הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 46717-06-12

בפני
כבוד ה שופטת שרון גלר

תובעת/נתבעת/נתבעת שכנגד

מנוחה נכונה כפר סבא (ע"ר)
ע"י ב"כ עו"ד יצחק פינק ועו"ד לירון יונה

נגד

נתבעות/תובעת/תובעת שכנגד

נתבעת/תובעת

  1. עירית כפר סבא
  2. הועדה המקומית לתכנון ולבניה כפר סבא

ע"י ב"כ עו"ד בתיה בראף (מליכזון) ועו"ד שגיא טנא

3. חברה קדישא גחש"א כפר סבא (ע"ר)
ע"י ב"כ יהושע דיאמנט

פסק דין

כללי

הצגת ההליכים - בהליך זה התבררו במאוחד התובענות הבאות, אשר עניינן מחלוקות בין בעלות הדין בנוגע להקצאת שטחים לצרכי קבורה בבית העלמין "פרדס חיים" המצוי בתחומה המוניציפלי של העיר כפר סבא:

ת"א 46717-06-12 - תביעה ותביעה שכנגד בקשר עם הסכם מיום 3.3.09 שנערך בין עמותת מנוחה נכונה כפר סבא (להלן: "מנוחה נכונה") ובין עיריית כפר סבא והועדה המקומית לתכנון ולבניה כפר סבא (להלן: "העירייה", "הועדה המקומית") העוסק בהקצאת שטחים לצורכי קבורה אזרחית (להלן: "הסכם מנוחה נכונה").

התביעה בתיק העיקרי היא תביעת מנוחה נכונה נגד העירייה והועדה המקומית, במסגרתה נתבעו ע"י מנוחה נכונה סעדי אכיפה וצווי עשה הנוגעים להסכם מנוחה נכונה. לתביעה זו צורפה אגודת חברה קדישא (גחש"א) כפר סבא (להלן: " חברה קדישא") כנתבעת נוספת וכן צורף, עד לשלב מסוים בהליך, משרד הפנים.

תביעה שכנגד - התביעה שכנגד הוגשה על ידי העירייה נגד מנוחה נכונה, לאכיפת הסכם מנוחה נכונה. בהליך זה, לאחר תיקונו, נתבע כיום ביטולו של הסכם מנוחה נכונה. זאת, בטענות להפרתו, לרבות טענות לפלישה של מנוחה נכונה לשטחים נוספים על אלו אשר הוקצו לה, קבורת נפטרים שאינם תושבי העיר, בניה ללא היתר בשטחו של בית העלמין והעברת זכויות הקבורה לגופים אחרים.
(להלן, בהתאמה: "תביעת מנוחה נכונה" ו- "התביעה שכנגד").

ת"א 32789-04-13 - תביעת חברה קדישא נגד מנוחה נכונה, העירייה והועדה המקומית (להלן: " תביעת חברה קדישא"). ביסוד תביעה זו הסכם בין חברה קדישא ובין העירייה והועדה המקומית מיום 9.7.08, העוסק אף הוא בהקצאת שטחים לצורכי קבורה אורתודוקסית (להלן: "הסכם חברה קדישא").

בנוסף על ההליכים הנ"ל, המרכזים את עיקר המחלוקות בין בעלות הדין, כלל הליך מאוחד זה מספר הליכים נוספים:

ה"פ 27843-12-13 - תביעת העירייה נגד חברת הרלק, רשות מקרקעי ישראל, מנוחה נכונה וחברה קדישא. הליך זה עסק בהפקעת שטחים נוספים לצורכי קבורה אזרחית בהיקף של כ- 3.8 דונם (להלן: " תביעת ההפקעה לקבורה אזרחית"). הליך זה אוחד עם ההליכים האחרים הנ"ל במסגרת הח לטת השופט ארנון מיום 29.12.2013 אשר תיסקר להלן.
ה"פ 56426-10-13 - תביעת העירייה נגד חברת הרלק נכסים (93) בע"מ (מי שהינה בעלת זכויות חכירה בחלקים ממתחם המקרקעין הנדון, להלן: " חברת הרלק"), רשות מקרקעי ישראל וחברה קדישא. הליך זה עסק בהפקעת שטחים נוספים לצורכי קבורה אורתודוקסית בהיקף של כ- 14.8 דונמים (להלן: "תביעת ההפקעה לקבורה אורתודוקסית"). כמובהר להלן, הליך זה הסתיים בפשרה אשר קיבלה תוקף של פסק דין.
ת"א 57414-02-14 - תביעת העירייה נגד חברה קדישא לאכיפתו של הסכם חברה קדישא (להלן: " תביעת העירייה"). תובענה זו, הנקובה אף היא בכותרת לעיל, הועברה לבירור במסגרת הליך בוררות ולא תוכרע בפסק דין זה.

החלטות ביניים מרכזיות - מותבים קודמים לפניהם התברר ההליך נתנו מספר החלטות ביניים מרכזיות, הרלבנטיות הן להצגת מצב הדברים הנוכחי בשטח והן לגבולות הגזרה הנוכחיים של ההליך המשפטי, אשר יצויינו בתמצית להלן:

החלטה מיום 3.2.13 (כב' הנשיאה השופטת ה' גרסטל) - דחיית בקשת העירייה לסילוק תביעת מנוחה נכונה על הסף, תוך קביעה כי עסקינן בתביעה לאכיפת הסכם ולא בהליך מ נהלי, אשר בירורה אפשרי במסגרת ההליך דנן. ביום 20.07.2015 נמחקה אף הבקשה לסילוק על הסף מטעם חברה קדישא.

החלטה מיום 3.10.13 (כב' הנשיאה השופטת ה' גרסטל) - דחיית בקשת מנוחה נכונה לסעד זמני, תוך קביעה כי אין יסוד לדרישת מנוחה נכונה (בגדר הבקשה) להקצאת קרקעות לקבורה לה ולחברה קדישא בחלקים שווים ביניהן, וכי הקצאת הקרקעות לקבורה תיעשה ביחס של 1:4 לטובת חברה קדישא, זאת - בהתאם להחלטת מועצת העיר כפר סבא מיום 5.9.12. לצד זה נקבע בהחלטה זו, כי אין יסוד לטענת העירייה בדבר החובה לשמירת מקומות קבורה לתושבי העיר כפר סבא בלבד.

פסק דין מיום 6.11.13 בתביעת ההפקעה לקבורה אורתודוקסית (כב' השופט ב' ארנון) - מתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין הצדדים, בנוגע להפקעת שטחים נוספת, בהיקף של כ- 15 דונם , לצורכי קבורה אורתודוקסית, וזאת בתמורה לתשלום פיצויי הפקעה על ידי חברה קדישא בסך של 115,000 ₪ לכל דונם. החלטה זו סיימה את בירורו של הליך זה.

החלטה מיום 29.12.13 (כב' השופט ב' ארנון) - בהחלטה זו, אשר ניתנה על יסוד הסכמת הצדדים לקבל את המלצת בית המשפט בנושא, אוחד הדיון בתביעת ההפקעה לקבורה אזרחית עם הדיון בתביעת מנוחה נכונה ותביעת חברה קדישא. כן נקבע בהחלטה זו, כי עד לסיום ההליך המשפטי, יופקע מחברת הרלק לטובת הקצאה למנוחה נכונה שטח של 3.801 דונם נוספים, לצורכי קבורה אזרחית, וזאת בתמורה לתשלום פיצויי הפקעה על ידי מנוחה נכונה ובכפוף להתחייבותה של מנוחה נכונה שלא למכור בשטח נוסף זה "קבר בחיים" למי שאינו תושב העיר כפר סבא וכן לא לקבור בשטח זה נפטרים שאינם תושבי כפר סבא.

החלטה מיום 8.6.17 (כב' השופט ב' ארנון) - בדבר איחוד, בהסכמה, של הדיון במכלול ההליכים אשר נותרו פתוחים - תביעת מנוחה נכונה, תביעת חברה קדישא תביעת ההפקעה לקבורה אזרחית ותביעת העירייה.

ראיות הצדדים בהליך המאוחד

ראיות מנוחה נכונה -
נמסרו עדויות מטעם העדים הבאים: שלום נוי - חבר ועד הנהלה ויו"ר מנוחה נכונה; נחום ליכטיק - חבר עמותת מנוחה נכונה ויו"ר בתקופה מסוימת; גב' ברכה לוי - מנהלת בית העלמין בכפר סבא; חוות דעת מומחה מטעם המודד מוחמד אבו צאפי.

ראיות חברה קדישא -
נמסרה עדות יחידה, מטעם מרדכי אלבוים - מנכ"ל חברה קדישא.

ראיות העירייה -
נמסרו עדויות מטעם העדים הבאים: גב' אילה זיו - מנהלת מחלקת הנכסים בעירייה; איתי צחר - מ"מ מנכ"ל העירייה; גב' שרית שוליאן - מנהלת מחלקת רישוי בעירייה; חוות דעת מומחה מטעם המהנדס והמודד אורי חן ציון.

עדי הצדדים נחקרו בחקירה נגדית.

הליך גישור אשר התנהל בין הצדדים, לא צלח.

בקשת פירוק שהוגשה כנגד מנוחה נכונה בשנת 2017, ע"י יחידת האכיפה ברשם העמותות (פר"ק 610008-11-17), נמחקה.

ההדגשות בציטוטים לאורך פסק הדין הוספו על ידי הח"מ, אלא אם צוין אחרת.

רקע עובדתי

תמצית הרקע העובדתי אשר תוצג להלן בפרק זה, בעיקרה, אינה שנויה במחלוקת בין הצדדים והינה משותפת ורלבנטית לכלל ההליכים המתבררים במאוחד.

מנוחה נכונה הינה עמותה המעניקה מאז שנת 2009 שירותי קבורה אזרחית בכפר סבא בהתאם לבחירת הנפטר או בני משפחתו בנוגע לאופן הקבורה. שירותים אלו מוענקים על ידי עמותה זו מכוח רישיון שהוענק לה ובהתאם לחוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, תשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק קבורה אזרחית").

