הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 10812-11-14

מספרי בקש ות: 32 + 44
לפני
כבוד ה שופט מיכאל תמיר

מבקשים

  1. דוד מירום
  2. רן מירום

באמצעות באי כוח עו"ד אורי ברעם, עו"ד יוקי שמש,
עו"ד עמית מנור ועו"ד לידיה מנדלבאום

נגד

משיבות

  1. Samsung Electronics Co. Ltd.
  2. Samsung Display Device Co. Ltd.
  3. Samsung Electronics Israel

באמצעות באי כוח עו"ד אמיר ורון , עו"ד גיל אוריון
ועו"ד מיכל מינסקי

4 Royal Philips Electronics N.V.
5. פיליפס אלקטרוניקס ישראל בע"מ
באמצעות באי כוח עו"ד יוסי אשכנזי, עו"ד חיים מכלוף
ועו"ד אור דיסקין

החלטה

לפניי בקשת המבקשים לקבוע כי המצאת כתבי בי דין למשיבה 4 (להלן "רויאל פיליפס") באמצעות משיבה 5 (להלן " פיליפס ישראל") שנטען כי היא המורשה של רויאל פיליפס בישראל, מהווה המצאה כדין בהתאם לתקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן ובהתאמה " תקנה 482(א)" ו- "התקנות"). משיבות 4 ו-5 יחד ייקראו להלן "פיליפס".

בבקשה הנ"ל (שמספרה 32) התבקשה קביעה דומה גם לגבי המצאה לנתבעת נוספת בתובענה, LG Electronics Inc., באמצעות חברה שנטען כי היא המורשה שלה בישראל, אך הנתבעת הנוספת והמבקשים הגיעו להסדר דיוני בנוגע להמצאה ו למחיקת הבקשה בהתאם, וניתן להסדר זה תוקף של החלטה (בבקשה מספר 37).

כמו-כן לפניי בקשת המבקשים (שמספרה 44 ) לקבוע כי ההמצאות של כתבי בי דין למשיבה 1 (להלן "SEC") ולמשיבה 2 שהחליפה את שמה ל- Samsung SDI Co., Ltd. (להלן " SDI") באמצעות משיבה 3 (להלן: "סמסונג ישראל") שנטען כי היא המורשה של SEC ושל SDI בישראל מהוו ת המצאה כדין ובהתאם לתקנה 482(א). משיבות 3-1 יחד ייקראו להלן "סמסונג".

הבקשות הנ"ל נתמכות בתצהירים של מבקש 2, מר רני מרום. פיליפס הגישו תשובה לבקשה בעניינן הנתמכת בתצהיר של מר עודד פרוינד וסמסונג הגישו תשובה לבקשה בעניינן הנתמכת בתצהיר של מר יעקב בש. המבקשים הגישו תגובה לתשובה של פיליפס, ובטרם הגשת תגוב ה לתשובת סמסונג, נקבע לבקשת הצדדים דיון בבקשות להכרה בהמצאה למורשה שהוגשו בתיק דנן ובתיק ת"צ 23139-05-16 לנואל נ' Sony, וזאת במעמד המצהירים לצורך חקירתם . ואולם, בסמוך לפני הדיון הוגשה בקשה משותפת של הצדדים הרלוונטיים בשני התיקים לאישור הסדר דיוני ביניהם, ו בהמשך לכך ניתן תוקף של החלטה לאחת מחלופות ההסדר שהוצעו שלפיו הדיון יתקיים במועדו ללא חקירה של המצהירים; במהלך הדיון ישלימו הצדדים את טענותיהם בעל פה ; פיליפס יהיו רשאיות להגיש תצהיר משלים מטעמן בנוגע לטענות העובדתיות שהעלו המבקשים לראשונה בתגובה לתשובה ; ולאחר שהמבקשים יגישו תגובה לתשובת סמסונג , יתקיים דיון נוסף להשלמת טיעון הצדדים בעל-פה בנוגע לסמסונג בלבד.

בהתאם להסדר הדיוני שניתן לו תוקף של החלטה, התקיים דיון בבקשות שבו השל ימו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל-פה. לאחר הדיון הוגשה תגובת המבקשים לתשובה מטעם סמסונג. בהמשך ובעקבות החלטת בית המשפט הוגשו הבהרות שלפיהן המבקשים וסמסונג אינם עומדים על קיומו של דיון נוסף לצורך השלמת טיעונים בעל-פה, אך ב"כ סמסונג ביקשו שההחלטה בבקשה תינתן בין היתר על יסוד השלמת הטיעון בעניין לנואל הנ"ל. בהמשך הוגש תצהיר משלים של מר עודד פרוינד מטעם פיליפס, תשובה מטעם המבקשים לתצהיר המשלים ותגובת פיליפס לתשובת המבקשים בעניין התצהיר המשלים.

להלן עיקרי טענות הצדדים.

טענות המבקשים בבקשותיהם

המבקשים טוענים כי הקריטריונים להמצאה לפי תקנה 482 (א) מתקיימים בענייננו כך שפיליפס ישראל היא מורשה של רויאל פיליפס לקבלת כתבי בי דין וסמסונג ישראל היא המורשה של SEC ו של SDI לקבלת כתבי בי דין. לכן נטען כי משבוצעה המצאה לפיליפס ישראל ולסמסונג ישראל, המבקשים עמדו בנטל המוטל עליהם להמציא את כתב י טענותי הם למורשה בניהול עסקים . לטענת המבקשים, אי הכרה בהמצאות למורשה בישראל עלולה להביא למצב שבו תאגידים בינלאומיים חופשיים לקיים פעילות במדינות שונות בעולם, בין היתר באמצעות חברת בת או תאגיד קשור אחר, אך לנסות להתנער מקיומו של הקשר בחוסר תו ם לב כשיידרשו לתת את הדין בבית המשפט שבתחום השיפוט המקומי.

תקנה 482(א) מאפשרת להמציא כתבי בי דין לנתבע שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט "למנהל או למורשה, העוסק באותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו אזור שיפוט", ולטענת המבקשים, לנוכח הרחבת הפעילות הבינלאומית ושכלול אמצעי התקשרות, תקנה זו זכתה לפרשנות מרחיבה בפסיקה. המבקשים מפנים בין היתר לפסקי דין שלפיהם המבחן הקובע לצורך ההכרעה אם מדובר במורשה לפי תקנה 482(א) הוא האם מידת אינטנסיביות הקשר בינו לבין הנתבע היא כזו שיש להניח שיעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו. בהקשר זה מפנים המבקשים לפסיקה שבה נקבע אילו זיקות מעידות על אינטנסיביות הקשר ברמה הנדרשת לפי דין. כמו-כן מפנים המבקשים לפסקי דין נוספים שמהם עולה , לטענתם , כי גם הדרישות האחרות בתקנה 482(א), לרבות הדרישה כי המורשה עסק באותה עת בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה, זכו לפרשנות מרחיבה ביותר.

לגבי פיליפס, נטען כי בהלי ך משפטי אח ר שהתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (בש"א 16540/06 בת"א 1943/06), הוצהר בריש גלי כי פיליפס ישראל היא נציגתה של רויאל פיליפס בישראל, ו לכן חברות אלה מנועות ומושתקות מלטעון טענות סותרות בהליך דנן. עוד נטען כי מר גוידו פרדו רוקס, הדירקטור והמנכ"ל של פיליפס ישראל גילה דעתו לא אחת כי פיליפס ישראל היא נציגה של פיליפס העולמית.

כמו-כן טוענים המבקשים כי קיימות זיקות רבות נוספות המעיד ות על הקשר בין החברות , וביניהן הזיקות שלהלן שפורטו בבקשה בהרחבה : באתר האינטרנט של רויאל פיליפס מצוינים פרטי הקשר של פיליפס ישראל ואתר האינטרנט של פיליפס ישראל אינו אלא חלק ממערכת האתרים הכלליים של פיליפס העולמית; בדף הפייסבוק של פיליפס בישראל מופיע מידע הן לגבי חברת רויאל פיליפס והן לגבי פיליפס ישראל; השמות של החברות דומים עד כדי זהים; לפיליפס יש משרדים בפתח תקווה ומשרדים נוספים בחיפה שבהם נמצאת הנהלת תחום הגנודינמיקה של פיליפס העולמית; פיליפס ישראל עושה שימוש בלוגו ובסימני המסחר של רויאל פיליפס; רויאל פיליפס שולטת שליטה מלאה של 100% בפיליפס ישראל ומגייסת את כוח האדם עבור פיליפס ישראל; שתי החברות מקיימות קשר עסקי שוטף, פיליפס ישראל עוסקת למעשה בכל תחומי העסקים השונים של פיליפס והדברים באים לידי ביטוי בפרסומים של פיליפס. בהקשר זה יש הפניה לפרסום בדף הפייסבוק של פיליפס ישראל שיש בו התייחסות כללית לפעילותה של "פיליפס", לרבות פיתוח של "הטלוויזיות המתקדמות בעולם". לבסוף נטען כי לאור כל האמור לעיל, למתבונן מהצד נוצר רושם כי פיליפס ישראל היא סניף של רויאל פיליפס, ולפי הפסיקה, גם להתרשמות סובייקטיבית זו יש השלכה לסוגיית ההמצאה.

