקה הבידורית, הן בטכנולוגיה הקיימת והן בטכנולוגיית ההמשך. לטענת פיליפס, המבקש לא התייחס בתשובתו למבחן הראשון שנקבע בפסיקה לעמידה בתנאי תקנה 482(א) - מבחן אינטנסיביות הקשר, ואשר למבחן השני שנקבע בפסיקה – מבחן "אותו עסק או אותה עבודה ", נטען כי המבקש מתעלם מכך שפיליפס ישראל אינה עוסקת מטעם רויאל פיליפס בשום פעילות בישראל. בהקשר זה נטען כי כפי שעולה מתצהיריו של מר פרוינד, מאז שנת 2013 פיליפס ישראל עוסקת אך ורק בתחומי ה- Personal Health וה- Health Systems וזאת מול שתי חברות אחרות בקבוצת פיליפס ולא מול רויאל פיליפס. עוד נטען כי ב"כ המבקש הציגו ציטוטים חלקיים מהפסיקה בעניין פרשנות תקנה 482(א) בניסיון להטעות את בית המשפט. בתשובה המשלימה יש התייחסות מפורטת להחלטות ולפסקי הדין שאליהם הפנו ב"כ המבקש והוסבר מדוע לטענת פיליפס הם צוטטו ואוזכרו באופן מטעה .

דיון

ענייננו בבקשות להכרה בהמצאה למורשה לפי תקנה 482(א) שבה נקבע לאמור:

"הייתה התובענה בעניין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו אזור שיפוט".

לפי הנוסח הקודם של התקנה, די היה בהמצאה למורשה העוסק אותה שעה מטעם הנתבע "בהנהלת העסק או העבודה", ואילו בהתאם לנוסח המתוקן של התקנה המצוטט לעיל, המצאה למורשה מותרת רק אם במועד ההמצאה הוא עוסק מטעם הנתבע "בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה " (ההדגשות שלי - מ"ת).

בדברי ההסבר המתייחסים לתיקון הנ"ל (דברי ההסבר לתיקון מספר 2 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ג-2013) נקבע כדלקמן:

"מוצע להבהיר כי ניתן להמציא תובענה בעניין עסק או עבודה נגד אדם אל מחוץ לתחום המדינה, למנהל או למורשה באותו אזור שיפוט ובלבד שהוא עוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו העסק או אותה העבודה שנגדם הוגשה התובענה. דהיינו, אם למשל הוגשה תובענה נגד חברה X, ואותה חברה עוסקת במספר תחומי פעילות (מכירת רכבים – מחד, ומכירת משחקי מחשבים – מאידך), הרי שלא ניתן להמציא את התביעה למורשה מטעם העסק למכירת רכבים אם התובענה הוגשה נגד החברה בשל משחק מחשב פגום".

המבקש טוען כי גם לאחר תיקון התקנה, נקבע בפסיקה שהדרישה לקיומה של פעילות עסקית בישראל " אינה מציבה רף גבוה" וכי די ב"פעילות עסקית מסוימת" של הנתבע בישראל. ואולם, מעיון בפסיקה שאליה הפנ ו ב"כ המבקש עולה כי באותם מקרים החברות בישראל עסקו בפעילות הקשורה לנושא תובענה. כך למשל, בהחלטה שניתנה ברע"א 3574/15Alstom Grid AG נ' חברת החשמל לישראל בע"מ מיום 14.7.15 נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בת"א 56731-12-13 שבה נקבע בין היתר שהחברה הישראלית שימשה קבלן ראשי בפרויקט להקמת תחנת משנה להשנאת חשמל בישראל , ופרויקט זה כולל אספקה והתקנה של מסדרי גז ( GIS) נושא התובענה שם שאותם מספקת ומתקינה הנתבעת הזרה (סעיף 48). בפסק דין שניתן ברע"א 7804/17 כרמל דיירקט בע"מ נ' R.H. PETERSON CO ביום 28.12.17 נקבע בין היתר כי יש להוכיח "זהות בין עניינה של התובענה לבין עסקו של המורשה", ובאותו מקרה נקבע כי המשיבה הישראלית עוסקת בדיוק באותו עסק שבגינו הוגשה התובענה – " יבוא ושיווק גריל מסדרת 'FIRE MAGIC'" (סעיף 14 לפסק הדין).

