הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 57499-10-15

בפני
כבוד ה שופטת הלית סילש

תובעת

ווב מונסטרס בע"מ

נגד

נתבעת

Google Ireland Ltd

החלטה

בפני שתי בקשות מטעם הנתבעת, הקשורות זו באחרת.
הבקשה הראשונה עניינה עתירה להורות כי התובעת אינה רשאית להגיש כראיה מטעמה את המסמכים המפורטים בתצהירי גילוי המסמכים המשלים שמסרה לנתבעת;
הבקשה הנוספת עניינה עתירה למחיקת ראיות התובעת, ככל ואלו מתייחסות למסמכים הנקובים בתצהיר גילוי המסמכים המשלים.

מהות התביעה

1. ברקע הבקשות תביעה במסגרתה טענה התובעת כי החלטת הנתבעת להשעות אותה משירות "google Adsense" ) להלן: "השירות") תוך חילוט כספים המגיעים לתובעת נעשה שלא כדין, ותוך שימוש בכוחה של הנתבעת בחוסר תום לב.

"השירות" כהגדרתו לעיל, עניינו פרסום אינטרנטי באתרים, תוך שבעלי האתרים כמו גם הנתבעת מקבלים תמורה מהמפרסמים תמורה כספית כנגד כל "הקלקה", כניסה של מתעניין למודעה.

2. ההתקשרות נעשתה לכאורה באוגוסט 2014 והתייחסה לאתר: www.findsimilar.com (לה לן: "אתר התובעת"), והשעיית התובעת בוצעה לכאורה בחודש אפריל 2015.

3. במסגרת כתב התביעה המתוקן עתרה התובעת גם לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לה עקב מעשי ומחדלי הנתבעת, על דרך של השעיית השירות, בהיקף של 8,627,723 ₪.

4. מתוך סכום זה, סך של 337,358 ₪ יוחס לכספים אותם מחזיקה הנתבעת בידיה שלא כדין והשייכים לתובעת, וסך של 8,289,915 ₪ בגין אובדן רווחים.

5. במסגרת כתב ההגנה טענה הנתבעת כי על מנת שהשירות יינתן באופן מועיל ואפקטיבי, מן ההכרח כי למפרסם יהא בטחון שמקור ההקלקות בגינם הם נדרשים לתשלום, מקורו בגולשים אמיתיים, אשר גילו עניין בפרסום.

6. לצורך כך יש למנוע, בין היתר, יצירתם של אתרי אינטרנט "משוכפלים", קרי סדרה של אתרים זהים או דומים אשר לא מספקים ערך מוסף לגולשים. במסגרת ההתקשרות של התובעת עם הנתבעת הובהר כי מקום בו תפר הנתבעת התחייבות זו, תעמוד לנתבעת האפשרות להשעותה מהשירות.

7. לשיטת הנתבעת, במקרה דנן בוצעה ההשעיה כדין וכדבעי מקום בו הפרה התובעת את תנאי השירות בתכנית, ובתקנון.

8. ההפרות הנטענות התייחסו הן להפרתו של קניין רוחני והן על דרך של שכפול אתרים וחשבונות, המתייחס במיוחד לאתר התובעת אל מול אתר IBARIO. ככל והדבר נוגע לשכפול של אתרים נטען כי אתר התובעת מציע שירות זהה, או דומה בחלק הארי שלו לאתר של חב' IBARIO , אשר נמצא עוד קודם לכן כאתר מפר את תנאי התוכנית.

9. הוסיפה הנתבעת וטענה כי התובעת וחב' IBARIO הינן חב' קשורות מהותית.
בהינתן כל אלו נטען כי ההתקשות בין הצדדים בוטלה כדין.

10. במסגרת כתב התשובה לכתב ההגנה טענה התובעת כי לא הפרה את תנאי השירות או השימוש ולא יצרה חשבון "משוכפל", שכן התובעת וחב'IBARIO, ה ינן חברות נפרדות, והגם כי השירותים שמציעה התובעת דומים לאלו הניתנים על ידיIBARIO ו אין המדובר בתוכן משוכפל, והנתבעת עצמה אף מציעה אתר עם שירות דומה.

