בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 47302-05-16

לפני כבוד השופט שכיב סרחאן

התובעות (המבקשות)

.1 בטר פלייס ישראל (ח.ת.) 2009 בע"מ
.2 בטר פלייס לאבס ישראל בע"מ
.3 בטר פלייס שירותים גלובליים בע"מ
.4 בטר פלייס מוטורס בע"מ
.5 Better Place Inc.
.6 Better Place Gmbh
ע"י ב"ע עוה"ד שאול קוטלר ואח'

נגד

הנתבעת
(המשיבה)
KPMG LLP 1866599
ע"י ב"כ עוה"ד אלון פומרנץ ואח'

החלטה

לפניי בקשת המבקשות להכיר במסירת כתב התביעה לידי משרד רואי החשבון סומך-חייקין בישראל כהמצאה כדין לידי המשיבה.

תמצית טענות התובעות/המבקשות
1. משרד רואי החשבון סומך-חייקין הוא השלוחה הישראלית של המשיבה. הבחירה במשיבה נעשתה דווקא בשל היותה פירמה בין-לאומי ת. בין סומך-חייקין ובין המשיבה מ תקיים שיתוף פעולה מלא והדוק. הוראות הביקורת ומכסת שעות העבודה של סומך-חייקין נקבעו על ידי ה משיבה.

2. הקשר האינטנסיבי בין סומך-חייקין למשיבה מתקיים לאורך שנים, לרבות במועד המצאת כתב התביעה. באתר האינטרנט של סומך-חייקין נכתב כי המשרד הוא חלק מרשת KPMG הבין-לאומית, ואילו באתר האינטרנט של המשיבה יש הפניה אל אתר האינטרנט של משרד סומך-חייקין.

3. סומך-חייקין מורשה לעשות שימוש בסימן המסחר KPMG השייך למשיבה. גם במועד הגשת הבקשה, סומך-חייקין עשה שימוש בכתובת האינטרנט של ה משיבה והפנה להצהרת הפרטיות שלהּ. עובדי סומך-חייקין וה משיבה מתניידים בין השניים.
זאת ועוד, בפסק דין שניתן בפש"ר (ת"א) 3000/08 , בית המשפט כבר קבע ביחס למשיבה ולסומך-חייקין, כי מדובר בסניפים של תאגיד בינלאומי. על פסק הדין הוגש ערעור שהסתיים בפשרה שאין בה כדי לאיין את הקביעה העובדתית אודות היחס בין סומך-חייקין ובין המשיבה.

4. לעמדת המבקשות, אינטנסיביות הקשר בין סומך-חייקין ל משיבה הוכחה במידה שיש בה כדי להניח את הדעת כי סומך-חייקין י ביא את דבר הגשת התביעה לידיעת המשיבה. באשר לקיומה של תניית בוררות, המבקשות טוענות כי ש אלה זו נוגעת לפורום הנאות והיא שאלה נפרדת מסוגיית ההמצאה.

תמצית טענות הנתבעת/המשיבה
5. המשיבה היא חברה אמריקאית עצמאית. א ין בינה ובין סומך-חייקין קשרי ניהול או שליטה. סומך-חייקין אינו שלוחה ישראלית של ה משיבה. אין בין שתי הפירמות כל הסכם שהוא. סומך-חייקין וה משיבה קיבלו הרשאה להשתמש במותג השוויצרי KPMG, זאת בדומה לפירמות רואי-חשבון רבות ברחבי העולם. הקשרים בין סומך-חייקין וה משיבה הם קשרים ספורדיים ובלתי מחייבים.
6. המצאה באמצעות מורשה בהנהלת עסקים גוררת את הנתבע הזר להתדיינות בישראל ומחילה עליו את סמכות בית המשפט הישראלי. לפיכך יש לנקוט משנה זהירות בהכרה בהמצאה בדרך זו.

7. לא עלה בידי המבקשות להוכיח כי במועד ההמצאה התקיימ ו פעילות עסקית של ה משיבה בישראל כמו גם ק שר אינטנסיבי בין סומך-חייקין ובין ה משיבה.

8. שיתוף הפעולה המקצועי בין סומך-חייקין והמשיבה הסתיים זמן רב לפני המצאת כתב התביעה. מעבר של עובדים בודדים בין הפירמות אינו מלמד על קשר אינטנסיבי בייחוד כאשר אין מדובר בניוד יזום על ידי ההנהלה אלא בהחלפת מקום עבודה ביוזמת עובדים . מעבר עובדים מעין זה נעשה גם לחברות אחרות.
9. השימוש בסימן המסחר KPMG המשותף ל 150 חברות ברחבי העולם אינו ראיה לקיומו של קשר אינטנסיבי. הוא הדבר באשר לדמיון בכתובות האינטרנט של השניים. ה משיבה מדגישה כי הצהרת הפרטיות שלה לא מופיעה באתר הא ינטרנט של סומך-חייקין, זאת בניגוד גמור לטענת המבקשות.