חברה קדישא הינה עמותה בעלת רישיון קבורה בעיר כפר סבא שהוצא בשנת 1906.

בראשית שנות האלפיים מנוחה נכונה פנתה לעירייה לראשונה בבקשה לקבלת אפשרות לקבורה אזרחית בעיר.

ביום 24.2.2000 קיבלה הממשלה החלטה (קבר/4) לפיה "בכל בית עלמין חדש או מורחב... יוקצה שטח לקבורה אזרחית - חלופית" וביום 30.5.2002 קיבלה הממשלה החלטה נוספת בעניין (קבר/9) לפיה יש לפעול ללא דיחוי להקצאת קרקעות לקבורה אזרחית - חלופית.

ביום 27.6.2002 פורסם דבר הפקדתה של תכנית מתאר מקומית כס/444 להקמת בית העלמין "פרדס חיים" בעיר כפר סבא (להלן: "בית העלמין"), הנוגעת למתחם מקרקעין בשטח של כ- 150 דונם, הידועים כגוש 7534 חלקה 40 חלקי חלקות 30, 35, 36, 43-41, 50 ו-54, גוש 7601 חלקי חלקות 1 ו-37 וגוש 7535 חלקי חלקות 2 ו-29 (להלן: "התב"ע"). ביום 29.2.2004 פורסמה ברשומות הודעה בדבר אישורה של התב"ע.

מטרת התב"ע הנדונה הינה שינוי ייעודו של השטח, המצוי בבעלות רמ"י (והוחכר לחוכרים שונים), מייעוד חקלאי לייעוד לצורכי בית עלמין, לרבות קביעת מתחמים לקבורה, דרכים ושצ"פ, פתרונות לקבורה רוויה, מבנים לצורך מתן שירותי הקבורה ושלבי ביצוע בהתאם לצרכי הקבורה של העיר.

על פי התב"ע, המקרקעין המיועדים לבתי קברות, דרכים ושצ"פ יופקעו ע"י הועדה המקומית ויירשמו על שם העירייה. הועדה המקומית רשאית לבצע את ההפקעות בשלבים ובחלקים שונים ע"פ התקדמות בצרכי הקבורה. העירייה, על פי החלטת מועצת העיר, רשאית להחכיר את המקרקעין המופקעים לחברה קדישא ולמנוחה נכונה, לשם פיתוח והקמת בית הקברות וניהולו ע"פ חוקי מדינת ישראל (ס' 18 לתקנון התב"ע).

התב"ע קובעת כי בית העלמין שיוקם ישרת הן צורכי קבורה אורתודוקסית והן צורכי קבורה אזרחית חלופית, וזאת בחלקות שונות אשר ינוהלו בנפרד.

ביום 10.4.2002 התקבלה החלטה 211 במועצת העירייה, לפיה ניהול בית העלמין מוטל על חברה קדישא.

ביום 5.6.2002 התקבלה החלטה 229 במועצת העירייה, לפיה יש להקצות קרקע למנוחה נכונה למטרת קבורה אזרחית. בהחלטה זו אף נקבע, כי ייערך חוזה בין מנוחה נכונה לחברה קדישא בעניין הוצאות הפיתוח והוצאות פדיון הקרקע, אשר יחולו על העמותות ולא על העירייה.

ביום 14.8.2006 התקבלה החלטה 322 על ידי מועצת העיר, המתקנת את החלטותיה הקודמות וקובעת כי מנוחה נכונה רשאית להתקשר בחוזה ישירות עם העירייה.

ביום 8.8.2007 פורסם דבר אישורה של תכנית מתאר מקומית כס/444/א, אשר עיקרה קביעת זכויות והוראות בניה להקמת מבני ציבור בבתי העלמין הקשורים בתפקוד בית העלמין וכן קביעת הנחיות למתן היתרי בניה לבתי העלמין.

ביום 9.7.2008 נחתם, כאמור לעיל, הסכם חברה קדישא, הוא ההסכם בין חברה קדישא לבין העירייה והועדה המקומית, עליו נסבות הן תביעת חברה קדישא והן תביעת העירייה.

מכוח הסכם חברה קדישא, ולמעשה באופן חלקי אף לפני כריתתו, הוקצה לחברה קדישא מתחם מקרקעין בשטח של כ- 8 דונם למטרת קבורה אורתודוקסית.

ההקצאה הנ"ל לחברה קדישא אושרה ע"י שר הפנים ביום 19.11.2008 (אישור עשייה במקרקעין לפי ס' 188 לפקודת העיריות (נוסח חדש)).

בשונה מהשתלשלות העניינים הנ"ל מול חברה קדישא, לכריתתו של ההסכם בין העירייה למנוחה נכונה קדם הליך משפטי. בשנת 2007 הגישה מנוחה נכונה עתירה מנהלית נגד העירייה (עת"מ (ת"א) 2113/07), בטענות לאפליה וחוסר שוויון במעמדה וזכויותיה באשר לזכויות קבורה בכפר סבא בהשוואה לזכויות שהוקנו לחברה קדישא. במסגרתו של הליך זה, הצדדים ניהלו ביניהם משא ומתן ממושך, אשר הסתיים בהסכמה בדבר מחיקת העתירה המנהלית בעקבות ההתקשרות בהסכם מנוחה נכונה.

ביום 3.3.2009 נחתם כאמור הסכם מנוחה נכונה, הוא ההסכם מושא ההליך בין מנוחה נכונה לעירייה.

מכוח הסכם מנוחה נכונה הוקצה למנוחה נכונה באותו שלב שטח של כ-2 דונם בגוש 7534, בחלק מחלקה 36, למטרת קבורה אזרחית.

ההקצאה למנוחה נכונה אושרה ע"י שר הפנים ביום 1.3.2012.

טרם מתן האישור בנוגע להקצאת השטח למנוחה נכונה, הבהיר משרד הפנים, במכתב מיום 12.12.2011, כי אישורו ניתן ביחס לשטח המועבר בעת ההסכם, כי כל שטח שיועבר למנוחה נכונה בהמשך טעון אישור נוסף של השר וכי אין בסעיף 13 להסכם מנוחה נכונה, הדן בהקצאת שטחים מעת לעת בהתאם לצורכי הקבורה, כדי לייתר את הצורך באישור שר הפנים לכל הקצאה נוספת. ביום 22.3.2012 אף נשלח בעניין זה מכתב מהעירייה למנוחה נכונה בו הובהר כי הקצאות נוספות יבוצעו בכפוף להוראות ההסכם ולאישור מועצת העיר.

במהלך השנים שלאחר מכן, נתגלעו לאורך הדרך מחלוקות שונות בין הצדדים בנוגע להקצאת שטחי קבורה נוספים, אשר הן שהובילו להמשך השתלשלות העניינים בין הצדדים, כאמור להלן.

בהסתמך על הוראות ההסכם עמה בנוגע להקצאת שטחים נוספים לצורכי קבורה אזרחית, מנוחה נכונה פנתה אל העירייה מספר פעמים בין השנים 2011-2010, בדרישה להקצאתם של כ-10 דונם נוספים לצורכי קבורה אזרחית ואף קיימה עם העירייה מספר ישיבות בעניין.

ביום 9.1.2012 התקיימה פגישה בין נציגי מנוחה נכונה, נציגי העירייה וחברה קדישא בהשתתפות האדריכל המתכנן את בית העלמין. לטענת מנוחה נכונה, בפגישה זו גובשה הסכמה לפיה העירייה תפקיע שטח של כ-22 דונם, אשר יתחלק, באופן שווה, בין מנוחה נכונה לחברה קדישא, דהיינו 11 דונם לכל אחת מהן. טענה זו מוכחשת מכל וכל הן ע"י העירייה והן ע"י חברה קדישא, הטוענות כי מעולם לא הושגה הסכמה כזו או הסכמה דומה לה.

בישיבה נוספת בין הצדדים, נמסרה למנוחה נכונה הצעה חדשה, המצמצמת את שיעור השטח לטובת מנוחה נכונה מ-11 דונם ל-3.5 דונם, בעוד חברה קדישא תהיה זכאית לקבל שטח של כ-14.2 דונם (להלן: "ההצעה החדשה"). הצעה זו נדחתה ע"י מנוחה נכונה.

מספר חודשים לאחר מכן, ביום 7.3.2012, פרסמה הועדה המקומית לתכנון ובניה הודעה על כוונה להפקיע שטחים בתחום התב"ע הנכללים בחלקה 54 בגוש 7534.

בעקבות הודעת הפקעה זו, פנתה העירייה למנוחה נכונה ולחברה קדישא וביקשה מהן לקבל מידע בנוגע לנתוני קבורה, ובכללו נתונים אודות מספר הנקברים בשנת 2011 וכתובות הנפטרים, וזאת כאינדיקציה לצורך קביעת אופן החלוקה העתידית של הקרקע ביניהן.

ביום 30.4.2012 נערכה פגישה בנוגע להצעה החדשה, בה דרשה העירייה שוב לקבל פירוט של כתובת המגורים של הנפטרים שנקברו בחלקה האזרחית.

חברה קדישא נענתה לבקשה והגישה מסמך מפורט המלמד על כך כי כ-93% מהנקברים אצלה בקבורה אורתודוקסית היו תושבי כפר סבא.

מנוחה נכונה לא המציאה באותו שלב נתונים מקבילים לעירייה. במכתבה לעירייה מיום 9.5.2012, טענה כי רשימת כתובת הנפטרים אינה רלוונטית וכי דרישה זו להמצאת נתונים מסוג זה מנוגדת להסכם מנוחה נכונה, בפרט נוכח זכויותיה להקצאת שטחים מכוח סעיף 13 בהסכם זה. ואולם, העירייה עמדה על דרישתה זו, שלא נענתה ע"י מנוחה נכונה. אקדים את המאוחר בעניין זה ואציין, כי בסופו של יום, נתונים אלו נמסרו לבית המשפט, בהסכמת הצדדים, במסגרתו של ההליך דנן ובסיום שלב שמיעת הראיות.

