הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 49714-06-16

מספר בקשה:9, 71
בפני
כבוד ה שופטת הלית סילש

מבקשים

עתים-ייעוץ ומידע במעגל החייב יהודי

נגד

משיבים: התובעים:

שירה צור לדון ואח'

הנתבעים: 1. עמותת חסד ואמת "לב אהרון"
2. שלמה פרלשטיין
3. משה ישראל פרלשטין
4. מרכז רפואי הדסה עין כרם והר הצופים ירושלים
5. מרכז רפואי אסף הרופא
6. מרכז רפואי "העמק"
7. המרכז הרפואי כרמל
8. המרכז הרפואי מאיר
9. המרכז הרפואי קפלן
10. משרד הבריאות
11. המשרד לשירותי דת

החלטה

לפני בקשת עתים-ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי ע"ר (להלן: "עתים" או "העמותה"), להצטרף להליך כידיד בית המשפט AMICUS CURIAE , וזאת על מנת לאפשר לה להביא את דבריה בסוגיה אשר במחלוקת בין הצדדים להליכים .

במסגרת הבקשה טענה העמותה כי הינה פועלת מתוך מטרה לסייע לציבור בישראל במפגש עם גופים האמונים על מתן שירותיה דת היהודיים ומעגל החיים היהודי, וכי מעבר לסיוע האינדיבידואלי אותו היא מעניקה לפרט, היא שמה לה למטרה להיות גורם משמעותי ומשפיע בעיצוב מדיניותו של הממסד הדתי יהודי בישראל.

בשנת 2012 פרסמה המבקשת דו"ח בנושא קבורת נפלים על מנת להציף את הבעיות והמחדלים הרבים ואף קידמה פעילות ציבורית אשר הובילה לגיבוש וכתיבת נהלים חדשים בשנת 2014.
במקביל, פועלת המבקשת במה שכונה על ידה כמישור המניעתי תוך הדרכה והצגת הנהלים.

לשיטת המבקשת, נוכח ההלכה אשר נקבעה על ידי כב' בית המשפט העליון (במיוחד במסגרת פסק הדין בעניין מ"ח 7929/96 קוזלי ואח' נ' מדינת ישראל ואח' פ"ד נג(1) 529 – להלן: " פסק הדין בעניין קוזלי") , קיים טעם של ממש בצירופה של המבקשת כידיד בית המשפט להליך, עת כי היא מייצגת אינטרס רחב בפתרון ההליך והיכרות עם התחום הנדון, וזאת על מנת להכריע בסכסוך באופן יעיל ושלם.

הוסיפה המבקשת וטענה כי נוכח מומחיותה, התרומה הפוטנציאלית שלה לדיון, סוג ההליך, השלב בו הוגשה הבקשה וחשיבותה של הסוגיה העומדת להכרעה, יש מקום לקבל את הבקשה.

הבקשה הועברה לתגובת בעלי הדין. התובעים נתנו הסכמתם לבקשה ואילו הנתבעים הביעו התנגדות.

במסגרת תשובת הנתבעים 1-3 נטען כי לא מתקיימים התנאים הנקובים בהלכה הפסוקה לעניין צירופה של העמותה כ"ידיד בית המשפט" להליך זה. לטענת הנתבעים 1-3 לעמותה עניין אישי בתובענה, וצ ירופה יפגע בנתבעים ובזכויותיהם.
עוד נטען כי העמותה מהווה חלק מהמסכת העובדתית הקונקרטית בתיק זה ומי שיש והייתה לה מעורבות גדולה באירועים נשוא התביעה עד כי יש לראותה כמי שהינה קרובה יותר להיות צד להליך, מאשר גורם אובייקטיבי. כל זאת מקום בו מדובר בגורם אשר יזם את ההלך, איגד את התובעים, והמליץ בפניהם לפתוח בהליכים כנגד הנתבעים.

זאת ועוד, נוכח טענות הנתבעים כלפי העמותה ביחס לאמרות אלו ואחרות בתקשורת, יכול וינוהל הליך משפטי נפרד בין הנתבעים 1-3 לבין העמותה.

לשיטת הנתבעים 1-3 לא פירטה העמותה אלו נקודות מבט נוספות היא מעוניינת לפרוש בפני בית המשפט או במה תתבטא תרומתה להליך, כי מלוא הפרטים הנוגעים להליך מצויים בידי הצדדים ואין כי כל נחיצות בצירופה של העמותה.