10. הפורום הישראלי אינו הפורום הראוי לבירור התביעה. המשיבה היא חברה אמריקאית, על הסכסוך חל הדין האמריקאי וחלק מהעדים מצויים בארצות-הברית. הצדדים התחייבו בהסכם כי כל סכסוך ביניהם יועבר לבוררות בארצות הברית. דרך המלך איננה המצאה באמצעות מורשה כי אם בקשת היתר המצאה מחוץ לשטח ישראל.

11. פסק הדין בפש"ר (ת"א) 3000/08 בו נקבע כי סומך-חייקין הוא מורשה של ה משיבה, בוטל בעקבות הגשת ערעור. יתירה מכך, מדובר בפסק דין משנת 2011 שאינו אקטואלי ואינו רלוונטי.

דיון והכרעה
12. תקנה 482 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד - 1984 קובעת כי :
"היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו אזור שיפוט."
הביטוי "העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו אזור שיפוט" נוסף לתקנה במסגרת תיקון מיום 21.12.13.

13. מצינו אפוא כי המבקש להמציא כתב בי-דין לנתבע זר באמצעות מורשה נדרש לעמוד בשני מבחנים: ראשית, עליו להוכיח כי מדובר ב -"מורשה". שנית, כי אותו מורשה עוסק בעת ההמצאה, באותו עסק או באותה עבודה. המבחן הראשון "מבחן המורשה" נמדד לפי טיב הקשר בין המורשה ובין הנתבע הזר:
"'מורשה' הוא "מי שדרגת האינטנסיביות של הקשר שבינו לבין הנתבע הגיעה לרמה כזו, שמותר להניח, כעניין שבדין, שהוא יעביר לידיעתו של הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו" [...] אינטנסיביות זו, כך נקבע, היא 'עניין של דרגה', לא ניתן לטעת בה מסמרות מראש ויש לבחון אותה מנקודת מבט נורמטיבית, כל עניין על-פי נסיבותיו ".
(רע"א 7804/17 כרמל נ' PETERSON , [פורסם בנבו] (28.12.2017) (להלן: "עניין כרמל").

14. המשמעות שניתנה למבחן זה היא משמעות מעשית ופרקטית: האם סביר כי טיב הקשר בין המרשה למורשה יביא לכך שהאחרון יעדכן את הראשון על אודות הגשת התביעה נגדו. הדגש איננו על קיומה של התקשרות חוזית או על קיומו של ייפויי כוח אלא על קשר מעשי.

15. המבחן השני, "מבחן אותו העסק" , הוא מבחן משני בחשיבותו וזאת חרף התיקון המוזכר לעיל (עניין כרמל, סעיף 11 לפסק הדין). עוד נקבע כי "הדרישה להתקיימות פעילות עסקית בישראל איננה מציבה רף גבוה" (רע"א 3574/15 alstom grid ag נ' חברת חשמל לישראל בע"מ , [פורסם בנבו] (14.7.2015)).

16. במקרה דנן, המבקשות משליכות את יהבן בעיקר על המבחן הראשון ואילו המשיבה נתלית במבחן השני. המבקשות מפרשות את המבחן הראשון כמבחן מעשי ואילו המשיבה רואה בו מבחן משפטי כמפורט להלן. המבקשות שמות את הדגש על הפרסום באתרי האינטרנט ממנו אפשר ללמוד על כך ששירותי KPMG הם שירותים בינלאומיים של רשת אחת גדולה, על כך שהפניה אל KPMG נעשת ה לשם קבלת שירות במדינות שונות ועל כך שאתר KPMG מפנה לאתר סומך-חייקין. מאפיינים אלו הם מאפיינים מעשיים. מנגד, המשיבה שמה את הדגש על היעדר חוזה בינה ובין סומך-חייקין, על כך שהקישור מאתר KPMG אל אתר סומך-חייקין הוא קישור אל אתר עצמאי ועל כך ששיתוף הפעולה נעשה באופן ספורדי.

