הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 11659-02-21

לפני
כבוד ה שופט גיא שני

התובעים

  1. ארז מירב
  2. שי יצחקי
  3. חנה מנור

נגד

הנתבעים

  1. AB SKF חברה שוודית זרה
  2. SKF GmbH חברה גרמנית זרה
  3. INA-Holding Schaeffler GmbH חברה גרמנית זרה
  4. Schaeffler Holding GmbH & C חברה גרמנית זרה
  5. Schaeffler AG חברה גרמנית זרה
  6. Schaeffler Technologies Gmb חברה גרמנית זרה
  7. FAG Kugelfischer GmbH חברה גרמנית זרה
  8. Hitachi Automotive Systems, חברה יפנית זרה

החלטה

1. לפניי בקשה מטעם התובעים להורות כי ההמצאות שבוצעו לנתבעות 7-1 – חברות זרות – באמצעות שתי חברות בישראל, מהוות המצאות כדין בהתאם להוראת תקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות). על-פי הנטען, ההמצאה לנתבעות 2-1 נעשתה כדין באמצעות חברת משה שטרן ושות' ציוד והנדסה בע"מ (להלן: שטרן); וההמצאה לנתבעות 7-3 נעשתה כדין באמצעות חברת שפלר ישראל בע"מ (להלן: שפלר ישראל).

2. הבקשה הוגשה במסגרת תביעה ובקשה לאשרה כתביעה ייצוגית, שעניינן יצירת קרטלים והסדרים כובלים בשוק המסבים לכלי רכב.

3. שטרן ושפלר ישראל הגישו תגובותיהן לבקשה , וטענו כי לא מתקיימים בענייננו התנאים המשכללים המצאה כדין בהתאם להוראת תקנה 163(ג) לתקנות. התובעים הגישו תשובה לתגובות. לאחר עיון בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

4. תקנה 163(ג) לתקנות מורה בזו הלשון: "התגורר הנמען מחוץ לתחומי המדינה ויש לו בתחומי המדינה נציג מטעמו המייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל, ניתן להמציא לנציג אם התביעה נוגעת לאותו עניין". הוראה זו באה חלף תקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ושונה בניסוחה, אך הצדדים מסכימים כי ביישומה של התקנה החדשה ניתן להחיל מבחנים דומים לאלה שנקבעו בפסיקה לגבי התקנה הקודמת (ראו גם ת"א (מח' ת"א) 3411-01-18 יוניטרוניקס (1989) (ר"ג) בע"מ נ' Micron Technologies Inc. (21.7.2021) ; ת"א (מח' ת"א) 1354-07-20 מילס נ' חוגג (18.3.2021) ). מדובר בשני מבחנים מצטברים: הראשון, קיומו של קשר אינטנסיבי דיו בין הנמען הזר לבין הגורם בישראל, עד כי ניתן להניח כי האחרון יביא לידיעתו של הראשון את דבר הגשתה של התביעה ואת תוכנה; והשני, קיומה של זהות בין העניין שעליו נסב הייצוג לבין העניין שעליו נסבה התביעה (ראו גם רע"א 2652/94 טנדלר נ' לה קלוב מדיטראנה (ישראל) בע"מ (25.8.1994)) . הנטל להוכיח תנאים אלה מונח לפתחו של הטוען לקיומה של המצאה כדין לפי תקנה 163(ג), ובענייננו: על התובעים (ראו למשל ת"א (מח' ת"א) 21479-11-14 מחצבות כנרת שותפות מוגבלת נ' ש.אל ציוד טכני בע"מ (26.4.2015)).

5. אפתח בהמצאה הנטענת לנתבעות 7-3 באמצעות שפלר ישראל. הבקשה מושתתת על כך ששפלר ישראל היא חברת בת בקונצרן שפלר, המצויה "בבעלות מלאה של הקונצרן"; בנוסף צורפו שתי אסמכתאות: פרסום במרשתת שכותרתו "Schaeffler contacts worldwide", המציין את שפלר ישראל כ"איש קשר" ל-Schaeffler ; ופרסום באתר "לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון", שבו מדווח לקוראים על ביקור בחברת שפלר ישראל המספקת – כך נכתב – "ייצוג ותמיכה בלקוחות שפלר גרמניה בארץ...".

