הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 15307-05-18

לפני
כבוד ה שופט אבי פורג

המבקש:

אלעזר אליקים
ע"י ב"כ עוה"ד גלעד הלר

נגד

המשיבה:
מלונות פתאל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד עופר כהן-צדק

פסק דין
(אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית)

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה (להלן: "הבקשה") במסגרת התובענה הייצוגית שהוגשה בתיק שבכותרת (להלן "התובענה"), לפי חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 (להלן: "החוק").
רקע והשתלשלות ההליך
1.בתביעה ובבקשה לאשרה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") שהוגשו ביום 8.5.18 נטען כי ביום 14.7.17 התארח המבקש במלון הרודס ים המלח המשתייך לרשת בתי המלון של המשיבה, בחדר מסוג "אקזקיוטיב גן עם בריכה". המבקש בחר בחדר זה לאחר שנציג המשיבה מסר לו, תוך שהציג בפניו גם את הפרסום באתר האינטרנט של המשיבה, כי מדובר בחדר מרווח במיוחד, בגודל 52 מ"ר, כאשר עניין זה היווה שיקול משמעותי עבורו בהזמנת החופשה. למרות זאת, בהגיעו לחופשה התברר לו כי גודל החדר הוא 20 מ"ר בלבד, וכי הוא הוטעה ביחס לגודל החדר בפער של 32 מ"ר. עובדה זו פגעה משמעותית בחופשתו, וזאת בפרט נוכח שהותו בחופשה יחד עם בתו התינוקת שהייתה זקוקה למרחב לזחילה ומשחק ולאפשרות לישון ללא הפרעות. המבקש טען כי מצג דומה הוצג בפניו גם בשתי בדיקות נוספות שערך עם נציגי המכירות של המשיבה, כך שאין מדובר בטעות נקודתית אלא במצג מטעה הנמצא בפרסומים רבים ונמסר ללקוחות רבים.
ביום 25.7.17 טרם הגשת בקשת האישור, שלח ב"כ המבקש אל המשיבה מכתב בו התריע על כך שגודל החדר המפורסם אינו תואם את גודל החדר בפועל. במסגרת התכתובת עם המשיבה, דרש המבקש כי המשיבה תפצה אותו בשל ההטעיה ועוגמת הנפש שנגרמה לו, ואף התריע על כך שההטעיה לגבי גודל החדר פוגעת בלקוחות רבים. ואכן, בעקבות פנייתו, תיקנה המשיבה את הפרסום הנוגע לגודל החדר שבו התאכסן המבקש באתר האינטרנט המופעל על ידה מ-52 מ"ר ל-20 מ"ר. בעקבות המקרה ערכו המבקש ובא כוחו בדיקות נרחבות לגבי פרסומים רבים, המציגים את גודל החדרים בבתי מלון שונים המשתייכים לרשתות המשיבה. מבדיקות אלה התברר כי בפרסומים רבים קיימים פערים באשר לנתוני גודלם של חדרים בבתי מלון שונים של המשיבה. הפער הגיע, בחלק מן הפרסומים, עד כדי עשרות מטרים רבועים. המבקש טען, כי ממצאים אלה מעידים על בעיה רוחבית, הנמשכת זמן רב, ואשר נוגעת ללקוחות רבים של המשיבה. המבקש טען כי למשיבה אחריות בגין ההטעיות הן באשר למצגים אשר נמסרים על ידה והן באשר למצגים המתפרסמים באתרים שאינם מופעלים על ידה. זאת, בשל כך שהנתונים השגויים נמסרו על ידה ו/או כי הם נסמכים על נתונים שפורסמו על ידה ו/או בשל כך שהיה על המשיבה להסירם ו/או בשל כך שהיא עושה בעטיים עושר שלא במשפט.
במסגרת בקשת האישור הגיש המבקש חוות דעת מומחה מאת רפי סמית, מנהל "מכון סמית לייעוץ ומחקר בע"מ". על יסוד סקר שערך, קבע המומחה מטעם המבקש בחוות דעתו בין היתר, כי 87% מן הנשאלים השיבו כי הם נוהגים לשאול ו/או לבדוק באינטרנט פרטים אודות המלון ומתקניו; כי 57% מן הנשאלים ציינו כי גודל החדר ו/או היותו מרווח הוא שיקול בעל חשיבות עבורם בהחלטה בדבר בחירת המלון (נתון אשר המרואיינים הצביעו עליו כשני בחשיבותו, לאחר דירוג המלון או המלצות, כאשר נתון זה הסתמן כבעל חשיבות רבה במיוחד אצל מי ששהו במלון עם ילדיהם);וכי 88% מן המרואיינים ציינו כי אם יתברר להם כי גודל החדר קטן משהובטח, ייגרמו להם רגשות שליליים. על יסוד ממצאים אלה, טען המבקש כי הוכח קיומה של קבו צה משמעותית אשר נפגעה כתוצאה מן ההטעיות, מסקנה המתיישבת גם עם העובדה שהמצגים בדבר גודל החדרים מתפרסמים במקומות בולטים מאד, דבר המעיד על חשיבותם כשיקול בהזמנה עבור צרכנים רבים, ואף בעיני המשיבה.
2. ביום 23.12.18 הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת האישור. בתשובתה טענה המשיבה, בין היתר, כי היא פעלה (ופועלת) באופן שיטתי ועקבי להצגת מידע נכון ומדויק, לרבות בעניין גודל החדרים בבתי המלון (באותם מקרים שבהם ציינה את שטח החדרים במ"ר). ככל שהתגלתה טעות בהצגת גודל החדר במ"ר, אין הדבר מלמד אלא על טעות אקראית ונקודתית בלבד, שאינה מייצגת ותוקנה זה מכבר; כי אתר "הרודס", שבו נמצא הנתון השגוי שהוצג למבקש בעניין המטראז' של החדר, "עלה לא וויר" רק בחודש יוני 2017, קרי, זמן קצר בלבד לפני שהמבקש ביצע את הזמנתו (יולי 2017) ו בעקבות תלונתו של המבקש תוקנה הטעות באופן מיידי; המבקש לא הניח תשתית ראייתית מספקת להוכחת הטענות שנטענו על ידו בבקשת האישור. המבקש הציג ראיות בודדות בלבד להבדל בין פרסומים שונים לעניין שטח חדר כזה או אחר (שבחלקם הטעות פעלה לטובת הצרכנים, שכן הוצג גודל חדר קטן יותר מהגודל הנכון, ובחלקם הטעות הייתה זניחה), ואינן יכולות להוות מדגם מייצג של הנעשה בכל פרסומיה של המשיבה. המבקש לא צרף חוות דעת מומחה על מנת להראות מהו גודל החדרים בפועל, אלא הסתפק בהשוואה בין פרסומים שונים לעניין גודל החדר, מבלי להצביע על הנתון השגוי ומ בלי להבחין בין טעות שפעלה לטובתו של הצרכן לבין טעות שפעלה לרעתו; כי בפרסומיה העיקריים והמרכזיים של המשיבה, כלל לא צוין שטח החדרים במ"ר; כי לא הוכח שמתקיימים יסודות הקשר הסיבתי והנזק בחברי הקבוצה. מחוות דעתו של מר ישראל אוליניק מומחה המשיבה (אשר נערכה על בסיס סקר צרכנים) עלה, כי שיעור אפסי וזניח בלבד מתוך כלל האורחים במלונות המשיבה (0.4%) בחרו להתארח במלונות המשיבה בגלל המטראז' של החדר, ואף לא אחד מהם התאכזב מהחדר שקיבל בפועל. הבחירה בבית מלון נעשית על סמך שיקולים רבים אחרים, כגון מחיר, מיקום המלון, נוף, מתקני המלון, ביקורות וכ ד', ולא התקבלו תלונות מלקוחות כלשהם (פרט למבקש) בעניין גודל החדרים. עוד נקבע בחוות דעתו של אוליניק, כי ממצאי סקר הצרכנים שנערך על ידי מר סמית עבור המבקש, אינם תקפים, וזאת בשל הטיות ופגמים מהותיים שנפלו בסקר; כי הקבוצה הנטענת בענייננו איננה הומוגנית ויש צורך בדיון עובדתי ופרטני ביחס לכל אחד מחבריה על מנת לברר למי מהם נגרם נזק, אם בכלל, ולגבי מי מהם מתקיים קשר סיבתי לנזק. בנסיבות אלו, קיים ספק ואין מקום להמשיך ולנהל אותה ו קיים ספק אם התביעה ראויה להתברר באכסניה של תובענה ייצוגית.
בנוסף צוין בבקשה לאישור הסדר פשרה, כי בעקבות בקשת האישור, וכפי שהצהירה המשיבה ביום 7.3.19, תיקנה המשיבה פרסומים מטעמה שבהם נפלה טעות בציון גודל החדרים במ"ר ובכך הושגה מטרתה העיקרית של בקשת האישור ואין מקום להמשיך ולנהל אותה.