באשר למהות ההליך נטען כי מדובר בתביעה שאינה בגדר עתירה מנהלית ציבורית אלא תביעה אישית וכספית, אשר אין בה כדי להשליך על הציבור הרחב או שיש בו משום מתן מענה לסוגיה עקרונית.
טענות אלו של הנתבעים מקבלות לשיטתם משנה תוקף מקום בו פורסמו נהלים ברורים וסדורים בסוגיות נשוא הדיון.

הנתבעים 1-3 הוסיפו והעלו טענות באשר מטרות הגשתה של בקשה זו, לרבות כי מדובר לשיטת הנתבעים בגוף הפועל למטרות רווח.

הנתבעים 4 ו- 6-9, הצטרפו לטענות הנתבעים 1-3, וביקשו להדגיש כי מדובר בתביעה נזיקית פרטנית, אשר אינה תביעה ייצוגית. משכך, אין בנסיבות העניין, כדי להצדיק הצטרפות ע"י "ידיד בית משפט" כלשהו. לשיטתם האמור לעיל מקבל משנה תוקף, מקום בו הנהלים הרלוונטיים כבר תוקנו.

הנתבעים 4 ו- 6-9 הוסיפו וטענו, כי אין בטענותיה של המבקשת משום תרומה ממשית לבירור המשפט הנדרש, מעבר לטענות אשר הועלו על ידי התובעים עצמם, וצירופה אך יפגע ביעילות הדיון, בצדדים ובזכויותיהם.

כן נטען כי ככל והתובעים מעוניינים בידע המקצועי של עמותת עיתים לצורך הוכחת טענותיהם, הם רשאים להגישו במסגרת שלב הראיות, לרבות בדרך של הגשת תצהירים והבאת עדים.

הנתבעות 5, 10 ו- 11 (המדינה) הצטרפו אף הן לתגובת הנתבעים 1-3.

לאחר הגשת הבקשה, בחודש נובמבר 2016, פנו הצדדים להליך גישור, אשר למרבה הצער לא צלח.

בחודש ספטמבר 2018, ומקום בו לא צלח הגישור, הוגשה על ידי המבקשת בקשה למתן החלטה.
במסגרת הבקשה למתן החלטה נטען כי מאז הוגשה הבקשה המקורית, סייעה המבקשת בטיפול בכ- 300 פניות נוספות הנוגעות לקבורת עוברים ותינוקות רכים, אל מול בתי החולים וחב' קדישא.

נוכח חלוף הזמן, אפשרתי לצדדים השלמת הטיעון.

התובעים חזרו על הסכמתם לצירופה של המבקשת להליך ואילו הנתבעים 4,6, 7, 8 ו- 9 חזרו על התנגדותם, מבלי להגיש טיעון משלים.

הנתבעים 1-3 חזרו והתנגדו בתוקף לצירופה של המבקשת להליך, אשר לשיטתם נזנחה על ידה, מן הנימוקים אשר פורטו בתגובתם הראשונית, לרבות טענותיהם כי למבקשת עניין אישי בתובענה, אותה היא עצמה יזמה, ובתוצאותיה, ונוכח היריבות הקיימת בינה לבין הנתבעים.
הוסיפו הנתבעים וטענו כי צירוף העמותה בשלב זה, עלול לסרבל את ההליך.

לבסוף, נטען על ידי הנתבעים 1-3, כי במסגרת ההליכים המקדמיים , נדרשו הנתבעים לגילוי חומר רגיש וקיים חשש כי המבקשת תעשה בו שימוש כנגד הנתבעים.