בהחלטה נוספת שאליה הפנו ב"כ המבקש בת"א (מחוזי ת"א) 5744-12-17 Info Network Gmbh נ' ברט אלן סמיט מיום 21.2.18 נקבע כי המורשה בישראל שימשה "צינור" להתכתבות ולהתקשרות בין התובע לחברה הזרה וכי היא חתמה בין היתר על דרישות התשלום שהועברו לתובע וכן על המכתב המודיע על הפסקת ההתקשרות החוזית בין התובע לחברה הזרה.

בבקשות הפנו ב"כ המבקש בין היתר גם להחלטה בת"א (מחוזי ת"א) 48243-11-14 מרקו לוצאטו נ' Apple Inc. מיום 22.10.15, אך החלטה זו התמקדה במבחן אינטנסיביות הקשר בין החברה הישראלית לחברה הזרה, ואין בה התייחסות מפורשת כלשהי לדרישה של " אותו עסק או אותה עבודה". מנגד, בשתי החלטות שניתנו לאחר מכן בבית המשפט המחוזי בחיפה בתיקים אחרים (החלטה בת"צ 61876-01-18 זינאתי נ' Qualcomm ו- Apple Inc. מיום 18.3.18 והחלטה בת"צ 12805-01-18 זינאתי נ' Intel Corp. ו- Apple Inc. מיום 18.3.18) נדחתה הטענה כי אפל ישראל היא מורשה של Apple Inc.. בהחלטות אלה נקבע כי לא נטען וממילא לא הוכח שאפל ישראל עוסקת בפיתוח המוצרים מושא התביעות שאותם מפתחת Apple Inc., ולכן לא התקיים היסוד ההכרחי לתחולתה של תקנה 482(א) שלפיו מדובר ב"אותו עסק".

בהחלטה נוספת שאליה הפנו ב"כ המבקש שניתנה בת"א (מחוזי ת"א) 31872-04-15Burleigh Inc., Co. נ' נט פיי בע"מ מיום 16.12.15, נקבע בסעיף 27 כי לצורך דיון בשאלת ההמצאה אפשר להסתפק בפעילות עסקית מסוימת של הנתבע בישראל, ובלבד שמדובר בהרשאה לניהול אותו תחום פעילות. אולם בהמשך סעיף 27 הנ"ל הובהר ונקבע כי " אם אדם הינו מורשה אך ורק לעניין תחום פעילות מסוים, כך שמתקיים מבחן האינטנסיביות רק לגבי אותו תחום, הרי שלגבי תחום פעילות אחר הוא איננו מורשה כנדרש".

המשיבות הפנו בעניין זה לפסק דין שניתן בע"ר (מחוזי-מרכז) 46733-02-17 HSBC Bank plc נ' בטר פלייס ישראל (ח.ח.) 2009 בע"מ ביום 11.7.17, ש בו נקבע כי לאחר התיקון של תקנה 482(א) יש לפרש בדווקנות את הדרישה שהמורשה ינהל מטעם הנתבע הזר את אותו עסק או את אותה עבודה – " תקנה 482(א) היא הרשאה יחידנית וספציפית המתייחסת דווקא למורשה העוסק באותו עסק בו עוסק התושב הזר הקשור בתביעה עצמה". המשיבות הפנו גם לפסיקה נוספת המתייחסת לצמצום הפרשנות של תקנה 482(א) בעקבות התיקון, לרבות החלטה שניתנה בת"צ (מחוזי ת"א) 19529-06-14 חוטה נ' Booking.com B.V. מיום 19.7.15 בפסקה 29 והחלטה שניתנה בת"א (מחוזי ת"א) 25027-01-13 ברונפמן נ' איתן אלעזר פינגרד מיום 3.1.14 בפסקה 20.

התובענה בענייננו הוגשה בעילה של תיאום מחירים של כונני תקליטורים אופטיים ( ODD) אשר במועדים הרלוונטיים לתובענה שולבו במכשירים שונים כגון מחשבים נייחים וניידים, קונסולות משחק, מכשירי DVD ומערכות שמע.

מר פרוינד מטעם פיליפס הצהיר, כאמור, כי פיליפס ישראל מעולם לא עסקה בייצור, בשיווק או בכל פעילות אחרת הקשורה לכונני תקליטורים אופטיים כמוצר בפני עצמו . עוד הצהיר מר פרוינד כי החל משנת 2013 פיליפס ישראל אף אינה עוסקת במוצרים שבהם משולבים תקליטורים אלה או במוצרים דומים שבהם נעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות יותר , ותחום זה נמכר במלואו לחברה אחרת שאינה שייכת לקבוצת פיליפס. מר פרוינד לא נחקר על תצהירו ולא הוצגו ראיות הסותרות את גרסתו.