3. ביום 4.3.19 הגיש המבקש תגובתו לתשובת המשיבה במסגרתה טען, בין היתר, כי המשיבה הודתה בתשובתה בקיומן של הטעיות רבות , ואף תיקנה רבות מהן. בנוסף, המשיבה טענה כי ערכה בדיקה מקיפה באשר לפרסומיה ותיקנה את כל הטעויות שגילתה, כאשר המבקש טען, כי בכך אישרה המשיבה את טענותיו לגבי קיומן של הטעיות רבות, וכי כבר בשל כך תרמה בקשת האישור בהסדרה עתידית רוחבית; כי בהודאת המשיבה באשר לתיקון טעויות שפורסמו באתרי הזמנות שאינם מופעלים על ידה, היא גילתה דעתה באשר לאחריותה גם באשר למצגים המטעים שפורסמו באתרים אלה; וכי המשיבה מוסיפה להפר את הדין בכך שבחלק מן האתרים שאינם מופעלים על ידי המשיבה, כדוגמת Agoda, לא תוקנו המצגים המטעים; המבקש דחה את טענות המשיבה לגבי "טעות נקודתית" וכן את טענותיה לפיהן הצרכנים אינם מסתמכים על מצג זה. המבקש טען, בין היתר, כי אופן פרסום המצגים לגבי גודל החדר מלמד כי מדובר בנתון חשוב, שהצרכנים מסתמכים עליו, וכי אף המשיבה מודעת לכך, שאם לא כן היא לא הייתה מפרסמת אותם כלל, ובמקום בולט בפרט. המבקש הוסיף וטען כי ממצאי הסקר מטעם המשיבה מחזקים את טענתו בדבר חשיבות הנתון בעיני צרכנים וממילא את קיומה של קבוצה (גם אם קיימת מחלוקת לגבי היקפה). במסגרת התגובה לתשובה הגיש המבקש חוות דעת משלימה של רפי סמית, בה הצביע על כשלים בסקר שערך המומחה מטעם המשיבה. המומחה מטעם המבקש השיב לטענות המומחה מטעם המשיבה וקבע כי אין בהן כדי לשנות ממסקנותיו בחוות דעתו המקורית.