דיון והכרעה;

המוסד של "ידיד בית המשפט", מקורו בפסיקה. כך לדוגמא נקבע במסגרת מ"ח 7829/96 אחמד קוזלי ואח' נ' מ"י, פ"ד נג(1) 529, בין היתר, כדלהלן :

"המוסד "ידיד בית-המשפט" מוכר בשיטות משפט שונות זה מאות בשנים... עיקרו הוא סיוע לבית- המשפט בסוגיה כלשהי, על-ידי מי שאינו צד ישיר לסכסוך הנדון. במקור היה מוסד זה כלי להצגת עמדה ניטרלית בלבד בהליכים, תוך סיוע אובייקטיבי לבית-המשפט. אך בהמשך התפתח המוסד "ידיד בית-המשפט" כצד להליך, שאינו דווקא ניטרלי ואובייקטיבי, אלא שהוא מייצג – מתוקף תפקידו או עיסוקו – אינטרס או מומחיות שמן הראוי שיישמעו בפני בית-המשפט בסכסוך ספציפי. כך, באותם המקרים שבהם קיים גורם שלישי – שאינו מעורב בסכסוך עצמו – ניתן יהיה לצרפו כ"ידי בית המשפט", אם יהא בנוכחותו בהליך כדי לתרום לגיבושה של ההלכה בעניין מסוים, זאת על יסוד הצגת מלוא העמדות הרלבנטיות בעניין הנדון ותוך מתן ייצוג ופתחון פה ודעת לגופים מייצגים ומקצועיים...
... בצד הכלל העקרוני שלפיו בפני בית-המשפט מצויים בעלי הדין הנוגעים בסכסוך הספציפי... מצווה בית המשפט הדן בסכסוך ליתן דעתו – במקרים המתאימים לכך – גם להיבטים כוללניים יותר של הסכסוך שבפניו. מטעם זה מוסמך לעיתים בית-המשפט לצרף צדדים להליך עצמו מיוזמתו שלו, כדי להכריע בסכסוך באופן יעיל ושלם... בכך יינתן ביטוי לאותם הגורמים המייצגים והמומחים, שיש להם עניין בנושא הדיון ויש בידיהם, בה בעת, לסייע לבית המשפט בגיבוש עמדה והלכה המשקפות נאמנה את מגוון המצבים והבעיות שבסוגיה שבפניו ..."

בפסק הדין הוסיף כב' בית המשפט העליון וקבע כי יש לעמוד על המשמר בעניין זה, לבחון כל מקרה לנסיבותיו ולוודא כי יהא בצירוף הצד הנוסף להליך, כדי לתרום, תרומה משמעותית ומחדשת, הן לדיון עצמו והן לאינטרס הציבורי, וכי אין בו כדי לפגוע ביעילות הדיון, בצדדים לסכסוך עצמו ובזכויות היסוד שלהם. בנוסף יש לבחון , את מהות הגוף המבקש להצטרף, מומחיותו, ניסיונו והייצוג שהוא מעניק לאינטרס אשר בשמו הוא מבקש להצטרף, סוג ההליך והפרוצדורה הנוהגת, הצדדים להליך, השלב בו הוגשה בקשת ההצטרפות ומהות הסוגיה העומדת להכרעה.

ומן הכלל אל הפרט;

לאחר שחזרתי ובחנתי את טענות הצדדים, ונתתי דעתי לפסיקה הרלבנטית, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. טעמיי להלן;

התביעות המאוחדות, נשוא החלטתי זו, לא הוגשו כתביעה ייצוגית או מנהלית, אשר מטרתה שינוי נוהל או מצב קיים.
התביעות הוגשו כתביעות נזיקין, אישיות, ופרטניות, כאשר התביעה הראשונה התייחסה ל-10 משפחות, העותרות לקבלת פיצוי כספי בהיקף כולל של כ- 4.3 מיליון שקל, אשר מקורו בנזק הפרטי אשר לטענתם נגרם להם.
הגם כי קיימים, בכתבי הטענות, סיפורים אשר בחלקם חוזרים על עצמם, אדרש במסגרת ההליך, יותר מכל, להוכחת העובדות הפרטניות בעניינה של כל משפחה, כמו גם בהיקפו של הנזק הפרטני הנתבע בכוחם של האירועים הנקודתיים.

כל אחד מהתובעים יידרש להוכיח את הנזק האישי אשר נגרם לו, באמצעות הבאת ראיות , וככל שיימצא כי נזק כאמור אכן נגרם, יידרש הנתבע הפרטני, ככל שימצאו אחראי לנזק, לפצות את התובע המסוים, בפיצוי כספי.

ויודגש, ישנן סוגיות לא מעטות שהן מקבילות, וטענות רוחביות באשר לדרך התנהלות מי מהנתבעים (בעיקר הנתבעים 1-3). עם זאת, אין בכך כדי לאיין את החובה, בהינתן מהות התביעה ונתוניה, מ בחינת כל מקרה ומקרה בפני עצמו.