עד כאן, השתלשלות העניינים עובר להליך. מכאן, ההליך המאוחד שלפני. כאמור לעיל, התובענות הנכללות בהליך מאוחד זה, הוגשו לבית המשפט כבר במהלך השנים 2014-2012 והוא התברר בפני שני מותבים קודמים עד לשלב שמיעת הראיות, אשר נשמעו לפני הח"מ.

להקלת הקריאה וההתמצאות, יוצגו בפרקים ג-ה להלן טענות הצדדים וזאת בנפרד לעניין כל אחד מההליכים המרכזיים הטעונים הכרעה - תביעת מנוחה נכונה, תביעת חברה קדישא ותביעת העירייה. עם זאת, הואיל וחלק ניכר מטענות הצדדים הינו משותף וחוזר על עצמו בהליכים השונים המתבררים במאוחד, אמנע מחזרה על טענות שכבר הוצגו במסגרת ההליך הראשון להלן - תביעת מנוחה נכונה, ואסתפק בהצגת טיעון משלים מטעם הצדדים.

תביעת מנוחה נכונה והתביעה שכנגד של העירייה

תמצית טענות מנוחה נכונה

מנוחה נכונה משרתת אינטרס ציבורי חיוני, עבור ציבור שאינו חפץ בקבורה דתית.

הסכם מנוחה נכונה עם העירייה הינו חוזה רשות, הכפוף לדואליות נורמטיבית וחלות עליו במקביל שתי מערכות דינים - דיני החוזים הרגילים וכללי המשפט המנהלי.

על פי הוראות סעיפים 13 ו-26(ה) להסכם מנוחה נכונה, העירייה התחייבה לפעול להקצאת שטחי קבורה נוספים, בהתאם לדרישת מנוחה נכונה מעת לעת ובהתאם לצרכי הקבורה, תוך שמירה על רצף טריטוריאלי בבית הקברות מדרום לצפון.

בפועל, העירייה מפרה מזה שנים, את סעיפים 13 ו-26(ה) להסכם מנוחה נכונה, בהתעלמותה מדרישות מנוחה נכונה ומהסכמות הצדדים להקצאות נוספות של קרקע לצורכי קבורה אזרחית ותוך סטייה מחובתה לחלוקה שוויונית של שטחי הקבורה בין העמותה לבין חברה קדישא.

בכך, מופלית מנוחה נכונה לרעה ונמנעת ממנה בפועל אפשרות לפיתוח חלקת הקבורה האזרחית.

הן על פי לשון ההסכם והן על פי מהותו ומטרתו, היקף השטחים הנדרש להקצאה לצורכי קבורה צריך להיקבע על ידי מנוחה נכונה, בהתאם לצרכיה וראייתה, ולא ע"י העירייה. זאת, אף בהתחשב בכך שמנוחה נכונה הינה מי שנושאת בתשלום פיצויי ההפקעה.

בנוסף על הוראות הסכם מנוחה נכונה, הצדדים אף הגיעו לטענת מנוחה נכונה להסכמה מחייבת נוספת, במסגרת ישיבה שהתקיימה בנושא, כי העירייה תפקיע שטח נוסף של כ-22 דונם, אשר יתחלק באופן שווה בין מנוחה נכונה לחברה קדישא לצורכי קבורה.

ואולם, לאחר שהושג סיכום כאמור נסוגה העירייה, שלא כדין, מסיכום זה ומסרה למנוחה נכונה הצעה חדשה, המצמצמת באופן משמעותי את היקף השטח הנוסף אשר יוקצה לה - ל-3.5 דונם בלבד. הצעה חדשה זו, הנגועה בהפליה בוטה לרעה של מנוחה נכונה לעומת חברה קדישא, משקפת יחס הקצאה של 1:4 לטובת חברה קדישא, אשר אינו עולה בקנה אחד עם הסכם מנוחה נכונה ועם הסיכום הנ"ל ואף אינו תואם את צורכי הקבורה האזרחית בפועל.

השטח השני אשר הוקצה למנוחה נכונה בפועל, במסגרתו של הליך זה ובהתאם להחלטת כב' השופט ארנון משנת 2017 (כ- 3.8 דונם), הינו שטח בעייתי לתפעול מיטבי לצורכי קבורה, נוכח גבולות ארוכים וצרים של החלקה הנוספת שהוקצתה ובהתחשב בקיומן של באר מים ומגבלות נוספות במתחם שטח זה.

הקצאת שטח נוסף זה רחוקה מליתן מענה מספק לצורכי הקבורה האזרחית בשנים הקרובות ותספיק, לכל היותר, לקבורה במשך כשנה וחצי נוספות בלבד מעת ההקצאה.

באשר לתביעה שכנגד, הרי שעד להליך המשפטי העירייה לא טענה להפרת הסכם כלשהי מצד מנוחה נכונה.

דרישת העירייה לקבלת כתובות הנפטרים (כ-4 חודשים לאחר שכבר החליטה כי יחס ההקצאה יהיה 1:4) נועדה להכשיר, בדיעבד, ובניגוד להסכם בין הצדדים ולצרכים הקיימים בפועל, את אותו יחס הקצאה ראשוני של 1:4 לטובת חברה קדישא.

טענת העירייה לפיה על מנוחה נכונה להימנע מקבורת נפטרים שאינם תושבי כפר סבא, וניסיונה לתרץ את אופן הקצאה הבלתי שוויוני בהסתמך על טענה זו, הינה חסרת כל בסיס, שהרי הדין מתיר קבורה אזרחית בכל בית עלמין בהתאם לרצון הנפטר ומשפחתו.

בנוסף על הוראות הדין, הרי שאף סעיפים 6 ו-21 להסכם מנוחה נכונה מעניקים למנוחה נכונה את הזכות לנהוג בשטח שיוקצה לה מנהג בעלים עבור הציבור הרחב ולאו דווקא עבור תושבי העיר כפר סבא.

הבנת הצדדים והסכמתם בנושא זה נלמדת אף מהחלטות מועצת העירייה עצמה, מהן עולה, כי העירייה ידעה על קבורת נפטרים שאינם תושבי כפר סבא והסכימה עם מצב דברים זה.

טענות העירייה בנוגע לשיווק נץ מצד מנוחה נכונה דווקא לתושבים שאינם תושבי כפר סבא, משיקולים כלכליים, הינן טענות בעלמא שלא בוססו בראיות.

מכל מקום, גם חברה קדישא קברה נפטרים שאינם תושבי כפר סבא, אך העירייה לא נקטה צעד כלשהו נגדה בשל כך.

בניגוד לטענות העירייה וחברה קדישא, בנוגע לקבורה מרווחת מדי בחלקה האזרחית, הרי שבפועל הצפיפות בחלקה האזרחית גבוהה מצפיפות הקבורה בחלקה האורתודוקסית.

התשלום עבור פיתוח בית העלמין לא מומן ולא סובסד על ידי העירייה, ומשכך, אף מטעם זה, אין לעירייה זכות כיום להכתיב מי ייקבר בחלקה האזרחית.

טענת העירייה על השקעת מיליוני שקלים על ידה בחלקה האזרחית, הינה טענה בעלמא אשר לא גובתה בראיות ואינה נכונה.

היעדר מימון על ידי המשרד לשירותי דת ועל ידי העירייה, מחייב מקורות מימון אחרים, מכוח כספים שניתן לגבות על פי דין, ביניהם מכירת חלקות קבר למי שאינו תושב המקום על ידי העמותה.

שינוי שם העמותה (מ"מנוחה נכונה כפר סבא" ל"מנוחה נכונה לכולם") אינו נובע ממניעים ואינטרסים פסולים כלשהם, אלא נועד לשקף את כלל פעולות העמותה, הפועלת לקידום הקבורה האזרחית בישראל בכלל.

מנוחה נכונה פנתה לעירייה בעניין בניית מבני השירות והגישה תכניות פיתוח ובקשה להיתר בניה. ואולם, בעקבות מחדלי העירייה, וביניהם גניזת הבקשה ללא יידוע מנוחה נכונה בעניין, נגרמה סחבת בטיפול בבקשתה, תוך שהועדה המקומית הפרה את התחייבותה על פי הסכם מנוחה נכונה לסייע למנוחה נכונה בכל הקשור בהוצאת היתרי בניה.

לא ברורה תכליתה של טענת העירייה כי בקשת ההיתר שהוגשה נוגעת לשטח שכלל לא הוקצה למנוחה נכונה, שהרי ממילא המבנים האמורים צריכים להיבנות באזורים המיועדים לפי התב"ע לאזורי שירות (ולא לאזורי הקבורה) ואלה גם יישארו בבעלות העירייה. עדי העירייה עצמם העידו כי לפחות חלק מהבקשות להיתר הוגשו ע"י העירייה עצמה, ונגנזו עקב חוסר טיפול מצד העירייה, בבקשות שהיא עצמה הגישה.

הועדה המקומית מפלה לרעה את מנוחה נכונה, בדרכים נוספות, בין היתר, בהגשת כתב אישום כנגדה בטענה לעבירות תכנון ובניה, תוך התעלמות מודעת ומכוונת מעבירות התכנון והבניה שביצעה לכאורה חברה קדישא.

מנוחה נכונה הקימה בחלקת הקבורה האזרחית את גוש א' (שטח ההקצאה הראשונה בגודל 2 דונם) בגבולות שסומנו על ידי העירייה. גבולות אלו תואמים את ההקצאה של גוש א'.

בנוגע לפלישה הנטענת בגוש ב' (שטח ההקצאה השנייה – כ- 3.8 דונם), הרי שמדובר בטענה חסרת בסיס. השטח שסומן במדידת גוש ב' כלל באר מים וצנרת מים, באופן שפגע ברצף הטריטוריאלי, לכן, הוסכם בין הצדדים, כי שטח באר המים ייגרע מחלקו התחתון של שטח גוש ב', ובמקומו יתווסף חלק זהה בגודלו בחלק העליון של שטח גוש ב'. משכך, אין מדובר בפלישה אסורה אף ביחס לגוש ב'.