לגבי SEC, נטען כי בשתי תביעות ייצוגיות אחרות ש- SEC הייתה צד להן ושאושרו בהן הסכמי פשרה (ת"צ 44632-06-14 ות"צ 46889-05-16), בוצעה המצאה ל- SEC באמצעות סמסונג ישראל בקיבוץ יקום. כמו-כן פורטו בבקשה בהרחבה הזיקות הבאות בינה לבין סמסונג ישראל: השמות של החברות כמעט זהים ; סמלי הן זהים ; שתי החברות משתמשות בסימני מסחר זהים ; דף הבית של סמסונג הישראלית באינטרנט הוא הלכה למעשה פורטל בעברית באתר הכללי של סמסונג; דף הפייסבוק של סמסונג ישראל מכיל את הלוגו וסימני המסחר של סמסונג; ניכר מהאמור באתר ובפייסבוק כי סמסונג ישראל רואה את עצמה חלק בלתי נפרד מקונצרן סמסונג; לסמסונג יש משרדים בישראל בפארק התעשייה של קיבוץ יקום; SEC היא בעלת שליטה של 100% בסמסונג ישראל וזאת באמצעות חברה הולנדית - סמסונג אלקטרוניקס בנלוקס; SEC מנהלת באמצעות סמסונג ישראל פעילות בלתי פוסקת, שוטפת ויומיומית בישראל; הדירקטור של סמסונג ישראל , מר Kwang Hak Koh משמש אורגן בכיר ביותר של SEC; החברות עוסקות באותם תחומי עיסוק – סמסונג ישראל אחראית על פעילות חטיבת האלקטרוניקה של סמסונג ומשמשת לצורך שיווק ומכירות של מוצרים שמיוצרים בקונצרן סמסונג. על רקע האמור לעיל נטען כי התרשמות סובייקטיבית של מתבונן מהצד מביאה חד משמעית למסקנה כי סמסונג ישראל היא חלק מ- SEC וכי מתקיים ביניהן קשר אינטנסיבי כנדרש.

לגבי SDI פורטו הזיקות הבאות בינה לבין סמסונג ישראל: השמות של החברות דומים ; סמליהן זהים ; מדובר בחברות אחיות בשליטת ו של קונצרן סמסונג העולמי; בעלי התפקידים ב - SDI משמשים ושימשו מנהלים בחברות הקונצרן, לרבות SEC; גם SDI מנהלת באמצעות סמסונג ישראל פעילות בלתי פוסקת ויומיומית של שיווק ומכירה בישראל; שתי החברות עוסקות באותם תחומי עיסוק והתרשמות סובייקטיבית של מתבונן מהצד מביאה חד משמעית למסקנה כי סמסונג ישראל היא חלק מ - SDI וכי מתקיים ביניהן קשר אינטנסיבי כנדרש.

טענות פיליפס בתשובתם לבקשה

לטענת פיליפס, המבקשים אינם עומדים בתנאים הנדרשים בתקנה 482(א) לצורך המצאת כתבי בי דין לרויאל פיליפס באמצעות מורשה בישראל. בעניין זה נטען בין היתר כי המבקשים התעלמו במפגיע מהתיקון שבוצע בתקנה 482(א) בשנת 2013 שבעקבותיו, כדי להיכנס לגדרה של התקנה יש להוכיח כי המורשה בישראל עסק בשעת ההמצאה באותו עיסוק ספציפי של החברה הזרה שבו עוסקת התובענה, ואם לא הוכח תנאי זה, לא תהיה רלוונטיות למבחן אינטנסיביות הקשר. ב"כ פיליפס מפנים בתשובתם לדברי ההסבר לתיקון ולפסיקה של בתי המשפט המחוזיים שמהם עולה כי מחוקק המשנה ביקש לצמצם את הפרשנות הרחבה שניתנה למונח "מורשה" בפסיקה ולחדד כי אפשר לבצע המצאה רק למורשה העוסק באותו עסק שבעניינו הוגשה התובענה. עוד נטען בהקשר זה כי גם אם הפסיקה המוקדמת לתיקון התקנה שאליה הפנו המבקשים עדיין רלוונטית, יש לפרש אותה כך שהיא עוסקת בהוכחת קיומו של קשר אינטנסיבי בשעת ההמצאה ביח ס לעיסוק הספציפי שבו עוסקת התובענה ולא בכל תחום פעילות אחר.

פיליפס טוענות כי המבקשים לא עמדו ואף לא ניסו לעמוד בנטל להוכיח כי פיליפס ישראל עסקה במועד ניסיון ההמצאה באותו עסק שבו עוסקת התובענה , וממילא לא הוכיחו קיומו של קשר אינטנסיבי בין פיליפס ישראל לבין רויאל פיליפס ביחס לאותו עיסוק ספציפי. בהקשר זה נטען כי פיליפס ישראל פועלת ופעלה במועד ההמצאה בתחום של "Health Systems", קרי, מכירה ושיווק של ציוד רפואי כגון מכשירי CT ו- MRI וכן פועלת עבור חברה אחרת בקבוצת פיליפס ( Philips Italy) בתחום של "Personal Health", קרי, מוצרי טיפוח אישיים (כגון מכונת גילוח), מוצרי מטבח, שואבי אבק, מגהצים, מוצרי "Avent" לתינוקות ומכונות קפה. עוד נטען כי פיליפס ישראל אינה עוסקת כיום ולא עסקה בעת ניסיון ההמצאה במוצרים נוספים, מעולם לא עסקה בפעילות של ייצור שפורפרות קתודיות (CRT) או בפעילות הקשורה ל- CRT כמוצר בפני עצמו, ומ אז שנת 2013 אף אינה עוסקת בפעילות הקשורה למוצרים המכילים CRT.

בתשובת פיליפס יש התייחסות לציטוט של המבקשים מתוך דף הפייסבוק של פיליפס ישראל , ונטען כי דברים אלה שנכתבו בלשונית "Company Overview" בעמוד "About" נוסחו בשנת 2010 - אז עדיין עסקה פיליפס ישראל בפעילויות שונות הקשורות למסכים , א ם כי לא ב- CRT כמוצ ר בפני עצמו . עוד נטען כי לאחר עדכון עמוד ה- "About" עודכן גם תוכן הלשונית , וכעת הוא מתייחס לפעילות הנוכחית של פיליפס ישראל – פעילות שאינה כוללת עיסוק ב- CRT או במוצרים המכילים אותן.

אשר להליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בת"א 1943/06 שאליו הפנו המבקשים בבקשתם , נטען כי הוא עסק אך ורק בפעילות הקשורה למכונות גילוח מתוצרת פיליפס , ואין דבר וחצי דבר בין מכונות אלה לבין רכיב ה- CRT. לפיכך נטען שלא ניתן ללמוד מאותו הליך שהתנהל לפני למעלה מעשר שנים כי פיליפס ישראל הייתה מורשה של רויאל פיליפס בנוגע לפעילות בתחום ה- CRT, וקל וחומר שלא ניתן ללמוד מההליך הנ"ל כי בשעת ניסיון ההמצאה בענייננו בשנת 2017, פיליפס ישראל הייתה מורשה של רויאל פיליפס לניהול העיסוק ב- CRT בישראל .

לטענת פיליפס, יש להורות על דחיית הבקשה גם מהטעם שהמבקשים הגישו לפני למעלה משנתיים וחצי בקשה להמצאה מחוץ לתחום לרויאל פיליפס לפי תקנה 500(7) לתקנות, ו כעת תלויה ועומדת בקשה לביטול היתר ההמצאה. ב"כ פיליפס הפנה בהקשר זה לתיק אחר שבו הוגשה בקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום בנסיבות דומות, ש ם נפסק בסופו של דבר בבית המשפט העליון כי מדובר במקרה מובהק שאינו עונה על דרישות תקנה 500(7) ושאין לתת בו היתר המצאה מחוץ לתחום (רע"א 925/17 הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת (ע"ר) נ' AU Optronic Corporation מיום 31.7.17 , להלן "עניין הצלחה"), ועל כן נטען כי ברי שגם בענייננו יבוטל היתר ההמצאה מחוץ לתחום. יצוין כי פיליפס העלו טענה זו בתשובתם לפני שהוצאו בתיק דנן היתרי המצאה מחוץ לתחום לפי תקנה 500(10) לתקנות בעקבות ההסכם של המבקשים עם LG. על כל פנים, לטענת פיליפס, אין לדון בבקשה להכרה בהמצאה לפי תקנה 482(א) שהוגשה בניסיון לעקוף את המסלול הדיוני הייחודי של המצאה מחוץ לתחום לפי תקנה 500 שנחשב כ"דרך המלך" לצורך הקניית סמכות שיפוט על נתבע זר.

עוד נטען כי עד למועד הגשת הבקשה דנן התובענה התיישנה, ולכל הפחות נגועה בשיהוי רבתי. בהקשר זה יש הפניה למסמכים שצורפו לבקשת האישור, ונטען כי עולה מהם שאפילו לשיטת המבקשים, הקרטל הנטען הסתיים לכל המאוחר בשנת 2006, ולכן ממילא עילת התביעה התיישנה לכל המאוחר בשנת 2013, בחלוף שבע שנים ממועד סיום הקרטל. כמו-כן נטען כי במקרה דנן יש לתת משנה תוקף לטענת ההתיישנות, כיוון שלשיטתם של המבקשים עצמם, מעורבותה של רויאל פיליפס בקרטל הנטען התקיימה עד שנת 2001 בלבד.