4. ביום 7.3.19 התקיים דיון קדם משפט בתיק במסגרתו המלצתי לצדדים לפנות להליך גישור, ואכן כעולה מהבקשה לאישור הסדר פשרה, בעקבות אותו דיון, פנו הצדדים וניהלו הליך גישור לפני כב' המגשר השופט (בדימוס) אבי זמיר.
5. ואכן, בתום משא ומתן בניהם במסגרת הגישור , הגישו הצדדים את הבקשה דנן ביום 16.11.20.
ביום 17.11.20 לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה האמור, וכן בתצהירים שצורפו, ניתנה החלטה בדבר פרסום הודעה על הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה, והעברת העתקים ממנה לגורמים הנדרשים.

6. ביום 18.12.20 הודיעו הצדדים כי הפרסומים בוצעו כנדרש ומסמכי התובענה וההסדר הועברו לגורמים המפורטים בהחלטה. ביום 7.2.21 הודיעו הצדדים, כי לא התקבלו פניות או התנגדויות של חברי הקבוצה הייצוגית בעניין ו/או של גורמים שאינם חברי הקבוצה הייצוגית וכן , כי הגורמים המקצועיים במדינה לא מצאו לנכון להביע עמדה ביחס להסכם, כלומר הלכה למעשה, היועץ המשפטי לממשלה והרשות להגנת הצרכן אינם מתנגדים להסכם.

עיקרי הסכם הפשרה
7. הגדרת הקבוצה
בעמ' 1 בבקשת האישור הוגדרה הקבוצה 3 כדלקמן:
"כל מי שהתארח במלונות המשיבה בחדר שגודלו קטן מגודל החדר שעליו התחייבה המשיבה ו/או שהוצג על ידה."
במסגרת סעיף 16 לבקשה לאישור הסדר פשרה, שינו הצדדים את הגדרת הקבוצה מכפי שהופיעה בבקשת האישור, וקבעו את התקופה באופן שמדובר ב"כל מי שהתארח במלונות המשיבה בחדר שגודלו קטן מגודל החדר שעליו התחייבה המשיבה או שהוצג על ידה, החל מ-7 שנים עובר להגשת הבקשה לאישור וכלה במועד מתן פסק דין המאשר את הסדר הפשרה"

התחייבות המשיבה על פי הסדר הפשרה
8.בבקשה לאישור הסדר פשרה, הובהר כי מתווה הפשרה מתבסס על כך שזהותם של חברי הקבוצה בעלי זכות תביעה אינה ידועה לצדדים להסדר הפשרה וגם אם ניתן היה לזהותם, עלות איתורם ומתן פיצוי בעין הייתה במידה רבה של וודאות עולה על התועלת האישית שהייתה צומחת לכל אחד מהם. בנסיבות אלה, המליץ המגשר לצדדים לגבש הסדר המבוסס בחלקו על מתווה של פיצוי לציבור על פי סעיף 20(ג)(1) לחוק ובחלקו על מתן הטבות ללקוחות.
התחייבויות המשיבה על פי הסדר הפשרה נחלקות לשתיים:
א. הסדרה עתידית; ב. פיצוי נזקי העבר.
9. הסדרה עתידית
א. המשיבה הצהירה כי בעקבות הגשת בקשת האישור היא ערכה בדיקה מקיפה של כל ערוצי השיווק שלה בישראל שבהם היא מפרסמת את גודל החדרים במ"ר, ובכלל זה: מידע הנמסר לציבור במוקד שירות הלקוחות שלה ובאתרי האינטרנט המופעלים על ידה (להלן: "ערוצי שיווק שבבעלות המשיבה").
ב. כמו כן, ערכה המשיבה בדיקה של המידע לעניין גודל החדרים במ"ר הנמסר על ידה באופן יזום (ככל שנמסר) לידי צדדים שלישיים (כגון סוכני נסיעות ואתרי הזמנות) (להלן: "צדדים שלישיים").
ג. המשיבה הצהירה כי היא בדקה הן את הפרסומים לעניין גודל החדרים במ"ר בערוצי השיווק שבבעלותה והן את המידע בעניין האמור הנמסר על ידה לצדדים שלישיים, ותיקנה פרסומים או מידע כאמור שבהם נפלה טעות.
ד. המשיבה הבהירה עוד , כי לעניין מידע הנמסר על ידה באשר לגודל החדרים קיימים שני סוגים של צדדים שלישיים:
ד.1. צדדים שלישיים שהמשיבה מוסרת להם את המידע ומעדכנת אותו באופן ישיר בממשק הנתונים שלהם. באשר לצדדים שלישיים אלה , עם בדיקה ועידכון של המידע על ידי המשיבה כאמור בסעיף ג' לעיל, עודכן מיידית כל המידע המתפרסם על ידם וכך מובטחת נכונותו מאותו מועד ואילך.
ד.2. צדדים שלישיים שהמשיבה מוסרת להם מידע ונתונים אך הדבר אינו נעשה בדרך של עידכון ישיר במערכות המידע שלהם. על אף שהמשיבה סבורה כי היא אינה מחוייבת לעשות כן על פי דין, בתוך 30 יום מיום מתן פסק דין חלוט המאשר את הסדר הפשרה, המשיבה מתחייבת לפנות בכתב לצדדים שלישיים אלה (שהמשיבה מוסרת להם מידע בעניין גודל החדרים במ"ר שלא בדרך של עדכון ישיר בממשק הנתונים שלהם), וזאת באמצעות דואר רשום או באמצעי הקשר המקובל למסירת הודעות בין המשיבה לצדדים שלישיים. בפנייה יצוין כי בישראל הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה כי נפלו טעויות בפרסומים לעניין גודל החדרים במ"ר במלונות המשיבה, וכי על כן הצד השלישי מתבקש לוודא כי כל פרסום שלו הנוגע לגודל החדרים במ"ר במלונות המשיבה תואם את הנתונים אשר יצורפו למכתב. העתק מרשימת הצדדים השלישיים ונוסח הפנייה אליהם, על פי סעיף זה, צורף כנספח 3 לבקשה לאישור הסדר פשרה.
כמו כן המשיבה תבצע פניה נוספת לאותם גופים כעבור 12 חודשים, ובה יתוזכרו אודות פנייתה הקודמת של המשיבה. למכתב התזכורת יצורף המכתב הראשון, יחד עם קובץ הנתונים.