11. התובעת ביקשה להדגיש כי מדובר בפעול שני אתרים, השונים בתכלית זה למזה לרבות מבחינת קוד האתר, עיצוב האתר, התכנים שבו, אלגוריתם החיפוש והאפשרויות המוצעות למשתמשים. למעשה, לשיטת התובעת, התוכנן הזהה היחיד הינו המוצרים המוצעים על ידי צדדים שלישיים אשר אינם בשליטת מפעיל האתר.
בקשות קודמות

12. במסגרת ההליכים המקדמיים בתיק הוגשו על ידי שני הצדדים בקשות לגילוי מסמכים ספציפיים ומתן תשובות טובות יותר לשאלון. (בקשה מס' 23 הוגשה על ידי התובעת, ובקשה מס' 24 הוגשה על ידי הנתבעת).

13. במסגרת בקשה 23, טענה התובעת כי כתב ההגנה של הנתבעת נוסח בעמימות, תוך הכחשה גורפת וכי לצורך צמצום המחלוקות, יש מקום למתן תשובות טובות יותר לשאלון כמו גם גילוי מסמכים פרטני.

14. ביחס לכך טענה הנתבעת כי חלק הארי של המסמכים פורטו במסגרת תצהיר גילוי המסמכים הכללי שניתן ונמסר, חלק מהשאלות והמסמכים אינם רלוונטיים להליך, וחלק אחר הינו בגדר סוד מסחרי או בגדר מידע השייך לצדדים שלישיים.

15. ביחס לבקשה זו הגיעו הצדדים לכלל הסדר דיוני חלקי, וניתנה החלטה בסוגיות הנוספות וזאת במסגרת הדיון אשר התקיים ביום 18.7.2018

16. במסגרת בקשה מס' 24 טענה נתבעת כי יש לחייב את התובעת לגלות מסמכים שונים כמפורט בבקשה כמו גם להשיב כדבעי לשאלון שנשלח, וזאת מקום בו השאלות והמסמכים מתייחסים לשתי סוגיות מהותיות המהוות את ליבת המחלוקת בין הצדדים, דהיינו הקשרים שבין התובעת לבין IBARIO, וכן סוגיות הנוגעות לנזקים ואובדן הרווחים הנטען.

17. בהתייחס לכך טענה התובעת כי מדובר בדרישה רחבה למסמכים אשר אינם רלוונטיים לתביעה ואשר מהווים בגדר "מסע דייג", כן נטען כי המסמכים והנתונים המבוקשים הינם בגדר סוד מסחרי של התובעת ושל צדדים שלישיים לרבות תוכניות עסקיות, שיטות ניהול, ועסקאות מול ספקים. כל זאת שעה שמדובר בדרישה המוצגת על ידי מי שהינה מנהלת שירות המתחרה לזה של התובעת.

לטענת התובעת, סופק לנתבעת מידע רב אודות מצבה הפיננסי, לרבות דוחות כספיים ותוכנית עסקית מפורטת, ודי בכך.

הוסיפה התובעת וטענה כי לא ידוע לה על מסמכים נוספים העונים על הדרישה לגילוי מסמכים מעבר לאלו אשר נמסרו אולם היא מצויה בעיצומה של בדיקה בדבר רווחיה האבודים באמצעות רואה חשבון, וכי מקום בו יתברר כי קיימים מסמכים נוספים הרלוונטיים לטענה בדבר אובדן רווחים, הם יועברו לידי הנתבעת.

18. במסגרת ישיבת קדם המשפט אשר התקיים ביום 18 ביולי 2018 הגיעו הצדדים, בין היתר, להסכמה הדיונית אשר פורטה בעמוד 12 שורות 30-32 לפרוטוקול, כדלהלן:

"מוסכם עלינו כי כל נתון או מידע או מסמך אשר יעובר למומחה מטעמנו לצורך עריכת חוות דעת, ככל ותערך כזו לעניין הנזקים , תומצא יחד עם חוות הדעת לידי הצד שכנגד, כך יעשה גם ביחס לכל חוות דעת אחרת, ככל ותוגש. "

19. לאחר ישיבת קדם המשפט, הודיעה הנתבעת כי נוכח אותו דיון היא אינה עומדת עוד על חלק מהנקוב בבקשתה, ובמסגרת ישיבת קדם המשפט הנוספת אשר התקיימה ביום 6.9.2018 נ יתנו הנחיות משלימות ונקבעו מועדים להגשת ראיות הצדדים.
בין היתר, ניתנו הנחיות באשר לאופן פניית מי מהצדדים למשנהו לצורך קבלת מסמכים משלימים לצורך עריכת חוות הדעת.

הבקשות נשוא ההחלטה

20. מבקשת הנתבעת עולה כי ביום 17.12.2019, או בסמוך לכך, העבירה התובעת לנתבעת תצהיר גילוי מסמכים משלים, ומעודכן.