טענות המבקשים בתגובתם לתשובת פיליפס

המבקשים טוענים כי הצבר של כל הזיקות שפורטו בבקשה מטה את הכף בדרגה העולה בהרבה מעל מאזן ההסתברויות לטובת המסקנה כי פיליפס ישראל יכולה כעניין נורמטיבי להעביר את כתבי בי הדין לרויאל פיליפס בחו"ל, וכך גם נעשה בפועל. לטענת המבקשים, פיליפס למעשה אינה מכחישה בתשובתה את טענות המבקשים לגבי הזיקות בין החברות ולגבי הקשר השוטף ביניהן, ואף מודה כי פיליפס ישראל משווקת את מוצריה של רויאל פיליפס, ולכן מובן כי מתקיימים קשרים הדוקים בין החברות. אמנם לקראת סוף תצהירו של מר פרוינד שצורף לבקשה נטען בשפה רפה כי אין קשר רב בין שתי החברות כיום, אך אמירה זו נטענת בעלמה ואינה נתמכת באסמכתה כלשהי.

לטענת המבקשים, הטיעון היחיד של פיליפס לגופו של עניין הוא כי פיליפס ישראל א ינה עוסקת בתחום הפעילות שבו עוסקת התובענה וכי פיליפס ישראל הפסיקה לשווק את המוצרים בעלי רכיב ה- CRT בשנת 2013 . המבקשים טוענים כי מדובר בטענה שגויה עובדתית ומשפטית, ש אינה נתמכת באסמכתאות או בתצהיר רלוונטי כלשהו ושאינה עולה בקנה אחד עם המידע שפורסם בדף הפייסבוק של פיליפס בעברית (לפני תיקונו בסמוך להגשת התשובה לבקשה) ואף לא עם המידע באתר האינטרנט של פיליפס. עוד נטען כי הדירקטור היחיד של פיליפס ישראל לא הגיש תצהיר בתמיכה לבקשה, ולו לעניין הטענה כי פיליפס ישראל אינה עוסקת בשיווק מוצרים הכוללים את רכיב ה- CRT. כמו-כן טוענים המבקשים כי בכל מקרה, מבחינה משפטית, די בכך שפיליפס ישראל משווקת מוצרי אלקטרוניקה כדי לקבוע כי מדובר באותו תחום עיסוק, והשאלה האם במועד המסירה שווק המוצר הספציפי המכיל את רכיב ה- CRT אינה רלוונטית.

המבקשים מפנים לפסיקה שלפיה אין בתיקון שבוצע בתקנה 482(א) כדי לפגוע במבחן אינטנסיביות הקשר בין החברות, והוא המבחן העיקרי שעל בית המשפט לבחון בבואו להכריע בבקשות בעניין המצאה למורשה. עוד נטען כי אין הכרח שהקשר האינטנסיבי יהיה דווקא בתחום העיסוק מושא התביעה, אולם במקרה דנן הוכח כי אינטנסיביות הקשר מתקיימת בכל הנוגע לתחום העיסוק הרלוונטי לתביעה.

פיליפס משקיעה משאבים רבים בהצגת מצג של ישות אחת בכל האספקטים של פעילותה, תוך התעלמות מעיקרון הישות המשפטית הנפרדת של כל גוף משפטי בקונצרן, וגם מסיבה זו אין לאפשר לה לטעון את ההפך בתובענה דנן.

אין לקבל את טענת פיליפס שלפיה כיוון שהמבקשים הגישו בקשה להכרה בהמצאה מחוץ לתחום לפי תקנה 500, הם אינם רשאים להמציא כתבי טענות למורשה לפי תקנה 482 (א). לטענת המבקשים, אין כל קביעה בעניין זה בפסיקה, ואף עולה מההחלטה שניתנה בעניין הצלחה שאליו הפנתה פיליפס כי מבחינה מהותית עומדת לציבור בישראל עילה איתנה ומבוססת נגד צדדים לקרטלים בינלאומיים . לכן , לטענת המבקשים, יש מקום לעשות שימוש במסלולי המצאה אחרים כדי לא לאפשר לקרטלים בינלאומיים לפגוע קשות בציבור בישראל ולאחר מכן לחמוק מלתת את הדין על עוולתם.

בתצהיר המשלים של מר עודד פרוינד מטעם פיליפס הוצהר כי בשנת 2012 הושלמה עסקה של מכירת פעילותה וזכויותיה של ר ויאל פיליפס בתחום של טלוויזיות ומוניטורים לחברה בשם TPV Technology Limited (להלן " TPV") שמקום מושבה בהונג קונג ושאינה חלק מקבוצת פיליפס. לתמיכה בטענה זו צורף דיווח של ה- BBC על העסקה. עוד הוצהר שבעסקה זו נקבע כי TPV רשאית לפרסם את מוצרי המוניטורים שנושאים את הלוגו של פיליפס באתרי האינטרנט השונים של קבוצת פיליפס , לרבות באתר של פיליפס ישראל, וזאת על אף שפיליפס ישראל חדלה לעסוק בפעילות כלשהי הקשורה לטלוויזיות או למוניטורים עוד בשנת 2013. מר פרוינד הוסיף והדגיש כי בתקופה שבה פיליפס ישראל עסקה בטלוויזיות והמוניטורים, הוא היה הגורם שריכז את תחום העיסוק הזה שנקרא "אלקטרוניקה בידורית" אשר כאמור חדל להתקיים בשנת 2013 . עוד הצהיר מר פרוינד כי אין כל קשר בין העיסוק במוצרים חשמליים ואלקטרוניים, כגון מכונות גילוח ומגהצים , לבין העיסוק במוצרי אלקטרוניקה מסוג טלוויזיות ומוניטורים. לבסוף הוצהר כי בניגוד לטענת המבקשים, מר גווידו פרדו-רוקס אינו הדירקטור היחיד בפיליפס ישראל וכי מר פרוינד הוא הגורם הבקיא ביותר בנושאים מושא תצהירו זה ותצהירו שצורף לתשובה.

בתגובת המבקשים לתצהיר המשלים נטען בין היתר כי הפסיקה בישראל לא קיבלה את הפרשנות הצרה והדווקנית של פיליפס למונח "אותו עסק או אותה עבודה". בהקשר זה הפנו המבקשים לפסקי דין שבהם פורשה תקנה 482(א) בנוסחה שלאחר התיקון וציטטו קטעים שבהם נקבע כי הדרישה להתקיימות פעילות עסקית של הנתבע בישראל " אינה מציבה רף גבוה" ואפשר להסתפק ב"פעילות עסקית מסוימת" שהחברה הישראלית מורשה בניהולו , ולאו דווקא במוצר הספציפי מושא התובענה. עוד נטען כי אין לקבל את טענתו של מר פרוינד שלפיה המצג באתר האינטרנט של פיליפס ישראל אינו נכון, ויש לזקוף את הטעות באתר לחובתה של פיליפס. לטענת המבקשים, גם אם כל האמור בתצהירו של מר פרוינד הוא אמת, כעניין שבדין אין בכך כדי למלט את פיליפס מגדר הפרשנות הרחבה שניתנה לתקנה 482(א).

בתשובת פיליפס לתגובת המבקשים הנ"ל נטען כי המבקשים בחרו לעשות דין לעצמם ולנצל את ההזדמנות שניתנה להם להגיב לתצהיר עובדתי כדי לבצע, ללא היתר, ניסיון למקצה שיפורים בטיעון המשפטי הנוגע לפרשנות של תקנה 482(א), ובשל כך יש למחוק את תגובת המבקשים ולחייב אותם בהוצאות. לטענת פיליפס, המבקשים כלל אינם מתייחסים בתשובתם למבחן הראשון של אינטנסיביות הקשר, וכפי שעולה מתצהירו של מר פרוינד, מאז שנת 2013 פיליפס ישראל עוסקת אך ורק בתחום ה- Personal Health ובתחום ה- Health Systems מול שתי חברות אחרות בקבוצת פיליפס ולא מול רויאל פיליפס. אשר למבחן השני, נטען כי המבקשים מתעלמים מכך שפיליפס ישראל אינה עוסקת מטעם רויאל פיליפס בשום פעילות בישראל. עוד נטען כי המבקשים הציגו ציטוטים חלקיים מהפסיקה בעניין פרשנות תקנה 482(א) בניסיון להטעות את בית המשפט, תוך התייחסות פרטנית לפסקי הדין שאליהם הפנו המבקשים. לגבי הפרסום באתר האינטרנט, נטען כי לא מדובר בטעות, אלא, כפי שהוסבר בתצהירו של מר פרוינד, מ וצרי הטלוויזיות והמוניטורים ממשיכים להופיע באתר של פיליפס בעקבות הסכמות בין פיליפס לבין החברה שרכשה את זכויות במוצרים אלה.

טענות סמסונג בתשובתם

לפני כשני עשורים שונה שמה של משיבה 2 מ- Samsung Display Device Co., Ltd. ל- Samsung SDI Co., Ltd. (" SDI"), אך הטענות בבקשה מתייחסות למעשה לקשר נטען בין סמסונג ישראל לחברה אחרת בשם Samsung Display Co., Ltd. שאינה נתבעת בתובענה דנן . על כן נטען כי המבקשים כשלו להראות קשר כלשהו בין SDI לבין סמסונג ישראל, וקל חומר שלא הראו כל קשר ביניהן בעניינה של התובענה שלפנינו.