ה. עוד צויין בבקשה לאישור הסדר פשרה, כי על הגופים המפורטים בנספח 3 לבקשה לאישור הסדר פשרה נמנים גם ספקי מידע, אשר מקבלים את המידע הרלוונטי מהמשיבה ומעבירים אותו לסוכני נסיעות רבים. על כן, יש בהתחייבויותיה של המשיבה כמפורט לעיל כדי לתת מענה ראוי לתקינות הפרסומים הנעשים על ידי מגוון רחב של ערוצים.
ו. המשיבה הבהירה במסגרת הבקשה לאישור הסדר פשרה, כי אין בהתחייבויותיה כאמור לעיל, כדי להטיל עליה אחריות כלשהי בעניין תוכן הפרסומים של צדדים שלישיים או המידע הכלול בהם או כדי להוות הסכמה מצידה לאחריות למידע המפורסם על ידי צדדים שלישיים.
הצהרות המשיבה כאמור בסעיף 9ג' לעיל וכן 9ד'1 נתמכו בתצהיר של מנהל המשיבה שצורף לבקשה לאישור הסדר פשרה. אישור ביצוע האמור בסעיף 9ד'2 לעיל (בצירוף העתקי המכתבים שנשלחו) ייכלל בדוח הביצוע המסכם כאמור בסעיף 12 להלן.
10. פיצוי בגין נזקי העבר
המשיבה תעניק פיצוי לציבור בסכום כולל של 1,400,000 ₪ (להלן: "סכום הפשרה"), באופן הבא וכפי שיפורט להלן:
א. תרומה של שירותים לעמותות (להלן: "התרומה" או "התרומות")
ב. הטבות ללקוחות.
א. תרומה לעמותות
המשיבה תעניק שירותי אירוח במלונות הרשת (עם או ללא לינה) (להלן: "השירותים"), לאחת או יותר מהעמותות או הארגונים החברתיים שלהלן (להלן: " העמותות"):

  • ארגון "ג'וינט ישראל" (JDC)
  • רשת "עלה"

*קרן לב"י האגודה למען החייל
* המרכז לזכרו של מייקל לוין לסיוע לחיילים בודדים
*העמותה לקידום החינוך בתל אביב-יפו
  • עמותת בית השנטי
  • עמותת אמונה- תנועת האישה הדתית לאומית
  • האגודה הישראלית לכפרי ילדים אס.או.אס
  • עמותת גדולים מהחיים

העתק אישורי הניהול התקין של הג'וינט ושל כל העמותות הנזכרות לעיל צורף כנספח 4 לבקשה לאישור הסדר פשרה.
התרומה תיעשה בכפוף לתנאים הבאים:
התרומה תשמש את האוכלוסיות הנתמכות על ידי העמותות שלעיל, במסגרת מימוש מטרותיהן הציבוריות של העמותות.
שווי התרומה יחושב על פי הניצול בפועל (דהיינו, הטבה שלא מומשה לא תחושב), ובהתאם למחירון הרשמי של המשיבה ביחס לשירות הרלוונטי בהזמנות של בודדים, שיהיה בתוקף במוקד שירות הלקוחות הטלפוני של המשיבה במועד הענקת השירות בפועל לכל אחת מן העמותות, תוך הפחתה של 5% ממחיר המחירון האמור. המשיבה הצהירה כי המחירים הנקובים במחירון הרשמי משקפים את התשלום הנדרש בפועל מן הלקוחות ומשולם בפועל על ידם עבור השירותים הנ"ל.
המשיבה תנתב את התרומות לאחת או יותר מהעמותות שנזכרו לעיל ובמועדים שייקבעו על ידה, והכל לפי שיקול דעתה, ובלבד שמלוא התרומה על פי הסכם זה תוענק בפועל ותנוצל על ידי איזו מבין העמותות עד לתום תקופת ההטבה כהגדרתה בהסדר הפשרה. ניתוב התרומה יבוצע ע"י המשיבה בתיאום מראש עם העמותות. הובהר כי הדרישה של המשיבה לגמישות באשר לאופן ניתוב התרומות מקורו, בין היתר, ברצונה להבטיח כי התרומה תנוצל במלואה, ועל מנת שלא יהיו קשיים במימושה עקב קשיי תיאום למול עמותה זו או אחרת.
המשיבה הצהירה כי התרומה כאמור בהסדר הפשרה אינה כלולה ולא תיכלל בעתיד בהתחייבויותיה הפילנטרופיות אלא היא מעבר להן, ולא הוסכם קודם לכן עם אף אחת מהעמותות בדבר הענקת התרומה.
המשיבה ובא כוחה והמבקש ובא כוחו הצהירו במסגרת הסדר הפשרה כי אין להם כל קשר אישי או אינטרס אישי באיזו מן העמותות האמורות, כאמור בתצהיריהם שהוגשו במסגרת הסדר הפשרה.
בהתייחסויותיה של המשיבה לתרומות אלה, ככל שתהיינה, יצויין כי מדובר בתרומה לפי פסק דין בהסדר פשרה בהליך של תובענה ייצוגית.