6. על-פי התשתית שלפניי, לא שוכנעתי כי מתקיימים בעניינה של שפלר ישראל התנאים הנקובים בתקנה 163(ג), לאמור: כי היא משמשת נציגה מטעמן של הנתבעות 7-3, המייצגת אותן באופן קבוע בקשר לענייניהן בישראל . אכן, אין מחלוקת על כך ששפלר ישראל שייכת לקונצרן שפלר העולמי – קונצרן המונה לפי האמור בתגובה כ-150 תאגידים. אולם בכך לא סגי. בהחלטה שעסקה בעניין דומה (ת"צ (מח' מר') 23139-05-16 לנואל נ' Samsung Electronics Co., Ltd. (27.3.2019)) סקר בית משפט זה את הפסיקה וכך כתב:

אין חולק כי פיליפס ישראל שייכת לקבוצת פיליפס וכי סמסונג ישראל שייכת לקבוצת סמסונג, ואף אין חולק כי השמות של החברות בקבוצה דומים, הן עושות שימוש בלוגו ובסימני מסחר זהים, לחלקן יש אתר אינטרנט משותף, חלקן מפנות באמצעות קישורים לאתרים ולדפי פייסבוק של חברות אחרות בקבוצה ובענייננו קיימים גם קשרי בעלות בין החברות הזרות לחברות בישראל. אלא שבפסיקה של בתי המשפט המחוזיים שאליה הפנו המשיבות נקבע שאין די בהשתייכות לקבוצת חברות בעלות מאפיינים דומים כדי לבסס שקיים קשר אינטנסיבי דיו בין הנתבע לבין החברה הישראלית. כך למשל, בת"א (מחוזי ת"א) 2060-07 דב קציר ואח' נ' אדריאן דודיסקו מיום 10.8.10 נקבע כי הגם שהנתבעות והחברה הישראלית פועלות תחת מטריית על של קבוצת החברות "קרדיט סוויס", לא עלה בידי התובעים להוכיח קיומם של קשרים כלשהם, וודאי שלא קשרים אינטנסיביים, בין החברה הישראלית לבין הנתבעות, ואין די לעניין זה ממידע הנלמד מאתר האינטרנט המשותף של קבוצת קרדיט סוויס. בהחלטה שניתנה בתיק אחר בעניין חברות בקבוצת קרדיט סוויס, ת"א (מחוזי-ת"א) 20683-12-11 קסלמן וקסלמן נ' Credit Suisse Financial Services (ISRAEL) Ltd. מיום 21.6.12 נקבע כי גם קיומם של אתר אינטרנט משותף, לוגו משותף ושם דומה אינם מספיקים לצורך הקביעה כי החברה בישראל מורשה בהנהלת עסקים בישראל מטעם החברה האמריקאית. בהחלטה שניתנה בת"צ (מחוזי חיפה) 20448-02-13 ארז נ'PayPal Pte. Ltd. (מיום 10.7.14) נקבע כי לא ניתן להמציא את כתבי הטענות לחברה בת בישראל בהיעדר פרישת תשתית עובדתית המבססת קשר אינטנסיבי בינה לבין חברת האם שמקום מושבה בחו"ל.

7. הדברים יפים לענייננו. עצם העובדה ששפלר ישראל שייכת לקונצרן העולמי המסועף אין בה די כדי להוכיח את קיומם של קשרים – לא כל שכן קשרים אינטנסיביים כנדרש – בין שפלר ישראל לבין החברות הספציפיות שהן הנתבעות 7-3 (ראו גם, למשל, ת"צ (מח' מר') 54288-05-15 טלמור נ' Samsung SDI Co., Ltd (18.2.2019), והאסמכתאות שם) . שני הפרסומים שפורטו לעיל (נספח 6 לבקשה) אינם משלימים את החסר ואינם מעידים על טיב ומידת הקשר – אם בכלל – בין שפלר ישראל לבין מי מהנתבעות (זאת מעבר לטענות הנוספות המועלות בתגובת שפלר ישראל, כגון לגבי האפשרות לגזור מסקנות לענייננו מהפרסום באתר "לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון"). יש לזכור כי מבחן האינטנסיביות של הקשר הוא בבחינת "שאלה שבדרגה", ובענייננו, פרט להשתייכות לקונצרן לא מצאתי סממנים נוספים מספקים לביסוס קשר ישיר ואינטנסיבי דיו (השוו למשל לת"א (מח' מר') 6696-10-08 אלמור חשמל התקנות ושירותים (1986) בע"מ נ' סימנס ישראל בע"מ (15.1.2009)). גם בעניין אלסטום (רע"א 3574/15 Alstom grid ag נ' חברת חשמל לישראל בע"מ (14.7.2015) ), הנזכר בבקשה, בית המשפט העליון לא הסתפק בציון העובדה ש אלסטום שווייץ ואלסטום ישראל משתייכות "לקבוצת אלסטום", אלא הוסיף והדגיש את התרשמותה של הערכאה המבררת "מן הקשר העסקי ההדוק בין חברות הקבוצה, ובפרט מן הזיקה בין אלסטום ישראל לבין אלסטום שווייץ".