21. לשיטת הנתבעת כלל תצהיר גילוי המסמכים המשלים 17 קטגוריות של מסמכים נוספים, אשר לא גולו על ידה, באופן המלמד כי הליך גילוי המסמכים נוהל על ידי התובעת באופן לקוי, חסר ונעדר תום לב. לשיטת הנתבעת, בהעדר הסבר מניח את הדעת ביחס למחדל זה, יש להורות כי התובעת אינה רשאית לעקוף את הוראות הדין וכי אין מקום לאפשר הגשתם של המסמכים הנוספים או צירופם לתצהירי העדות הראשית וחוות הדעת.

22. במסגרת התשובות לבקשות טענה התובעת כי אין ממש בטענות הנתבעת שכן בהינתן ההסכמות הדיוניות מיום 18.7.2018 (ראה סעיף 18 להחלטתי), יש לראות את כלל המסמכים כאלו אשר הומצאו בהתאם להסכמות הדיוניות.
לעניין זה ביקשה התובעת להוסיף להפנות להודעת הנתבעת מיום 5.8.2018 במסגרתה הודיעה כי היא מוותרת על המסמכים הכלכליים תוך הבנה שאלו יגולו ויוגשו, בכל מקרה, במסגרת חוות הדעת.

עוד נטען כי חלק המסמכים גולו במסגרת תצהיר גילוי המסמכים הכללי המקורי, והצורך בחלק אחר של המסמכים עלה רק עקב דרישת המומחה מטעם התובעת.
בהתייחס לחלק נוסף של המסמכים נטען כי מקורו בנתבעת, או שאותרו על ידי התובעת והמומחה הכלכלי במהלך עריכת חוות הדעת.

הוסיפה התובעת וטענה כי לא תגרם כל פגיעה בנתבעת בהגשת המסמכים בשלב זה, וממילא ככל והנתבעת תסבור כי היא נדרשת למסמכים נוספים עקב הגילוי המאוחר, תעמוד לה האפשרות למסור לתובעת דרישה לגילוי מסמכים ספציפי והתובעת לא תטען לאיחור במועדים.

לשיטת התובעת, עסקינן בבקשות פרוצדוראליות וטאקטיות בלבד, שאין בהן ממש ומ כל מקום היא עתרה לקבלת היתר לצירופם בהתאם לתקנה 114א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי").

23. במסגרת התגובה לתשובה טענה הנתבעת כי נימוקי התשובה אינם יכולים לשמש בסיס להסתרת ערב רב של מסמכים או העדר גילוים בשלב מוקדם יותר.

עוד נטען כי ביחס לחלק מאותם מסמכים אשר צורפו לתצהיר גילוי המסמכים המשלים טענה התובעת כי מסמכים אלו אינם רלוונטיים או שהינם חסויים, ואלו אשר הועברו בפועל, הומצאו כשהם חסרים בתכנם.

באשר למסמכים אחרים נטען במפורש במסגרת תצהיר גילוי המסמכים המקורי כי הללו אינם מצויים ברשות התובעת, הגם כי נמצאו במסגרת תצהיר גילוי המסמכים המשלים.

24. לטענת הנתבעת הנקוב בהסדר הדיוני, עוקב ממילא אחר הוראות הדין אך אין בו משום מתן היתר להפרת הוראות אחרות המתייחסות לגילוי ועיון ובמסמכים.

דיון

25. נקודת המוצא של ההליך האזרחי הינו גילוי רחב ככל הניתן של המידע הרלבנטי למחלוקת הנדונה וניהול ההליך ב"קלפים גלויים", וזאת על מנת להגביר את היעילות השיפוטית והדיונית, ולהביא, בסופו של יום, לחקר האמת. חשיפת האמת מותנית, בקיום דיון הוגן, תוך מתן אפשרות לכל אחד מהצדדים לפרוש את מלוא התשתית הראייתית הרלבנטית ולאפשר לו להתמודד באופן ראוי עם טענותיו וראיותיו של הצד שכנגד (ר' רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54; רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (פורסם במאגרים המשפטיים, 14.8.2005); רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, פ"ד ס(3) 264; בג"צ 644/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, פ"ד סב(4) 167; רע"א 7802/10 עמירם גרופ יזום והשקעות בע"מ נ' קרל אופנת גברים איכותית בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 15.8.2012).