ב. הטבות ללקוחות
המשיבה תעניק ללקוחותיה הטבות כמפורט להלן. שווי ההטבות הכולל לפי סעיף זה לא יעלה על מחצית מסכום הפשרה.

  • ההטבות יוענקו באמצעות ארוחת ערב ו/או סלסלות פירות אשר יינתנו ללקוחות המשיבה ללא תשלום באחד או יותר ממלונות הרשת.
  • שווי רכיב סלסלות הפירות לא יעלה על 350,000 ₪.
  • מתן ההטבות לא ישמש את המשיבה לצרכי פרסום וקידום מכירות והן יוצעו רק ללקוחות שכבר ביצעו את הזמנתם.
  • הטבות מהסוגים האמורים הניתנות על ידי המשיבה ממילא (כגון במסגרת מדיניות המשיבה במלון מסוים, במסגרת מבצע שבו הטבות אלו ניתנות ללא תשלום נוסף או במסגרת הטבה הניתנת לחדרים מסוימים), לא ייחשבו כהטבות הניתנות על פי הסדר הפשרה. כדוגמא לעניין זה, אם במלון מסוים נהנים חדרי הסוויטה מסלסלת פירות חינם, סלסלות הפירות הניתנות לחדרי הסוויטה באותו מלון לא ייזקפו כהטבה שהוענקה על פי הסדר הפשרה.
  • שווי ההטבות יחושב בהתאם למחירונים הרשמיים של ארוחת ערב או סלסלת פירות התקפים במועד הענקתן בפועל. המשיבה הצהירה כי המחיר הנקוב במחירונים הרשמיים משקף את התשלום הנדרש בפועל מן הלקוחות ומשולם בפועל על ידם עבור השירותים הנ"ל.
  • בכפוף לאמור בסעיף זה לעיל, אופן חלוקת ההטבות (לרבות המלונות שבהם הן יוענקו, מועד החלוקה וסוג ההטבות שיינתנו בכל מקום) יהא על פי שיקול דעתה של המשיבה.

11. עוד הוסכם במסגרת הבקשה להסדר פשרה, כי סכום הפשרה יוענק במהלך תקופה שלא תעלה על 24 חודשים מהמועד שבו יומצא למשיבה פסק דין המאשר את הסדר הפשרה (להלן: " תקופת ההטבה").

12. לא יאוחר מ-45 יום מתום תקופת ההטבה, תגיש המשיבה לבית המשפט ולב"כ המבקש דו"ח ביצוע מסכם אודות ההתחייבויות על פי הסדר הפשרה. דו"ח הביצוע, על כל צרופותיו, יהיה חסוי ויוגש במעטפה נפרדת לעיניהם של בית המשפט וב"כ המבקש בלבד.
דו"ח הביצוע ייתמך בתצהיר של מנהל המשיבה, הבקיא בנתונים, ויכלול את הפרטים הבאים:

  • אישור ביצוע האמור בסעיף 9ד2 לעיל בצירוף המכתבים שנשלחו.
  • תרומות לעמותות- תיאור השירותים שהוענקו, מועד ומקום הענקת השירותים, מספר ימי האירוח, זהות העמותה שקיבלה את התרומה וחישוב שווי התרומה.
  • הטבות ללקוחות המשיבות- סוג ההטבה, מועד ומקום הענקתה וחישוב שווייה.
  • במסגרת התצהיר יינתן הפירוט שייכלל בדו"ח הביצוע המסכם וכן תיכלל בו הצהרה לפיה התרומה וההטבות ניתנו בהתאם לתנאים הקבועים בהסדר הפשרה. לתצהיר יצורפו המחירונים הרלוונטיים לחישוב שווי התרומות וההטבות.

13. התצהיר התומך בדו"ח המסכם יאשר שחישוב ההטבות נעשה לפי המחירונים שבתוקף בעת מתן ההטבה, וכי המחירים הנקובים בהם שיקפו את התשלום הנדרש בפועל מן הלקוחות וששולם בפועל על ידם עבור אותם שירותים במועדים הרלוונטיים.
בנוסף, המנהל האחראי על הבקרה הפנימית במשיבה יאשר בתצהיר אשר יצורף לדו"ח הביצוע לאחר בדיקת הנתונים, כי התרומות וההטבות יינתנו במלואם בהתאם לתנאים להתחייבויות הקבועים בהסדר הפשרה, המנהל יפרט בתצהירו את הבדיקות שערך לצורך אימות הצהרתו ואת ממצאיו.
הצדדים ציינו עוד בבקשה להסדר פשרה, כי תקופת ההטבה כאמור בסעיף 11 לעיל נקבעה בין הצדדים עוד בטרם פרץ משבר נגיף הקורונה, אשר פגע (ועודנו פוגע) בצורה קשה בענף התיירות והמלונאות, ועוד בטרם הובנו מלוא השלכותיו של המשבר. המשבר הינו בעל השלכה מהותית על פעילותה של המשיבה ועלול להקשות עליה להעניק את מלוא סכום הפשרה במועד שנקבע. על כן, מתוך הבנה של הנסיבות המיוחדות הגיעו הצדדים לכלל הסכמה, כי אם משבר הקורונה לא יאפשר פעילותה התקינה של המשיבה גם במהלך תקופת ההטבה, תהא המשיבה רשאית להגיש לבית המשפט בקשה מנומקת הנתמכת בתצהיר, עם העתק לב"כ המבקש, בדבר הקושי ביישום ההסדר. במסגרת הבקשה תוכל המשיבה לעתור לקבל את רשותו של בית המשפט להארכת תקופת ההטבה בפרק זמן שעליו יורה בית המשפט, ואשר לא יעלה על שנה אחת, ובלבד שהמשיבה תגיש את הבקשה לפחות חודשיים לפני תום תקופת ההטבה.

