הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 10812-11-14

בפני
כבוד ה שופט רמי אמיר

תובעים

  1. דוד מירום
  2. רן מירום

נגד

נתבעות

  1. LG Electronics Inc
  2. Royal Philips Electronics N.V
  3. נמחקה.
  4. Samsung Electronics Co. Ltd
  5. Samsung SDI Co. Ltd
  6. Toshiba Corporation
  7. Panasonic Corporation
  8. Hitachi Ltd
  9. Chunghwa Picture Tubes Ltd

פסק דין חלקי
(נתבעת 9)

1. בתיק זה הוגשה בשנת 2014 בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תשע חברות זרות, בגין הסדר כובל שעשו ביניהן לפי הנטען במסגרת קרטל בינלאומי לתיאום מחירי שפופרות קתודיות המשולבות במסכי טלוויזיה ומחשב מהדור הישן. הטענה היא כי הקרטל נעשה בשנים 2007-1995.
לשם הנוחות אכנה את המבקשים ואת החברות-המשיבות כתובעים וכנתבעות, בהתאמה.

2. תיק זה ידע מסלול ייסורים ארוך בעניין המצאתה של בקשת האישור לידי כל הנתבעות, עד כדי כך שגם היום, בשנת 2021, טרם הסתיים שלב זה, אם כי אנו עומדים לקראת הכרעה אחרונה בנושא הסמכות הבינלאומית.
ביום 5.1.15 ניתן היתר המצאה מחוץ לתחום לכל הנתבעות לפי תקנה 500(7) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (" התקנות"), וזאת במסגרת ערעור על החלטת הרשמת שדחתה את בקשת ההיתר.
בהמשך בוטל אותו היתר לנוכח פסיקה של בית המשפט העליון בתיק אחר לעניין היקף תחולתה של תקנה 500(7) כנוסחה אז, כאשר רק הנזק הנטען נגרם בארץ.
לאחר מכן, נעשו מספר ניסיונות למסירה למי מהנתבעות באמצעות מורשים בישראל בגדרה של תקנה 482, ואולם כל הניסיונות הללו נפסלו בהחלטות שיפוטיות.
ביום 4.10.17 אושר הסדר דיוני בין התובעים והנתבעת 1, לפיו מסירה לעורכי הדין הישראליים של הנתבעת 1 תהיה המצאה כדין בישראל.
בעקבות הסדר דיוני זה עתרו התובעים להיתר המצאה מחוץ לתחום לכל הנתבעות 9-2 על יסוד תקנה 500(10) לתקנות, כאשר לצורך זה ביקשו לראות במסירה המוסכמת לידי ב"כ הנתבעת 1 כמסירה בישראל לאחד הנתבעים כמצוות התקנה.
ביום 31.5.18 נעתר הרשם לבקשה והורה על היתר המצאה כאמור, תוך שקבע כי יש לבצע את המסירה תוך 45 יום, וכי על המסמכים להיות מתורגמים לשפת הארץ שבה תבוצע המסירה.
החלטה זו של הרשם מיום 31.5.18 היא נקודת המוצא לכל הדיון נושא פסק דין זה.

3. מאז החלטת הרשם מיום 31.5.18 עשו התובעים לשם מסירה לנתבעות 2, ו- 8-4.
הנתבעת 2 הגישה בקשה לביטול ההיתר, בקשתה נדחתה על ידי הרשמת, וגם ערעור על החלטת הרשמת נדחה, וכרגע עומדת ותלויה בקשת רשות ערעור שלה בבית המשפט העליון.
הנתבעות 5-4 הגישו בקשות לביטול ההיתר, הוגשה תשוב ה לאחת הבקשות, תשובה לבקשה השנייה אמורה להיות מוגשת מחר, והעניין יעמוד להכרעתי בהקדם .
המסירה לנתבעות 8-6 נשלמה בימים אלו, יש להן כבר עורכי דין ישראלים שהגישו ייפוי כוח מוגבלים לתיק , ובקשות ביטול אמורות להיות מוגשות ממש בקרוב.
באשר לנתבעת 3 נוכחו התובעים לדעת כי היא חדלה מלפעול, ולכן לא ביצעו לה מסירה, ואין להם יותר עניין בתביעה נגדה. בהתאם לכך הוריתי ביום 16.2.21 על מחיקת הנתבעת 3 מהבקשה לאישור תביעה ייצוגית.