המבקש טען כי פיליפס ישראל "מילטה ממתן תצהיר, מעדות ומחקירה נגדית את הדירקטור שלה, וכן כל אדם אחר הבקיא בפרטי העניין" (סעיף 130 לתגובת המבקש לתשובות). ואולם, מר פרוינד הצהיר כי הוא זה שניהל בתקופה הרלוונטית את תחום האלקטרוניקה הבידורית שכלל גם מוצרים שהכילו כונני תקליטורים אופטיים וכי הוא הגורם הבקיא ביותר בנושאים מושא תצהיריו. גם הצהרה זו לא נסתרה והמבקש לא הוכיח כי מר פרדו-רוקס (שלפי נתוני רשם החברות הוא אחד מבין שלושה דירקטורים בפיליפס ישראל) בקיא יותר ממר פרוינד בנושאים הרלוונטיים. נוסף על כך, המבקש הוא שנשא בנטל לבסס כי פיליפס ישראל עסקה במועד ההמצאה באותו עסק או באותה עבודה נושא התובענה, והמבקש כלל לא טען וממילא לא הוכיח כי פיליפס ישראל עסקה במועד המצאת כתבי בי-הדין בפעילות כלשהי הקשורה לכונני תקליטורים אופטיים או למוצרים שבהם שולבו כוננים אלה.

המבקש טוען כי לצורך עמידה בתנאי של הנהלת אותו עסק או אותה עבודה שבתקנה 482(א) , די בכך שפיליפס ישראל עסקה במועד ההמצאה במוצרי אלקטרוניקה כלשהם של רויאל פיליפס, גם אם לא עסקה באותם מוצרי אלקטרוניקה שבהם שולבו הכוננים נושא התובענה. ואולם, לאור התיקון בתקנה 482(א), דברי ההסבר לתיקון והפסיקה שבה פורשה התקנה בנוסחה המתוקן, אין להרחיב את הפרשנות של המילים "אותו עסק או אותה עבודה" כך שהן מתייחסות לתחום רחב של עיסוקים, אלא יש לפרש אותן כך שהמורשה עוסק באותם מוצרים או שירותים נושא התובענה. בענייננו, המבקש לא ביסס ולו לכאורה שבמועד ההמצאה פיליפס ישראל עסקה בדרך כשלהי בכונני תקליטורים אופטיים או במוצרים שבהם שולבו כוננים אלה.

המצהיר מטעם סמסונג, מר גיא היבש, הצהיר בין היתר כי סמסונג ישראל אינה מייצרת ואינה מוכרת כונני תקליטורים אופטיים, אינה קשורה בקביעת מחיריהם ואינה שותפה בפעילות של הצעת מכרזים. לפי הצהרתו של מר היבש, סמסונג ישראל עוסקת בתיאום הייבוא והשיווק של מוצרים סופיים מול צדדים שלישיים וכן בהתקשרות עם צדדים שלישיים כדי שיספקו שירותי מעבדה לתיקון חלק מהמוצרים הסופיים. מר היבש לא נחקר בחקירה נגדית על תצהירו ולא הוצגו ראיות הסותרות את גרסתו.

המבקש הלין על כך שסמסונג ישראל לא צירפה תצהירים של עדים רלוונטיים לטענתו, לרבות מנהלה הקוריאני, מר Kwang Hak Koh ומר מתן מילר המשמש מנהל שירות בחברה. ואולם, בהיעדר חקירה ש ל מר היבש, לא הוכח כי אינו בקיא בעניינים המפורטים בתצהירו, ומכל מקום, המבקש הוא שנשא בנטל להציג ראיות המבססות כי במועד ההמצאה סמסונג ישראל עסקה מטעם סמסונג קוריאה בניהול פעילות הקשורה לכונני תקליטורים אופטיים.

ודוק, בניגוד למקרים אחרים שנדונו בפסיקה שאליה הפנו ב"כ המבקש, במקרה דנן סמסונג ישראל לא מכרה ואף לא שיווקה ולא ייבאה במועד המצא ת כתבי בי-הדין את המוצרים נושא התובענה - כונני תקליטורים אופטיים . גם אם במועד ההמצאה סמסונג ישראל שיווקה ועסקה, בין היתר, במוצרי אלקטרוניקה שבהם שולבו כונני תקליטורים אופטיים של סמסונג קוריאה , אזי לאור התיקון של תקנה 482(א) בשנת 2013 והפסיקה שפירשה אותו, ספק אם די בכך כדי לקבוע שסמסונג ישראל עסק ה מטעם סמסונג קוריאה במועד ההמצאה באותו עסק או באותה עבודה נושא התובענה, משום ש סמסונג ישראל מעולם לא עסקה ב כונני תקליטורים אופטיים כמוצר בפני עצמו . ואולם, אינני נדרש להכריע בכך, שכן כפי שיפורט להלן, המבקש לא הרים את הנטל הנדרש כדי להוכיח כי מתקיים בענייננו התנאי הנוסף לתחולתה של תקנה 482(א) - שהוא התנאי המרכזי לפי הפסיקה שאליה הפנ ו ב"כ המבקש - ק שר אינטנסיבי דיו בין סמסונג קוריאה לסמסונג ישראל ובין רויאל פיליפס לפיליפס ישראל.