14. מעשה בית דין
בסעיף 36 לבקשה להסדר פשרה צויין כדלקמן:
"קיום התחייבויותיה האמורות של המשיבה יהווה סעד מלא וסופי וייצור מעשה בית דין ביחס לכל הטענות והתביעות הכלולות בבקשת האישור. מעשה בית הדין יחול ביחס לטענות והתביעות כאמור בין המבקש וחברי הקבוצה, כהגדרתה לעיל, לבין המשיבה."

15. המלצה בדבר גמול שכ"ט והוצאות שמבוקש לאשר על פי הסדר הפשרה
על-פי המלצת הצדדים, המפורטת בסעיף 53 ל בקשה להסדר הפשרה, המשיבה תשלם למבקש, סך כולל של 65,000 ₪ כגמול למבקש וככל שנדרש בתוספת מע"מ (כנגד קבלת חשבונית מס כדין); לב"כ המבקש תשלם המשיבה שכר טרחה בסך של 260,000 ₪ בתוספת מע"מ (כנגד קבלת חשבונית מס כדין); בנוסף על האמור על פי המלצת הצדדים, תשיב המשיבה למבקש את עלות חוות דעת המומחה ששילם, בסך של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ (כנגד קבלת חשבונית מס כדין).
כמו כן, חלף ההזמנה נשוא בקשת האישור, תעמוד לרשות המבקש זכות לאירוח זוגי (עם ילד עד גיל שנתיים) בן 2 לילות (באמצע שבוע) בסוויטה הנשיאותית במלון הרודס ים המלח, המלון בו התארח, בתנאי חצי פנסיון, ללא תשלום. זכות זו ניתנת למימוש לכל המאוחר בתוך שנתיים מיום אישור הסדר הפשרה, למעט בעונות השיא (חגים וחודשי יולי-אוגוסט).
כן המליצו הצדדים כי הגמול ושכר הטרחה ישולמו במועדים כדלקמן:
א. בתוך 30 יום ממועד מתן פסק דין המאשר את הסכם הפשרה ישולם הגמול למבקש במלואו, וכן ישולם סך של 70% משכר הטרחה.
ב. יתרת שכר הטרחה (30%) תשולם בתוך 30 יום ממועד הגשת דו"ח הביצוע המסכם בליווי תצהיר המשיבה, בדבר קיום כל התחייבויותיה, כאמור בסעיף 12 לעיל.
16. בקשה לפטור ממינוי בודק
הצדדים ביקשו לפטור אותם ממינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק.
אישור הסדר הפשרה
17. סעיף 19 לחוק קובע כך:
"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".
...
(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:
(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;
(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;
(ג) עיקרי הסדר הפשרה.
(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:
(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;
(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;
(ג) השלב שבו נמצא ההליך;
(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);
(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;
(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר."

18. הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה היא:
"כל מי שהתארח במלונות המשיבה בחדר שגודלו קטן מגודל החדר שעליו התחייבה המשיבה או שהוצג על ידה, החל מ-7 שנים עובר להגשת הבקשה לאישור וכלה במועד מתן פסק דין המאשר את הסדר הפשרה."

19. עילות התובענה נגד המשיבה: עילות התביעה כפי שפורטו בבקשת האישור הן: הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981; הפרת חוזה וחוסר תום לב לפי חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג- 1973; תרמית לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש); תיאור כוזב לפי חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט- 1999; רשלנות לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש);הפרת חובה חקוקה לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש); עשיית עושר ולא במשפט לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט , תשל"ט- 1979; ופגיעה באוטונומיה.
20. השאלות המשותפת לחברי הקבוצה: השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה הינן בין היתר: האם פרסמה המשיבה והיא אחראית לפרסומים מטעים אודות גודל החדרים במלונותיה; האם על המשיבה לפצות את חברי הקבוצה בגין כך; והאם על המשיבה להשיב לחברי הקבוצה את העושר שעשתה בגין כך שלא במשפט.
21. הסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשת האישור הם, בין היתר : להורות למשיבה לנקוט בכל הצעדים הדרושים על מנת למנוע את המשך ההפרות מכאן ולהבא, ובכלל זאת לתקן את מצגיה והתחייבויותיה בפרסומים ברשת האינטרנט, במידע הנמסר על ידי נציגי השירות ובכל ערוץ אחר, באופן שאלה יעלו בקנה אחד עם גודל החדרים בפועל; פיצוי בגין נזקי הקבוצה; ולחלופין ככל שייקבע כי פסיקת סעד לחברי הקבוצה כולם או חלקם אינו מעשי בנסיבות העניין, נתבקש פיצוי לטובת הציבור.

22. סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין
לאחר עיון בהסדר הפשרה, ובטיעוני הצדדים, אני סבור כי הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בעניינם של חברי הקבוצה ועונה על דרישות סעיף 19 (א) לחוק.
ההסדר עונה על הסיכויים והסיכונים הטמונים בבקשת האישור, בהתחשב במשאבים ובזמן השיפוטי שהיו כרוכים בניהול התיק, חלף אישור הסדר הפשרה, עד להכרעה חלוטה.
סביר להניח שחלק מחברי הקבוצה הם לקוחות חוזרים של המשיבה, ונוכח האמור, ההסדר מניב גם להם תועלת.
הסדר הפשרה כולל כאמור הסדר ה עתידית, לפיה מעדכנת המשיבה את גודל החדרים במ"ר בערוצי השיווק שלה שבהם היא מפרסמת את גודל החדרים במ"ר, ובכלל זה מידע הנמסר לציבור במוקד שירות הלקוחות שלה ובאתרי האינטרנט המופעלים על ידה וכן במידע הנמסר על ידי המשיבה באופן יזום (ככל שנמסר) לידי צדדים שלישיים (כגון סוכני נסיעות ואתרי הזמנות), כאשר בעניין זה, לגבי צדדים שלישיים שהמשיבה מוסרת להם את המידע ומעדכנת אותו באופן ישיר בממשק הנתונים שלהם , לאחר בדיקה ועידכון של המידע על ידי המשיבה, עודכן מיידית כל המידע המתפרסם על ידם וכך מובטחת נכונותו מאותו מועד ואילך.
לגבי צדדים שלישיים שהמשיבה מוסרת להם מידע ונתונים אך הדבר אינו נעשה בדרך של עידכון ישיר במערכות המידע שלהם, התחייבה המשיבה כאמור תוך 30 יום מיום מתן פסק דין חלוט המאשר את הסדר הפשרה, לפנות בכתב לצדדים שלישיים אלה (שהמשיבה מוסרת להם מידע בעניין גודל החדרים במ"ר שלא בדרך של עדכון ישיר בממשק הנתונים שלהם), וזאת באמצעות דואר רשום או באמצעי הקשר המקובל למסירת הודעות בין המשיבה לצדדים שלישיים. כמו כן המשיבה תבצע פניה נוספת לאותם גופים כעבור 12 חודשים, ובה יתוזכרו אודות פנייתה הקודמת של המשיבה. התחייבות זו של המשיבה, נותנת מענה ראוי לתקינות הפרסומים הנעשים על ידה במגוון הערוצים האמורים.
מהאמור עולה, כי במסגרת הסדר הפשרה, לקחה על עצמה המשיבה גם התחייבויות בכל הקשור לאתרי הזמנות של צדדים שלישיים שאינם מופעלים על ידה, לצורך הבטחת הנכונות של המצגים המוצגים לצרכנים על ידי צדדים שלישיים בקשר עם מלונותיה. בכך השיג הסדר הפשרה באופן מלא את הסעד שנתבקש בבקשת האישור ביחס להסדרה עתידית והבטחת קיום הוראות הדין, ומביא לתוצאה של אכיפת הדין.
בנוסף, מניב ההסדר תועלת נוספת לחברי הקבוצה , שכאמור לעיל, סביר להניח שחלקם לקוחות חוזרים, בדמות פיצוי בגין העבר, בסך של 1,400,000 ₪ שיינתן באמצעות תרומה של שירותים לעמותות שונות במסגרתה תעניק המשיבה שירותי אירוח במלונות הרשת (עם או ללא לינה) , וכן באמצעות הטבות ללקוחות בשווי שלא יעלה על מחצית מסכום הפשרה, כאשר ההטבות יוענקו באמצעות ארוחת ערב או סלסלות פירות אשר יינת נו ללקוחות המשיבה ללא תשלום באחד או יותר ממלונות הרשת של המשיבה , כאשר תקופת ההטבה לא תעלה על 24 חודשים מפסק דין זה.
מדובר בהטבות בעלות ערך ממשי, כאשר שווין יחושב על פי העלות שבה היה נושא לקוח שהיה מזמין אותן בפועל, כאשר המשיבה התחייבה שלא יחליפו הטבות הניתנות ממילא באופן קבוע והיא לא תעשה שימוש במתן ההטבות לצרכי שיווק וקידום מכירות. בהתחשב בכך שבמקרה זה לא ניתן לאתר את חברי הקבוצה, וכאשר באופן זה ניתנת ההטבה לקהל קרוב לקבוצה שנפגעה מן ההפרה, ללקוחות המשיבה, אזי נראה כי מדובר בהסדר ראוי והוגן.
ברור גם כי הפשרה שהושגה בשלב זה מייתרת את הצורך בניהול ההליך לגופו.
נוכח כל האמור לעיל, אני סבור, כי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. הסדר הפשרה מעניק סעדים ראויים בדמות פיצוי בגין נזקי עבר (באמצעות אותן תרומות של שירותים לעמותות והטבות ללקוחות), תוך שנקבע מנגנון פיקוח המבטיח כי סכום הפשרה ישולם במלואו, וכן מבטיח ההסדר תיקון המצגים המטעים כהסדרה עתידית . לפיכך, אני סבור שמדובר בסעד הולם, וניהול ההליך לא היה מביא בהכרח לתועלת גדולה יותר לקבוצה.
בהתחשב בכל האמור לעיל וכן בהתחשב בכך שהסדר הפשרה הושג בשלב מקדמי טרם נשמעה בקשת האישור לגופה, בכך שיש בהסדר הפשרה להביא לחסכון בזמנו של בית המשפט והצדדים, ובהתחשב בסיכויי התביעה ובהסדר הכולל גם סעד מתאים, אני סבור כי הסדר הפשרה עונה על הסיכויים והסיכונים הטמונים בבקשת האישור כאמור לעיל, וכן אני קובע כי בקשת האישור עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית.

23. לבית המשפט לא הוגשו התנגדויות להסדר הפשרה או בקשות ליציאה מהקבוצה וגם היועץ המשפטי לממשלה והממונה על הגנת הצרכן בחרו שלא להגיב להסדר.
אשר על כן ובהתאם לכל הנימוקים שלעיל, יש לאשר את הסדר הפשרה המוצע וליתן לו תוקף של פסק דין.
24. פטור ממינוי בודק
במקרה דנן, איני סבור כי יש צורך במינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק. הבודק ממונה בכדי לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה, על מנת לשמור על האינטרסים של הקבוצה ולהבטיח שההסדר ראוי וסביר וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.
בענייננו, אני סבור שהסדר הפשרה מבטיח את התכליות האמורות.