לטענת סמסונג, המבקשים לא עמדו בנטל המוטל עליהם לבסס כי סמסונג ישראל מורשה לנהל בישראל את עסקיה של SEC שבגינם הוגשה התובענה . עניינה של התובענה דנן הוא בתיאום מחירים של רכיב ה- CRT שנמכר ליצרנים של מוצרים סופיים ולאחר מכן לקמעונאים בישראל אשר מכרו את המוצרים לצרכני קצה במחיר שנטען כי הוא גבוה יותר מהמחיר שבהם היו מוצרים אלה נמכרים לולא תיאום המחירים של רכיב ה- CRT. לטענת סמסונג, בחינת העובדות בענייננו מעלה כי סמסונג ישראל אינה עוסקת בייצור או במכירה של מוצרים כלשהם, ובכלל זה אינה מייצרת ואינה מוכרת ואף לא ייצרה או מכרה את רכיב ה- CRT או מוצרים סופיים הכוללים רכיב זה . כמו-כן נטען כי סמסונג ישראל אינה קובעת מחירים של רכיבים או של מוצרים סופיים כלשהם, מעולם לא ייבאה ולא שיווקה את רכיב ה- CRT או מוצרים סופיים הכוללים רכיב זה ואף לא העניקה שירות טכני או שירותים אחרים הקשורים ברכיב ה- CRT או במוצרים סופיים הכוללים רכיב זה. עוד נטען כי די בעובדה שסמסונג ישראל נוסדה לאחר התקופה שאליה מתייחסת התובענה כדי להמחיש שאין כל קשר בין העיסוק של סמסונג ישראל לבין העיסוק של SEC שבגינו הוגשה הת ובענה.

בתשובה נטען כי בניגוד מוחלט לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, המבקשים טוענים כיום כי עניינה של התובענה כולל, למשל, שירות טכני שסופק לצרכנים שרכשו מוצרים סופיים שבהם שולב רכיב ה- CRT וכן שיווק (ולא מכירה) של מוצרים סופיים שבהם נכלל רכיב ה- CRT. בהקשר זה נטען כי מעבר לכך שסמסונג ישראל אינה משווקת ואינה מספקת שירות טכני למוצרים המכילים את רכיב ה- CRT, אין כל יסוד לטענת המבקשים כי פעולות של תיקון תקלות או של שיווק של מוצרים הכוללים את רכיב ה- CRT קשורים בדרך כלשהי ל פעולות הנטענות של תיאום מחירי הרכיב שבגינם הוגשה התובענה.

לטענת סמסונג, בניגוד לגישת המבקשים, נקבע באופן עקבי בפסיקה כי אין די בהשתייכות לאשכול חברות כדי שהחברה הישראלית תוכר כמורשה בניהול עסקים מטעם חברה זרה בקונצרן. כמו-כן נטען כי אין די ביידוע הנתבע הזר או ביכולת ליידע אותו על הגשת התביעה נגדו לצורך רכישת סמכות בינלאומית לדון בעניינו של הנתבע הזר.

ב"כ סמסונג הפנו לפסיקה שלפיה דרך המלך להמצאת כתבי בי דין לנתבע זר היא הגשת בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט לפי תקנה 500 לתקנות, והחריג לכלל הוא המצאה למורשה לפי תקנה 482(א). בהקשר זה נטען כי לאחר שהתחוור למבקשים שאין להם עילה לקבל היתר המצאה מחוץ לתחום, הם ניסו לעקוף את הוראות הדין באמצעות הגשת הבקשה דנן. יצוין כי טענה זו התייחסה ל עילה למתן היתר המצאה לפי תקנה 500(7) בלבד ולא לעילה למתן היתר המצאה לפי תקנה 500(10) שביקשו התובעים מאוחר יותר, לאחר הגשת תשובת סמסונג.

ב"כ סמסונג התייחסו אף הם לנוסח המתוקן של תקנה 482(א) שלפיו יש לבסס כי בעת ההמצאה המורשה עסק באותה עבודה או באותו עסק אשר בעניינם הוגשה התביעה. לטענת סמסונג, מלשון התקנה בנוסחה המתוקן ומדברי ההסבר לתיקון עולה כי לצורך הכרה בהמצאה למורשה אין די להוכיח כי מתקיים מבחן הקשר האינטנסיבי שנקבע בפסיקה, אלא יש להוכיח גם שהמורשה עסק באותה עת באותה עבודה או באותו עסק מושא התובענה. בתשובה יש גם הפניה לפסיקה בעניין זה.

לטענת סמסונג, רוב הטענות של המבקשים בנוגע לאינטנסיביות הקשר בין סמסונג ישראל לבין SEC מבוססות על הפניות לקטעים שפורסמו באתרי אינטרנט ולהפניות לעמודים באתרי רשת חברתית אשר לפי הפסיקה, אין לייחס להם משקל ראייתי כלשהו. כמו-כן יש הפניה להחלטות של בתי המשפט המחוזיים שלפיהן גם קיומם של אתר אינטרנט משותף, לוגו משותף ושם דומה אינם מספיקים כדי לקבוע כי חברת ישראלית היא מורשה בניהול עסקים בישראל מטעם החברה הזרה.

עוד נטען כי העובדה שאורגן בחברה מסוימת בקונצרן עבד בעבר גם עם חברות אחרות בקונצרן אינה מלמדת על קשר אינטנסיבי בין כל החברות בקונצרן, כפי שטוענים המבקשים. כמו-כן נטען כי בענייננו לא מתקיימת כל זהות בין האורגנים שמעסיקה סמסונג ישראל לבין אלה שמעסיקה SEC וגם המבקשים אינם מעלים טענה כזו. אף אם נניח שמר Kwang Hak Koh עבד בעבר בחברות אחרות בקונצרן סמסונג, המבקשים אינם טוענים כי עבד במקביל בסמסונג ישראל וב- SEC.

אשר לטענת המבקשים כי בשני הליכים אחרים (ת"צ 44632-06-14 ות"צ 46889-05-16) הוכרה סמסונג ישראל כמורשה בניהול עסקים מטעם SEC, נטען כי בהליכים אלה כלל לא הוגשה בקשה לפי תקנה 482(א), ומכל מקום, מובן שהמקרים הספציפיים שאליהם הפנו המבקשים והנסיבות המיוחדות שם אינם מלמדים דבר על סוגיית ההמצאה בענייננו. לטענת סמסונג, גם אם במקרה מסוים בחרה SEC משיקוליה לא לכפור בהמצאה, אין הדבר מהווה ויתור גורף על זכותה לכפור בסמכות הבינלאומית של בית המשפט לדון בעניינה בנסיבותיו של מקרה אחר.

טענות המבקשים בתגובתם לתשובת סמסונג

המבקשים טוענים כי דוו קא תקנה 482(א) ולא תקנה 500 היא דרך המלך בכל הנוגע להליכי המצאה ומפנים לפסיקה בעניין זה . עוד נטען כי בענייננו ממילא אין כל נפקות לשאלה מהי דרך המלך לביצוע ההמצאה שכן בית המשפט מתבקש לבחון אם מתקיימים התנאים הקבועים בתקנה 482(א) ולא בכל תקנה אחרת.

המבקשים חזרו על טענתם בעניין פיליפס שלפיה מבחן אינטנסיביות הקשר היה ונותר גם ל אחר התיקון משנת 2013 המבחן העיקרי שעל בית המשפט לבחון בבואו להכריע בבקשה לפי תקנה 482(א). כמו-כן חזרו והפנו המבקשים להחלטות שבהן נקבע כי הדרישה להתקיימות של פעילות עסקית של הנתבע בישראל "אינה מציבה רף גבוה" ואפשר להסתפק ב"פעילות עסקית מסוימת" שהחברה הישראלית מורשה בניהולו, ולאו דווקא במוצר הספציפי מושא התובענה.

מתשובת סמסונג עולה כי סמסונג ישראל היא "מתאמת" ייבוא ושיווק של מוצרי SEC, ולטענת המבקשים, בין אם מדובר בתיווך בין ספקי השירותים בישראל לבין SEC ובין אם מדובר בהתקשרות של סמסונג ישראל בהסכמים בשם SEC, ברי כי מתקיים קשר אינטנסיבי בין סמסונג ישראל לבין SEC.

לטענת המבקשים, הטענה שלפיה סמסונג ישראל משווקת מוצרים רבים, למעט המוצרים שבהם משולבים רכיבים מושא התובענה , אינה נתמכת ולו בבדל ראיה (פרט לשורה אחת בתצהיר ללא הסבר) , והיא אף אינה עולה בקנה אחד עם האמור בדף הפייסבוק של סמסונג ישראל שבו מצוין כי היא משווקת גם מסכי טלוויזיה.

המבקשים טוענים כי מי שהיה יכול לשפוך אור על טיבו ועוצמתו של הקשר בין סמסונג ישראל ל בין SEC, על המידע המועבר בין החברות ועל האנשים המעורבים בהעברת המידע הוא מנהלה הקוריאני של סמסונג ישראל, מר Kwang Hak Koh, אך דווקא אותו בחרה סמסונג להחביא, ויש לזקוף זאת לחובתה. עוד נטען בהקשר זה כי לא נסתרה טענת המבקשים שלפיה גם מר Koh וגם מנהל המובייל של סמסונג ישראל , מר אורן מרון, רואים עצמם כמייצגים את SEC.