יש לדחות אף את טענות העירייה לפלישה, באשר הסכם מנוחה נכונה לא הוגבל מעולם לשטחה של ההקצאה הראשונה (2 דונם) וכל השטח המוחזק על ידי מנוחה נכונה בפועל כיום, נמסר לה על ידי העירייה, כאשר גבולות השטח סומנו על ידי מודד מטעם מנוחה נכונה.

בהסכם מנוחה נכונה לא נכללת קביעה לפיה יש צורך באישור מחודש של שר הפנים על כל אחת ואחת מההקצאות. המכתב עליו מסתמכת העירייה (אשר נזכר לעיל בפרק הרקע העובדתי) הינו מכתב מטעם עוזר ליועץ משפטי במשרד הפנים והוא קדם במספר חודשים לאישור הסופי של שר הפנים אשר ניתן בנוגע לשטח כולו. אף בהתאם לסעיפים 188(ב1) ו-232א' לפקודת העיריות [נוסח חדש] לא חלה על רשות איתנה, דוגמת עירית כפר סבא, חובה לקבל אישור שר הפנים על עסקאות מקרקעין. מכל מקום, אישור שר הפנים אשר ניתן למנוחה נכונה ולחברה קדישא – זהה בנוסחו.

אף טענת העירייה לפיה מינוי חשב מלווה לעמותה ע"י רשם העמותות מהווה כשלעצמו הפרה יסודית של ההסכם, הינה טענה משוללת יסוד. מינוי החשב נועד לבקר את עמותת מנוחה נכונה ולהבטיח כי היא פועלת כראוי ואינו יורד לשורש קיומה או פעילותה. זאת, מה גם שלחברה קדישא מונה גם כן בעבר חשב מלווה והדבר לא הוביל לטענת הפרה מצד העירייה.

בהתייחס לטענה לפיה מנוחה נכונה הפרה את הסכם מנוחה נכונה גם בכך שהעבירה – ללא הסכמת העירייה – מזכויותיה לחברת כנפי שרת בע"מ (להלן: "כנפי שרת"), הרי שאין עסקינן בהעברה או הסבה של ההסכם או חלק ממנו אלא אך הזמנת שירותי ייעוץ ותפעול מכנפי שרת, תוך שימור כל סמכויות הניהול בידי מנוחה נכונה אשר המשיכה לנהל ולהפעיל את בית העלמין, מה גם שמזה תקופה ארוכה כנפי שרת אינה מספקת עוד שירותים למנוחה נכונה.

טענות חברה קדישא בדבר הפרת הסכם מנוחה נכונה ע"י מנוחה נכונה – מוכחשות, וממילא אין חברה קדישא יכולה להתערב בחוזה שהיא עצמה אינה צד לו, ולטעון טענות בשם העירייה ועבורה. טענת חברה קדישא כי היא אשר יזמה את התב"ע לא הוכחה ואינה מסייעת לה, שהרי ייזום התב"ע לא מעניק ליוזם קניין בקרקע ולא מאפשר לו שלילת זכויות מאחרים, וממילא התב"ע מתירה במפורש הקמת בית עלמין אשר ישרת גם את הקבורה האזרחית.

סעדים עיקריים הנתבעים בתביעת מנוחה נכונה - מתן צו עשה להפקעת מקרקעין לצורכי קבורה אזרחית, בהתאם למפתח שוויוני להקצאת השטחים בין מנוחה נכונה לחברה קדישא ובהתייחס למתחם הקרקע הנדון כולו.

תמצית טענות העירייה

בית העלמין הוא עירוני מקומי, אשר נועד לשרת בראש ובראשונה את תושבי העיר כפר סבא. המקרקעין הם משאב עירוני והעירייה סוברנית להחליט מה ייעשה בהם.

העירייה והועדה המקומית קשורות בהסכמים עם מנוחה נכונה ועם חברה קדישא, המחייבים את הצדדים ומגבילה את זכויותיהם, לצד הוראות הדין.

מנוחה נכונה מנסה לשנות את הסטטוס קוו שהושג בעבר במסגרת הסכם מנוחה נכונה והסכם חברה קדישא, אשר הוא זה שאושר על ידי שר הפנים, בנוגע ליחסי הקצאת הקרקע בין קבורה אזרחית לבין קבורה אורתודוקסית.

הפרשנות המגמתית והגורפת שניתנה להסכמים, הן בתביעת מנוחה נכונה והן בתביעת חברה קדישא, נוגדת את הוראות ההסכמים והוראות משרד הפנים. שני גופים אלו הם שחוטאים בפרשנותם המגמתית לתפקידם ומעמדם כגופים דו מהותיים.

לשון הסכם מנוחה נכונה, בפרט סעיף 3 בהסכם, מלמדת כי כוונת הצדדים הייתה לאפשר פתיחת בית עלמין מקומי לקבורה אזרחית, אשר יועד בראש ובראשונה ליתן מענה לתושבי העיר כפר סבא המעוניינים בקבורה אזרחית, בהתאם לצרכים ולשלבים הקבועים בתב"ע ובכפוף למילוי התחייבויות מנוחה נכונה.

לשון ההסכם עם מנוחה נכונה אינה כוללת התחייבות כלשהי מצד העירייה להקצאה שוויונית בין שני גופי הקבורה. פרשנות מנוחה נכונה את הוראות ההסכם בעניין זה הינה מגמתית ושגויה.

העירייה רשאית לפעול במקרקעין כבכל קרקע מופקעת בהתאם לחוק התכנון והבניה, ללא קבלת תכתיבים ממנוחה נכונה או מחברה קדישא, אלא מתוך שיקול דעת מקצועי המופעל לטובת תושבי העיר כפר סבא.

התב"ע, אשר העירייה החלה ליזום כבר בשנות התשעים, היא הבסיס המשפטי לתכנונו של בית העלמין, ובמסגרתה נקבע כי שלביות הביצוע תקבע בהתאם לצורכי הקבורה של תושבי העיר. הסכם חברה קדישא והסכם מנוחה נכונה הושתתו על בסיס משפטי זה (תב"ע לתכנון והקמת בית עלמין מקומי), בשונה מבית עלמין אזרחי חלופי כהגדרתו בסעיף 1 לתקנות הזכות לקבורה אזרחית חלופית (רישוי תאגידים לענייני קבורה וקביעת נהלי קבורה), התשנ"ט-1998.

אין יסוד כלשהו לטענת האפליה לרעה שבפי מנוחה נכונה בהשוואה ליחס העירייה לחברה קדישא. העירייה הגישה אף כנגד חברה קדישא תביעה בעניין חובות כספיים, דרשה ממנה להגיש בקשה עדכנית להיתר (נ/11) ואף נקטה כנגדה הליכי אכיפה פליליים. מעבר לכך, קיים שוני רלבנטי בדרך התנהלותה של מנוחה נכונה בהשוואה לזו של חברה קדישא וקיים שוני בין הפרותיהן את ההסכמים עם העירייה. אף בהיבט המהותי אין בסיס לטיעון בדבר אפליה, באשר רשות מקומית צריכה לפעול בראש ובראשונה לטובת תושביה על יסוד שיקולים רלבנטיים וענייניים.

שיקול הדעת שהפעילה העירייה בנוגע ליחס הקצאת השטחים בין קבורה אורתודוקסית לקבורה אזרחית, הושתת על העדפת ציבור תושבי העיר כפר סבא את הקבורה האורתודוקסית. נוכח העדפה מובהקת זו, נדרשת ממילא הקצאה משמעותית יותר של שטחי קבורה לחברה קדישא ובהתאם לכך נכרתו ההסכמים המקוריים והתקבלו החלטות העירייה השונות בנושא. מנוחה נכונה לא הצליחה לסתור טענה זו, גם לאחר שהגישה בסופו של דבר את נתוני הקבורה בפועל מטעמה, בהתאם להחלטת בית המשפט.

בהתאם להוראות הדין (תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו –1976 והחלטת ממשלה מיום 21.5.2002), יש להקצות רק 10% משטחי הקבורה בבית העלמין לקבורה אזרחית. במקרה דנן, העירייה הקצתה למנוחה נכונה שטח כפול בהקצאה הראשונה (מתוך הקצאה של 10 דונם לבית העלמין, 2 דונם הוקצו למנוחה נכונה). על כן, לא רק שהעירייה לא הפלתה לרעה את מנוחה נכונה בהקצאת השטחים, אלא שהיא אף היטיבה את מצבה ביחס למצב החוקי המחייב בישראל.

מנוחה נכונה מפירה באופן נמשך את הוראות ההסכם עמה והפרותיה אלו מקנות לעירייה זכות לביטול ההסכם: מתן שירותי קבורה גם למי שאינו תושב כפר סבא; אי מתן עדיפות לתושבי כפר סבא ומכירתם של שטחי קבורה למי שאינם תושבים בעלויות ניכרות; הקבורה עצמה הינה מרווחת ובזבזנית; קיימת בפועל פלישה של העמותה לשטחים שלא הוקצו לה מעולם; לא שולמו על ידי מנוחה נכונה פיצויי ההפקעה החלים עליה, לבעלי הקרקעות המופקעות; ניהול בית הקברות בפועל הועבר על ידי מנוחה נכונה לגוף פרטי.

הסעד העיקרי המבוקש ע"י העירייה בתביעה שכנגד – ביטול הסכם מנוחה נכונה וסילוק ידה מבית העלמין.

תמצית טענות חברה קדישא

חברה קדישא מסכימה עם רוב טענות העירייה ככל שהן נוגעות למנוחה נכונה, וכן מוסיפה את הטענות להלן.

עקב הצורך בשטחי קבורה נוספים, חברה קדישא היא שיזמה את התב"ע ואת הקמת בית העלמין בשטח בבעלות רשות מקרקעי ישראל אשר שטחו כ-150 דונם.

בתהליך אישור התב"ע, חברה קדישא קיימה פגישות עם רשות מקרקעי ישראל לצורך קבלת הסכמתם לתב"ע ולהפקעת שטחי בית העלמין. לחילופין הוסכם כי רשות מקרקעי ישראל (מחוז מרכז) תביא את העניין לאישור ההנהלה למטרת הפקעה באופן ישיר לעירייה או לחברה קדישא.

