הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 9263-04-21

לפני
כבוד ה שופט גיא שני

התובעים

  1. שושנה סלפסקי
  2. יוסף נדב
  3. ברוריה נדב

נגד

הנתבעים

  1. איל משיח
  2. עו"ד רונן אורן
  3. ממטרי ברכה (1999) בע"מ
  4. שפע המסכים והחשמל בע"מ
  5. א.א שפע חשמל בע"מ

החלטה

1. לפניי בקשה לביטול עיקולים זמניים שהוטלו (במעמד צד אחד) על-פי החלטתי מיום 14.4.2021. הבקשה הוגשה על-ידי הנתבעים 1 ו-5-3. הנתבע 2 (שגם על נכס-מנכסיו הוטל עיקול זמני) לא הגיש בקשה לביטול. עוד יצוין כי לא התבקשו – וממילא לא הוטלו – עיקולים זמניים על נכסים של הנתבעות 5-3, כך שבפועל הבקשה דנן נסבה על עיקולים שהוטלו על שלושה נכסים של הנתבע 1 (זכויות בשני נכסי מקרקעין, ומניות בחברת "פסגות אסיה נכסים והשקעות בע"מ").

2. הבקשה להטלת עיקולים זמניים הוגשה בצמוד לתביעה כספית בסך של 4,505,000 ₪. בקליפת אגוז, נטען כי התובעת 1, ובהמשך גם אביה ורעייתו התובעים 3-2, העבירו לנתבעים סכומי כסף גבוהים (סך-הכל 3,755,000 ₪), זאת על יסוד הבטחה כוזבת לקבלת אלפי יחידות דיור בקרקע ברמת השרון, כנגד השקעה כוללת של 35 מיליון ₪. נטען, כי הנתבעים הציגו מצגי-שווא לגבי הזכויות בקרקע ו לגבי מצבה המשפטי, והפעילו לחצים כבדים להזרמת כספים, דא עקא שבפועל לא קיבלו התובעים לידיהם מאומה: "לא מניות, לא הערת אזהרה, לא זכויות, לא חוזיות ולא קנייניות". לדברי התובעים , הם נפלו קורבן לתרגיל עוקץ, ובניגוד לתמונה שהוצגה לפניהם, הנתבעת 3 לא החזיקה בקרקע וגם לא הייתה זכאית להירשם כבעלת הזכויות בקרקע. התובעים הוסיפו והפנו להליך פלילי שהתנהל נגד הנתבעים 2-1 והסתיים לאחרונה בהרשעה בגין מעשה מרמה הקשור באותה קרקע ממש.

3. כאמור, בהחלטתי מיום 14.4.2021 נעתרתי לבקשה להטלת עיקולים זמניים, עד לסכום של 3,755,000 ₪, תוך קביעת בטוחות מתאימות כמצוות הדין.

4. ביום 19.5.2021 הוגשה הבקשה שלפניי, מטעם הנתבעים 1 ו-5-3, לביטול העיקולים הזמניים (בהתייחס לנכסיו של הנתבע 1). לבקשה צורף תצהיר של הנתבע 1. אך זאת לדעת: אין בבקשה, ואין גם בתצהיר, ולוּ ראשיתה של גרסה עובדתית מטעם הנתבעים. בבקשה נטען, בתמצית , כי החוב מוכחש ומכל מקום אינו מגיע "אפילו לא לכדי הסך של 1,525,000 ₪"; כי אין בבקשה "כל הסבר לפשר נספח 21... ממנו עולה לכאורה, כי כל המחלוקות שבין הצדדים יושבו"; כי אין בתצהיר מטעם התובעת כדי לבסס את כלל העילות הנטענות; כי הבקשה לעיקולים זמניים לוקה בשיהוי; ו כי אין בכתב התביעה הסבר מדוע לא הושקע כל הסכום שעליו דובר - 35,000,000 ₪.

