הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 48179-09-19

מספר בקשה:15
בפני
כבוד ה שופטת ריקי שמולביץ

מבקשות

  1. טוי סטור בע"מ
  2. ש.ר. שילר שיווק בע"מ

נגד

משיבה
ד.נ. דן נכסים בע"מ

נגד

הצד השלישי
שיווק בוטנים וכותנה בע"מ

החלטה

הבקשה
לפני בקשת התובעות לתקן את כתב התביעה על דרך של הוספת נתבעים והגדלת סכום התביעה.
בבקשה טענו התובעות כי הנתבעת מוחזקת בידי חברת ב. ביתן נכסים (2001) בע"מ (להלן: "ביתן נכסים"), המשמשת דירקטורית בה, יחד עם מר נחום ביתן. ביתן נכסים מוחזקת בידי יינות ביתן החזקות בע"מ (להלן: "ביתן החזקות"), בה נחום ביתן הוא דירקטור יחיד. ביתן החזקות מוחזקת ב-99% בידי מר נחום ביתן, והוא דירקטור יחיד בה.
נוכח האמור, מר נחום ביתן הוא בעל השליטה היחיד בנתבעת ובפירמידת החברות שמעליה, המחזיק הבלעדי בהון המניות והדירקטור היחיד.
התובעות טענו כי בעת הגשת התביעה סברו כי נחום ביתן יעמוד בהתחייבויותיו כלפיהן, ויגרום לנתבעת לעשות כן, ולכן נמנעו מהגשת התביעה נגד האורגנים המוסמכים שפעלו בשם הנתבעת חרף זכותן לעשות כן. מאז הגשת התביעה התחוור לתובעות כי אין לנתבעת ולנחום ביתן כוונה לעשות כן . לטענתן הם מול יכים אותן שולל.
התובעות טענו כי בעת חתימת חוזי השכירות בינן לבין הנתבעת, הן סמכו על התחייבותו ומילתו של נחום ביתן, איש בעל מוניטין במשק הישראלי, בעל מעמד וכוח כלכלי אשר גם חתם על חוזה השכירות בעצמו, בצירוף חותמת החברה.
לטענת התובעות, הן חתמו על הסכם ארוך טווח והשקיעו במושכרים בהסתמך על התחייבות הנתבעת בנובמבר 2007 כי היא בעלת הזכות הבלעדית להשכיר את הנכס נשוא התביעה לתקופה של 18 שנים, דהיינו עד נובמבר 2025. ככל שיתברר כי לא הייתה לנתבעת זכות כזו, מדובר בהטעיה ותרמית מצד הנתבעת, האורגנים שלה, בעלת המניות והדירקטור. בנסיבות כאלה יש להורות על הרמת מסך ההתאגדות.
לטענת התובעות, לאחרונה התברר להן כי במסגרת ההליכים בין הנתבעת לבין הרוכשת מ.א.ל.מ. נכסים בע"מ (הנתבעת 2 שנמחקה מההליך, להלן: "מ.א.ל.מ."), בחודש יולי או אוגוסט 2019, פיצתה מ.א.ל.מ. את הנתבעת בסך של 9 מיליון ₪ בגין אבדן השקעות ורווחים בנכס שבו שכרו התובעות חנויות מהנתבעת לרבות בגין קיצור תקופת השכירות בפינוי מוקדם. לטענת התובעות יוצא כי את הנזק בגין הפינוי ה מוקדם שילמו הן בעוד שבפיצוי זכתה הנתבעת. ככל שכספי הפיצוי הועברו על ידי נחום ביתן , הדירקטור היחיד בנתבעת ובחברות שמעליה בפירמידה, לבעלי המניות או לכל גורם אחר, בוודאי לאחר שהתקבלו אצלו מכתבי ההתראה של התובעות, האיומים והתביעות של מ.א.ל.מ. נגד השוכרים שלו, אזי מדובר בהברחת נכסים המהווה עילה נוספת להרמת מסך.
אשר לסכום התביעה, התובעת 1 ביקשה להגדיל את סכום התביעה בגין אבדן הכנסות ואבדן רווח בתקופת המעבר ותחילת תקופת השכירות במקום החדש בשל המעבר החפוז למושכר החדש שנכפה עליה. סכום הנזק שנגרם לה, לטענתה, בין החודשים נובמבר 2018 – פברואר 2020, עומד על 1,246,359 ₪.