בנסיבות אלה, פוחת הצורך במינוי של "ידיד בית המשפט", וככל שהתובעים מעוניינים לעשות שימוש בידע המקצועי המצוי בידי עמותת עיתים, הם רשאים לעשות כן, במסגרת שלב הבאת הראיות, בדרך של צירוף תצהירים או זימון עדים.

בנוסף, ובזהירות המתבקשת נוכח השלב בו מצוי ההליך אציין כי לכאורה, הנהלים וההוראות אשר היו קיימים במועדים הרלבנטיים לתביעה, עודכנו ושונו, וכיום קיימים נהלים חדשים, אשר גובשו על ידי משרד הבריאות והמשרד לענייני דת, בכל הנוגע לקבורה וטיפול בנפלים.
הגם שאין בהחלטתי זו משום קביעת מסמרות עובדתיות באשר למהות השינוי, היקפו והתנהלות הנתבעים מכוחו, יש בכך לכאורה כדי להשליך על ההצדקה בהכרעה שהינה חורגת מעניינם של בעלי הדין הפרטניים.

הגם שלצורך החלטה זו איני חולקת על הידע המקצועי והניסיון אותו צברה המבקשת, בהתייחס לסוגית הטיפול בקבורת נפלים, לא מצאתי בבקשה פירוט מספק לעניין יכולתה לסייע לבית המשפט או לתרום תרומה ממשית ומחדשת להליך, מעבר לטענות כלליות בדבר "זוויות הסתכלות נוספות ורחבות יותר מאלו שהוצגו בפניו עד כה".

בפועל, פירוט העוולות והמחדלים אליהם טוענת המבקשת כי היא נחשפה, כמפורט בבקשתה, לא היה שונה, באופן מהותי, מהתיאור אשר הובא על ידי התובעים עצמם, במסגרת כתבי טענותיהם, כמו גם בדיונים שהתקיימו בפני עד כה (וראה לעניין זה רע"א 9048/07 הרשות הפלסטינית ו/או המועצה הפלסטינית ואח' נ' ליאורה גולדמן (פורסם בנבו); רע"פ 10141/09 רע"פ 617/10 רע"פ 5758/10 אברהם בן חיים ואח' נ' מ"י (פורסם בנבו); בשא (ת"א) 22050/03 לשכת עורכי הדין בישראל נ' ועד מחוז ת"א נ' ארנונה ניהול נכסים ויעוץ 1965 בע"מ (פורסם בנבו)).

רצונה של המבקשת, לפרוש בפני בית המשפט תמונה רחבה מזו שהוצגה עד כה, כמו גם להשמיע את קולן של שאר המשפחות להן היא סייעה במציאת קברי תינוקותיהם, אינו נטול סימני שאלה מקום בו משפחות אלו אינן צד להליך אשר בפני, וודאי מקום בו מדובר בהליך במסגרתו נחשפים פרטים בעלי אופי אישי מאוד.

מתוך הבקשות/תגובות/תשובות עולה כי עומדות למבקשת והנתבעים 1-3 טענות לא מבוטלות זה כלפי האחר, לרבות בסוגיות הנוגעות ללשון הרע.
הגם כי אני ערה לפסיקתו של כב' בית המשפט העליון על פיה, בניגוד להלכות אשר היו נהוגות בעבר, אין הכרח כי הגוף המבקש להצטרף כידיד בית המשפט, יהא גוף ניטרלי בעל עמדה אובייקטיבית, לא מן הנמנע כי צירוף המבקשת בנסיבות הפרטניות יביא להכבדה וסרבול מסוים בהליכים אשר בפני.

לעניין זה, ככל ומי מהצדדים מבקש להעמיד דברים על דיוקם (כעולה מסעיף 15 לבקשת העמותה) , או לקבל סעד כזה או אחר, בגין פגיעה נטענת בשם הטוב, ראוי כי טענותיהם אלו יתבררו, ככל שיבקשו לעשות כן, שלא במסגרת ההליך אשר בפני.

29. בהינתן כלל השיקולים אשר נמנו לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.
איני מוצאת לעשות צו להוצאות.

המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ז' כסלו תשע"ט, 15 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.