באשר לשטח הקבורה שהוקצה למנוחה נכונה לפי התב"ע - על פי הוראות התב"ע, 94 דונמים מיועדים לשטחי קבורה הניתנים להחכרה, הן למנוחה נכונה והן לחברה קדישא, ויתרת שטחי הקרקע מיועד לצרכי ציבור. הוראות התב"ע ונספח הבינוי המצורף לה תוחמות את שטח מנוחה נכונה למלבן קרקע בפינה המערבית של שטח בית העלמין, בשטח של 25 מ' X 80 מ'. כלומר, שטח ההקצאה הכולל למנוחה נכונה הינו 2 דונם בלבד. כל הקצאה נוספת המבוקשת על ידי מנוחה נכונה טעונה אישור של שר הפנים.

בפועל, בשל התארכות המשא ומתן עד למועד החתימה על הסכם חברה קדישא ובשל הצורך הדחוף במתן שירותי קבורה, העירייה החלה בעצמה בביצוע עבודות פיתוח ובקבורה בשטח בית העלמין והורתה לחברה קדישא לקבור במתחמי הקבורה אשר חלק מהם היה מיועד למנוחה נכונה. לכן, העירייה שינתה, בהסכמת מנוחה נכונה, את מיקום השטח המוקצה למנוחה נכונה מהחלק המערבי לחלק המזרחי של בית העלמין, כאשר השטח זהה בגודלו לשטח הנ"ל, הקבוע בתב"ע.

הסכם מנוחה נכונה והסכם חברה קדישא, התואמים את הוראות התב"ע, קובעים כי הקצאת הקרקעות תעשה בשלבים בהתאם לצרכי הקבורה של תושבי העיר כפר סבא, תוך מתן אפשרות להמשך השימוש החקלאי בשטחים הבלתי מנוצלים, עד להקצאתם לצורכי קבורה.

לנוכח חוסר יכולת לחזות את קצב התמותה העירוני, לא הוגדרו מועדים פרטניים לביצוע ההפקעות הנוספות.

עקב נוסחו העמום של סעיף 13 להסכם מנוחה נכונה, הוא טעון פרשנות, על יסוד כוונת הצדדים הנלמדת ממספר אינדיקציות. מהפרוטוקולים של החלטות המועצה מיום 5.9.2012 ומיום 22.6.2013, עולה כי הובהר למנכ"ל מנוחה נכונה כי שטח בית העלמין מיועד לתושבי כפר סבא. בית העלמין בכפר סבא מעולם לא הוכרז כבית עלמין אזורי ועל כן, לא ניתן לקבור בו נפטרים שאינם תושבי כפר סבא בבית העלמין.

היה ברור לצדדים בעת החתימה על ההסכם כי הקצאת שטח בבית העלמין בהתאם לתב"ע כס/444 עבור קבורה אזרחית מהווה פתרון זמני בלבד, מוגבל בהיקפו ל-2 דונם בלבד, כאשר פתרון קבע יינתן בהמשך הדרך בדמות הקמתו של בית עלמין אחר, בהתאם לתב"ע שד/160, הכולל חלקת קבורה בשטח של כ- 15 דונם לצורכי קבורה אזרחית.

אין יסוד לטענת מנוחה נכונה בדבר זכותה להקצאת שוויונית של שטחים לצורכי קבורה. לא קיים כל הסכם התומך בטענה זו ואף הצרכים בפועל שונים באופן מהותי, כאשר הביקוש לקבורה אורתודוקסית גדול יותר באופן משמעותי.

חברה קדישא מבצעת את הקבורה בצפיפות גבוהה יותר ביחס לביצוע הקבורה על ידי מנוחה נכונה: חברה קדישא מבצעת קבורה של 350 קברים בדונם ואילו מנוחה נכונה מבצעת קבורה של 150 קברים בלבד בדונם.

לא בכדי נמנעה מנוחה נכונה מלהעביר את נתוני כתובות הנקברים מטעמה, ועשתה זאת רק ביום 20.9.2018 לאחר החלטת בית משפט בעניין, וזאת על אף פניות חוזרות ונשנות של הצדדים בטרם קבלת ההחלטה בעניין.

אין יסוד לטענת האפליה מצד מנוחה נכונה. מקור הזכויות הינו חוזי ולא מנהלי ואף לא הוכחה כל אפליה בפועל אלא הבחנה בין העמותות על יסוד צורכי קבורה שונים.

תביעת חברה קדישא

תמצית טענות חברה קדישא

חברה קדישא השקיעה בבית העלמין ופיתוחו סך הקרוב למיליון שקלים, אשר טרם הוחזר לה ע"י העירייה.

סעיף 2 להסכם חברה קדישא קובע את התחייבות העירייה להפקיע מקרקעין בהתאם לתב"ע כס/444 עבור חברה קדישא בשלבים ובחלקים שונים, ובהתאם להודעת חברה קדישא מעת לעת. סעיף 3 להסכם חברה קדישא קובע כי ירשמו על שם חברה קדישא זכויות חכירה לדורות לגבי שטח המקרקעין שהופקעו וכן תועבר לידי חברה קדישא הזכות להחזיק ולהשתמש במתחמים 1 ו-2 של בית העלמין. התחייבות זו עולה באופן ברור מלשון ההסכם, מאומד דעת הצדדים, מנסיבות ההתקשרות של הצדדים ומהתכלית הסובייקטיבית של ההסכמים.

כוונת הצדדים בהסכם חברה קדישא הייתה להקצאת מלוא יתרת השטח בבית העלמין לחברה קדישא.

עד מועד פרסום הודעת ההפקדה ועד לשלב אישור התב"ע על ידי שר הפנים, לא עלה נושא הקצאת קרקע חלופית אזרחית למנוחה נכונה.

התערבות זו של שר הפנים נעשתה תוך חריגה מסמכותו, שכן סעיף 109 לחוק התכנון והבניה, מאפשר התערבות השר בעניינים תכנוניים בלבד. על כן, יש ליתן פירוש מצמצם להוראות תב"ע כס/444 בכל הנוגע להקצאת קרקע למנוחה נכונה.

העירייה הפרה את הסכם חברה קדישא באי הקצאת שטחי קבורה נוספים למרות שחברה קדישא זכאית לקבל את כל השטח למעט 2 הדונם שהוקצו בעבר למנוחה נכונה ובדרישתה מחברה קדישא לנהל משא ומתן עם בעלי הזכויות בקרקע. הקצאות נוספות למנוחה נכונה באות על חשבון חברה קדישא ומהוות הפרת ההסכם עמה.

שינוי ייעוד הקבורה מקבורה אורתודוקסית לקבורה אזרחית בהקצאת שטחים נוספים כלשהם למנוחה נכונה מהווה שינויי מהותי ביותר באופי ומגמת התכנון אשר אינו בסמכות העירייה והועדה המקומית.

מנוחה נכונה בהתנהלותה מול העירייה ביצעה עוולה נזיקית של גרם הפרת חוזה של העירייה מול חברה קדישא. התנהלותה אף מנוגדת להוראות הדין בעניין איסור עשיית עושר ולא במשפט.

סעדים נתבעים - סעד של אכיפת הסכם חברה קדישא ובכלל זה הקצאת קרקעות לחברה קדישא בהתאם להסכם חברה קדישא; כן נתבעו מספר סעדים הצהרתיים הנוגעים לטענת חברה קדישא כי מנוחה נכונה אינה זכאית לכל הקצאת קרקע נוספת בבית העלמין; לחילופין, נתבע סעד של אכיפת חוזה באופן המחייב הקצאה של 90% משטח מקרקעי בית העלמין לחברה קדישא.

תמצית טענות העירייה

העירייה לא הפרה את הסכם חברה קדישא, אלא ניסתה לאורך השנים לקרב בין מנוחה נכונה לחברה קדישא ולהגיע למתווה מוסכם לעניין הקצאת שטחים לחלקות הקבורה באופן אשר ישרת את טובת ציבור תושבי העיר כפר סבא; כך, לאורך ניהול ההליך המשפטי העירייה אף נתנה הסכמתה להצעות הפשרה הדיוניות שהציע בית המשפט.

חברה קדישא נתנה הסכמתה מכללא להקצאת שטחים למנוחה נכונה. הסכמה מכללא זו נגזרת מכך שחברה קדישא ליוותה את ההליכים להקצאת קרקע למנוחה נכונה וכן נגזרת מההתייחסות הישירה להקצאת השטחים למנוחה נכונה בסעיפים 14 ו-26 להסכם חברה קדישא.

מלוא יתרת הקרקע הנדונה אינה מיועדת להקצאה לטובת חברה קדישא בלבד. לא הייתה מעולם כל כוונה להקצות את כל יתרת המקרקעין במתחם הנדון במלואה למי מעמותות הקבורה. אף החלטת הביניים של בית המשפט בתביעת ההפקעה לקבורה אזרחית, בנוגע להקצאת שטח בגודל 3.801 דונם למנוחה נכונה, לא קבעה הקצאה של יתרת הקרקע למי מהעמותות באותו המועד.

בהתאם להוראות התב"ע ובהתאם להוראות ההסכמים, ההקצאה נעשית בשלבים, לשיעורין, בהתאם לצרכי הקבורה המוכחים ובהתאם לשיקול דעת העירייה הפועלת לטובת תושביה, ללא כל משוא פנים או אפליה.

גם בסיכומי הדיונים במנהל מקרקעי ישראל (כיום – רשות מקרקעי ישראל) צוינה התחייבות העירייה להקצאת 10% משטחי בית העלמין למנוחה נכונה, במתווה שאיננו זמני אלא קבוע.

כתב השיפוי, עליו חתומות שתי העמותות, לא מייחס בלעדיות במקרקעין לחברה קדישא.