קיימת פסיקה של בתי המשפט המחוזי ים שלפיה בעקבות התיקון שבוצע בתקנה 482(א) , יש לפרש בצמצום לא רק את התנאי של " אותו עסק או אותה עבודה" אלא גם את התנאי של אינטנסיביות הקשר, במובן זה שעל התובע להוכיח כי קיים בין הנתבע הזר לחברה בישראל קשר אינטנסיבי דיו בכל הנוגע לעיסוק הספציפי נושא התובענה (ראו למשל ת"א (מחוזי ת"א) 31872-04-15 Burleigh נ' נט פיי הנ"ל). על כל פנים, גם בפסק הדין בעניין טנלדר שאליו הפנה המבקש נקבע כי " על מנת להחליט האם המצאת המסמכים הינה אפקטיבית במובן האמור, אין להסתמך על הראיות בדיעבד, דהיינו אין להסתפק בשאלה האם בפועל הגיע דבר ההליכים לידיעת הנתבע, אלא יש לבחון את העניין מנקודת מבט נורמטיבית (וראה רע"א 572/90 פ"ד מד(1) 758, 760)" עוד נקבע שם כי לצורך עמידה בתנאי של אינטנסיביות הקשר, על התובע לבסס כי המורשה הנטען עומד עם הנתבע הזר "בקשרי מסחר באופן שוטף ובמהלך הדברים הרגיל" (ראו פסקאות 5 ו- 6 לפסק הדין).

אין חולק כי פיליפס ישראל שייכת לקבוצת פיליפס וכי סמסונג ישראל שייכת לקבוצת סמסונג, ואף אין חולק כי השמות של החברות בקבוצה דומים, הן עושות שימוש בלוגו ובסימני מסחר זהים, לחלקן יש אתר אינטרנט משותף, חלקן מפנות באמצעות קישורים לאתרים ולדפי פייסבוק של חברות אחרות בקבוצה ובענייננו קיימים גם קשרי בעלות בין החברות הזרות לחברות בישראל. אלא שבפסיקה של בתי המשפט המחוזיים שאליה הפנו המשיבות נקבע שאין די בהשתייכות לקבוצת חברות בעלות מאפיינים דומים כדי לבסס שקיים קשר אינטנסיבי דיו בין הנתבע לבין החברה הישראלית. כך למשל, בת"א (מחוזי ת"א) 2060-07 דב קציר ואח' נ' אדריאן דודיסקו מיום 10.8.10 נקבע כי הגם שהנתבעות והחברה הישראלית פועלות תחת מטריית על של קבוצת החברות "קרדיט סוויס", לא עלה בידי התובעים להוכיח קיומ ם של קשרים כלשהם, וודאי שלא קשרים אינטנסיביים, בין החברה הישראלית לבין הנתבעות, ואין די לעניין זה ממידע הנלמד מאתר האינטרנט המשותף של קבוצת קרדיט סוויס. בהחלטה שניתנה בתיק אחר בעניין חברות בקבוצת קרדיט סוויס, ת"א (מחוזי-ת"א) 20683-12-11 קסלמן וקסלמן נ' Credit Suisse Financial Services (ISRAEL) Ltd. מיום 21.6.12 נקבע כי גם קיומם של אתר אינטרנט משותף, לוגו משותף ושם דומה אינם מספיקים לצורך הקביעה כי החברה בישראל מורשה בהנהלת עסקים בישראל מטעם החברה האמריקאית. בהחלטה שניתנה בת"צ (מחוזי חיפה) 20448-02-13 ארז נ'PayPal Pte. Ltd. (מיום 10.7.14) נקבע כי לא ניתן להמציא את כתבי הטענות לחברה בת בישראל בהיעדר פרישת תשתית עובדתית המבססת קשר אינטנסיבי בינה לבין חברת האם שמקום מושבה בחו"ל.