5. בתגובתם לבקשת הביטול עמדו התובעים על כך שהבקשה נעדרת גרסה עובדתית באשר לטענות המועלות בכתב התביעה. חרף זאת, גם בתשובה לתגובה בחר הנתבע לשמר את העמימות לגבי גרסתו-שלו , ובמידה רבה הותיר את הזירה – בפן העובדתי – "במעמד צד אחד".

6. ביום 1.6.2021 קיימתי דיון בבקשה, ואף אני העליתי לפני בא-כוח הנתבעים 1 ו-5-3 את העובדה שלא הוצגה גרסה מטעם מרשו. הסבר מניח את הדעת לכך לא שמעתי. על כל פנים התקיימו חקירות נגדיות של המצהירים, ולאחר מכן הוגשו סיכומים מטעם הצדדים. בסופו של יום, עמדתי היא כי בשלב מקדמי זה התובעים חוצים את הרף הדרוש מבחינת קיומן של ראיות לכאוריות מספקות לקיומה של עילת תביעה.

7. ראוי להדגיש: נכון לעת הזו ברור לכאורה, ודומה כי אין על כך מחלוקת, שהתובעים העבירו סכומי-כסף ניכרים לנתבעים. התובעים הציגו פירוט לגבי הסכומים שהועברו לשיטתם ול גבי דרכי התשלום, וצירפו אסמכתאות לגבי חלק ניכר מתנועות הכספים הנטענות . התובעים הוסיפו וטענו כי כל ההתקשרות בינם לבין הנתבעים מושתתת על אדנים של מצגי-שווא והבטחות ריקות מתוכן – "תרגיל עוקץ" ממש – וכי חלק ממסמכי ההתקשרות לא נמסרו לידם . התובעים 1 ו-2 נחקרו על תצהיריהם, הוצגו להם שאלות לגבי מסמכים כאלה ואחרים , ניתנו תשובות כפי שניתנו, ויש להניח כי הדברים יתבררו לעומקם במסגרת ההליך המשפטי. אולם, בשום אופן אין לומר כי די בסימני השאלה שהוצגו בדיון ובסיכומים , או ברסיסי הגרסה הנגדית שעלו בעיקר מתוך שאלותיו של בא-כוח הנתבעים, כדי לשמוט את הקרקע מתחת ל עצם קיומה של עילת תביעה לכאורית. עוד יש לזכור כי משבחרו הנתבעים שלא לצרף לבקשת הביטול תצהיר הכולל גרסה נגדית סדורה והתייחסות עניינית לליבת טענות התביעה ולמסמכים שצורפו לה , הרי שממילא גם לא חשפו את עצמם לחקירת שתי וערב בנדון.

8. בא-כוח הנתבעים חקר את התובעת, בין היתר, לגבי נספח 21 לתצהירה , וטען בסיכומיו כי "אין שום זכר לכך שמסמך זה... לא סיים את כל המחלוקות שבין הצדדים". אלא שנפקותו המשפטית של מסמך זה והנסיבות האופפות את חתימתו טרם לובנו, וגם בהקשר זה, פרט להעלאת תהיות, לא הוצגה עדיין תשתית עובדתית וראייתית ראויה מטעם הנתבעים. יוער, כי הנתבע נתפס לנושא זהותם של הנוכחים בפגישה הקשורה לנספח 21, ואף הגיש לאחר הדיון בקשה לזימון "עד הזמה" בעניין זה. לדידי, יתכן שתהיה לעניין זה חשיבות בהמשך ההליך, יתכן שלא, אך הסברה כי מדובר בתגלית מרעישה השוללת מניה וביה את עצם קיומה של עילת תביעה לכאורית , היא מרחיקת לכת (מעבר לכך אני מפנה לאמור בהחלטתי מיום 27.6.2021). לא מיותר לציין כי בשעה שהנתבעים מבקשים לייחס חשיבות רבה כל-כך לתצהירו של החוקר אריק – אם היה או לא היה בפגישה – הרי שתצהיר של הנתבע 2, עו"ד אורן, אשר לכאורה נכח בפגישה וחתם על נספח 21 – לא הוגש (ויוער כי עו"ד אורן הוא שהחתים את אריק על תצהירו) .