17. במהלך הדיון מיום 29.11.17 העיד רו"ח רן צוריאל , שותף במשרד סומך- חייקן, לאחר שעומת עם פרסום המופיע באתר האינטרנט של סומך-חייקין,
כדלקמן:
ש. העדת שאין תקשורת שוטפת עם הסניף בארה"ב ואני אומר לך שבאתר האינטרנט של סומך-חייקין KPMG כתוב "כחלק מהרשת הבינלאומית מנהלת KPMG סומך-חייקין תקשורת שוטפת עם הסניפים ברחבי העולם". מתי אתה אומר אמת?
ת. אני תמיד אומר אמת.
ש. מה שכתוב באתר האינטרנט הוא אמת? אני
מציג לך.
ת. אני קורא את זה. אני מניח שמישהו כתב את זה בצורה פרסומית כזו או אחרת. אני בבימ"ש ואני אומר - לי אין קשר ישיר איתם.
לשאלת ביהמ"ש, אני באמת לא רואה איך אני יכול להתייחס לפרסום הזה. אבל אנחנו חלק מ - KPMG, ויש לנו קשר עם ארגון הגג שיושב בשווייץ. לשאלת ביהמ"ש, עם ארה"ב יש לנו קשר כשיש תיקים, אנחנו עובדים ביחד.
(עמוד 14 ש' 8-16)
אין בידי לקבל את הטענה לפיה פרסום באתר האינטרנט הוא כה רחוק מהמציאות. לגישת המשיבה, הפרסום המציג לציבור הלקוחות את יתרונו של סומך-חייקין כחלק מרשת בינלאומית הוא אינו אלא תוצאה של כתיבה פרסומית. משמעות הדברים היא כי "פרסום לחוד ומציאות לחוד". אך גם בכך לא די , מיד לאחר מכן ציין רו"ח צוריאל כי כאשר יש תיקים משותפים, המשרדים בארה"ב ,סומך-חייקין והמשיבה עובדים יחד בשיתוף פעולה. התוכן הפרסומי הולם את טענת המבקשות, לפיה המשיבה וסומך-חייקן התקשרו עם פירמת KPMG על מנת ל יהנות משירות בינלאומי, וכך היה גם בפועל.
עוד העיד רו"ח צוריאל בחקירתו שתי וערב והוסיף כדלקמן:

"ת. סומך-חייקין בישראל הוא חבר ברשת בינלאומית, זו פירמת רו"ח שחברה ברשת בינלאומית הנקראת KPMG שמורכבת ממשרדי רו"ח עצמאיים ובלתי תלויים שממוקמים למיטב זכרוני במעל 150 מדינות בעולם. אנחנו משתתפים בהוצאות של הארגון הבינלאומי שיושב בשוויץ, KPMG שווייץ. אנחנו חברים ויש לנו זכות לשימוש במותג KPMG. אין לנו קשר, לא כלכלי ולא ניהולי עם אף אחת מהפירמות בעולם. אני נזהר כי אני לא עו"ד ואני לא בטוח במונח המשפטי. המטרה היא בגודל. היום יש בענף הזה 4 קבוצות גדולות שאנחנו אחת מהן".
(עמ' 10 ש' 8-12).

ובהמשך:

"על פי כללי לשכת רו"ח בישראל והלשכות המקבילות בעולם כולו, כאשר נעשית ביקורת בקבוצת חברות, רוה"ח של חברת האם, נקרא לו לצורך העניין רוה"ח המוביל, בבטר פלייס זה הרו"ח האמריקאי. רוה"ח של החברה האם שולח הוראות ביקורת לצורך הדו"ח המאוחד בלבד שהוא אחראי עליו, לרוה"ח בכל הלוקיישנים האחרים בעולם. זה לא חייב להיות KPMG בכל המשרדים. במקרה הספציפי KPMG LLP שלח לנו את חבילת הוראות הביקורת לצרכי הדו"ח המאוחד.
ש. למעשה אתה היית בקשר ישיר עם אותו השותף האחראי אצל האמריקאים, לואיס מירמונטס?
ת. כן. (עמ' 10 ש' 25-34)
[...]
ש. תאר את מהות הקשר שלך עם השותף האחראי ב - KPMG ארה"ב.
ת. הייתי מקבל ממנו או מעובדיו את האודיט מנואל, הייתי משוחחים לקראת סוף רבעון, הייתי מעביר לו את הממצאים בסוף רבעון או בסוף שנתי. הייתי מדבר איתו בטלפון.
ש. אתם עד היום חברים ברשת הזו של KPMG,
נכון?
ת. כן.
ש. מעולם לא הפסקתם את החברות שלכם?
ת. למיטב ידיעתי, לא. אנחנו חלק מ – KPMG".
(עמ' 11 ש' 29 עד עמ' 12 ש' 1).

