הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"פ 9460-10-19

בפני
כבוד ה שופט עמי קובו

בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה

נגד

שי רטה

הנאשם
ב"כ המאשימה: עו"ד איריס פיקר
ב"כ הנאשם: עו"ד קטי צווטקוב
גזר דין
רקע
הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:
מעשי פזיזות ורשלנות ברכב, עבירה לפי סעיף 338(א)(1) בחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "החוק").
נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10(א) ביחד עם סעיף 38(1) וסעיף 62(1) בפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה").
נהיגה ללא ביטוח תקף, עבירה לפי סעיף 2(א) בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.
החזקת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186(א) בחוק.
החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א) וסעיף 7(ג) רישא בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים").
שימוש בסם מסוכן שלא כדין, עבירה לפי סעיף 7(א) וסעיף 7(ג) סיפא בפקודת הסמים.
נהיגה בשכרות, עבירה לפי סעיף 62(3) בפקודת התעבורה.
אי ציות לתמרור – רמזור אדום (ריבוי עבירות), לפי סעיף 22 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.
על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בשעות לפנות בוקר יום 25.9.19 נהג הנאשם על קטנוע, אף שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה ולאחר שעובר לאותו יום השתמש בסם מסוג קוקאין, כשהוא נושא בקטנוע סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל של 52.2 ג' ועל גופו סכין מתקפלת באורך להב של 6 ס"מ. באותה עת נסעו שני שוטרים בניידת משטרה. סמוך לשעה 3:40 לפנות בוקר, עם הופעת מופע ירוק ברמזור החלה הניידת בפנייה שמאלה ממחלף משה דיין בראשון לציון לכיוון מערב, ואחד השוטרים הסב את תשומת לבו של השוטר שנהג להגעת הקטנוע במהירות מצד ימין. כדי להימנע מפגיעת הקטנוע בניידת, נאלץ השוטר שנהג בניידת לבלום, עת שהנאשם חצה את הצומת במהירות וכאשר אור אדום ברמזור בכיוון נסיעתו והוא כפסע מהתנגשות בניידת. בשלב זה החלה הניידת לדלוק אחרי הנאשם שנמלט במהירות ובנהיגה פרועה. הנאשם המשיך בנהיגה פרועה ברחבי העיר, כשהוא נוהג במהירות וחוצה לפחות עוד שלושה צמתים כשמופע הרמזור בכיוון נהיגתו היה אדום. במהלך כל נסיעתו המשיכו השוטרים לרדוף אחריו וכרזו לו לעצור, עד אשר הנאשם החליק עם הקטנוע והוטח על הכביש. הקטנוע הושלך כמה מטרים קדימה על אי תנועה ובשלב זה הסתיים המרדף. המרדף אחרי הנאשם נמשך לאורך כ-4 ק"מ, במהלכו הנאשם נהג בפראות, לא נענה להוראות השוטרים, חצה מספר צמתים באור אדום בדרך נמהרת שיש בה לסכן חיי אדם.
הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן והופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן. בהתאם להסכמה בין הצדדים, הצהירה המאשימה שעבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, היא רק מכוח החזקה שקבועה בחוק. בין הצדדים לא הייתה הסכמה לעניין העונש. בהמשך לכך, לבקשת ב"כ הנאשם, בוטלה הפניית הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן וזאת לנוכח מצב החירום בעקבות התפרצות נגיף הקורונה והעיכוב הצפוי בקבלת תסקיר.