התב"ע עצמה גם היא אינה כוללת הגדרת שטח ספציפי לחברה קדישא או למנוחה נכונה. מתחם הקרקע בשטח של כ-2 דונם הנכלל בנספח הבינוי של התב"ע, מתייחס לשלב ההקצאה הראשון בלבד ואינו ממצה. מכאן, שאין יסוד לטענה, כי העירייה אינה מוסמכת לאשר הקצאת שטחים נוספים כלשהם גם למנוחה נכונה.

חברה קדישא חייבת לעירייה סך של למעלה מ-6 מיליון שקלים, לכן לא ברורה טענת חברה קדישא לפיה לא הוחזר לה סכום הקרוב למיליון שקלים.

חברה קדישא לא עמדה בהתחייבותה לשלם פיצויי הפקעה במקביל לדרישתה להקצאת שטח נוסף, לבצע פיתוח והקמת מתחמי קבורה בצמוד לקצב קבלת החזקה במקרקעין ובכפוף להוראות התב"ע.
בניגוד לטענות חברה קדישא, לא הובא לעיון העירייה אישור עקרוני כלשהו מבעלי הזכויות במקרקעין על ידי שתי העמותות. הדרישה עצמה מחברה קדישא לנהל הליך משא ומתן עם בעלי הקרקע אינה דרישה חריגה. לאורך הליך ההתקשרות הובהר לשתי העמותות כי הן ינהלו משא ומתן עם בעלי הקרקע, ועניין זה אף נזכר במפורש בהסכמים עימן.

באשר לסעד הנתבע לצו עשה להקצאת שטחי קבורה נוספים, הרי שבטרם חברה קדישא תהא זכאית להקצאה כאמור, עליה לקיים את התחייבויותיה, וביניהם לשלם את כל התשלומים החלים עליה לפי ההסכם ולפי כל דין, להשיב לעירייה עלויות אשר הוציאה עבורה בעת ביצוע עבודות בית העלמין וכן לבנות מתקני לוואי לבית העלמין.

תמצית טענות מנוחה נכונה

העירייה מפלה את חברה קדישא לטובה, באופן שבו חברה קדישא מקבלת שטח גדול משמעותית משטח מנוחה נכונה, אך גם בכך אין חברה קדישא מסתפקת, והיא מעוניינת לקבל את כל שטח בית העלמין כדי להיות גוף הקבורה היחיד בעיר כפר סבא, באופן שלא משאיר ולו חלק מצומצם בשטחו למנוחה נכונה לצורכי קבורה אזרחית.

ייזום התב"ע, כשלעצמו, אין בו כדי להעניק ליוזם, דהיינו לחברה קדישא, זכויות קנייניות כלשהן במקרקעין.

התב"ע עצמה אינה מעניקה לחברה קדישא זכויות בלעדיות אלא נהפוך הוא, הקביעה הנכללת בה הינה כי "בית העלמין ישרת את הקבורה האורתודוקסית ואת הקבורה האזרחית..".

הסכם חברה קדישא עצמו מחייב את חברה קדישא לחלק את השימוש בקרקע עם מנוחה נכונה.

הטענה כי שר הפנים חרג מסמכותו בכך שהוסיף לתב"ע הוראה הקובעת הקצאת קרקע לחלקה אזרחית, היא טענה תמוהה, ומכל מקום לא ברור מדוע במשך שנים רבות לא הגישה חברה קדישא עתירה לבג"ץ בעניין ואין מקום להידרש לטענה זו כעת.

דיון והכרעה

מסגרת הדיון

המחלוקות המרכזיות בהליך מאוחד זה, אשר עיקריהן הוצגו לעיל, נוגעות, בעיקרן ובראש וראשונה, ליחסים החוזיים בין הצדדים. משכך, ההסכמים שכרתו מנוחה נכונה וחברה קדישא עם עיריית כפר-סבא והועדה המקומית לתכנון ולבניה כפר-סבא, הם שניצבים בלב הדיון וההכרעה ומהווים את נקודת המוצא והסיום להכרעה במחלוקות אלו במסגרת פסק הדין. עם זאת, וכמבואר להלן, הואיל ונוסחם של הסכמים אלו אינו נותן מענה חד משמעי ביחס לכלל המחלוקות שעל הפרק, קם הצורך להסתייע בכלים פרשניים מקובלים על יסוד תמונת השתלשלות העניינים והראיות הכוללת אשר הוצגה בהליך מאוחד זה, על מנת לחלץ, בכלים המשפטיים הרלבנטיים, את המסקנות הנדרשות בנוגע למסגרת היחסים המחייבת בין הצדדים.

הקריטריון המרכזי להקצאת שטחים נוספים - צורכי הקבורה

כאמור לעיל, שני בתי העלמין, האורתודוקסי והאזרחי, מצויים בסמיכות זה לזה ומהווים יחדיו את בית העלמין פרדס חיים בכפר סבא. השטחים אשר הוקצו על ידי העירייה לשתי העמותות לצורך הקמה והפעלה של שני בתי העלמין הופקעו מתוך מתחם מקרקעין אשר שטחו הכולל הינו כ- 150 דונם של קרקע חקלאית. הפקעת השטחים והקצאתם לצורך בתי העלמין וכן תכניות הבינוי בהם, נעשו מכוח ובהתאם לתב"ע כס/444 משנת 2003 והתיקון לה בתב"ע כס/444/א משנת 2007. בשנת 2008 נכרת הסכם חברה קדישא עם העירייה ובשנת 2009 הסכם מנוחה נכונה עם העירייה, העוסקים שניהם בהקצאת קרקעות לצורכי קבורה בבית העלמין (בחלקה האורתודוקסית ובחלקה האזרחית). זוהי המסגרת המחייבת ונקודת המוצא לדיון והכרעה במחלוקות בין הצדדים.

שלב ההקצאה הראשון - כאמור לעיל, בשנת 2008 בוצעה הקצאה ראשונה של שטחים בהיקף של כ - 8 דונם לחברה קדישא לצורכי קבורה אורתודוקסית (ר' סיכום ישיבה מיום 30.12.2008 בעניין יישום הסכם מנוחה נכונה - נספח 4 לתביעת העירייה). כאמור, מדובר בהקצאה אשר בחלקה הייתה רטרואקטיבית, היות ובפועל חברה קדישא החלה להעניק שירותי קבורה במתחם זה כבר בתקופה שקדמה להסכם בינה לבין העירייה.
כשלושה חודשים לאחר מכן - בחודש מרץ 2009, במסגרת הסכם מנוחה נכונה, בוצעה הקצאה ראשונה של שטחי קבורה אף לצורכי קבורה אזרחית, וזאת בהיקף של כ- 2 דונם (ר' הגדרת "מתחם מנוחה נכונה" בפרק ההגדרות בהסכם, שטר השכירות נספח ו' להסכם ותשריט החלקה בנספח ז' להסכם).
יוזכר, כי באותה עת, שאר השטחים במתחם המקרקעין טרם הופקעו מבעלי הזכויות.

כלומר, כבר בשלב ההקצאה הראשון בוצעה הקצאה דיפרנציאלית של שטחי הקבורה לשתי העמותות, ביחס של 1:4 לטובת חברה קדישא, בהתאם לצורכי הקבורה המוערכים דאז.

עם זאת, הן בתקנון התב"ע והן בהסכם חברה קדישא והסכם מנוחה נכונה קיימת התייחסות צופה פני עתיד, להתקדמות וגידול צפויים בצורכי הקבורה לאורך השנים ולאפשרות כי בהמשך הדרך יתעורר צורך במתן מענה מתאים לצרכים אלו, בדרך של הקצאת שטחי קבורה נוספים למי מהעמותות הזקוקה להם ובהיקף הנדרש על פי צורכי הקבורה המתעדכנים.

בתב"ע ובהסכמים בין הצדדים אף נקבעו מנגנוני פעולה נדרשים במצב דברים זה, אשר בעיקרם כוללים את הצגת הצורך על ידי חברה קדישא או מנוחה נכונה, כל אחת בעניינה, בדרך של פניה מתאימה לעירייה, והמשך טיפול על ידי העירייה והועדה המקומית לשם הפקעת שטחים נוספים במתחם המקרקעין והעמדתם המדורגת לרשות העמותות, בהתאם ובכפוף לאפשרויות בעניין זה הקבועות בתב"ע.

ההוראות הרלבנטיות המרכזיות בנושא זה, הכלולות בתקנון התב"ע ובשני ההסכמים, הינן כדלקמן:

בסעיף 18ב' לתקנון התב"ע נזכרת האפשרות להפקעה חוזרת ונוספת של שטחים במתחם המקרקעין, תוך קביעת קשר בין אפשרות הפקעה זו לבין צורכי הקבורה המשתנים והקניית שיקול דעת לוועדה המקומית בעניין זה:

"הוועדה המקומית לתכנון ולבניה כפר סבא רשאית על פי שיקול דעתה להפקיע את המקרקעין בשלבים ובחלקים שונים על פי התקדמות צרכי הקבורה."

אף ב"הואיל" השישי בפתח שני ההסכמים נזכר הקשר הנ"ל אשר נקבע כבר בתב"ע, בין היקף הפקעת השטחים לבין צרכי הקבורה המשתנים, וכן נזכר שיקול דעתה של הוועדה המקומית בעניין זה:

"והואיל והתב"ע קובעת כי הועדה מקומית כפר סבא רשאית על פי שיקול דעתה להפקיע את המקרקעין בשלבים ובחלקים שונים על פי התקדמות צרכי הקבורה."

בסעיף R להסכם חברה קדישא נזכר גם כן ביצוע מדורג של הקצאת השטחים וכן מובהר הקשר והכפיפות לתב"ע ולמטרותיה בעניין זה:

"זכויות החכירה שיועברו על ידי העירייה לחברה קדישא במקרקעין הכלולים בשטח "בית הקברות" באופן יחסי ועל פי שלבי מסירת מתחמי הקבורה, לאחר הפקעתם בהתאם לתב"ע, הכוללים את הזכות להחזיק ולהשתמש במקרקעין בהתאם למטרות התב"ע לתקופה של 99 שנים. "

בסעיף 2 להסכם חברה קדישא נזכרת גם כן ההקצאה המדורגת:
"ה"ועדה המקומית" מתחייבת לפעול על פי הסמכויות המוקנות לה לפי הדין, ועל פי ה-תב"ע להפקיע את הזכויות בבית הקברות ו/או באזור הקבורה בשלבים ובחלקים שונים, וכפי שה"חברה קדישא" תודיע לה בכתב, מעת לעת והכל כפוף לשלבים הקבועים בתב"ע".
קשר זה בין צורכי הקבורה המשתנים והקצאת השטחים המדורגת על פי התב"ע קבוע אף בהסכם מנוחה נכונה.

