הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 72676-12-18

בפני
כבוד ה שופטת איריס רבינוביץ ברון

תובעים

משה חבס

נגד

נתבעים

  1. ראובן בן שמעון
  2. עומרי בן שושן

החלטה

בפניי בקשת התובע, מר חבס (להלן: "המבקש") , לחסות מסמכים במסגרת הליכי גילוי ועיון במסמכים. המשיבים הגישו תגובה במסגרתה התנגדו לבקשה. הוגשה תשובה לתגובה.

1. בהמשך להחלטתי מיום 26.11.2019 ובהתאם לסמכותי מכוח תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), המבקש העביר לעיוני מעטפה ובה אסופת המסמכים אותם ביקש לחסות במסגרת בקשתו מיום 18.12.2019 לדחות את מועד העיון בהם בידי הנתבעים, מחשש שמא עיון בהם בשלב זה יביא לשיבוש ראיות והתאמת גרסאות בידי הנתבעים.

2. בהתאם ל'הלכת סוויסה' (רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ ואח', פד"י נה (1)515), שם דובר בבקשה של נתבעת בהליך נזקי גוף לחסות ראיות עד לאחר הג שת תצהירי עדות ראשית בידי התובע, ניתן להיעתר לבקשת חיסיון במידה ויש בגילוי הראיה החסויה "להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת". יש לציין כי במצב דברים בעניין סוויסה, היעתרות לבקשה לא פוגעת בסדר הבאת הראיות שלפי תקנה 158 לתקנות ("סדר הטיעון באין הודיה בעובדות").

3. הלכת סוויסה הורחבה גם למקרים בהם החיסיון מבוקש על-ידי התובע באופן שהראיות יהיו חסויות עד לשלב שלאחר הגשת ראיות הנתבע. במצב דברים זה נעשה שינוי, הפוגע בסדר הבאת הראיות כאמור לעיל. משכך, נפסק כי יש להיעתר לבקשה מסוג זה במקרים חריגים בלבד בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט. ר' בעניין זה החלטת כב' הש' ריבלין ברע"א 5266/10 פלוני נ' מרכז רפואי פלוני , פסקה 6 (פורסם בנבו, 15.8.2010) , שם נדונה בקשת תובעים לחסות הקלטות עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית ותיק מוצגים בידי הנתבעת:

"...דחיית מועד הצגתן של הראיות מטעם התובע עד לאחר הצגת ראיותיו של הנתבע אינה מקדמת את היתרונות שב"משחק בקלפים פתוחים" (שהרי דחיית הצגתה של ראיה פועלית ל"סגירת הקלפים") ומן העבר השני אף אינה מתיישבת עם השיטה האדברסרית, שסדר הבאת הראיות הוא יסוד מוסד בה. בדחייה מסוג זה כרוכה פגיעה כפולה בכללים הדיוניים הרגילים: הן בסדרי הדין הנוגעים להליכי גילוי מוקדם, הן בסדרי הדין הנוגעים לסדר הבאת הראיות במשפט. פגיעה כפולה כזו תהיה מוצדקת לעיתים רחוקות ביותר". (ההדגשה הוספה – א.ר.ב.)

עניין פלוני לעיל זכה לחיזוק בהחלטת כב' הש' סולברג ב – רע"א 6155/14 רשות שדות התעופה בישראל נ' דק איירפורט יזמות בע"מ ( פורסם במאגרים) (גם שם נדונה בקשת התובעת לחסות תמלילי שיחות עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית בידי הנתבעת. ביהמ"ש המחוזי אישר את הבקשה. הנתבעת ערערה על ההחלטה וביהמ"ש העליון קיבל את הערעור והשיב את התיק למחוזי למתן החלטה מחדש, כאשר הוא מדגיש, כי ניתן להתיר בקשת חיסיון כאמור רק במקרים חריגים). וביהמ"ש ציין כך (פסקה 10 לפסק דינו של כב' הש' סולברג):

"...אין די בסיכון הכללי שחשיפת נתבע לראיות התובע תוביל את הנתבע ליצירת גרסת בדים כדי לשמש לבדו הצדקה להפעלת החריג... אין בעצם הותרת פתח לנתבע להגיב בהמשך ההליך לראיות שיובאו על-ידי התובע כדי לרפא בהכרח ובכל מצב את הפגיעה הנגרמת מעצם שינויו של סדר הבאת הראיות. הדבר תלוי בנסיבותיו של כל עניין".

4. המבקש עותר לחסות חמש ראיות שתי הקלטות ותמלולן, ושלושה מסמכים נוספים בכתב.

5. לאחר שבחנתי את ה תמלולים והמסמכים הנוספים, כי אין מקום להתיר שינוי בסדר הבאת הראיות ולהתיר את החסיון המבוקש על ידי המבקש. לא מצאתי כי המבקש הצביע על טעם מיוחד המצדיק היעתרות לבקשה ולאחר שעיינתי אף בכתבי הטענות, שבהם כבר נמסרה גרסה, לא שוכנעתי כי מתקיימות בענייננו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת ואינני סבורה כי חשיפת המסמכים בשלב זה תפגע באפשרות לבירור האמת . אני סבורה כי המבקש יוכל לחקור את המשיבים ביחס למסמכים בחקירה נגדית ולהתייחס לדברים בסיכומיו.

6. לפיכך, לאחר שבחנתי את המסמכים ואת טענות הצדדים בעניין זה, הבקשה נדחית. המבקש יעמיד את אסופת המסמכים, לרבות ה הקלטות עצמן, לעיון המשיבים תוך 7 ימים.

7. סוגיית ההוצאות בגין בקשה זו תידון בתום ההליך.

ניתנה היום, כ"ט שבט תש"פ, 24 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.