ראיות לעונש
הכרעת הדין וגזר דין בת"פ (רח') 14436-10-17 מדינת ישראל נ' רטה (28.2.18) (ת/1) – הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש והפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין. בית המשפט, מפי כב' סגנית הנשיאה, השופטת א' פינק, גזר על הנאשם עונש של 4 חודשי מאסר בפועל, שני עונשי מאסר על תנאי בגין עבירות אלימות וכן חודשיים מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם למשך 3 שנים עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
מזכר משטרה מיום 2.10.19 – תמלול רשת הקשר (נ/1) – מתעד את השיח ברשת הקשר בין השוטרים בניידת לבין המוקד במהלך המרדף אחר הנאשם, ודוברים נוספים לאחר המרדף. מהתמליל עולה שאחד הדוברים מודיע לשוטרים בניידת שאם הנאשם המרדף מתחיל לסכן את השוטרים, אז שיפסיקו את המרדף, הואיל ויש בידם את מספר הרישוי של הקטנוע, וניתן יהיה לעצור את הנהג בהמשך. המרדף נמשך עד אשר הקטנוע החליק על הכביש.
טיעוני הצדדים
לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד איריס פיקר, הערך החברתי שנפגע בעבירה הוא זכות היסוד של כל אדם לביטחון ולשלמות גופו וכן ציות למערכת אכיפת החוק. כתב האישום מתאר אירוע אחד הכולל מספר עבירות. מדובר ברף גבוה של נהיגה נמהרת. הנאשם נהג בעודו שיכור, החזיק סמים וסכין וכל אלה היוו סיכון ממשי. הואיל והנאשם היה מסומם, הוא נטל מעצמו את האפשרות לשליטה מלאה ומיטבית בקטנוע וכשחלף על פני שלושה רמזורים אדומים הוא סיכן הן את השוטרים בניידת והן את כלל משתמשי הדרך. מידת הפגיעה בערך המוגן היא גבוהה ביותר. הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כוללות תכנון – הנאשם נטל סמים קשים טרם עלה לכביש, יצא עם סכין לרחוב ולאחר שהבחין בניידת נמלט תוך שחצה רמזורים אדומים ופוטנציאל הנזק גבוה. המאשימה עתרה למתחם עונש הנע בין 2 ל-4 שנות מאסר בפועל. בנסיבות העניין אין מקום לחריגה ממתחם העונש משיקולי שיקום. על פי חוות דעת פסיכיאטרית, הנאשם לוקה בסכיזופרניה, עושה שימוש פעיל בסמים ולא מקפיד על מעקב פסיכיאטרי. אין מקום להקל עם מי שלא מקפיד על מעקב פסיכיאטרי ועושה שימוש בתרופות ובסמים. לנאשם עבר פלילי הכולל מאסר על תנאי בגין הפרעה לשוטר. לשיטת המאשימה על פי פרשנות תכליתית, אף אם הנאשם לא הואשם בעבירה של הפרעה לשוטר, הוא ביצע את העבירה תוך כדי ההימלטות מהשוטרים ומכאן שעונש המאסר על תנאי חל במקרה זה. המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש של 28 חודשי מאסר בפועל והפעלת המאסר המותנה במצטבר.
לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד קטי צווטקוב, העבירה החלה כאשר ניידת משטרה נסעה באור ירוק וחלף על פניה קטנוע שעבר באור אדום, וזאת בשעת לפנות בוקר. באותו שלב הנאשם לא נמלט מהשוטרים, אלא לא שם לב לניידת וביצע עבירת תעבורה של מעבר באור אדום. לאחר מכן הניידת רדפה אחריו, והוא לא עצר. מתמליל הקשר המשטרתי עולה שהוא לא סיכן איש, והשוטרים אף קיבלו הנחיה שלא לבצע מרדף ולמרות זאת השוטרים המשיכו במרדף, עד שהקטנוע החליק. השוטרים לא פעלו בהתאם להנחיות. מדובר בקטנוע שנוסע לפנות בוקר, לא מוכרז כגנוב ואין סיבה לרדוף אחריו. מדובר במרדף קצר מאוד שפרט להחלקה בשל המים על הכביש, לא נגרם כל נזק. גם בצילומים רואים שהכביש היה ריק מאדם. מדובר בבחור צעיר, חולה בסכיזופרניה, ולמרות שהוא נמצא כשיר לעמוד לדין ואחראי למעשיו, הוא עדיין חולה נפש, צורך סמים ועושה שימוש לרעה בתרופות. מדובר באדם לאחר שישה אשפוזים, כלל הפסקת הליכים אחת בעבר. כל אלה משפיעים על המתחם ועל מקומו בתוך המתחם. בדיקת הקוקאין של הנאשם הייתה חיובית, אך יתכן שהוא נטל את הסם מספר ימים טרם האירוע. הוא מתקיים מקצבת נכות נפשית, היו לו בעיות במשפחה, ובשל מחלתו לא גויס לצבא. הנאשם השלים 10 שנות לימוד. ההגנה עתרה לקביעת מתחם הנע בין מספר חודשים בודדים ועד ל-18 חודשי מאסר, למקם את הנאשם בתחתית המתחם, ולהסתפק בתקופת מעצרו. המאסר על תנאי אינו בר הפעלה משום שהתנאי הוא בגין עבירה של הפרעה לשוטר בלבד, והנאשם לא הורשע בעבירה זו.