אין כל תימוכין לטענת סמסונג שלפיה בשני ההליכים הקודמים שבהם הומצאו לה כתבי בי דין באמצעות סמסונג ישראל, לא הייתה כל קביעה שלפיה סמסונג ישראל היא מורשה מטעם SEC. לטענת המבקשים, גם אם בהליכים הנ"ל SEC אכן בחרה לקבל את כתבי בי הדין באמצעות סמסונג ישראל משיקולים טקטיים שלה, יש להשתיקה מלטעון כעת בחוסר תום לב שסמסונג ישראל אינה מורשה לקבל כתבי בי דין מטעמה.

המבקשים טוענים כי יש לדחות את הטענה שלפיה אין לייחס כל משקל ראייתי לפרסומים באינטרנט ובפייסבוק. בהקשר זה הובהר כי לא מדובר בפרסומים אקראיים או עלומים אלא בפרסומים של סמסונג עצמה , ולכן יש לייחס להם משקל משמעותי, כפי שנעשה גם במקרים דומים אחרים שאליהם הפנו המבקשים.

אשר לבקשה להכיר בהמצאה ל- SDI, נטען כי לא מן הנמנע שהשמות הדומים שבחרה סמסונג לחברות בקונצרן נועדו מלכתחילה לבלבל את הציבור. עוד נטען כי אמנם גם המבקשים שגו והתייחסו בבקשתם ל- Samsung Display Co., Ltd במקום ל- SDI אשר שמה הקודם היה Samsung Display Device Co., Ltd., אך בתשובת סמסונג יש התייחסות רק לבלבול בין שתי החברות, ואין כל התייחסות לגוף הבקשה בעניין SDI.

דיון

ענייננו בבקשות להכרה בהמצאה למורשה לפי תקנה 482(א) שבה נקבע לאמור :

"הייתה התובענה בעניין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו אזור שיפוט".

לפי נוסחה הקודם של התקנה, די היה בהמצאה למורשה העוסק אותה שעה מטעם הנתבע "בהנהלת העסק או העבודה", ו אילו בהתאם לנוסח המתוקן של התקנה המצוטט לעיל, המצאה למורשה מותרת כאמור רק אם הוא עוסק אותה שעה מטעם הנתבע "בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה " (ההדגש ות שלי - מ"ת).

המשיבות הפנו לדברי ההסבר של התיקון (דברי ההסבר לתיקון מספר 2 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ג-2013) שבהם נקבע כדלקמן:

"מוצע להבהיר כי ניתן להמציא תובענה בעניין עסק או עבודה נגד אדם אל מחוץ לתחום המדינה, למנהל או למורשה באותו אזור שיפוט ובלבד שהוא עוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו העסק או אותה העבודה שנגדם הוגשה התובענה. דהיינו, אם למשל הוגשה תובענה נגד חברה X, ואותה חברה עוסקת במספר תחומי פעילות (מכירת רכבים – מחד, ומכירת משחקי מחשבים – מאידך), הרי שלא ניתן להמציא את התביעה למורשה מטעם העסק למכירת רכבים אם התובענה הוגשה נגד החברה בשל משחק מחשב פגום".

המבקשים טוענים כי גם לאחר תיקון התקנה , נקבע בפסיקה שהדרישה לקיומה של פעילות עסקית בישראל "אינה מציבה רף גבוה" וכי די ב"פעילות עסקית מסוימת" של הנתבע בישראל. מנגד, המשיבות טוענות כי קביעות אלה מתייחסות לתנאי הראשון של אינטנסיביות הקשר ולא לתנאי השני של "אותו עסק או אותה עבודה". מכל מקום, מההחלטות שאליה ן הפנו המבקשים עולה כי באותם מקרים, המורשה בישראל עסק בפעילות הקשורה לנושא תובענה. כך למשל, בהחלטה של בית המשפט המחוזי בת"א (מחוזי מרכז) חברת החשמל לישראל בע"מ נ' Alstom G rid AG מיום 28.4.15 (שבקשת רשות ערעור עליה נדחתה ברע"א 3574/15 Alstom נ' חברת החשמל מיום 14.7.15 ) נקבע כי החברה הישראלית משמשת קבלן ראשי בפרויקט להקמת תחנת משנה להשנאת חשמל, הכולל גם אספקה והתקנה של מסדרי גז (GIS) שבהם עסקה התובענה. בהחלטה שניתנה בת"א (מחוזי ת"א) 5744-12-17 Info Network G mbh נ' ברט אלן סמיט מיום 21.2.18 נקבע כי המורשה בישראל שימשה "צינור" להתכתבות ולהתקשרות בין התובע לחברה הזרה וכי היא חתמה בין היתר על דרישות התשלום שהועברו לתובע וכן על המכתב המודיע על הפסקת ההתקשרות החוזית בין התובע לחברה הזרה.

המבקשים הפנו גם להחלטה בת"א (מחוזי ת"א) 48243-11-14 מרקו לוצאטו נ' Apple I nc. מיום 22.10.15 , אך החלטה זו התמקדה במבחן אינטנסיביות הקשר בין החברה הישראלית לבין החברה הזרה ואין בו התייחסות מפורשת כלשהי לדרישה של "אותו עסק או אותה עבודה". מנגד, המשיבות הפנו לשתי החלטות שניתנו לאחר מכן בבית המשפט המחוזי בחיפה ( החלטה בת"צ 61876-01-18 זינאתי נ' Qualcomm ו- Apple Inc. מיום 18.3.18 והחלטה בת"צ 12805-01-18 זינאתי נ' Intel Corp. ו- Apple Inc. מיום 18.3.18) שבהן נדחתה הטענה כי אפל ישראל היא מורשה של Apple Inc.. בהחלטות אלה נקבע כי לא נטען וממילא לא הוכח שאפל ישראל עוסקת בפיתוח של המוצרים מושא התביעות שאותם מפתחת Apple Inc., ולכן לא התקיים היסוד ההכרחי לתחולתה של תקנה 482(א) שלפיו מדובר ב" אותו עסק".

בהחלטה נוספת שאליה הפנו המבקשים שניתנה בת"א (מחוזי ת"א) 31872-04-15Burleigh Inc., Co. נ' נט פיי בע"מ מיום 16.12.15 , נקבע בסעיף 27 כי לצורך דיון בשאלת ההמצאה אפשר להסתפק בפעילות עסקית מסוימת של הנתבע בישראל, ובלבד שמדובר בהרשאה לניהול אותו תחום פעילות. אולם בהמשך סעיף 27 הנ"ל שלא צוטט הובהר ונקבע כי " אם אדם הינו מורשה אך ורק לעניין תחום פעילות מסוים, כך שמתקיים מבחן האינטנסיביות רק לגבי אותו תחום, הרי שלגבי תחום פעילות אחר הוא איננו מורשה כנדרש".

כמו-כן ראו לעניין זה פסק דין שנית ן בע"ר (מחוזי-מרכז) 46733-02-17 HSBC Bank plc נ' בטר פלייס ישראל (ח.ח.) 2009 בע"מ מיום 11.7.17, שם נקבע כי לאחר התיקון של תקנה 482(א) יש לפרש בדווקנות את הדרישה שהמורשה ינהל מטעם הנתבע הזר את אותו עסק או את אותה עבודה – " תקנה 482(א) היא הרשאה יחידנית וספציפית המתייחסת דווקא למורשה העוסק באותו עסק בו עוסק התושב הזר הקשור בתביעה עצמה". המשיבות הפנו גם לפסיקה נוספת המתייחסת לצמצום פרשנות התקנה בעקבות התיקון, לרבות החלטה שניתנה בת"צ (מחוזי ת"א) 19529-06-14 חוטה נ' Booking.com B.V. מיום 19.7.15 בפסקה 29 ו החלטה שניתנה בת"א (מחוזי ת"א) 25027-01-13 ברונפמן נ' איתן אלעזר פינגרד מיום 3.1.14 בפסקה 20.

התובענה בענייננו הוגשה בעילה של תיאום מחירים של שפורפרות קתודיות (CRT) – רכיב שעשו בו שימוש בעבר לצורך ייצור מכשירי טלוויזיה ומוניטורים.

המצהיר מטעם פיליפס, מר פרוינד, הצהיר כי פיליפס ישראל אינה עוסקת כיום ולא עסקה בעת ניסיון ההמצאה במרץ 2017 בפעילות כלשהי הקשורה ב רכיב ה- CRT או במוצרים המכילים רכיב זה ואף לא עסקה בטלוויזיות או במוניטורים המכילים טכנולוגיות מתקדמות יותר כגון LCD או LED. בהקשר זה הצהיר כי עוד בשנת 2012 מכרה רויאל פיליפס את כל פעילותה וזכויותיה בתחום של טלוויזיות ומוניטורים לחברה אחרת שאינה חלק מקבוצת פיליפס, וכן הצהיר כי פיליפס ישראל חדלה לעסוק בפעילות כלשהי הקשורה למוניטורים או לטלוויזיות עוד בשנת 2013. המבקשים טוענים כי הצהרתו של מר פרוינד אינה מתיישבת עם העובדה שמוצרים מסוג מסכים ומוניטורים עדיין מופיעים באתר האינטרנט ובדף הפייסבוק של פיליפס יש ראל, אך מר פרוינד הצהיר לעניין זה כי בהסכם הרכישה משנת 2012 הנ"ל נקבע שהרוכשת רשאית לפרסם את מוצריה באתרי האינטרנט השונים של קבוצת פיליפס, ובכלל זה באתר של פיליפס ישראל. מר פרוינד לא נחקר על תצהירו ולא הוצגו ראיות הסותרות את גרסתו.