9. על מנת להמחיש את חתירתם של הנתבעים לעמימות במסגרת הבקשה שלפניי, טלו את הסוגיה העובדתית הבסיסית ביו תר: כמה כספים הועברו מיד ליד. ובכן, לא זו בלבד שהנתבע נמנע מלמסור גרסה עניינית אף בעניין זה, ובחר שלא להתייחס באופן קונקרטי למסכת התשלומים שפירטו התובעים, אלא שאפילו לדיון הגיע ללא תשובות בעניין זה:

ש. תאשר לי שסך של 3.7 מיליון שקל שולם לחברות שבשליטתך?
ת. אני לא יכול לאשר דבר כזה. אני צריך לבדוק את זה בחשבונות ולהוציא תדפיסים.

10. לגבי שיקול ההכבדה – כידוע , תוחלת ההכבדה שיש להוכיח בהקשר של עיקול זמני היא "הנמוכה ביותר לעומת תוחלת ההכבדה של הסעדים הזמניים האחרים" (ראו למשל רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר (29.1.2007)). בענייננו, נחה דעתי כי השילוב בין סכום התביעה הגבוה, טיב הטענות שהועלו נגד הנתבעים (מצגי שווא, מרמה וכד'), גזר הדין שצורף לכתב התביעה, והיעדר כל טענה מבוררת מצד הנתבעים לגבי איתנותם הכלכלית, מהווה בסיס מספק לקיומו של חשש סביר מפני הכבדה במימוש פסק-דין לטובת התובעים, ככל שיינתן.

11. כעת לנושא השיהוי ותום-הלב. אין לכחד כי במבט ראשון קיים שיהוי בהגשת התביעה ובקשת העיקול. בבקשה שהוגשה במעמד צד אחד נטען כי הרקע לעיכוב הוא חששם של התובעים מפני התנכלות מצד הנתבעים, לנוכח אופיים "הבעייתי" (כך לשון הבקשה). הרשעתם הפלילית של הנתבעים – כך נטען בבקשה – עודדה את התובעים והמריצה אותם לנקוט הליך זה. התובעת 1 הוסיפה והתייחסה לסוגיית השיהוי בחקירתה הנגדית:

ש. מדוע המתנת שנתיים וחצי עד שהגשת את הבקשה להטלת עיקולים ואת כתב התביעה?
ת. ניסינו בכל מיני דרכים להגיע לאייל, אבא התקשר אליו מלא פעמים, ניסינו לפשר, ניסינו לחזור, הגענו לישיבה עם עו"ד לבנור בבית קפה שישבנו כולנו, אייל לא הכחיש את החוב, הוא אמר אני אשלם 10 אלף שקל כל חודש, 30 שנה. זה לא מעשי, אנחנו נתנו 3.7 מיליון ₪, זה עבודת חיים, במזומנים. ניסינו בכל דרך, רצינו לעשות את זה ופחדתי. היום האנשים האלה הורשעו, הם עבריינים, פחדתי מהם. גם אבא פחד, הוא אדם לא צעיר. פחדתי מהמתח, גלגלתי כספים, בשנים האלה הייתי צריכה לשלם את החובות האלה וזה היה נורא. בפברואר שמעתי שיש הליך פלילי נגד אייל ורונן ושהמדינה רוצה למצות איתם את הדין, הסתכלתי בנסח ומצאתי את עו"ד מירב שחר ופניתי אליה והחלטתי להגיש את התביעה. הם הורשעו במרץ ואני ב – 06.04 הגשתי את התביעה. אמרתי אולי שיחזירו גם לי את הכסף.