הנאשם הביע צער על מה שקרה, וציין שהוא מאמין שלא יחזור על מעשים כאלה.
דיון - קביעת מתחם העונש ההולם
כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.
הערכים החברתיים אשר נפגעו הם סיכון חייהם, שלומם ורכושם של המשתמשים בדרך, ופגיעה בתחושת הביטחון של הציבור ושל גורמי אכיפת החוק. הימלטות משוטרים אשר מובילה למרדפים בכבישי ישראל פוגעת קשות בביטחון הציבור, בביטחון גורמי אכיפת החוק, ומסכנת באופן משמעותי את הביטחון האישי של המשתמשים בדרך. תופעת הנהיגה הפראית במהלך מרדפים עם המשטרה, תוך הפרה גסה של חוקי התנועה, יוצרת סיכון רב וחמור לכל הנוסעים בדרכים, ופוגעת בסדר הציבורי. תופעה זו, כמו גם העבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, אף מבטאת זלזול מופגן ובוטה בגורמי אכיפת החוק, והעדר מורא החוק. במקרים של מנוסה מרשויות החוק, הערכים החברתיים כוללים גם את יכולתן של הרשויות לאכוף את החוק ולהביא עבריינים לדין. בשל כך קיים צורך, ככלל, להטיל ענישה מחמירה בגין עבירות אלה (ראו ע"פ 7798/08 מדינת ישראל נ' שביקוב [22.1.09] וע"פ 4763/17 ותד נ' מדינת ישראל [29.1.18]; ע"פ 2519/14 אבו קיעאן נ' מדינת ישראל [29.12.14]) .
עבירות הנהיגה ללא רישיון למי שמעולם לא הוציא רישיון, ונהיגה ללא ביטוח יוצרות, מעבר לסיכון לציבור, אף קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונת דרכים אם תתרחש בעת נהיגה כזאת, וגורמות להטלתם על קופת הציבור (ראו רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל [24.1.11]).
בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה היא ברף בינוני. הנאשם נהג בקטנוע אף שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה, ועשה כן בשכרות, לאחר שעשה שימוש בסמים קשים מסוג קוקאין. הנאשם נהג באופן פרוע ומסוכן, תוך שהוא חוצה צמתים באור אדום ונמלט מהשוטרים שדלקו אחריו. החזקת סמים בכמות שלא לצריכה עצמית וכן החזקת סכין שלא כדין, מעצימות את הפגיעה בערכים המוגנים.
במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לכך שהנאשם נהג בשכרות, ללא רישיון נהיגה, ומבלי שמעולם הוציא רישיון נהיגה. כל זאת לאחר שעובר לאותו יום עשה שימוש בסם מסוג קוקאין. הנאשם אף החזיק במהלך הנהיגה בסמים מסוג קנאביס וכן בסכין. בהמשך לכך, הנאשם נמלט משוטרים אשר החלו לרדוף אחריו, תוך חציית צמתים באור אדום. הנזק הפוטנציאלי בעבירה של נהיגה פוחזת ברכב, ובפרט במקרה שהנאשם אינו מחזיק ברישיון נהיגה ונוהג בשכרות, הוא רב וכולל סיכון משמעותי לפגיעה במשתמשי הדרך ובשוטרים שביצעו את המרדף, וזאת הגם שהמעשה בוצע בשעת לילה מאוחרת, שבה התנועה בכביש דלילה. עוד יש לתת את הדעת לכך שהנאשם הוא חולה נפש הלוקה בסכיזופרניה, אשר עושה שימוש לרעה בתרופות, צורך סמים ולא נמצא במעקב פסיכיאטרי הנדרש במצבו.
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר במנעד רחב כמפורט להלן:
בע"פ 4235/14 חטיב נ' מדינת ישראל (3.2.15) נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של מעשי פזיזות ורשלנות, כניסה לישראל שלא כחוק, שימוש ברכב בלי רשות ונהיגה בשכרות. הנאשם, ללא אישור שהייה בישראל, נהג ברכב, ללא הסכמת הבעלים (חברו), כשהוא שיכור, פגע ברכב, שוטרים כרזו לו לעצור, והוא המשיך בנסיעה, חצה רמזורים באור אדום, סיכן רכבים, כמעט התנגש ברכב משטרה, עד שהתנגש בגדר ונעצר. מרדף של 8 ק"מ. לנאשם עבר פלילי. נקבע מתחם שבין 30 ל-60 חודשי מאסר בפועל, ונגזר על הנאשם עונש של 36 חודשי מאסר בפועל.
בע"פ 3802/10 אלון נ' מדינת ישראל (26.10.10) נדחה ערעורו של נאשם שהורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של מעשי פזיזות ורשלנות ברכב, מסירת ידיעה כוזבת, ושיבוש מהלכי משפט. הנאשם נהג ברכב, נדרש על ידי שוטרים לעצור, האיץ את נסיעתו והחל להימלט תוך ביצוע עבירות תעבורה שונות, לרבות חציית צומת באור אדום. המרדף נמשך עד שנעלמו עקבותיו, ובהמשך הוא התקשר למשטרה וטען כי רכבו נגנב. נדון ל-30 חודשי מאסר בפועל.
ברע"פ 5714/13 חמד נ' מדינת ישראל (28.10.13) נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה פוחזת ברכב, נהיגה ללא רישיון נהיגה, אי ציות לשוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה ללא ביטוח, נהיגה בזמן פסילה והפרת הוראה חוקית. הנאשם נהג בפארק שאליו נאסרה כניסת רכבים, בצורה פרועה, ותוך שהוא עולה על מדרכות. שוטרים במדים הורו לו לעצור, ואולם הוא האיץ את נסיעתו, ודהר אל עבר השוטרים, אשר נאלצו לסטות לצד הדרך כדי שלא להיפגע. לאחר מכן נמלט רגלית. לחובת הנאשם עבר פלילי משמעותי, לרבות בעבירות דומות. נגזר עליו עונש של שנתיים מאסר בפועל, וכן הופעל עונש מאסר על תנאי של 18 חודשים (סה"כ 42 חודשים).
בע"פ 10476/09 אבו סביח נ' מדינת ישראל (6.10.10) התקבל ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של מעשי פזיזות ברכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח. הנאשם נהג ללא רישיון נהיגה בלב עיר, התעלם מקריאות שוטר לעצור, וחצה צומת באור אדום ובניגוד לכיוון התנועה וביצע פניית פרסה תוך עקיפת כלי רכב, וגרם להם לסטות ממסלולם. נאשם ללא עבר פלילי. בית המשפט העליון הקל בעונש לעונש של 18 חודשי מאסר בפועל (חלף 24 חודשים שנגזרו עליו בבית המשפט המחוזי).