4. ואולם מה עשו התובעים בעניינה של הנתבעת 9 מאז החלטת הרשם מיום 31.5.18?
התשובה היא כי לא נעשה דבר עד ממש לאחרונה .
בהודעה שהגישו התובעים ביום 15.2.21, נאמר כי לפי מידע לא פורמלי שנמסר להם, הם סברו שהנתבעת 9 אינה קיימת יותר ; ואולם משפעלו לאמת זאת , הסתבר להם שהנתבעת 9 קיימת , ו לכן הם יגישו בקשה נפרדת בעניינה להמצאת המסמכים לידיה בשפה האנגלית.
ביום 16.2.21, בד בבד עם מחיקת הנתבעת 3, הוריתי כי בכל הנוגע לנתבעת 9 – הרי ככל שהתובעים חפצים להגיש בקשות בעניין המצאה אליה, עליהם לעשות זאת עד יום 7.3.21; וכי אם לא יעשו כן אמחק אף אותה.
ביום 7.3.21 הגישו התובעים "הודעה" (שסומנה בנט המשפט כבקשה 99), לפיה הם פעלו כבר לבצע מסירה לנתבעת 9 באמצעות חברת שליחויות, וכי הם עשו זאת כשהמסמכים בשפה האנגלית; ובשולי ההודעה ביקשו התובעים כי בית המשפט יורה להם לתת עדכון נוסף על השלמת המסירה.
בכל הכבוד, "הודעה" זו אינה עולה כדי בקשה הולמת לעניין המצאת המסמכים לידי הנתבעת 9 כאמור בהחלטתי מיום 16.2.21; ואין "הודעה" זו מרפאה את הפגמים הקשים שנפלו בהתנהלות התובעים בקשר עם המסירה לנתבעת 9.
אינני נתלה בכותרת "הודעה", אלא בתוכנם ובמהותם של הדברים, כפי שיובהר להלן.

5. כפי שציינתי לעיל, היתר ההמצאה מחוץ לתחום לנתבעת 9, כמו גם ליתר הנתבעות, ניתן ביום 31.5.18, לפני קרוב ל-3 שנים.
אלא שבעניינה של הנתבעת 9, זנחו התובעים את הליך המסירה ולא עשו דבר במשך כל הזמן האמור, וזאת ללא קבלת כל אישור או אורכה לכך מבית המשפט.
אזכיר, כי החלטת הרשם מיום 31.5.18 קצבה 45 יום למסירה, דהיינו עד מחצית יולי 2018. מועד זה לא הוארך מעולם, ולא התבקשה הארכתו בקשר לנתבעת 9, גם לא כעת.
עוד אזכיר, שהחלטת הרשם מיום 31.5.18 דחתה במפורש את בקשת התובעים, כי המסמכים שיימסרו יתורגמו לשפה האנגלית; והרשם הוסיף וקבע , כי יש לתרגם לשפת המדינה בה נמצאת כל נתבעת. בעניינה של הנתבעת 9, שמושבה בטיוואן, מדובר בשפה הסינית.
התובעים לא השיגו על החלטה זו של הרשם, והיא עומדת בתוקפה – הן לעניין המועד והן לעניין שפת התרגום של המסמכים.
במשך תקופה ארוכה מאוד לא עשו התובעים דבר. אך כעת הם עושים לעצמם דין עצמי, ומתיימרים לבצע מסירה בניגוד למה שנקבע בהחלטת הרשם – שלא במועד, באיחור רב מאוד של מספר שנים; ושלא בשפה הסינית, אלא באנגלית.
וזאת לראות, כי ההתנהלות האמורה של התובעים נעשתה אף מבלי לבקש רשות בית המשפט לכך בטרם פעלו התובעים באופן האמור. התובעים הסתפקו כעת ב"דיווח" על אופן הביצוע האמור. ואף היום ובדיעבד אין הם מבקשים שינוי מהחלטת הרשם, לא לעניין המועד ולא לעניין השפה, אלא פשוט מציינים את הדברים. התובעים אף מתיימרים לקבוע בהודעה האמורה מהו הדין החל לעניין שפת התרגום, כאילו לא ניתנה החלטה אחרת וסותרת על ידי הרשם.

6. לדידי, התנהלותם של התובעים בעניין ההמצאה לנתבעת 9 במשך קרוב ל-3 שנים שקולה לזניחת התביעה נגד הנתבעת 9.
חוסר המעש בעניין זה בולט לעומת הפעילות, לרבות פנייה לבית המשפט לקבלת אורכות, בחזית שמול הנתבעות האחרות.
טענת התובעים, כי סברו על יסוד מידע לא פורמאלי שהגיע אליהם, שהנתבעת 9 חדלה מלפעול – טענה זו דווקא תומכת ומחזקת את מסקנתי זו של זניחת התביעה נגד הנתבעת 9. שהרי משמעות הדברים היא, שהתובעים בחרו באופן מודע ומכוון שלא לעשות דבר מול הנתבעת 9, וכי לא מדובר בשכחה מקרית שלהם שאין עמה כוונה.
חוסר מעש זה כשלעצמו מצדיק את מחיקת הבקשה לאישור התובענה נגד הנתבעת 9, ובהחלטתי מיום 16.2.21 אף נתתי התראה כי אמחק את הנתבעת 9.