8. לאמור לעיל יש להוסיף כי שפלר ישראל בתגובתה טוענת שאין לה קשר כלשהו – מסחרי או הסכמי – עם הנתבעות 5,4,3 ו-7, ושאין היא מקיימת עמן תקשורת אחרת. טענה זו נתמכת בתצהירו של מנכ"ל שפלר ישראל, והתובעים לא ביקשו לחקור את המצהיר.

9. לגבי הנתבעת 6 – צוין בתגוב תה של שפלר ישראל כי קיים הסכם בינה לבין הנתבעת 6 משנת 2020, שעניינו מתן שירותים במסגרת "חטיבת התעשייה" בקונצרן; חטיבה זו, כך הוטעם, נפרדת מהחטיבה העוסקת בעניינים נושא התביעה ("חטיבת הרכב" ). עוד נטען כי ההסכם אינו הופך את שפלר ישראל לנציגה של הנתבעת 6 בישראל, בכלל ובתחום נושא התביעה בפרט. לאחר ש עיינתי בהסכם (אשר צורף כנספח חסוי) ונתתי את דעתי לטענות הצדדים בעניין זה (התובעים התייחסו לנושא בגדרי התשובה לתגובה), נחה דעתי כי גם לגבי הנתבעת 6 לא בוססו כדבעי התנאים שבתקנה 163(ג), קרי: קשר אינטנסיבי באותו העניין נושא התביעה. אסתפק בהקשר זה בנקודה הבאה: כאמור, שפלר ישראל טוענת בתגובתה כי קונצרן שפלר העולמי פועל בשלוש חטיבות נפרדות (הן בהיבט של סוג הפעילות הן בהיבט הארגוני). עוד נטען כי השירותים נושא ההסכם עם הנתבעת 6 הם אך ורק בתחום חטיבת התעשייה, ואין להם קשר לתחום המסבים שבו עוסקת התביעה (השייך לחטיבת הרכב) . טענות אלה נתמכות בתצהירו של מנכ"ל שפלר ישראל. בתשובה לתגובה ביקשו התובעים לחלוק על הפן העובדתי של הטיעון, והפנו להסכם בין שפלר ישראל לבין הנתבעת 6, שבו נכתב כי עניינו ב"כלל המוצרים" ("all products"). מכאן מבקשים התובעים ללמוד כי ההסכם חל גם על מסבים לכלי רכב. אולם, איני סבור כי די בהפניה לניסוח זה שבהסכם כדי לשמוט את הקרקע מתחת לאמור בתצהירו של מנכ"ל שפלר ישראל, וכאמור, התובעים לא ביקשו לחקור את המצהיר. בהמשך תשובתם טוענים התובעים כי שפלר ישראל מייצגת ומספקת תמיכה אף ביחס למסבים בתעשיית הרכב, אך איני מוצא עיגון לכך בחומר שלפניי (האסמכתא היחידה הנוגעת כביכול לעניין היא המסמך שסומן 2b בתוך נפסח 6 לבקשה, אך פרסום זה באתר לשכת המסחר והתעשייה אינו יכול להוות ראיה מספק ת).

10. סיכום ביניים: אין בידי לקבוע כי בוצעה המצאה כדין לנתבעות 7-3 באמצעות שפלר ישראל.