בסעיף 13 להסכם מנוחה נכונה נקבע:
"הועדה המקומית מתחייבת לפעול על פי הסמכויות המוקנות לה על פי דין, ועל פי ה-תב"ע להפקיע את הזכויות בבית הקבורה ו/או באזור הקבורה בשלבים ובחלקים שונים, וכפי שמנוחה נכונה תודיע מעת לעת, ולפי הצרכים שיתגבשו לקבורה אזרחית בבית הקברות, והכל מעת לעת וכפוף לשלבים הקבועים בתב"ע, ובכיוון התקדמות הצמיחה של "מנוחה נכונה" מדרום לצפון, בצמוד לקצה המזרחי של בית העלמין".

בסעיף 23 להסכם מנוחה נכונה נקבע:
"מוסכם ומוצהר, כי "מנוחה נכונה" מקבלת על עצמה לחלק עם ה"חברה קדישא" או כל חב' קבורה אחרת, את השימוש והקבורה בבית העלמין לפי החלוקה למתחמי קבורה, בהתאם לחלוקה

המופיעה על גבי נספח ז', ובכפוף להסכם אשר נחתם עם "חברה קדישא", או כל חב' קבורה אחרת שתיכנס לשטח במידה שתכנס כזו. ידוע ל"מנוחה נכונה", כי החברה קדישא מבצעת קבורה בבית העלמין וקבלה על עצמה לבנות מתקנים ומבנים בבית העלמין וכן לבצע תכניות פיתוח של מתחמי/אזורי הקבורה. מנוחה נכונה מתחייבת להודיע לעירייה בדבר הצורך בתפיסת חזקה בחלקות נוספות, ההודעה תימסר לעירייה בכתב ומראש וזאת כאשר מתחם הקבורה שמוחזק ע"י מנוחה נכונה ומשמש לקבורה באותה העת יגיע לתפוסה של 50% לכל היותר."

המסקנה, הברורה לטעמי, הנלמדת מהקביעות לעיל במסגרת התב"ע וההסכמים עם כל אחת מהעמותות הינה, כי עצם הצגת דרישה לעירייה להקצאת שטחים נוספת, על ידי מנוחה נכונה או על ידי חברה קדישא, לא די בה, כשלעצמה, בכדי להקים זכאות מוחלטת, למי מהעמותות, להקצאת השטחים המבוקשת. אכן, הוראות ההסכמים מקנות לעמותות אפשרות לבצע פניה כאמור ולדרוש הקצאת שטחי קבורה נוספים, בהתאם לצורכי הקבורה המתפתחים והמתעדכנים, ובהסכמים אלו אף הוגדר מועד לביצוע פניה כאמור לעירייה (בשלב בו מתחם הקבורה המשמש לקבורה מגיע לכל היותר לתפוסה של 50% משטחי הקבורה). ואולם, כמובן שאין מדובר בדרישה חוזית טכנית באשר לעצם ביצוע הפניה, אשר די בה, כשלעצמה, בכדי להקים זכאות להקצאת השטחים. כן יש לקבל אישור כדין משר הפנים, כפי שנדרש והתקבל ביחס להקצאת השטחים הראשונית, ואין לראות באישור השר הראשוני שניתן משום אישור כללי הניתן מכאן ואילך ביחס לכל הקצאת שטחים נוספת.

משכך, קביעתי בעניין זה הינה, כי על העמותות לבסס בכל פניה או דרישה להקצאת שטחים נוספת למתחמי הקבורה המנוהלים על ידן, את הקשר בין צורכי הקבורה המעודכנים לבין היקף השטחים הנוספים המבוקשים. ביסוס כאמור יעשה באמצעות הצגת נתונים רלבנטיים מלאים לוועדה ולא די בטענות כלליות בנושא. משנעשתה פניה כאמור על ידי מי מהעמותות, על הוועדה המקומית לבחון ולהפעיל שיקול דעת, סביר וענייני, בעניין הפניה שהתקבלה אצלה, כאשר אף היא כפופה בהפעלת שיקול דעתה לאותה נוסחת קשר בין צורכי הקבורה המעודכנים המוצגים לפניה על ידי מי מהעמותות לבין היקף השטחים המבוקשים על ידי כל אחת מהעמותות.

האם קיימת מגבלת הקצאה של 2 דונם או 10% לבית הקברות האזרחי ?

מחלוקת נוספת בין הצדדים הינה, האם מתחם הקבורה של מנוחה נכונה הוגבל להיקף ההקצאה הראשונה (שני דונם), או שמא עומדת למנוחה נכונה אפשרות לקבלת הקצאות קרקע נוספות בחלקים נוספים ממתחם המקרקעין. במקביל, קיימת בין הצדדים מחלוקת בשאלה האם הסכם חברה קדישא מעניק לחברה קדישא זכות לקבלת הקצאת כל יתרת השטחים במתחם המקרקעין (למעט אותם שני דונם אשר הוקצו למנוחה נכונה מכוח ההסכם עמה ובמסגרת ההקצאה הראשונה).

כמבואר להלן, בהסכמים בין העירייה לכל אחת מהעמותות קיימת התייחסות לסוגיה זו.

בסעיף ב' - הוא סעיף ההגדרות בהסכם מנוחה נכונה - נכללת הגדרה של "מתחם מנוחה נכונה", הכוללת התייחסות לאפשרות של הקצאת שטחים עתידית נוספת, מעבר ל- 2 ד', כדלקמן:

"חלק מבית הקברות המיועד לקבורה אזרחית בגוש 7534, חלקה 36, המצוי בשלב ב' של בית העלמין, ושטחו כ-2000 מ"ר. המסומן בתשריט המצ"ב כנספח "ז", וכל שטח נוסף שיועבר בעתיד לחזקת מנוחה נכונה."

(יוזכר, כי התשריט המצורף כנספח ז' להסכם מנוחה נכונה, הנזכר בהגדרה לעיל, הינו תשריט הבינוי של התב"ע עליו מסומן מתחם שטח של 2 דונם, הוא השטח אשר הוקצה למנוחה נכונה לצורכי קבורה אזרחית במסגרת ההסכם עמה).

היינו, ביסוד ההסכם עם מנוחה נכונה ניצבת ההנחה, כי הקצאת השטחים במסגרתו של הסכם זה (2 ד') הינה הקצאה ראשונית בלבד, אשר צפויה להתעדכן, בהתאם לגידול בצורכי הקבורה.

בסעיף 23 להסכם מנוחה נכונה נקבע:
"מוסכם ומוצהר, כי "מנוחה נכונה" מקבלת על עצמה לחלק עם ה"חברה קדישא" או כל חב' קבורה אחרת, את השימוש והקבורה בבית העלמין לפי החלוקה למתחמי קבורה בהתאם לחלוקה המופיעה על גבי נספח ז' , ובכפוף להסכם אשר נחתם עם החב' קדישא..."

בסעיף 26 להסכם חברה קדישא נקבע:
"מוסכם ומוצהר, כי "החברה קדישא" מקבלת על עצמה לחלק עם "מנוחה נכונה" או כל חב' אחרת, את השימוש והקבורה בבית העלמין לפי החלוקה למתחמי קבורה, בהתאם לחלוקה המופיעה בנספח ז', ובהתאם להסכם אשר ייחתם עם מנוחה נכונה, או כל חב' אחרת...".

כלומר, בהסכמי העירייה עם כל אחת מהעמותות קיימת התייחסות להסכם עם העמותה האחרת. כמצוטט לעיל, אף בהסכם של חברה קדישא, אשר נכרת בינה לבין העירייה בטרם נכרת ההסכם עם מנוחה נכונה, קיימת הפניה לאותו הסכם צפוי בין העירייה למנוחה נכונה. חלקים אלו בהסכמים, אשר צוטטו לעיל, מלמדים, כי התמונה החוזית המלאה והמחייבת מורכבת משני ההסכמים יחדיו וכי למעשה כל אחד מן ההסכמים הוכפף בעניין זה להוראותיו של ההסכם האחר.

מכאן, שכבר בקביעות הללו, הכלולות בשני ההסכמים, לגבי האפשרות להקצאת שטחים עתידית, יש כדי לשמוט את הקרקע מתחת לטענת חברה קדישא בדבר סופיותה של ההקצאה המקורית של 2 הדונמים למנוחה נכונה בלבד והעדר זכאותה להקצאת שטחים נוספת כלשהי.

בנוסף על ההוראות החוזיות הנ"ל, הרי שאף בשטרי השכירות אשר צורפו כנספחים להסכמי כל אחת מהעמותות עם העירייה, קיימת התייחסות לסוגיית היקף השטחים וכן הפניה להסכמים עצמם, הכוללים, כאמור, התייחסות לאפשרות הקצאתם של שטחים נוספים.

בשטר השכירות נספח ו' להסכם מנוחה נכונה, נכללת התייחסות כדלקמן:
"משכיר/ים בזה ה"ה עיריית כפר סבא לה"ה עמותת מנוחה נכונה כפר סבא את המקרקעין המפורטים ברשימה דלהלן לתקופה של 99 שנים...
מס' הגוש 7534 ... חלק מחלקה 36 ... השטח ... 2 ... תאור המקרקעין או גבולותיהם ...כמפורט בתכנית כס/444 ... תנאי החכירה יהיו בהתאם למפורט בסעיף 13 לחוזה המצ"ב, שנחתם בין עיריית כפר סבא לעמותת מנוחה נכונה כפר סבא ... ובכפוף לאמור בו".