תשובת הנתבעת
הנתבעת, ד.נ. דן נכסים בע"מ, התנגדה לבקשה. לטענתה, הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, בעקבות הליך גישור שנוהל בין הצדדים שבמסגרתו נחשפו התובעות לעובדות ופרטים שעלו בהליך החסוי וכעת הן עושות בהם שימוש. בנקודות שבהן הוער לתובעות כי יש להן קושי וחולשה הן מנסות לבצע מקצה שיפורים.
ביחס להוספת נתבעים, טענה הנתבעת כי לא מתקיימת יריבות בין התובעות לבין ביתן נכסים. ביתן נכסים לא הייתה מעורבת במערכת היחסים נושא התביעה ואין לצרף אותה לתביעה. בין התובעות לבין נחום ביתן לא קיימת כל יריבות. נחום ביתן פעל בתום לב מטעם הנתבעת וכאורגן שלה. פעולותיו כאורגן לא נעשו בחריגה מסמכות וניסיונות התובעות לייחס לו עילת תביעה אישית, או הרמת מסך, אינו מבוסס.
אשר לתיקון סכום התביעה, כל העובדות המתוארות בבקשה בתמיכה לתיקון סכום התביעה, היו ידועות לתובעות במועד הכנת כתב התביעה. הבקשה נועדה לבציוע מקצה שיפורים וזאת בלבד.
אין בבקשה הסבר מדוע עלה הצורך בתיקון כעת, ומדוע לא נכלל התיקון המבוקש בכתב התביעה המקורי. בקשת התיקון כעת, לאחר קיומו של הליך גישור, נגועה בחוסר תום לב מצד התובעות, באופן המצדיק את שלילת זכות התיקון. חלק מהמידע הנכלל בתיקון, למשל זה המתייחס לחודשים ינואר-פברואר 2019, היה ידוע למבקשות כבר במועד הגשת התביעה בספטמבר 2019, ואין הסבר לצורך בתיקון לבד מכך שמדובר במחדל של התובעות.
הנתבעת טענה כי תיקון התביעה יביא לסרבול ההליך, וכי ככל שבית המשפט יחליט להיעתר לבקשה, כי אז יש לעשות כן תוך חיוב התובעות בהוצאות ריאליות.

תגובת התובעות
בתגובתן לטענות הנתבעת, חזרו התובעות על טענותיהן כי נחום ביתן היה הדמות שעליה סמכו בעת חתימת חוזי השכירות. נחום ביתן לא גילה להן כי בחוזה עם הבעלים מופיע סעיף פינוי תוך 6 חודשים, שהוסתר ביודעין ובזדון מפני התובעות, במטרה לחתום איתן על חוזה שכירות ארוך טווח. מדובר בתרמית והטעיה. בתצהירו של נחום ביתן אין התייחסות לכך .
במהלך התקופה שבה איימה מ.א.ל.מ. על התובעות כי עליהן לפנות את המושכרים, נפגשו מנהלי התובעות עם נחום ביתן במשרדו, והוא באופן אישי, דרבן את התובעות לא לעזוב את המושכר ועמד על כך שזכותו בנכס ברורה ואין ממש בטענות מ.א.ל.מ.
אין בתצהיר נחום ביתן התייחסות לכך שהנתבעת קיבלה פיצוי בסך של כ- 9 מיליון ₪ ממ.א.ל.מ. ולא ברור מה עלה בגורלו. התובעות סבורות כי כספי הפיצוי הועברו ל נחום ביתן כבעל מניות, לאחר שכבר קיבל מכתבי התראה מהתובעות, וכי יש ביד יהן עילה להרמת מסך.
אשר לסכום התביעה, לטענת התובעת 1 רק כיום יש בידיה הנתונים המלאים אודות הנזק שהתגבש . היא ציינה עובדה זו במסגרת כתב התביעה המקורי (סעיף 116).
אשר לטענות הנתבעת ביחס להליך הגישור, המידע שפורט בבקשה נודע לתובעות במסגרת הליך גילוי המסמכים, כאשר מ.א.ל.מ. העבירה לידיהן את כתבי הטענות בהליך הבוררות שנוהל בין הצדדים. התובעות לא חשפו את שנאמר במסגרת הליך הגישור ואין פגם בתום ליבן.
לטענת התובעות, מדובר בשלב מוקדם של בירור התביעה ויש לאפשר להן לתקן את כתב התביעה ולקבל פיצוי על מלוא נזקיהן.