לגבי סמסונג, בבקשה הועלו טענ ות כללי ות ולא מבוססות שלפיהן סמסונג ישראל אינה אלא סניף וזרוע של סמסונג קוריאה ועוסקת במגוון נושאים שבהם עוסקת סמסונג קוריאה, אך אין פירוט או אסמכתאות לגבי תחומי העיסוק של כל אחת מהחברות. המבקש מפנה לכתבות שפורסמו באתרים שונים באינטרנט ובפייסבוק שלא מטעם סמסונג, אולם אלה אינן יכול ות לשמש ראיה לביסוס טענות המבקש. אשר לדברים שפורסמו באתרים של קבוצת סמסונג , בערוץ יוטיוב מטעמה או בדפי הפייסבוק שלה, כל שעולה מהם הוא כי סמסונג ישראל עוסקת בשיווק מוצרים של המותג סמסונג, ואין בכך כדי ללמד על מידת אינטנסיביות הקשר בין סמסונג ישראל לסמסונג קוריאה.

גם העובדה שדירקטור בסמסונג ישראל, מר Kwang Hak Koh, הוא אזרח קוריאני שעבד בעבר בחברות שונות בקבוצת סמסונג, לרבות בסמסונג קוריאה (בין 2007 ל- 2009), אינה מעידה על קשר אינטנסיבי שהיה קיים במועד ההמצאה בשנת 2017 בין סמסונג ישראל לבין סמסונג קוריאה. עוד ברי כי העובדה שלסמסונג ישראל יש משרדים בישראל אינה מלמדת על קשר כלשהו בין סמסונג ישראל לבין סמסונג קוריאה.

עוד נטען כי סמסונג ישראל משווקת מוצרים של סמסונג קורי אה, וכראוי למשווק, היא מעורבת בעסקיה של סמסונג קוריאה ו נמצאת בקשר שוטף והדוק עמה, אך גם טענה זו אינה נתמכת באסמכתאות כנדרש. אין לקבל את טענת המבקש כי כיוון שסמסונג ישראל משווקת, בין היתר, מוצרים שבהם משולבים כונני תקליטורים אופטיים של סמסונג קוריאה, קיימים בהכרח קשרי עבודה שוטפים והדוקים בין החברות.

המצהיר מטעם סמסונג, מר היבש, הצהיר בין היתר כי "במרבית המקרים ההתקשרות של הגופים העסקיים בישראל (יבואני, משווקים וכד') נעשית ישירות מול SEC [סמסונג קוריאה] ולסמסונג ישראל אין שום קשר להתנהלות הישירה בין הצדדים " המבקש ויתר על חקירתו הנגדית של מר היבש, ולכן גם הצהרתו הנ"ל לא נסתרה.

בתגובת המבקש לתשובה נטען כי המסקנה שלפיה מתחייב ומתקיים קשר אינטנסיבי בין החברות היא טריוויאלית, ובהקשר זה נטען לראשונה בתגובה כי "כך למשל, ומבלי למצות, מתחייבים קשרי עבודה רציפים לצורך תיקון תקלות בכונני ODD" וכ ן נטען כי "קיים מן הסתם מנגנון מסודר של מערך השואל שאלות ומקבל תשובות אשר מתנהל באופן שוטף... כשלצורך כך מוקצים איש או אנשי קשר ספציפיים ". טענות אלה לא הועלו בבקשה והן בגדר הרחבת חזית אסורה. מעבר לכך, מדובר לכל היותר בסברות או בהשערות של המבקש שאינן נתמכות בעדויות או בראיות אחרות כלשהן, ולפי הפסיקה כאמור, היה על המבקש להציג תשתית עובדתית המעידה על קשרי מסחר שוט פים בין החברות.

מכאן שהמבקש לא הרים את הנטל שהיה מוטל עליו לבסס כי במועד ההמצאה התקיימו בין החברות "קשרי מסחר באופן שוטף ובמהלך הדברים הרגיל" כנדרש בפסיקה.

לגבי פיליפס, המבקש הפנה לדברים שאמר מר גווידו פרדו רוקס, אחד הדירקטורים בפיליפס ישראל, בהרצאות ובכנסים שונים שלפיהם פיליפס מרחיבה את פעילותה בישראל, אולם לא עולה מדבריו כי פיליפס ישראל פועלת מטעם רויאל פיליפס , וכי שתי החברות עוסקות באותם תחומים ומקיימות קשרי עבודה שוטפים . המבקש מתייחס לכך שיש לפיליפס ישראל משרדים בישראל, וכן טוען, על יסוד כתבה שפורסמה בעיתון, כי תחום הגנודינמיקה בפיליפס מנוהל מחיפה, אך אין בשתי טענות אלה כדי ללמד על קשר כלשהו בין פיליפס ישראל לבין רויאל פיליפס. גם העובדה שבאתר של קבוצת פיליפס מתפרסמות משרות פנויות בפיליפס ישראל אינה מלמדת על קשר י מסחר שוטפים בין רויאל פיליפס לבין פיליפס ישראל.