25. גמול למבקש ושכר טרחת עורך הדין המייצג
הצדדים המליצו כי המשיבה תשלם סך של 65,000 ₪ (וככל שיידרש בתוספת מע"מ) כגמול למבקש וכן שכר טרחה לב"כ המבקש בסך של 260,000 ₪ בתוספת מע"מ , וכן תשיב המשיבה למבקש את עלות חוות דעת המומחה ששילם, בסך של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ.
אני סבור כי הסכומים האמורים עומדים בקנה אחד עם התועלת הצפויה בהתאם להסדר הפשרה ללקוחות המשיבה לעתיד לרבות אותו חלק מחברי הקבוצה הנמנה עליהם. במקרה דנן, המבקש ובא כוחו פעלו על מנת לחסוך בזמן שיפוטי ועל מנת להביא להטבה משמעותית בדבר הסדר הצופה פני עתיד והמגלם גם שווי כספי. ב"כ המבקש והמבקש נטלו על עצמם גם סיכון בהגשת התובענה ובניהולה, וכן השקיעו בה השקעה לא מועטה, לרבות ניהול המו"מ והגישור לקרות ההסדר, כאשר בעקבות הגשת התובענה אכן תוקנו אותם מצגים מטעים בדבר גודל החדרים במ"ר.
נוכח האמור לעיל, מצאתי את הסכומים המומלצים כגמול למבקש ו כשכר טרחה לבא כוחו, סבירים והולמים את נסיבות ההליך.
הגמול ישולם למבקש בתוך 30 ימים מיום מתן פסק דיני זה וכן ישולם באותו מועד סך של 70% משכר הטרחה לב"כ המבקש. יתרת שכר הטרחה (30%) תשולם בתוך 30 יום ממועד הגשת דו"ח הביצוע המסכם בליווי תצהיר המשיבה, בדבר קיום כל התחייבויותיה, כאמור בסעיף 12 לעיל.
עלות חוות הדעת של המומחה בסך של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ תשולם למבקש בתוך 30 ימים מיום מתן פסק דיני זה, כנגד קבלת חשבונית מס כדין.
בנוסף, אני מאשר את הסכמת הצדדים, לפיה גם תעמוד לרשות המבקש זכות לאירוח זוגי (עם ילד עד גיל שנתיים) בן 2 לילות (באמצע שבוע) בסוויטה הנשיאותית במלון הרודס ים המלח, המלון בו התארח, בתנאי חצי פנסיון, ללא תשלום, בהתאם לתקופה שהוסכמה בניהם במסגרת הסדר הפשרה, כאמור לעיל.
מעבר לכך, אני מורה כי בהתאם להסכמת הצדדים, המשיבה תישא במלוא ההוצאות הכרוכות בביצוע הסדר הפשרה, לרבות: פרסום מודעה שנייה בעיתונות, עלויות ביצוע התרומה (ככל שיהיו) וכל הוצאה אחרת, אם תתעורר תוך כדי ביצוע ההסדר.
המשיבה תגיש דיווח אודות ביצוע התחייבויותיה על פי ההסדר לב"כ המבקש ולבית המשפט לא יאוחר מ-45 יום מתום תקופת ההטבה. ככל שמשבר הקורונה לא יאפשר את פעילותה התקינה של המשיבה גם במהלך תקופת ההטבה, תהא המשיבה רשאית להגיש לבית המשפט בקשה מנומקת הנתמכת בתצהיר, עם העתק לב"כ המבקש, בדבר הקושי ביישום ההסדר, כאשר במסגרת הבקשה תוכל המשיבה לעתור לקבלת רשות בית המשפט להארכת תקופת ההטבה ואשר לא תעלה על שנה אחת, ובלבד שהמשיבה תגיש את הבקשה לפחות חודשיים לפני תום תקופת ההטבה.

סוף דבר
26. אני מאשר את הסדר הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין. המשיבה תפעל על פי התחייבויותיה בהסדר.
27.אני מאשר גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו כאמור בסעיף 2 5 לעיל.

28.המבקש יגיש בקשת אשור מתוקנת ויתקן את הגדרת הקבוצה המיוצגת בפנקס התובענות הייצוגיות, והכל תוך 10 ימים, בהתאם להגדרה המתוקנת של הקבוצה בהסדר הפשרה כאמור בפסק הדין.

29. הצדדים יגישו לאישורי תוך 10 ימים נוסח של המודעה השנייה בדבר אישור הסדר הפשרה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק, שבה יפורטו הפרטים הקבועים כנדרש בחוק. לאחר מתן האישור לנוסח המודעה, המודעה תפורסם תוך 10 ימים בשני עיתונים רבי תפוצה, באותיות שגודלן לא יפחת מ- 3 מ"מ. בנוסף, תפורסם המודעה (יחד עם ההסדר המלא) באתר האינטרנט של המשיבה (עם לינק מעמוד הבית של המשיבה) למשך תקופת ההטבה . 512937המשיבה תישא בעלות הפרסום.
30. תזכורת פנימית ומשימה למתן החלטה ליום 28.2.20.

31. המשיבה תגיש לבית המשפט ולבא כוח המבקש , לא יאוחר מ-45 יום מתום תקופת ההטבה, דו"ח ביצוע מסכם אודות התחייבויותיה על פי הסדר הפשרה, בצירוף תצהיר לתמיכה של מנהל במשיבה הבקיא בנתונים שיכלול את הפרטים המפורטים כאמור בסעיפים 13-12 לעיל.
2632. המזכירות תעביר עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.
ניתן היום, א' אדר תשפ"א, 13 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.