11. אשר לנתבעות 2-1, כאן כאמור הטענה היא כי בוצעה המצאה כדין באמצעות הנציגה – שטרן. יודגש, כי אין טענה בדבר זיקה תאגידית בין שטרן לבין "קונצרן SKF", אלא הטענה היא כי שטרן היא משווק מורשה ונציג הקונצרן בישראל במשך עשרות שנים, בכל הקשור למסבים. בהקשר זה מפנים התובעים לפרסומים ב"אתר הקונצרן" ובאתר של שטרן.

12. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו, אני סבור כי גם בעניין המצאה זו – לא הורם הנטל. הסיבה המרכזית לכך היא שלדידי לא בוסס די הצורך הקשר בין שטרן לבין הנתבעות 2-1 באופן ספציפי. כך, מעיון בבקשה עולה כי זו מתייחסת באופן כללי ל"המצאה לקונצרן SKF", לפרסום ב"אתר הקונצרן" וכן לפרסום באתר של שטרן, שבו נכתב כי היא מייצגת את חברת SKF ומשווקת את מוצריה בארץ. אולם ככלל , במקום שבו מדובר בהמצאה באמצעות "מורשה" או "נציג", יש להראות קשר בין הנציג הנטען לבין הנתבע המסוים, ובעניין זה הבקשה חסרה תשתית עובדתית וראייתית מספקת. לא ברור כמה חברות יש ב"קונצרן SKF" (כאמור, בקונצרן האחר שנתבע בהליך דנן, Schaeffler, יש כ-150 חברות), ואין בטענות ובאסמכתאות שהוצגו בבקשה , שהן בעיקרן בעלות אופי כללי ("הקונצרן"), כדי לאפשר קביעת ממצאים מניחים את הדעת לגבי קיום קשר עסקי אינטנסיבי בין שטרן לבין הנתבעות 2-1 - AB SKF ו- SKF GmbH.

13. סוגיה זו הועלתה והודגשה בתגובתה של שטרן. כך למשל , נטען בתגובה כי הבקשה והפרסומים במרשתת התומכים בה כלל אינם מזכירים את הנתבעות 2-1; כי לצורך המצאה כדין יש להראות קשר אינטנסיבי וישיר בין שטרן לבין הנתבעות 2-1, להבדיל מ"קונצרן SKF" או תאגיד אחר בו; וכי שטרן כלל אינה מייבאת מסבים, אלא רוכשת אותם מחברה אחרת (הקשורה אליה – י. שטרן בע"מ ), וזו-האחרונה מייבאת את המסבים מחברה בשם SKF Eurotrade AB, ולא מהנתבעות 2-1.

14. בתשובה לתגובה שהגישו התובעים לא מצאתי מענה מניח את הדעת לסוגיה מרכזית זו הנוגעת לקיומו של קשר קונקרטי בין שטרן לבין הנתבעות 2-1 – קשר המקנה לה מעמד של "נציג" לצורך המצאה כדין לפי תקנה 163(ג) . הטענות בתשובה לתגובה מתייחסות ברובן, שוב, ל"קונצרן" ול -"SKF". מנגד, המצהיר מטעם שטרן (מר אלי שטרן) כותב בתצהירו כי "לחברת משה שטרן אין קשר עם AB SKF או עם SKF GmbH – היא אינה קשורה עמן בהסכמים, אינה מקיימת עמן מגעים, ואנשיה לא מבקרים במשרדי אותן חברות". עוד מציין המצהיר כי למיטב ידיעתו דברים אלה נכונים גם לגבי החברה הקשורה י. שטרן בע"מ, הרוכשת מוצרים מהתאגיד SKF Eurotrade AB . התובעים לא ביקשו לחקור את המצהיר, וממילא האמור בתצהיר לא נסתר.

15. ודוק: אני ער לכך שבאתר של שטרן נזכרת "SKF השבדית", ושהנתבעת 1 לפי הרישום בכותרת כתב התביעה היא "חברה שבדית זרה" (ראו גם התייחסות התובעים בסעיף 5 לתשובה לתגובה ). אולם, אין לבית המשפט כל ידיעה לגבי המבנה של "קונצרן SKF", כמה חברות שבדיות יש בו, ובכגון דא לא די בהנחות ובהשערות – נדרשות עובדות מוצקות דיין. התובעים יכלו להעמיק חקר בנושא וכן לבקש לחקור את המצהיר מטעם שטרן, אך כאמור בחרו שלא לעשות זאת. יתרה מכך: הנתבעת 2 היא בכלל חברה גרמנית.