במאמר מוסגר אציין, כי עצם ההסתמכות בשעתו על מידע לא פורמאלי, על שמועה מפי עורך דין כלשהו, אינה הסתמכות סבירה . מי שרוצה לסמוך על כך חייב היה לערוך בדיקות רציניות, ולדווח על כך בזמן אמת לבית המשפט, ו לבקש ולקבל הוראות בעניין . ואילו התובעים הסתפקו בהודעה על כך ביום 6.8.18, לא ביקשו כל הוראות, ולא עשו מאז דבר, ולכל הפחות לא דיווחו לבית המשפט על כל דבר שנעשה על ידם.
באופן דומה, לא ניתן גם לעורר את העניין לפתע, לאחר חוסר מעש כה ממושך , רק מהטעם ש "לאחרונה הובהר" שחל שינוי בדבר. צריך לפנות לבית המשפט ולפרט כיצד "הובהר" הדבר, מהיכן הגיע המידע ומתי הוא הגיע, וצריך לקבל רשות מבית המשפט לחידוש ההליכים בעקבות זאת. דברים אלו מקבלים משנה חומרה, כאשר הדיווחים הראשונים של התובעים בעניין זה מאז חדילתם מכל מעש (ביום 15.2.21 וביום 7.3.21) כלל לא נעשו מיוזמת התובעים אלא רק בעקבות החלטותיי (מיום 8.1.21 ומיום 16.2.21).
אלא שכאמור, לא זה העיקר. לדידי , החשיבות היא בעצם ההחלטה המודעת לחדול מכל מעש ולא לעשות דבר משך כשלוש שנים , התנהלות ששקולה כאמור לזניחה ולויתור.

7. שקלתי האם לא ראוי לתת אורכת חסד מיוזמתי לעניין זה, ואולם נוכחתי כי הדבר יפגע בהליך המשפטי המתנהל בתיק זה, ואין לכך כל הצדקה.
עברו כבר למעלה מ-6 שנים מאז הגשת הבקשה לאישור התביעה הייצוגית. ההליכים נמשכו זמן רב מאוד. ניתן לייחס זאת לגורמים שונים. ואולם כעת אנו מצויים בישורת האחרונה של מסדרון הכניסה, דהיינו של השלמת ההמצאות וההכרעה בשאלת הסמכות הבינלאומית.
התיק הועבר לטיפולי לפני כחודשיים, ולכן הוריתי על מתן עדכון ועל זימון כל הצדדים לצורך "יישור קו" והשלמת הטיפול בענייני הסמכות הבינלאומית.
מתוך העדכונים שהתקבלו ומתוך עיון בתיק עולה, כפי שציינתי אף בסעיף 3 לעיל, כי ההחלטות בעניינה של הנתבעת 2 בבית משפט זה הסתיימו ואנו ממתינים רק להחלטת בית המשפט העליון; עניינן של הנתבעות 5-4 עומד להכרעה; וגם עניינן של הנתבעות 8-6 צפוי להיות מוכן להכרעה בתוך זמן לא רב.
לעומת זאת, אם הליכי המסירה לנתבעת 9 יתחילו רק כעת – הרי ברור שייקח זמן רב מאוד עד שיבשילו לשלב בו ניתן יהיה להכריע בדבר. כך במיוחד, כאשר ברור שהמסירה שהתובעים טוענים שנמצאת בביצוע – אינ נה מסירה תקינה, משום שאינה תואמת את החלטת ההיתר המקורית, הן מבחינת השפה והן מבחינת המועד.
לכן, כל אורכה נוספת בעניין המסירה לנתבעת 9 תעכב את ההליכים בתיק נושן זה בכללותו במשך קרוב לשנה לכל הפחות . ואדגיש, כי אין להפריד את הדברים, שכן גם מבחינה עניינית וגם מבחינת המוסכם בין כל הצדדים האחרים – לא נעבור לבירור הבקשה לאישור התובענה הייצוגית בטרם סיום הדיון בכל ענייני הסמכות הבינלאומית.

בנסיבות אלו, וודאי שאין להעניק "פרס" לתובעים על מחדלם לטפל בעניין קיום החלטות בית המשפט ומסירת מסמכי התביעה לידי הנתבעת 9 במהלך השנים האחרונות מאז ניתן היתר ההמצאה ביום 31.5.18.

8. אשר על כן, אני מוחק את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הנתבעת 9.

ניתן היום, כ"ה אדר תשפ"א, 09 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.

רמי אמיר, שופט