12. ספק בעיני אם הסבר זה נותן מענה מלא לסוגיית השיהוי. עם זאת, יש להבהיר כי השיהוי אינו שיקול יחיד במערכה ואינו חזות הכל. בענייננו, שוכנעתי על יסוד החומר שלפניי, לרבות התרשמות בלתי-אמצעית מן העדויות, כי התנהלותם הדיונית של התובעים אינה נגועה בחוסר תום-לב, וכי גם אם יכולים היו לפעול במהירות רבה יותר ולהקדים את הגשת ההליך, אין בכך כדי לשלול את מסקנתי – שנימוקיה פורטו לעיל – כי החשש מפני הכבדה קיים במידה הנדרשת.

13. אשר למאזן הנוחות: מכל המקובץ עולה כי לתובעים אינטרס כבד משקל בהטלת עיקול זמני, אינטרס השואב מקיומה של עילת תביעה לכאורית בגין נזקים נטענים בהיקף ניכר, ומקיומו של חשש מבוסס דיו להכבדה במימוש פסק-הדין שיינתן. אל-מול זה לא מצאתי כל הנתבע הצביע על נזק ממשי , קונקרטי, שייגרם ל ו בשל העיקולים שהוטלו על זכויותיו במקרקעין ובמניות.

14. במאמר מוסגר: בסעיף 17 לסיכומי הנתבעים נטען כי שווי הנכסים שעוקלו גבוה מסכום התביעה. אלא שמדובר בטענות בעלמא, אשר אינן נתמכות בדבר, ומכל מקום – ברי כי אין מקומן בסיכומים אלא בבקשה נפרדת. ולגבי האמור בסעיף 19 לסיכומי הנתבעים – ככל שהנתבע 1 יגיש בקשה להמיר את העיקולים בהפקדה כספית (שגובהה כגובה תקרת העיקולים), לא תהיה מניעה לבחון בקשה זו.

15. סיכומם של דברים – אין מקום לביטול העיקולים הזמניים שהוטלו. עם זאת , בכל הנוגע לתקרת סכום-העיקול, אני סבור כי יש מקום לשנות מהחלטתי מיום 14.4.2021. כאמור, התובעים פירטו את הסכומים שהועברו לנתבעים , המצטברים לטענתם לסך של 3,755,000 ₪. אלא שסכום זה כולל גם תשלומים שבוצעו לפי הנטען על-ידי אחיה של התובעת (חיים), שאינו תובע בהליך דנן. התובעים נשאלו בעניין זה בהחלטתי מיום 7.4.2021, ולאחר שהוגשה הבהרתם, ניתנה החלטתי במעמד צד אחד. עם זאת לא ברור לי – ולא שמעתי הסבר מניח את הדעת – מדוע עד כה, וגם לאחר הגשת הבקשה לביטול עיקולים, לא מצאו לנכון להגיש ראיה טובה יותר לכך שהכספים ששילם חיים במסגרת העסקה אכן הוחזרו לו, ולכך ש זכותו של חיים כלפי הנתבעים הומחתה אליהם. לכל הפחות מצופה היה כי יוגש תצהיר של חיים בעניין זה.

16. אשר על כן, אני מורה כי העיקולים הזמניים יוותרו על כנם , אך זאת עד לסכום של 2,500,000 ₪, צמוד למדד . כפי שנקבע בהחלטתי מיום 14.4.2021, על התובעים לוודא את ערכם של הנכסים שנתפסו, על מנת שהעיקול הזמני לא יחרוג מהסכום שנקבע לעיל. אם עוקלו נכסים שערכם עולה על הסכום הקבוע לעיל, על המבקשים לפנות לבית המשפט בבקשה להסרת העיקול מהנכסים שעוקלו מעבר לסכום העיקול.

לאור התוצאה שאליה הגעתי ומכלול השיקולים הרלוונטיים בכגון דא , מצאתי להשית על הנתבעים 1 ו-5-3 הוצאות בשיעור מתון של 2,500 ₪.

ניתנה היום, א' אב תשפ"א, 10 יולי 2021, בהעדר הצדדים.