16. לא נעלמה מעיני גם טענתם של התובעים כי אין חשיבות יתרה לאופן שבו נעשית הפעילות העסקית – רכישה במשירין או באמצעות חברה אחרת (י. שטרן בע"מ מצד אחד, SKF Eurotrade AB מצד אחר). אלא מאי? טענה זו הייתה בעלת משקל אילו היה מוכח כי קיים קשר אינטנסיבי בין שטרן לבין הנתבעות 2-1. במקרה כזה, מעורבות של חברה קשורה נוספת במימוש הקשר העסקי לא בהכרח הייתה גורעת מן האפשרות להחיל את תקנה 163(ג). אולם כפי ששנינו, לא זה המצב, ואף כי אין מחלוקת על כך ששטרן עוסקת בהפצה של מוצרים שמקורם ב"קונצרן SKF", אין לפניי תשתית עובדתית ראויה לגבי הקשר בינה לבין הנתבעות 2-1.

17. יש להדגיש כי הפסיקה עמדה לא אחת על חשיבות הוכחתו של קשר ישיר בין המורשה לבין הנתבע הזר. טלו למשל את ת"צ (מח' ת"א) 1634-05-11 פינצ'בסקי נ' ישפאר מוצרי צריכה בע"מ (4.4.2013)). גם שם דובר על "המצאה למורשה" – חברה ישראלית ("ישפאר") אשר נטען לגביה כי היא מקיימת שיתוף פעולה עסקי הדוק עם החברה הזרה ("סוני יפן"), אף אם זה מתבצע בפועל דרך חברה אחרת ב"קונצרן סוני", המאוגדת באירופה. עוד נטען כי החברה הישראלית היא המשווקת המורשית הבלעדית והנציגה היחידה של סוני יפן בישראל, וכי "אין ספק... כי ישפאר אף יידעה את סוני יפן בדבר ההליכים...". בית המשפט דחה את הבקשה לראות במסירה לישפאר משום המצאה כדין לסוני יפן. הודגש, כי ישפאר אכן מייבאת ומשווקת מוצרים של "סוני" בישראל, אך את המוצרים היא רוכשת מחברות סוני המאוגדות באירופה, ובהתאם – "גם הקשרים והמגעים העסקיים של ישפאר נעשים כולם מול חברות סוני אירופה בלבד". כמו-כן סוני יפן אינה מחזיקה במניות ישפאר, ובין השתיים אין קשר עסקי או אחר. בית המשפט היה ער לכך שישפאר מציגה את עצמה באתר כ"מייצגת הבלעדית את חברת סוני בישראל מאז 1962", אך ציין כי הפרסום אינו מציין "באיזה ישות סוני מדובר", ולכן אינו סותר את דברי המצהיר שלפיהם הקשר העסקי הוא מול החברה האירופית.

18. הדברים יפים, בהתאמה, גם לענייננו. התובעים למעשה מבקשים כי בית המשפט יסיק את דבר קיומה של "המצאה אפקטיבית לקונצרן" – כך לשון הבקשה – המהווה המצאה כדין לכל יחידי הקונצרן. זו עמדה מרחיקת לכת, שאינה עולה בקנה אחד עם הדין ועם הפסיקה ( השוו גם למקרים אחרים שנזכרו בכתבי הטענות, שבהם הוצגה תשתית עובדתית וראייתית לגבי קיומו , טיבו והיקפו של קשר עסקי ישיר בין המורשה לבין הנמען הזר – למשל עניין טנדלר הנ"ל; עניין טלמור הנ"ל; רע"א 7804/17 כרמל דיירקט בע"מ נ' R.H. Peterson Co. (28.12.2017) ; ע"ר 59443-03-19 בן זאב נ' Booking.Com BV (23.7.2019) ).

19. אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, בשים לב למהות העניין ולהיקף ההתדיינות, התובעים יישאו בשכר טרחת עורכי הדין של שטרן ושל שפלר ישראל בסך של 5,000 ₪ לכל אחד.

ניתן בסמכותי כרשם.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשפ"א, 30 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.