המבקשים טוענים כי יש לזקוף לחובת פיליפס את העובדה שהגישו תצהיר של מר פרוינד ו לא של מר גווידו פרדו-רוקס המשמש דירקטור בפיליפס ישראל. ואולם, מר פרוינד הצהיר כי הוא זה שניהל בתקופה הרלוונטית את תחום "האלקטרוניקה הבידורית" שכלל גם מסכים ומוניטורים וכי הוא הגורם הבקיא ביותר בנושאים מושא תצהיריו. גם הצהרה זו לא נסתרה והמבקשים לא הוכיחו כי מר פרדו-רוקס (שלפי נתוני רשם החברות הוא אחד מבין שלושה דירקטורים בפיליפס ישראל ) בקיא יותר ממר פרוינד בנושאים הרלוונטיים. נוסף על כך, המבקשים הם שנשאו בנטל לבסס כי פיליפס ישראל עסקה במועד ההמצאה באותו עסק או באותה עבודה מושא התובענה, והמבקשים כלל לא טענו וממילא לא הוכיחו כי פיליפס ישראל עסקה במועד ההמצאה בפעילות כלשהי הקשורה לרכיב ה- CRT או למוצרים כגון מוניטורים או מסכים שבהם שולב רכיב זה.

המצהיר מטעם סמסונג, מר יעקב בש, הצהיר כי סמסונג ישראל אינה מייצרת רכיבים או מוצרים כלשהם, אינה קובעת מחירים של רכיבים או של מוצרים ואינה עוסקת במכירת מוצרים. עוד הצהיר מר בש כי סמסונג ישראל נוסדה רק בשנת 2012 ומעולם לא ייבאה או שיווקה את רכיב ה- CRT או מוצרים הכוללים רכיב זה, ואף לא העניקה שירות טכני הקשור אליהם. גם מר בש לא נחקר, וכפי שיפורט להלן, לא הוצגו ראיות שיש בהן כדי לסתור את גרסתו.

המבקשים טוענים כי היה על סמסונג לצרף תצהיר של המנהל הקוריאני בסמסונג ישראל, מר Kwang Hak Koh, כדי שבית המשפט יוכל להתרשם מעוצמת הקשר ל- SEC ולטיב היחסים. ואולם, מר בש הצהיר כי הוא משמש מנהל חטיבת מוצרי הצריכה בסמסונג ישראל ולא נטען וממילא לא הוכח כי מר Kwang Hak Koh בקיא יותר ממר בש בתחומי העיסוק של סמסונג ישראל. מכל מקום, המבקשים הם שנשאו בנטל להציג ראיות המבססות כי במועד ההמצאה סמסונג ישראל עסקה מטעם SEC באותו עסק או באותה עבודה נושא התובענה , ומכאן שהיה על המבקשים להוכיח כי במועד ההמצאה סמסונג ישראל עסקה בפעילות הקשורה בדרך כלשהי לרכיב ה- CRT, והם לא עשו זאת.

המבקשים הפנו בתשובתם לתצהירו של מר בש בתיק של ת"צ 23139-05-16 לנואל נ' Sony שם הצהיר כי " פעילותה של סמסונג ישראל מתמצה לכדי תיאום הייבוא והשיווק של מוצרים סופיים (טלפונים, מקררים, מכונות כביסה ועוד)... בנוסף מתקשרת עם צדדים שלישיים על מנת שיעניקו שירותי מעבדה לתיקון חלק מהמוצרים הסופיים". בדיון במעמד הצדדים טען ב"כ סמסונג כי סמסונג ישראל עוסקת אך ורק במרקטינג - שיווק ובהמשך הוסיף כי סמסונג ישראל גם מפנה לצדדים שלישיים שנותנים שירותי מעבדה. המבקשים טוענים כי אין לקבל את הטענה שלפיה סמסונג ישראל משווקת את כלל המוצרים של סמסונג, למעט מוצרים שבהם משולבים רכיבי התובענה , שכן טענה זו אינה נתמכת במסמכים כלשהם ואף עולה מהאתר של סמסונג בעברית כי גם טלוויזיות משווקת בישראל. אלא שההפניות לאתר מעידות כי הטלוויזיות המשווקת הן מסוג 4K ו- HD המיוצרות בטכנולוגיות מתקדמות יותר . מכאן שגם אם סמסונג ישראל משווקת ושיווקה טלוויזיות במועד ההמצאה, לא הוכח ולו לכאורה כי שיווקה במועד הרלוונטי טלוויזיות או מוצרים אחרים שהכילו את רכיב ה- CRT.

לטענת המבקשים, לצורך עמידה בתנאי של אותו עסק או אותה עבודה, די בכך שפיליפס ישראל וסמסונג ישראל עוסקות במוצרי אלקטרוניקה כלשהם של החברות הזרות הנתבעות, גם אם אינן עוסק ות באותם מוצרי אלקטרוניקה שבהם שולבו הרכיבים מושא התובענה. ואולם, לאור התיקון בתקנה 482(א), דברי ההסבר לתיקון והפסיקה שפירשה אותו, אין להרחיב את הפרשנות של המילים "אותו עסק או אותה עבודה" כך שהן מתייחסות לתחום רחב של עיסוקים אלא יש לפרש אותן כך שהמורשה עוסק בדיוק באותו עניין נושא התובענה. בענייננו, המבקשים לא ביססו כי במועד ההמצאה סמסונג ישראל או רויאל פיליפס עסקו בדרך כשלהי ברכיב ה- CRT או במוצרים הכוללים את רכיב ה- CRT. במאמר מוסגר יצוין כי במקרה דנן אינני נדרש להכריע האם לצורך עמידה בתנאי של "אותו עסק או אותה עבודה" די בכך שהחברה הישראלית עסקה במועד ההמצאה בשיווק או בפעילות אחרת הקשורה למוצרים המכילים את הרכיב נושא התובענה גם אם לא עסקה בפעילות כלשהי הקשורה ישירות לרכיב עצמו.

המבקשים הפנו לפסיקה שלפיה גם לאחר התיקון, המבחן של "אותו עסק או אותה עבודה" נותר משני בחשיבותו למבחן אינטנסיביות הקשר. אלא שבהחלטות שניתנו בעניין זה, לרבות ההחלטות שאליהן הפנו המבקשים , נקבע כי מדובר במבחנים מצטברים, ולכן, אם לא מתקיים התנאי של "אותו עסק או אותה עבודה" אין אפשרות לבצע המצאה לפי תקנה 482(א). ראו לעניין זה רע"א 7804/17 כרמל דיירקט נ' RH PETERSON CO שם נקבע בין היתר כי יש להוכיח "זהות בין עניינה של התובענה לבין עסקו של המורשה", ובאותו מקרה נקבע כי המורשה עוסקת בדיוק באותו עסק שבגינו הוגשה התובענה – " יבוא ושיווק גריל מסדרת 'FIRE MAGIC'".

מכאן שדי בכך שהמבקשים לא ביססו שפיליפס ישראל או שסמסונג ישראל עסקו במועד ההמצאה בניהול "אותו עסק או אותה עבודה" נושא התובענה כדי לדחות את הבקשה. מעבר לנדרש, אפרט מדוע המבקשים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם לבסס גם את התנאי הנוסף והמרכזי של אינטנסיביות הקשר.

המבקשים הפנו להחלטות שלפיהן מורשה לצורך תקנה 482(א) הוא "מי שיש להניח שהקשר בינו לבין הנתבע אינטנסיבי מספיק, על מנת שימסור לו את התביעות" (רע"א 39/89 General Electric Corp. נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ , פ"ד מב(4) 762, 767) וכן לפסיקה שבה נקבע כי לאור תהליכי הגלובליזציה ושכלול אמצעי התקשורת, אין עוד מקום לפרשנות מצמצמת של תקנה 482(א) (רע"א 2652/94 עמיחי טנדלר נ' לה קלוב מדיטראנה (ישראל) בע"מ מיום 25.8.94). מדובר בפסיקה שקדמה לתיקון תקנה 482(א) שבו כאמור ביקש המחוקק לצמצם את פרשנות ה תקנה, לכל הפחות בנוגע לתנאי של "אותו עסק או אותה עבודה ". כמו-כן קיימת פסיקה שלפיה בעקבות התיקון, יש לצמצם גם את פרשנות התנאי של אינטנסיביות הקשר, במובן זה שעל התובע להוכיח כי קיים בין הנתבע הזר לחברה בישראל קשר אינטנסיבי דיו בכל הנוגע לעיסוק הספציפי נושא התובענה (ראו למשל ת"א (מחוזי ת"א) 31872-04-15 Burleigh נ' נט פיי הנ"ל). על כל פנים, גם בפסק הדין בעניין טנלדר שאליו הפנו המבקשים נקבע כי "על מנת להחליט האם המצאת המסמכים הינה אפקטיבית במובן האמור, אין להסתמך על הראיות בדיעבד, דהיינו אין להסתפק בשאלה האם בפועל הגיע דבר ההליכים לידיעת הנתבע, אלא יש לבחון את העניין מנקודת מבט נורמטיבית ( וראה רע"א 572/90 פ"ד מד(1) 758, 760)" כמו-כן נקבע שם כי לצורך עמידה בתנאי של אינטנסיביות הקשר, על התובע לבסס כי המורשה הנטען עומד עם הנתבע הזר "בקשרי מסחר באופן שוטף ובמהלך הדברים הרגיל " (ראו פסקאות 5 ו- 6 לפסק הדין).