מר פרוינד הצהיר בתצהירו הראשון שצורף לתשובת פיליפס כי אין קשר רב בין פיליפס ישראל לרויאל פיליפס , וודאי שלא קשר אינטנסיבי - גם שלא ב נוגע לעיסוק המסוים נושא התובענה. בהקשר זה הצהיר מר פרוינד כי עיקר הקשר של פיליפס ישראל עם חברות אחרות בקבוצת פיליפס הוא עם חברה בשם Philips Medical Systems Netherland B.V. ועם חברה בשם Philips S.p.A, שהן חברות שונות ונפרדות מרויאל פיליפס. המבקש ויתר על חקירתו הנגדית של מר פרוינד , בין היתר גם לגבי הצהרותיו הנ"ל, ואף לא הציג עדויות או ראיות אחרות שיש בהן כדי לסתור את גרסתו של מר פרוינד ולבסס שבמועד ההמצאה התקיימו קשרים עסקיים שוטפים בין פיליפס ישראל לרויאל פיליפס .

לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי המבקש לא הרים את הנטל המוטל עלי ו כדי לבסס כי בענייננו מתקיימים לגבי סמסונג או לגבי פיליפס התנאים, כפי שפורשו בפסיקה, לביצוע המצאה למורשה לפי תקנה 482(א).

טענה נוספת של המבקש היא כי פיליפס ישראל ורויאל פיליפס מושתקות ומנועות מלהעלות טענות שלטענת המבקש סותרות את הטענות שהועלו בכתב תביעה שהוגש מטעמן בהליך משפטי אחר (ת"א 1943/06 ). המבקש מפנה לטענה בכתב התביעה שם שלפיה פיליפס ישראל נמצאת בבעלות מלאה של רויאל פיליפס ומשמשת כזרוע שלה בישראל. כמו-כן נטען כי לכל אורך כתב התביעה הנ"ל הייתה התייחסות לתובעות יחד ללא כל הבחנה ביניהן. ואולם, גם אם עולה מטענות פיליפס בהליך הנ"ל כי באותה עת, בשנת 2006, פיליפס ישראל פעלה מטעם רויאל פיליפס בישראל, אין בכך כדי לסתור את טענת פיליפס בהליך דנן כי החל משנת 2013 אין קשר רב בין פיליפס ישראל לבין רויאל פיליפס, ועיקר פעילותה של פיליפס ישראל מתנהלת מול שתי חברות זרות אחרות בקבוצת פיליפס. כמו-כן ברי כי טענה שלפיה בשנת 2006 פיליפס ישראל הייתה מורשה מטעם רויאל פיליפס לנהל בישראל את הפעילות הקשורה למכונות גילוח אשר נדונה בהליך הנ"ל, אינה סותרת את הטענה כי בשנת 2017 פיליפס ישראל כלל לא עסקה בכונני תקליטורים אופטיים או במוצרים שכללו רכיב זה , ולכן ממילא לא הייתה מורשה מטעם רויאל פיליפס בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה נושא התובענה (ראו והשוו פסק הדין בע"א 1351/06 עו"ד מועין דאוד ח'ורי נ' חברת ארמון ההגמון (קטר אלמוטראן) בע"מ מיום 17.9.07 שם נדחתה הטענה להשתק שיפוטי בשל היעדר סתירה מובהקת בין הטענות שהעלו המשיבים באותו הליך לאלה שהעלו בהליך הקודם).