נקודת מוצא נוספת הינה הצורך בהקפדה על קיום ההליכים המקדמיים כסדרם ושמירה על מסגרת דיונית התואמת את הוראות הדין וציפיית הצדדים.

26. לאחר עיון בבקשות, בתשובות ובתגובות לתשובות, אני מוצאת כי בדין הוגשו בקשות הנתבעת וכי בהתנהלות התובעת נפלו כשלים.

לעניין זה אקדים ואציין כי ההסכמות הדיוניות התקבלו לאור ועל רק ע הצהרות הצדדים במסגרת תצהירי גילוי המסמכים ואין משמעותם כי בעל הדין רשאי להגיש תצהירים אשר בדיעבד מתברר כי אינם שלמים, או כאלו שהוא בדיעבד רשאי לפעול בניגוד לנקוב בהם.

27. מקום בו טוען בעל דין כי מסמך כלשהו אינו רלוונטי, אין הוא יכול בדיעבד לכלול אותו, כלאחר יד, במסגרת תצהירי העדות או חוות הדעת מטעמו.
כן לא ברורה הטענה על פיה גולו מסמכים שונים במסגרת תצהיר גילוי המסמכים הכללי, שעה שאלו אומנם צוינו במסגרת התצהיר , אך נטען לחסיון ביחס אליהם.

28. באופן דומה קיים קושי של ממש בקבלת טענות התובעת מקום בו נטען על ידה ביחס למסמכים שונים, במסגרת תצהיר, כי אלו אינם מצויים ברשותה, אך אלו צורפו לתצהיר גילוי המסמכים המשלים. אין בעובדה כי המסמכים צורפו לחוות הדעת והועבר העתקם בדיעבד לידי הנתבעת כדי לאיין את אותו קושי.

29. ויודגש, רבים הם המקרים בהם תמצא ההצדקה לגילוי מסמכים או הגשת ראייה מאוחרת, לעיתים אף בשלב בערעור.

ואולם, קודם שתותר הגשתם של אותם מסמכים נדרש בית המשפט לבחינת מועד איתורם, הטעם לכך שלא צורפו קודם לכן, האפשרות לאיתור מוקדם, חשיבותם לבירור המחלוקות בהליך, הנזק שייגרם לצד שכנגד עקב הגילוי המאוחר, והיכולת לאזן בין האינטרסים הנוגדים של הצדדים על דרך של פסיקת הוצאות.

30. מעיון בתצהיר גילוי המסמכים המוקדם, כמו גם תשובת התובעת לבקשה מס' 24 , עולה כי התובעת התנגדה, במפורש, לגילוים של חלק מהמסמכים. ביחס לחלק אחר, נטען כי הם אינם רלוונטיים או כי סופק מידע אשר יש בו די (במיוחד בכל הנוגע לאובדן הרווחים).

זה גם המקום להדגיש כי לכאורה, ובזהירות המתבקשת בהינתן השלב בו מצוי ההליך, המסמכים נשוא גילוי המסמכים המוקדם והמשלים מתייחסים לשתי סוגיות מהותיות בהליך, שהן הקשר בין האתרים ואובדן הרווחים.

31. עוד יובהר כי מקום בו היה נמצא להוסיף ולגלות מסמך בודד, זה או אחר, אשר הובא לידיעת התובעת, נשמט מהגילוי בהליך המקדים, או אפילו נפלה טעות בשאלת צירפו, ספק אם היה מקום לקבל את בקשת הנתבעת, אלא כי היה נדרש, לכל היותר, מתן אפשרות להשלמת מידע ביחס לאותו מסמך.
למיטב זכרוני, זו גם הייתה רוח ההסכמה הדיונית במסגרת הדיון.

32. ואולם, תצהיר גילוי המסמכים המשלים, רחוק מאוד מזה הנקוב בתצהיר גילוי המסמכים המוקדם, או מהיקף הגילוי שניתן במסגרתו.

מסמכים אשר נטען כי הם אינם רלוונטיים, צורפו לתצהיר המשלים;
מסמכים אשר נטען כי אינם מצויים ברשות התובעת, צורפו לתצהיר המשלים;
מסמכים אשר נטען כי הם חוסים תחת הגנת "סוד מסחרי", צורפו לתצהיר המשלים;
ומסמכים אשר כלל לא נזכרו בתצהיר המוקדם, צורפו , אך מחמת איתורם המאוחר עקב בקשת המומחה מטעם התובעת.