אין חולק כי פיליפס ישראל שייכת לקבוצת פיליפס וכי סמסונג ישראל שייכת לק בוצת סמסונג , ואף אין חולק כי השמות של החברות בקבוצה דומים, הן עושות שימוש בלוגו ובסימני מסחר זהים, יש להן או לחלקן אתר אינטרנט משותף ו לעיתים גם קשרי בעלות או קשר ארגוני אחר . אלא שבפסקי דין של בתי המשפט המחוזיים שאליהם הפנו המשיבות נקבע כי אין די בהשתייכות לקבוצת חברות בעלות במאפיינים דומים כדי לבסס קיומו של קשר אינטנסיבי דיו בין הנתבע לבין החברה הישראלית. כך למשל, בת"א (מחוזי ת"א) 2060-07 דב קציר ואח' נ' אדריאן דודיסקו מיום 10.8.10 נקבע כי הגם שהנתבעות והחברה הישראלית פועלות תחת מטריית על של קבוצת החברות "קרדיט סוויס", לא עלה בידי התובעים להוכיח קיומו של קשרים כלשהם, וודאי שלא קשרים אינטנסיביים , בין החברה הישראלית ל בין הנתבעות, ואין די לעניין זה ממידע הנלמד מאתר האינטרנט המשותף של קבוצת קרדיט סוויס. בהחלטה שניתנה בתיק אחר בעניין חברות בקבוצת קרדיט סוויס, ת"א (מחוזי-ת"א) 20683-12-11 קסלמן וקסלמן נ' Credit Suisse Financial Services (ISRAEL) Ltd. מיום 21.6.12 נקבע כי גם קיומ ם של אתר אינטרנט משותף, לוגו משותף ושם דומה אינם מספיקים לצורך הקביעה כ י החברה בישראל מורשה בהנהלת עסקים בישראל מטעם החברה האמריקאית. בהחלטה שניתנה בת"צ (מחוזי חיפה) 20448-02-13 ארז נ'PayPal Pte. Ltd. (מיום 10.7.14) נקבע כי לא ניתן להמציא את כתבי הטענות לחברה בת בישראל בהיעדר פרישת תשתית עובדתית המבססת קשר אינטנסיבי בינה לבין חברת האם שמקום מושבה בחו"ל.

בענייננו, המבקשים הצביעו בבקשתם על קשרים בין סמסונג ישראל לבין קונצרן סמסונג, אך לא הציגו ראיות המבססות כי קיימים קשרים עסקיים ישירים וספציפיים בין סמסונג ישראל לבין SEC או SDI. יתרה מזאת, לגבי SDI, המבקשים לא העלו למעשה טענות כלשהן לקשר ישיר בינה לבין סמסונג ישראל. מתשובת סמסונג עולה כי כל טענות המבקשים בעניין SDI מתייחסות למעשה לחברה אחרת בשם Samsung Display Co., Ltd. שאינה נתבעת בתובענה דנן והמבקשים הודו בכך בתגובתם לתשובה. לגבי SEC, בבקשה הועלתה טענ ה כללית ולא מבוססת שלפיה סמסונג ישראל אינה אלא סניף וזרוע של SEC וכן טענה סתמית שלפיה סמסונג ישראל עוסקת במגוון נושאים שבהן עוסקת SEC, ללא פירוט וללא אסמכתאות. עוד נטען כי סמסונג ישראל משווקת מוצרים של סמסונג, וכראוי למשווק, מעורבת בעסקיה של SEC ומצויה בקשר שוטף והדוק עמה, אך גם טענה זו אינה נתמכת באסמכתאות כנדרש.

המבקשים מפנים לכתבות שפורסמו באתרים שונים באינטרנט ובפייסבוק שלא מטעם סמסונג, אך אלה אינם יכולים לשמש ראיה לביסוס טענות המבקשים. אשר לדברים שפורסמו באתרים של קבוצת סמסונג או בדפי הפייסבוק שלה, כל שעולה מהם הוא כי סמסונג ישראל עוסקת בשיווק מוצרים של סמסונג, ואין בכך כדי לבסס את טיב הקשר בין סמסונג ישראל לבין SEC או SDI. גם העובדה שדירקטור בסמסונג ישראל, מר Kwang Hak Koh, הוא אזרח קוריאה שעבד בעבר בחברות שונות בקבוצת סמסונג, לרבות ב- SEC (בין 2007 ל- 2009), אינה מעידה על קשר אינטנסיבי שהיה קיים במועד ההמצאה בשנת 2017 בין סמסונג ישראל לבין SEC או SDI. עוד ברי כי העובדה שלסמסונג ישראל יש משרדים בישראל אינה מלמדת על קשר כלשהו בין סמסונג ישראל לבין SEC או SDI. אמנם המצהיר מטעם סמסונג, מר בש, לא התייחס בתצהירו שצורף לתשובה לטיב הקשר בין סמסונג ישראל לבין SEC ו- SDI, אך המבקשים הם שנשאו בנטל לבסס כי קיים קשר אינטנסיבי דיו בין החברות, וכאמור, הם לא הציגו תשתית ראייתית המבססת שבמועד ההמצאה התקיימו ביניהן קשרי עבודה שוטפים .

לגבי פיליפס, המבקשים הפנו לדבריו שאמר מר גווידו פרדו רוקס, אחד הדירקטורים בפיליפס ישראל, בהרצאות ובכנסים שונים שלפיהם פיליפס ישראל היא חלק מתאגיד פיליפס העולמי, אולם לא עולה מדבריו כי פיליפס ישראל פועלת מטעמה של רויאל פיליפס ומקיימת עמה קשרים עסקיים . כמו-כן טוענים המבקשים כי פיליפס ישראל קשורה ועוסקת בכל תחומי העסק השונים של פיליפס, אך לא נטען כי פיליפס ישראל עוסקת באותם תחומי העיסוק של רויאל פיליפס. המבקשים מתייחסים לכך שיש לפיליפס ישראל משרדים בישראל, וכן טוענים, על יסוד כתבה שפורסמה בעיתון, כי תחום הגנודינמיקה בפיליפס מנוהל מחיפה, אלא שאין בשתי טענות אלה כדי ללמד על קשר כלשהו בין פיליפס ישראל לבין רויאל פיליפס. גם העובדה שבאתר של קבוצת פיליפס מתפרסמות משרות פנויות בפיליפס ישראל אינה מלמדת על קשר ישיר בין רויאל פיליפס לבין פיליפס ישראל. מר פרוינד הצהיר בתצהירו הראשון שצורף לתשובת פיליפס כי אין קשר רב, וודאי שלא קשר אינטנסיבי, בין פיליפס ישראל לבין רויאל פיליפס, גם שלא בקשר לעיסוק נושא התובענה. בהקשר זה הצהיר מר פרוינד כי עיקר הקשר של פיליפס ישראל מול חברות אחרות בקבוצת פיליפס הוא עם חברה הולנדית בשם Philips Medical Systems Netherland B.V. וכן עם חברה בשם Philips S.p.A שמקום מושבה באיטליה. המבקשים לא חקרו את מר פרוינד על הצהרתו זו, ואף לא ה ציגו ראיות או עדויות שיש בהן כדי לסתור את גרסתו וללמד על טיבם ומהותם של קשרי העבודה בין פיליפס ישראל לבין רויאל פיליפס.

לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי המבקשים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם לבסס כי מתקיימים בעניין פיליפס או בעניין סמסונג התנאים לביצוע המצאה למורשה לפי תקנה 482(א).

טענה נוספת של המבקשים היא כי פיליפס ישראל ורויאל פיליפס מושתקות ומנועות מלטעון שפיליפס ישראל אינה מורשה של רויאל פיליפס, וזאת כיוון שבכתב תביעה שהגישו שתי החברות בהליך משפטי אחר (בש"א 16540/06 בת"א 1943/06) , הן העלו טענה סותרת. באותה תביעה שהגישוKoninklijke Philips Electronics N.V. (תובעת 1 שם) ופיליפס ישראל (תובעת 2 שם) נטען כי תובעת 2 היא חברה בבעלות מאלה של תובעת 1 ומשמשת כזרוע שלה בישראל. כמו-כן נטען כי לכל אורך כתב התביעה יש התייחסות לתובעות יחד ללא כל הבחנה ביניהן.