בדיון שהתנהל בבקשה דנן הפנה ב"כ המבקש לראשונה לשני פסקי דין שבהם אושרו הסכמי פשרה בתביעות ייצוגיות אחרות שהוגשו בישראל נגד סמסונג קוריאה ( בת"צ 44632-06-14 ובת"צ 46889-05-16), ונטען כי פסקי דין אלה יוצרים מניעות , כך שסמסונג ישראל מנועה מלטעון שאינה מורשה מטעם סמסונג קוריאה לקבל ת כתבי בי-דין. הטענה לא פורטה כנדרש, בין היתר כיוון שב"כ סמסונג התנגד להעלאת הטענה שאינה מופיעה בבקשה ובתגובה מטעם המבקש . אמנם פסקי הדין הנ"ל ניתנו לפני הגשת הבקשה להכרה בהמצאות למורשה שלפניי, אך אם ב"כ המבקש סבר שפסקי הדין יוצרים מניעות כלפי סמסונג , היה עליו לבקש להוסיף טענות בעניין זה בסמוך לאחר שנודע לו על מתן פסקי הדין, וכך לאפשר לסמסונג להיערך כדי להשיב על טענות אלה בכתב , אך המבקש לא עשה זאת , ולכן מדובר בהרחבת חזית אסורה. מכל מקום, דינה של הטענה להידחות גם לגופה. ב"כ המבקש לא טען וממילא לא הוכיח כי בהליכים הנ"ל נקבע פוזיטיבית שסמסונג ישראל מורשה לקבל כתבי בי-דין מטעם סמסונג קוריאה. נוסף על כך, מעיון בפסקי הדין עולה כי התובענות הנ"ל עסקו בנושאים שונים לחלוטין מנושא התובענה דנן, ולכן גם אם סמסונג קוריאה בחרה משיקוליה שלה להגיע להסדר פשרה בתובענות שם ולא להעלות בהן טענות בעניין ההמצאה, אין בכך כדי למנוע מסמסונג ישראל לטעון בהליך דנן שהיא אינה מורשה של סמסונג קוריאה ואינה עוסקת מטעמה בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה נושא התובענה.

בתגובה לתשובות טען המבקש לראשונה כי די בהמצאת התביעה לזרוע אחת כלשהי של הקונצרן כדי ליידע את הקונצרן כולו, וזאת בין היתר משום שהקרטל נושא התובענה לא הקפיד על עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת וכן משום שקבוצת סמסונג וקבוצת פיליפס משקיעות משאבים רבים בהצגת מצג של ישות אחת ובקיבוע תודעה של קונצרן אחיד. טענות אלה לא הועלו בבקשה ולכן הן בגדר הרחבת חזית אסורה, ונוסף על כך, דינן להידחות גם לגופן. המבקש אינו טוען למעורבות של סמסונג ישראל או של פיליפס ישראל בקרטל (ולכן התובענה לא הוגשה נגדן), אלא רק ט וען כי החברות הנ"ל הן מורשות לניהול עסקן של הנתבעות בישראל ולכן הוא היה רשאי להמציא להן את כתבי בי-הדין לפי תקנה 482(א) . ואולם לפי הפסיקה, כאמור, כדי לבסס שמתקיימים תנאי התקנה לא היה די להראות שהחברות בישראל והנתבעות הזרות משתייכות לאותו קונצרן, אלא היה על המבקש להציג תשתית עובדתית המבססת בין היתר שהתקיימו בין החברות קשרי מסחר שוטפים, והמבקש לא עשה זאת.

הצדדים חלוקים בשאלה האם דרך המלך להמצאת כתבי בי-דין לנתבע זר היא באמצעות תקנה 482(א) או באמצעות תקנה 500 לתקנות. כך או כך, בכמה החלטות של בתי המשפט המחוזיים נקבע כי כאשר מדובר בנתבע זר, יש לבחון בזהירות בקשות להמציא לו כתבי בי דין לפי תקנה 482(א) ולא לפי תקנה 500. ראו לעניין זה למשל קביעותיה של כב' השופטת פרוקצ'יה ב החלטה שניתנה בע"א (מחוזי-ירושלים) 4125/97 ספרא נ' Famanos Consolidation Inc. מיום 20.7.98, שלפיה בשים לב ליחס שבין תקנה 482(א) לבין תקנה 500 ולנוכח העובדה כי החלת התקנה מביאה למצב שבו מוטרח נתבע זר לבית משפט ישראלי, על בית המשפט לבחון בקפדנות אם כל יסודות התקנה הוכחו כראוי. כן ראו דבריו של כב' השופט ויצמן בפסק הדין שניתן בע"ר (מחוזי-מרכז) 46733-02-17HSBC נ' בטר פלייס הנ"ל בסעיף 18:

"... בא המחוקק והרחיב האפשרות העומדת לתובע "ללכוד" את אותו תושב זר ולהכפיפו לסמכות השיפוט בארץ באמצעות מורשה המצוי בארץ, כמפורט בתקנה 482(א) לתקנות, אך לעניין זה עלינו להיות זהירים שכן משמעות הדבר היא כי באמצעות מסירה לגורם הנמצא בארץ, ולא לידי התושב הזר עצמו, אנו מבקשים לכוף עליו את סמכות השיפוט המקומית...