33. כפועל יוצא, אני נדרשת לשאלה האם יש במחדלי התובעת כדי להביא לסילוק הראיות אשר צורפו לתצהירים, או שמא יש מקום לאפשר תיקונו של הכשל באמצעים אלו ואחרים.
לעניין זה יופנו הצדדים, בין היתר לרע"א (ת"א) 26917-09-10 אב-גד מערכות בע"מ נ' ELECTRONIC RCO פורסם במאגרים המשפטיים; 6.3.2011); תאק (נצ') 28935-02-14 א. מישיל סרוג'י נ' סונול ישראל בע"מ (פורס ם במאגרים המשפטיים; 3.8.2015, רע"א 9763/08 אהרון חיים קופל נ' שירותי בריאות כללית – בית החולים סורוקה (פורסם במאגרים המשפטיים; 19.1.2009) ).
34. לאחר שנתתי דעתי לכלל השיקולים הצריכים לעניין, לרבות היקף המסמכים אשר צורפו לתצהיר גילוי המסמכים המשלים, הפער בין התצהיר המוקדם למאוחר, חשיבותם הנטענת של המסמכים הנוספים להליך, הסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, השלב בו מצוי ההליך, טענות התובעת בדבר דרישת המומחה מטעמה לקבלת חלק מהמסמכים, היכולת של הנתבעת להידרש למסמכים הנוספים ולהיערך להם, ההחלטות מישיבות קדם המשפט במועדים 18.7.2018 וה-6.9.2018, היכולת לאזן בין האינטרסים הנוגדים של הצדדים במתן החלטות משלימות כמו גם פסיקת הוצאות והוראות הדין לרבות הוראות תקנות סדר הדין האזרחי ;

בהינתן כל אלו, אני מורה כי לפנים משורת הדין, תינתן לתובעת האפשרות להותיר את המסמכים אשר צורפו לתצהיר המשלים, וכפועל יוצא גם לתצהירי העדות הראשית וחוות הדעת וזאת בכפוף ותחת התנאים הבאים, המהווים תנאי בלעדיו אין:

(א) הנתבעת תבהיר בתוך 14 יום האם היא מבקשת לקבל לידיה השלמה של גילוי המסמכים הספציפי וזאת לעניין המסמכים אשר גולו במסגרת התצהיר המשלים, וככל שכן, מהם המסמכים הנוספים אותם היא מבקשת לקבל לידיה.

(ב) התובעת תמציא לידי הנתבעת את המסמכים הנוספים אשר גילוים התבקש בתוך 14 יום נוספים, אלא אם קיים טעם בדין שלא לעשות כן, שאז יובהר הדבר במפורש בתוך אותה תקופה , ותוך צירוף תצהיר מתאים. (בהתייחס לסעיפים א' ו-ב' , פגרת הפסח אינה במניין).

לעניין זה אקדים ואציין כי לגילוי המאוחר, היקפו ו תוכנו, יינתן הדעת בעת בחינת כל טענה לקיומה של מניעה בדין לגילויו של מסמך/נתון נוסף זה או אחר.

(ג) התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בגין הבקשות נשוא החלטתי זו, בסך של 8,000 ₪.
ויובהר, פסיקת הוצאות אין מטרתה עונשית, אלא שהיא באה להציב את הנתבעת במקום בו הייתה אלמלא הצורך להידרש לבקשות, אשר כאמור נמצא להן בסיס של ממש.
(ה) לא תותר הצגת ראייה כלשהי, אשר לא גולתה במפורש במסגרת תצהיר גילוי המסמכים המשלים, אלא באישור מוקדם של בית המשפט.

(ד) תצהירי הנתבעת יוגשו בתוך 30 יום ממועד קבלת המסמכים המשלימים על ידי התובעת.

35. למען הסדר הטוב יודגש כי אין במתן ההיתר לצירוף המסמכים לתצהירי העדות הראשית או חוות הדעת משום הבעת עמדה לעניין משקלן/קבילותן של ראיות, והחלטתי מתייחסת לשאלת צירופן בהינתן הנקוב לעיל, וזאת בלבד. שמורות לשני הצדדים טענותיהם, זה ביחס לראיות משנהו.

36. בהינתן הנקוב בהחלטתי, יבהירו שני הצדדים עד ליום 28.4.19 בשעה 12:00 , מדוע לא תדחה ישיבת קדם המשפט עד להשלמת הגשת ראיות שני הצדדים. העדר תגובה כהסכמה לדחיית מועד ישיבת קדם המשפט.

משימה למתן החלטה ליום 28.4.2019.

ניתנה היום, י"ח ניסן תשע"ט, 23 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.