בע"פ 2264/15 עביד נ' מדינת ישראל (22.11.15) נדחה ערעורו של נאשם שהורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות של מעשי פזיזות ורשלנות, נהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונה בה נפגעו אדם ורכוש, נהיגה בשכרות וללא ביטוח והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הנאשם נהג בשכרות, ניידת משטרה כרזה לו לעצור, והוא נמלט ממנה בנסיעה פראית חרף קריאות המשטרה, והתנגש בניידת. נאשם בעל עבר פלילי. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה שבין 15 ל-35 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 16 חודשי מאסר בפועל.
ברע"פ 796/13 רוישד נ' מדינת ישראל (14.3.13), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות של נהיגה בפזיזות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בשכרות, אי ציות לרמזור אדום, ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וביטוח. הנאשם נצפה על ידי שוטרים יושב ברכב עם חבריו ושותה אלכוהול. בהמשך הבחינו השוטרים בנאשם כשהוא נוהג ברכב, כרזו לו לעצור והוא הוא פתח במנוסה, תוך שנוהג במהירות, וחוצה צומת באור אדום. הנאשם עצר את רכבו וניסה לברוח רגלית עד שנעצר. לחובת הנאשם עבר פלילי ותעבורתי עשיר. בית המשפט לתעבורה השית על הנאשם עונש של 15 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. הערעור ובקשת רשות הערעור נדחו.
בע"פ 5446/13 סאבר נ' מדינת ישראל (9.2.14) הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירות של מעשי פזיזות ורשלנות ברכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בפסילה, ועבירות תעבורה נוספות. הנאשם נהג במיניבוס, שוטר אותת לו לעצור, הנאשם החל להאיץ את מהירות נסיעתו ולהימלט מהמקום. במהלך המרדף נהג הנאשם במהירות מופרזת, תוך שהוא עוקף רכבים, מאלץ רכבים לסטות מדרכם, חוצה קו הפרדה, עד אשר נעצר. לנאשם עבר פלילי, ותעבורתי. נקבע מתחם הנע בין 6 ל-24 חודשי מאסר בפועל. נדון ל-14 חודשי מאסר בפועל.
בת"פ (מח' ב"ש) 2308-12-15 מדינת ישראל נ' אבו עיש (4.5.16), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירות של מעשה פזיזות ורשלנות ברכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונהיגה ללא רישיון. הנאשם נהג ברכב בעיר אף שלא היה ברשותו רישיון נהיגה תקף, כשניידת משטרה החלה לנסוע אחריו, האיץ הנאשם את מהירות נסיעתו ולא נענה לכריזת השוטרים שיעצור. הנאשם נהג במהירות ובפראות, עקף כלי רכב באופן מסוכן עד שנעצר. נאשם בעל עבר פלילי. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 6 ל-18 חודשי מאסר והשית על הנאשם עונש של 13 חודשי מאסר בפועל.
בת"פ (מח' ת"א) 24689-03-15 אזברגה נ' מדינת ישראל (4.7.16) הורשע נאשם על-פי הודאתו בעבירות של נהיגה בפזיזות ורשלנות, הפרעת שוטר במילוי תפקידו ונהיגה בקלות ראש או ברשלנות, וכן באישום נוסף בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ושימוש במסמך מזויף. הנאשם נהג ברכב, ונמלט משוטרים בצורה נמהרת ורשלנות, ואף הצליח להימלט מהמקום. באישום נוסף החזיק בסמים שלא לצריכה עצמית. לחובת הנאשם עבר פלילי ותעבורתי. לאישום הראשון נקבע מתחם שבין 6 ל-20 חודשי מאסר בפועל , ולאישום השני בין עבודות שירות ל-10 חודשים. הנאשם נדון ל-12 חודשי מאסר בפועל .
בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), אני קובע כי מתחם העונש ההולם הוא החל מ-9 חודשי מאסר בפועל (לרבות בעבודות שירות) ועד ל-30 חודשי מאסר בפועל.
במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים חריגה מהמתחם, לחומרה או לקולה.
גזירת העונש המתאים לנאשם
בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לכך שמדובר בנאשם 26, המוכר כלוקה בסכיזופרניה, אשר מטענות הצדדים עולה כי אינו נמצא במעקב פסיכיאטרי, עושה שימוש לרעה בתרופות וצורך סמים. הנאשם סיים 10 שנות לימוד, לא גויס לצבא וקשריו עם בני משפחתו בעייתיים. סביר שלנסיבות חייו כמתואר ומצבו הנפשי ולצריכת סמים על-ידו השפעה על ביצוע העבירות. מובן שעונש מאסר ממושך יקשה על הנאשם, וזאת לנוכח מצבו הנפשי וכלל הנראה בהיעדר גורמי תמיכה משפחתיים. הנאשם הודה ונטל אחריות למעשיו בעבירה. עברו הפלילי כולל הרשעה משנת 2018 בביצוע עבירות של הפרעת שוטר במילוי תפקידו ותקיפה הגורמת חבלה של ממש בגינן נדון לעונש מאסר בפועל בן 4 חודשים ועונש מאסר מותנה. הליך נוסף משנת 2016 בגין עבירות כלפי שוטרים הופסק בגין מחלת נפש, ובמסגרתו ניתן צו טיפול מרפאתי. הנאשם שוהה במעצר מזה תקופה ממושכת – מיום 25.9.19.
עוד יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב למצבו הנפשי של הנאשם, כשהוא אינו מטופל כנדרש במצבו, עושה שימוש לרעה בתרופות וצורך סמים, מצב, אשר עלול להגביר את הסיכון שהנאשם ישוב לבצע עבירות.
סוגיית הפעלת עונש המאסר המותנה
נגד הנאשם תלוי ועומד עונש מאסר מותנה בן חודשיים שניתן ביום 28.2.18 בת"פ (רח') 14436-10-17. המאשימה עתרה להפעיל במצטבר את עונש המאסר המותנה אשר זו לשונו:
"מאסר על תנאי לתקופה של 2 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור כל עבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו".
ב"כ הנאשם טענה שהמאסר על תנאי אינו בר הפעלה, מכיוון שהנאשם לא הורשע בהליך דנן בעבירה שנקבעה במסגרת התנאי – הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו.
השאלה שבמחלקת היא האם ניתן להפעיל את המאסר המותנה המוגדר ביחס לעבירה קונקרטית (הפרעה לשוטר במילוי תפקידו), על אף שהנאשם לא הורשע בעבירה זו.
התשובה לשאלה שבמחלוקת ניתנה כבר ע"פ 49/80 מסילתי נ' מדינת ישראל (16.6.80), שבה נקבע כי המבחן לקביעת תחולת מאסר מותנה הוא מבחן מהותי-עניני, ולא מבחן טכני-פורמלי. כך נקבע בהלכת מסילתי:
"המבחן להפעלת התנאי אינו מבחן טכני-פורמלי אלא מבחן מהותי-ענייני. השאלה אינה אם הנאשם הועמד לדין והורשע בעבירה המפורטת בתנאי..., אלא השאלה היא אם התנהגותו הפלילית של הנאשם (עליה הועמד לדין והורשע) מקיימת את היסודות של עבירת התנאי... ההשוואה הראויה אינה בין יסודות עבירת התנאי כפי שהיא מופיע בספר החוקים, לבין יסודות העבירה בה הורשע הנאשם, כפי שהיא מופיעה בספר החוקים. ההשוואה הראויה היא בין יסודות עבירת התנאי כפי שהיא מופיעה בספר החוקים, לבין היסודות המתקיימים בהתנהגותו של הנאשם, כפי שהורשע עליהם, הלכה למעשה".