תחילה יצוין כי המבקשים לא ביססו שתובעת 1 בהליך הנ"ל היא למעשה משיבה 4 בעניינו שנקראת כיוםRoyal Philips Electronics N.V.. אולם גם אם תובעת 1 שם שינתה את שמה ואכן מדובר באותה חברה – משיבה 4, וגם אם עולה מטענות פיליפס בהליך הנ"ל כי באותה עת, בשנת 2006, פיליפס ישראל פעלה מטעם רויאל פיליפס בישראל , אין בכך כדי לסתור את טענת פיליפס בהליך דנן כי במועד המסירה של כתבי הטענות בתובענה זו בשנת 2017 לא היה קשר רב בין פיליפס ישראל לבין רויאל פיליפס, ועיקר פעילותה של פיליפס ישראל התבצעה מול שתי חברות זרות אחרות בקבוצת פיליפס. כמו-כן ברי כי טענה שלפיה בשנת 2006 פיליפס ישראל הייתה מורשה לנהל בישראל את הפעילות הקשורה למכונות גילוח אשר נדונה בתביעה הנ"ל, אינה סותרת את הטענה כי בשנת 2017 פיליפס ישראל כלל לא עסקה ב- CRT או במוצרים שכללו רכיב זה ו לכן ממילא לא הייתה מורשה מטעם רויאל פיליפס בניהול אותו עסק או אותה עבודה נושא התובענה (ראו והשוו פסק הדין בע"א 1351/06 עו"ד מועין דאוד ח'ורי נ' חברת ארמון ההגמון (קטר אלמוטראן) בע"מ מיום 17.9.07 שם נדחתה הטענה להשתק שיפוטי בשל היעדר סתירה מובהקת בין הטענות שהעלו המשיבים באותו הליך לאלה שהעלו בהליך הקודם) .

אשר לסמסונג, המבקשים מפנים בבקשתם לשתי תובענות ייצוגיות אחרות שנוהלו נגד SEC והסתיימו בהדר פשרה (ת"צ 44632-06-14 ות"צ 46889-05-16), ונטען כי בתובענות אלה כתבי הטענות הומצאו ל- SEC באמצעות סמסונג ישראל . המבקשים טוענים כי לנוכח המצג שהציגה סמסונג ישראל בעניין ההמצאה בתובענות הנ"ל, היא מושתקת ומנועה מלכפור בהיותה מורש ה של SEC לצורך קבלת כתבי בי דין. בתשובת סמסונג נטען כ י בהליכים הנ"ל כלל לא הוגשה בקשה לפי תקנה 482(א) וסמסונג ישראל לא הוכרה בהם כמורשה לניהול עסקים מטעם SEC. בתגובה לכך טענו המבקשים כי גם אם סמסונג ישראל לא הוכרה כמורשה אלא בחרה לקבל את כתבי בי הדין בשני ההליכים הקודמים, בחירתה לפעול בכל מקרה בדרך שונה אינה ראויה, עולה כדי חוסר תום לב ומקימה "השתק דיוני". בהקשר זה הפנו המבקשים לבג"ץ 3933/11 מכבי שירותי בריאות נ' שר הבריאות (מיום 25.3.14) שם נקבע כי מכבי מנועה מלהעלות טענה שלפיה היא אינה מוסמכת לספק שירותים שונים שאינם בסל הלאומי ללא תקציב ואישור של שר הבריאות , שכן הלכה למעשה נוהגת מכבי להוסיף שירותים לסלה הפנימי בהיותה בגירעון תקציבי. אולם בעניין מכבי הנ"ל טענת העותרת כי אינה מוסמכת לספק שירותים ללא תקציב עמדה בסתירה ברורה להתנהלותה בפועל באותו עניין. לעומת זאת, במקרה דנן התובענות הייצוגיות האחרות נגדSEC עסקו בנושאים שונים לחלוטין מהנושא ש בגינו הוגשה תובענה זו, ולכן אף אם SEC בחרה משיקוליה שלה ובנסיבות של אותן תובענות לא להעלות בהן טענות בעניין ההמצאה , אין בכך כדי למנוע מסמסונג לטעון כעת סמסונג ישראל אינה מורשה מטעםSEC לנהל בישראל את אותו עסק או את אותה עבודה נושא התובענה שלפניי.

הצדדים חלוקים בשאלה האם דרך המלך להמצאת כתבי בי דין לנתבע זר שמקום מושבו מחוץ לישראל היא באמצעות תקנה 482 או באמצעות תקנה 500 לתקנות . כך או כך, בכמה החלטות של בתי המשפט המחוזיים נקבע כי כאשר מדובר בנתבע זר, יש לבחון בזהירות בקשות להמציא לו כתבי בי דין לפי תקנה 482(א) ולא לפי תקנה 500. ראו לעניין זה למשל קביעותיה של כב' השופטת פרוקצ'יה בע"א (מחוזי-ירושלים) 4125/97 ספרא נ' Famanos Consolidation Inc. מיום 20.7.98 שאליו הפנו המשיבות, שלפיהן בשים לב ליחס שבין תקנה 482(א) לבין תקנה 500 ולנוכח העובדה כי החלת התקנה מביאה למצב שבו מוטרח נתבע זר לבית משפט ישראלי, על בית המשפט לבחון בקפדנות אם כל יסודות התקנה הוכחו כראוי. כן ראו דבריו של כב' השופט ויצמן בפסק הדין שנית ן בע"ר (מחוזי-מרכז) 46733-02-17 HSBC נ' בטר פלייס הנ"ל בסעיף 18 :

"... בא המחוקק והרחיב האפשרות העומדת לתובע " ללכוד" את אותו תושב זר ולהכפיפו לסמכות השיפוט בארץ באמצעות מורשה המצוי בארץ, כמפורט בתקנה 482(א) לתקנות, אך לעניין זה עלינו להיות זהירים שכן משמעות הדבר היא כי באמצעות מסירה לגורם הנמצא בארץ, ולא לידי התושב הזר עצמו, אנו מבקשים לכוף עליו את סמכות השיפוט המקומית...

אכן אין לכחד, מים רבים עברו בפסיקת בתי המשפט בכל הקשור להרחבת הגדרתו ש ל אותו " מורשה" נושא תקנה 482(א) לתקנות ואולם לטעמי אין לפרוץ את הפרשנות מעבר לתניות הברורות המפורטות בלשון התקנה שכן, כאמור, לא בזוטרתי מילי עסקינן אלא בתפיסת סמכות שיפוט, ממילא מידת האיפוק והזהירות נדרשת בכל הקשור לבחינת תנאיה של תקנה זו".

כמו-כן נקבע כי מעת שכבר ניתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט לנתבע זר לפי תקנה 500, תפחת הנטייה להיעתר לבקשות לביצוע המצאה בדרך אחרת, כגון באמצעות המצאה למורשה לפי תקנה 482 (ראו למשל ת"צ 20448-02-13 PayPal הנ"ל מיום 10.7.14 בסעיף 28 וההפניה שם לת"צ 20683-12-11 קסלמן הנ"ל). עוד נקבע כי כאשר מדובר בנתבעת שהיא חברה זרה אשר איננה מנהלת את עיסוקיה בשפה העברית, אזי אף אם חברה שנטען כי היא מורשה בישראל תמציא לידי הנתבעת הזרה את כתבי הטענות בעברית, לא תהיה זאת המצאה אפקטיבית ואין לה טיל את עלויות התרגום של כתבי בי הדין על הנתבעת הזרה (ראו החלטה שניתנה בה"פ 42930-10-10 (מחוזי ת"א) רוזנהויז נ' פרקסל בע"מ מיום 6.1.11).

גם בענייננו, מדובר בנתבעות זרות, מהולנד ומקוריאה, שאינן מנהלות את עסקיהן בשפה העברית ושכבר ניתן היתר להמציא להן את כתבי הטענות מחוץ לתחום השיפוט מכוח תקנה 500 בצירוף תרגום של כל המסמכים, לרבות הבקשה לאישור תובענה ייצוגית על כל נספחיה, בהתאם להוראות אמנת האג. עוד יצוין כי לאחר מתן היתר ההמצאה הנ"ל מסרו המבקשים את המסמכים להנהלת בית המשפט לצורך המצאתם ל- SEC ול- SDI בקוריאה באמצעות הרשות המוסמכת שם . כמו-כן שלחו המבקשים את המסמכים לרויאל פיליפס בהולנד באמצעות דואר שליחים, וכעת תלויה ועומדת בקשתה של רויאל פיליפס לביטול היתר ההמצאה.

ייתכן כי יש ממש בטענת המבקשים שכעניין נורמטיבי, חברות זרות גדולות שמכרו ושיווקו מוצרים בישראל צריכות להיות חשופות לתביעות שיוגשו נגדן בישראל בגין נזקים או הפסדים שגרמו לצרכנים ישראליים שרכשו את אותם מוצרים . ואולם, אף אם יש הצדקה לנהל את התובענה דנן נגד הנתבעות הזרות בערכות השיפוט בישראל, בנסיבות המתוארות לעיל, ומשניתן היתר המצאה מחוץ לתחום לנתבעות הזרות לפי תקנה 500, נראה כי לא היה מקום לעמוד על בקשה להכרה בהמצאה למורשה לפי תקנה 482(א) שהדיון בה נמשך זמן רב וגזל משאבים רבים .

לאור כל האמור לעיל, הבקשות נדחות.

המבקשים ישלמו למשיבות 3-1 (סמסונג) סך של 22,500 ₪ ולמשיבות 4 ו- 5 (פיליפס) סך נוסף של 22,500 ₪ בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. סכומים אלה ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

הדיון בבקשות התקיים לפניי בהיותי רשם, ולכן החלטה זו ניתנת בסמכותי כרשם.

המזכירות מתבקשת להמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ‏י"ב שבט תשע"ט , 18 בינואר 2019, בהיעדר הצדדים.