קשה עד מאוד לקבל מצד אחד טענה לפיה המשיבה קיבל ה שירות שהיה כרוך בשיתוף פעולה הדוק בין KPMG ל סומך-חייקין, ומצד שני טענה לפיה שיתוף פעולה מעין זה אינו מספיק הדוק כדי לבסס הנחה שסומך-חייקין יעדכן את KPMG על אודות התביעה. ודוק: שיתוף פעולה בענייני חשבונות הוא אינטנסיבי יותר, דיסקרטי יותר והדוק יותר משיתוף הפעולה הנדרש לשם עדכון אודות מסירת כתב תביעה.

18. עמדת המשיבה לא צולחת אף את המבחן השני והמשני בו היא מבקשת להיאחז. כפי שצוטט לעיל, רו"ח צוריאל העיד כי הקשר בין KPMG לסומך-חייקין נמשך. רו"ח צוריל הוסיף והעיד:
ש. האם נכון שגם היום יש לכם חברות בינלאומיות שאתם עובדים עם KPMG ארה"ב?
ת. כן. אני אישית לא מטפל, אבל אני מניח שכן. אני לא מטפל אישית, אבל יש למשרד חברות.
ש. לדוגמא, יש לקוח בשם גיבן אימג'ינג.
ת. כן. אני הייתי רו"ח שלהם. היא עשתה הנפקה בארה"ב. לקראת 2010 היא נמכרה ובוטלה ולא קיימת. לדעתי היא לא קיימת יותר, אבל אין לי קשר איתה הרבה שנים. אני לא מטפל בה מ - 2006, כי יש רוטציה.
(עמ' 12 ש' 26-32).
לנוכח האמור לעיל שוכנעתי כי נתקיימו במקרה דנן תנאי תקנה 482 (א) .

19. אינני מקבל את טענת המבקשות באשר לניוד עובדים. לא הוכח בפניי כי אכן מדובר במעסיק אחד המנייד עובדים מעבר להחלפת מקומות עבודה מקובלת בשוק מקצועי מסוים וספציפי. על פני הדברים יש ממש בטענות המבקשות באשר להיעדר תצהיר מטעם המשיבה, אולם לנוכח המסקנה האמורה לעיל אין צורך להעמיק בעניין זה. הקשרים והקישורים בין אתרי באינטרנט של ה משיבה ושל סומך חייקין, מוסיפים לאינטנסיביות הקשר, אף אם הצהרת הפרטיות הועתקה מאתר האינטרנט של KPMG.
20. המשיבה טוענת כי יש לנקוט בזהירות ביחס לשימוש בתקנה תקנה 482 (א) המביאה לדעתה לתוצאה דומה לזו העשויה להתקבל בעקבות בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחומי ישראל, אך בלי לעמוד בתנאים שבתקנה 500. שאלה דומה עמדה בפני בית המשפט העליון ברע"א 77/16 צ'מפיון מוטורס נ' תואפיק [פורסם בנבו], (24.01.2016). בית המשפט פסק כי:

"ההלכה לפיה ניתן להמציא כתבי בי-דין לחברה זרה באמצעות המורשה לניהול עסקיה בארץ היא הלכה מושרשת אשר אושרה, ובצדק, בפסיקתו של בית משפט זה פעם אחר פעם [...] ועל כן, גם לגופם של דברים איני סבורה כי בקשת רשות הערעור מעוררת שאלה משפטית עקרונית כלשהי או שאלה בעלת חשיבות המצדיקה מתן רשות ערעור."

אף אני סבור כי אין להחיל את דרישות תקנה 500 על תקנה 482 (א), שעה שמתקין התקנות לא עשה זאת במפורש. כל מסקנה אחרת תייתר את תקנה 482 (א), כאשר תכלית התקנות והרציונל המשפטי שבבסיסן אינם זהים.

21. טענת המשיבה באשר לקיומה של תניית בוררות, נוגעת לעניין הפורום הנאות ולפיכך היא חורגת מתחום החלטה זו.

התוצאה
22. לנוכח האמור לעיל סבורני כי יש ממש בבקשה ודינה להתקבל כמבוקש . יוער כי אין בהחלטה זו כדי להכריע בעניין הפורום הנאות.

הוצאות בקשה זו יובאו בחשבון בתום ההליך.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים, ותעביר עותק ממנה לעיון המותב הדן בתיק.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ח, 10 מאי 2018, בסמכותי כרשם העדר הצדדים.