אכן אין לכחד, מים רבים עברו בפסיקת בתי המשפט בכל הקשור להרחבת הגדרתו של אותו "מורשה" נושא תקנה 482(א) לתקנות ואולם לטעמי אין לפרוץ את הפרשנות מעבר לתניות הברורות המפורטות בלשון התקנה שכן, כאמור, לא בזוטרתי מילי עסקינן אלא בתפיסת סמכות שיפוט, ממילא מידת האיפוק והזהירות נדרשת בכל הקשור לבחינת תנאיה של תקנה זו".

כמו-כן נפסק כי מעת שכבר ניתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט לנתבע זר לפי תקנה 500, תפחת הנטייה להיעתר לבקשות לביצוע המצאה בדרך אחרת, כגון באמצעות המצאה למורשה לפי תקנה 482 (ראו למשל ת"צ 20448-02-13 PayPal הנ"ל מיום 10.7.14 בסעיף 28 וההפניה שם לת"צ 20683-12-11 קסלמן הנ"ל). עוד נ פסק כי כאשר מדובר בנתבעת שהיא חברה זרה אשר איננה מנהלת את עיסוקיה בשפה העברית, אזי אף אם חברה שנטען כי היא מורשה בישראל תמציא לידי הנתבעת הזרה את כתבי הטענות בעברית, לא תהיה זאת המצאה אפקטיבית ואין להטיל את עלויות התרגום של כתבי בי -הדין על הנתבעת הזרה (ראו החלטה שניתנה בה"פ 42930-10-10 (מחוזי ת"א) רוזנהויז נ' פרקסל בע"מ מיום 6.1.11).

גם בענייננו, מדובר בנתבעות זרות, מהולנד ומקוריאה, שאינן מנהלות את עסקיהן בשפה העברית ושכבר ניתן היתר להמציא להן את כתבי הטענות מחוץ לתחום השיפוט מכוח תקנה 500(10) בצירוף תרגום של כל המסמכים, לרבות הבקשה לאישור תובענה ייצוגית על כל נספחיה, בהתאם לתקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, תשל"ו-1975.

ייתכן כי יש ממש בטענת המבקש שלפיה כעניין נורמטיבי, חברות זרות בין-לאומיות שמוצריהן נמכרו ושווקו בישראל צריכות להיות חשופות לתביעות בישראל בגין נזקים שגרמו לצרכנים ישראליים שרכשו את אותם מוצרים. נראה כי בדיוק בשל כך הוספה לאחרונה תקנה 500(7א) לתקנות שלפיה בית המשפט רשאי להתיר המצאת כתבי בי-דין מחוץ לתחום השיפוט במקרים שבהם "התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר, משירות או מהתנהגות של הנתבע, ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן שהנתבע, או אדם קשור לו, עוסק בסחר בין-לאומי או במתן שירותים בין-לאומיים בהיקף משמעותי...". תקנה זו מרחיבה את האפשרות לדון בבתי משפט בישראל בתובענות נגד נתבעים זר ים העוסקים בפעילות בין-לאומית בגין נזקים שנגרמו לצרכנים בישראל , וזאת באמצעות מתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט. במקרים מסוימים יש אפשרות ל תת היתר המצאה מחוץ לתחום לנתבע זר גם מכוח תקנות משנה אחרות, לרבות תקנה 500(10) , וכך נעשה גם בענייננו. ואולם, לדידי, דווקא במקרים שבהם קיימת, ולו לכאורה, עילה להמציא את כתבי בי-הדין ישירות לנתבע הזר מכוח תקנה 500 , אין להיעתר בנקל לבקשות להכיר בהמצאה למורשה של הנתבע בישראל, ויש לבחון בקפידה אם מתקיימים התנאים הדרושים לביצוע המצאה בדרך זו. בענייננו כאמור, המבקש לא הציג תשתית עובדתית שדי בה כדי לבסס כי מתקיימים לגבי סמסונג או לגבי פיליפס התנאים, כפי שפורשו בפסיקה , לביצוע המצאה לפי תקנה 482(א).

לאור כל האמור לעיל, הבקשה להכיר בהמצאות למורשות בישראל נדחית.

המבקש ישלם לסמסונג סך של 22,500 ₪ ולפיליפס סך נוסף של 22,500 ₪ בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. סכומים אלה ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

יצוין כי הדיון בבקשה התקיים לפניי בעת שכיהנתי כרשם.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ‏כ' אדר ב' תשע"ט , 27 במרץ 2019, בהעדר הצדדים.