דיון והכרעה
תקנה 92 בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 מעניקה לבית המשפט שיקול דעת רחב בבואו לבחון בקשת בעל דין לתיקון כתב טענותיו, וקובעת כך:
"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".
בפסיקה נהוגה גישה ליברלית ביחס לבקשת בעל דין לתיקון כתב טענותיו, ולרוב בקשת בעל דין לתקן את כתב טענותיו תיעתר, ובלבד שמדובר בתיקון דרוש כדי "להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". הדבר נכון בפרט כאשר הבקשה מוגשת בשלב מוקדם של ההליך.
כך למשל נקבע ברע"א 1808/16 אהרון אמסלם נ' לאה אלון (28 .3.16):
"מחוקק המשנה העניק שיקול דעת רחב לבית המשפט להפעיל את סמכותו בכל עת, ובלבד ששוכנע שהדבר מוצדק על מנת להכריע בשאלות שבאמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין הנצים. תקנה זו זכתה לפסיקה עקיבה, המלמדתנו כי אכן גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית ביותר, בייחוד מקום שבו מדובר בשלב מוקדם של ההליך, בטרם החל בירור התובענה לגופה".
ברע"א 4699/18 ‏ פלוני נ' בית חולים העמק (15 .8.18) קבע כבוד השופט עמית את הדברים הבאים ביחס לבקשה לתיקון כתב טענות:
"תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מאפשרת את תיקונם של כתבי הטענות "בכל עת" ו"בתנאים הנראים צודקים". לא אחת נאמר בפסיקה כי סמכות זו מתפרשת בליברליות וההיענות לבקשה מעין זו תיעשה ברוחב לב (ראו, לדוגמה, רע"א 2345/98 ס' דנגור ואח' נ' ליבנה ואח'‏, פ''ד נב(3) 427, 431 (1998); רע"א 6195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שימר, [פורסם בנבו] פסקה 5 (25.10.2012)). עם זאת, "בית המשפט ייטה שלא להתיר תיקון כתב טענות אם מטרת התיקון היא הוספת עילה חדשה, אשר הראיות להוכחתה שונות מן הראיות הדרושות להוכחת העילה המקורית. נטייה זו מתחזקת ככל שהתביעה נמצאת בשלבים מתקדמים יותר של ההליך, וככל שהתרת התיקון תאריך ותסרבל את הדיון" (רע"א 867/17 פנינת הצומת בע"מ נ' שלמה מכירת רכב (2000) בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 12 והאסמכתאות שם (22.3.2017))). לצד שיקול זה, קיימים שיקולים נוספים כמו תום לב ושיהוי בהגשת הבקשה; עיתוי הגשתה ביחס לשלב בו מצוי ההליך; התנהגותו של בעל הדין המבקש; השפעת התיקון על הגנתו של הצד שכנגד, ושיקול מערכתי-ציבורי הנוגע למשאבי הזמן של מערכת השיפוט (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 328-321 (2015)).
בענייננו, בקשת התובעות לתיקון התביעה מוגשת בשלב מוקדם של ההליך. התביעה הוגשה לפני כשנה והצדדים נמצאים בשלב ההליכים המקדמיים, כאשר שלב הבירור העובדתי והמשפטי טרם החל.
מהבקשה עולה כי לתובעות טענות נגד מר ביתן וביתן נכסים, שעניינן הברחת נכסים, הרמת מסך וכן טענות לאחריותם של אלה לנזקי התובעות. בתשובתה טענה הנתבעת בפירוט באשר לסיכויי טענות התובעות, אך בשלב זה, אין להידרש לבחינת סיכויי הצלחת הטענות, אלא לנחיצות בירורן. סבורתני כי הטענות שאותן מבקשות התובעות להוסיף לכתב התביעה, נוגעות לליבה של המחלוקת בין הצדדים וכי יש להתיר את הוספת הנתבעים הנוספים ולבררן.
אשר לסכום התביעה, אמנם התובעות ציינו בכתב התביעה כי ייתכן שנגרם להן נזק נוסף, אך אין בכך כדי להסביר מדוע כתב התביעה, אשר הוגש בספטמבר 2019, לא כלל מלכתחילה את הנזק אשר התגבש עד למועד הגשתו. למרות האמור, נוכח השלב המוקדם שבו נמצא ההליך והעובדה שתיקון על דרך הגדלת סכום התביעה הוא פשוט באופן יחסי, ואין בו כדי לסרבל את ההליך, וכן נוכח העובדה שהגדלת הסכום מתייחסת גם לתקופה שלאחר הגשת כתב התביעה, אני נעתרת לבקשה, בכפוף לתשלום הוצאות לנתבעת.
לאור כל האמור, הבקשה מתקבלת.
התובעות יישאו בהוצאות הנתבעת בגין הצורך בתיקון כתב ההגנה בסך 5,000 ₪.
כתב תביעה מתוקן יוגש עד ליום 21/10/20 (בהתחשב בפגרת הסוכות).
אני דוחה את קדם המשפט ליום 3/1/21 בשעה 09:00.

ניתנה היום, ג' תשרי תשפ"א, 21 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.