על דברים אלה חזר לאחרונה, ואף הוסיף עליהם, בית-המשפט העליון, מפי כב' השופט א' שטיין בע"פ 2352/19 דנילוב נ' מדינת ישראל (15.10.19).
בענייננו התנאי קובע עבירה ספציפית, ולכן יש ליישם את המבחן שנקבע בהלכת מסילתי, והוא המבחן המהותי-ענייני. כלומר, יש לבחון האם התנהגותו הפלילית של הנאשם כפי שהורשע בגינה בהליך דנן, מקיימות את יסודות עבירת התנאי. יישום המבחן האמור לנסיבות המקרה דנן מעלה כי הנאשם נהג באופן פזיז ורשלני בעת שנמלט מהשוטרים אשר כרזו לו לעצור ודלקו אחריו, בעודו נוהג בפראות וחוצה צמתים באור אדום לשם מניעת לכידתו על ידי השוטרים. מכאן שמתקיימים יסודות עבירת התנאי בסעיף 275 בחוק העונשין שזו לשונו:
"העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו - מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים".
הנאשם לא נענה לדרישת השוטרים לעצור את נסיעתו, ובמטרה להימלט מהשוטרים, עשה מעשה פזיזות ורשלנות בנהיגה, ובכך עשה הנאשם מעשה בכוונה להפריע לשוטר או להכשילו. לפיכך, יישום המבחן לעיל, מוביל למסקנה שהתנהגותו של הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן שבהן הורשע, מקיימת את יסודות עבירת התנאי ומכאן שיש להפעילו.
מעשים דומים למעשי הנאשם בעבירה הובילו במקרים רבים להרשעה גם בעבירת התנאי קרי: הפרעה לשוטר במילוי תפקידו (לעניין זה ראו: ע"פ 2264/15 עביד נ' מדינת ישראל [29.11.15]; ע"פ 10476/09 אבו סביח נ' מדינת ישראל [21.1.10]; רע"פ 5714/13 חמד נ' מדינת ישראל [28.10.13]; ע"פ 5446/13 סאבר נ' מדינת ישראל [9.2.14]; רע"פ 796/13 רוישד נ' מדינת ישראל [14.3.13]). מכאן שהמעשים שבהם הורשע הנאשם מקיימים את יסודות עבירת התנאי.
בנסיבות אלה, יש להפעיל את עונש המאסר על תנאי. לאור העובדה שמדובר במאסר על תנאי מתון ומידתי, ובהעדר טעמים להפעילו באופן חופף, הרי שיש להפעילו במצטבר בהתאם להוראת סעיף 58 לחוק העונשין.
באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש בשליש התחתון של מתחם העונש, אך לא בתחתית המתחם. זאת לצד הפעלת המאסר על תנאי במצטבר. בנוסף, יש להטיל על הנאשם ענישה נלווית של פסילת רישיון הנהיגה לתקופה משמעותית, ומאסר על תנאי. נוכח מצבו המתואר של הנאשם ועונש המאסר שהוטל עליו, מצאתי שלא להשית עליו קנס כספי.
סוף דבר
אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
13 חודשי מאסר בפועל, אשר מניינם מיום מעצרו, 25.9.19.
הפעלת עונש המאסר על תנאי בן חודשיים אשר ניתן בת"פ 14436-10-17 וזאת במצטבר לעונש המאסר שהוטל בתיק זה, כך שסך הכול יישא הנאשם בעונש מאסר בפועל למשך 15 חודשים, מיום מעצרו.
9 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, עבירת מעשי פזיזות ורשלנות ברכב או סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.
6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר עבירת סמים מסוג פשע, עבירה של החזקת סכין שלא כדין או נהיגה בשכרות.
שנתיים וחצי פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה החל מיום שחרורו ממאסר. הואיל והנאשם מעולם לא הוציא רישיון נהיגה, הרי שהוא פטור מחובת הפקדת רישיון נהיגה.

זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ב תמוז תש"פ, 14 יולי 2020, בנוכחות הצדדים.