בשטר השכירות בנספח ו' להסכם חברה קדישא, נכללת גם כן התייחסות לתיאור המקרקעין וגבולותיהם, כאשר בעניין זה נקבע:

"משכיר/ים בזה ה"ה עיריית כפר סבא לה"ה חברה קדישא גחש"א כפר סבא את המקרקעין המפורטים ברשימה שלהלן לתקופה של 99 שנים...
גוש 7534, חלקה 40... חלקי חלקות ... השטח 150 דונם תאור המקרקעין או גבולותיהם ... כמפורט בתכנית כס/444 ... תנאי החכירה יהיו בהתאם למפורט בסעיף 3 לחוזה המצ"ב שנחתם בין עיריית כפר סבא לחברה קדישא.. ובכפוף לאמור בו".

כלומר, אף שטרי השכירות כפופים להסכמים עם העמותות, אליהם צורפו. לכן ממילא, האפשרות להקצאת שטחים נוספת לכל אחת מהעמותות, לרבות מנוחה נכונה, בהתאם לצורכי הקבורה המתפתחים, מובלעת ונכללת אף בשטרות שכירות אלו.

יוזכר, כי אף הוראת סעיף 18 בתקנון התב"ע מחייבת את החכרת השטח לשני גופי הקבורה וקושרת את היקף ההקצאה לכל אחת מהעמותות, לצורכי הקבורה המתפתחים של כל עמותה (סע' 18ב' לתקנון התב"ע).

מכאן, שאף המקורות הראייתיים הנוספים הללו (תקנון התב"ע ושטרי השכירות עם כל אחת מהעמותות), כוללים, בין באופן ישיר ובין בדרך של הפניה להסכמים, התייחסות לאפשרות הקצאת שטחי קבורה נוספים לשתי העמותות, בהתאם לצורכי הקבורה המתפתחים. היינו, קיימים מקורות ראייתיים נוספים לחיזוק המסקנה, כי יש לדחות את טענת חברה קדישא בדבר מגבלת הקצאה של 2 דונם בלבד למנוחה נכונה.

בנושא היקף הקצאת השטחים מובהר עוד, כי אין בידי לקבל את טענתה הנוספת של חברה קדישא לפיה ייזום התב"ע על ידה וכתב השיפוי עליו חתמה מעניקים לה בלעדיות על שטח בית העלמין או עדיפות בהקצאתם של שטחי הקבורה. ראשית, כתב שיפוי דומה נחתם גם על ידי מנוחה נכונה וצורף לחוזה עמה. שנית, כאמור לעיל, סעיף 18 לתקנון התב"ע קבע במפורש, כי ועדת התכנון והבניה רשאית להחכיר את שטח בית העלמין הן לחברה קדישא והן למנוחה נכונה. כך אף צוין בסעיף 4 לכתב השיפוי עצמו עליו נסמכת חברה קדישא. שלישית, אין בסיס בהסכמים לטענתה זו של חברה קדישא לזכויות עודפות להקצאת שטחי הקבורה. זכויות הצדדים הוסדרו בתב"ע ובהסכמים מול העירייה ואין בהם עיגון כלשהו לטענת עדיפות זו של חברה קדישא על יסוד טענותיה בדבר ייזום התב"ע על ידה או התחייבותה במסמך השיפוי. נהפוך הוא, כאמור לעיל, במסמכים אלו חוזר כחוט השני הרעיון לפיו קיים פוטנציאל להקצאות שטחי קבורה נוספים בעתיד, לכל אחת מן העמותות, וזאת בכפוף ובהתאם לצורכי קבורה ולשיקול דעת הוועדה המקומית בנושא.

יש לדחות בעניין זה אף את טענת חברה קדישא, כי הקצאת השטחים למנוחה נכונה, בהיקף של 2 דונם, נועדה לשמש כפתרון זמני בלבד, עד להקמת בית עלמין אחר לקבורה אזרחית, בשטחה של המועצה האזורית דרום השרון. גם אם טענה זו, בדבר הקמה עתידית צפויה של בית עלמין אזרחי אחר באזור כפר סבא, נכונה לגופה, הרי שאין בהסכמים או בראיות אחרות כלשהן שהוצגו לבית המשפט בהליך דנן משום קביעה מחייבת ברוח זו. כאמור לעיל, במסמכים השונים קיימת דווקא התייחסות ברורה לאפשרות הקצאות שטחים נוספים אף למנוחה נכונה, בהתאם לצורכי הקבורה המתפתחים. זאת, מה גם שאין חולק, ומכל מקום לא הובאה לפני ראיה אחרת בנושא, כי בית עלמין אזרחי נוסף כאמור לא הוקם עד כה.

כן נדחית טענתה החלופית של חברה קדישא, לפיה גם אם תדחה טענתה למגבלת 2 דונם בלבד למנוחה נכונה, הרי שמנוחה נכונה זכאית, לכל היותר, להקצאה מקסימלית של 10% מהקצאת שטחי קבורה במתחם המקרקעין. כאמור לעיל, טענה זו אינה תואמת את הסכם מנוחה נכונה ואת הסכם חברה קדישא, באשר ההתחייבות להקצאת שטחי קבורה על פי הסכמים אלו הינה בהתאם לצרכי הקבורה המתעדכנים ושיקול דעת הוועדה המקומית בנושא. חברה קדישא אמנם מסתמכת על נספח ז' להסכם מנוחה נכונה, הוא התשריט בו מסומן מתחם של 2 דונם למתחם מנוחה נכונה. ואולם, כאמור לעיל, מנוחה נכונה רשאית מכוח ההסכם עמה לדרוש הקצאת קרקע נוספת לפי הוראות הסכם מנוחה נכונה. כאמור, "מתחם מנוחה נכונה", על פי הגדרתו בהסכם, הינו מתחם בהיקף של 2 דונם וכן כל שטח שיוקצה בעתיד. זאת ועוד: גם נתוני ההקצאה הראשונה לכל אחת מהעמותות מלמדים כי למנוחה נכונה הוקצו שטחי קבורה בשיעור של 20% מהשטחים שהוקצו (2 דונם למנוחה נכונה ו-8 דונם לחברה קדישא). כלומר, מנוחה נכונה והעירייה הסכימו אף בשלב הראשון להקצאה גדולה יותר מ- 10% בלבד משטחי ההקצאה לקבורה. בעניין זה מובהר, כי אין לפני ראיות כלשהן כי חברה קדישא התנגדה בזמנו לשיעור הקצאה ראשוני זה, או כי הייתה רשאית להתנגד לו, וכאמור לעיל, ההסכם עמה מתקיים לצד הסכם מנוחה נכונה.

כמבואר להלן, אף החלטות הממשלה אליהן מתייחסת חברה קדישא (נספח כב' לתצהיר חברה קדישא מיום 29.6.2010) אינן תורמות לביסוס טענת חברה קדישא בדבר שטח הקצאה מקסימלי בשיעור 10% בלבד משטחי הקבורה הכוללים למנוחה נכונה או לצורכי קבורה אזרחית. בהחלטת ממשלה 1199 (קבר/4), מיום 24.2.2000 נקבע: " בכל בית עלמין חדש או מורחב ... יוקצה שטח לקבורה אזרחית חלופית". בהחלטת ממשלה 1781 (קבר/7) מיום 15.6.2000 נקבע: "בהמשך להחלטה מס' 1199 (קבר/4) ... חברה קדישא פתח תקוה וחברה קדישא ת"א-יפו יקצו חלקות עבור קבורה אזרחית-חלופית בשיעור של 10% לפחות משטחי בתי העלמין שבאחריותו ". היינו, ראשית, החלטת ממשלה קבר/7 מתייחסת לבית עלמין ירקון בלבד. שנית, ההחלטה קבר/4 אינה נוקבת בהיקפי הקצאה כלשהם והחלטה קבר/7 קובעת כי יש להקצות לפחות 10% משטחי הקבורה עבור קבורה אזרחית, כך שאין מדובר בתקרת הקצאה אלא ברצפת הקצאה.

האם למנוחה נכונה זכות להקצאת שטחים שווה בהיקפה לזו של חברה קדישא ?

לאור הקביעות לעיל, הקצאת שטחי קבורה נוספים, לכל אחת משתי העמותות, הינה אפשרית, בהתאם לצורכי הקבורה המתפתחים ובכפוף לשיקול דעת הוועדה המקומית בנוגע לצרכים אלו. עם זאת, לצד קביעות אלו, לרבות הקביעה בדבר העדר מגבלת 2 דונם בהקצאת השטחים למנוחה נכונה, וכמבואר להלן, איני מוצאת יסוד לקבלת טענתה של מנוחה נכונה, לפיה היא זכאית להקצאת שטחים נוספים ממתחם המקרקעין הזהה בהיקפה להקצאת השטחים לחברה קדישא.

מנוחה נכונה טענה, כי בסופו של יום, עם השלמת שלבי הקצאתם של שטחי הקבורה, תעמוד לה זכאות להקצאת שטחים השווה בהיקפה למחצית משטחו של מתחם המקרקעין השלם. ואולם, היא לא הציגה מקור או ראיה ממשיים כלשהם לביסוס טענתה זו בדבר זכאותה, כבר כיום, לחלוקה שוויונית של המקרקעין לצורכי קבורה בינה לבין חברה קדישא וטענה זו אינה מתיישבת עם נוסחת הקשר בין צורכי קבורה בפועל לבין היקף השטחים אשר יש להקצותם לכל עמותה.

כאמור לעיל, הן הוראות התב"ע והן הוראות הסכם מנוחה נכונה מתייחסות להקצאת שטחי קבורה נוספים באופן מדורג ובהתאם לצרכי הקבורה המתעדכנים. כאמור, אף הקצאת השטחים הראשונה נעשתה ביחס של 1:4 (2 ד' למנוחה נכונה, 8 ד' לחברה קדישא) ואין כל התייחסות בהסכם לקיומה של זכות למנוחה נכונה להקצאה שוויונית בהיקפה מתוך מתחם המקרקעין.

מובהר, כי אף לא הוכח לפני, כי קיימים סיכומי ישיבה בעירייה או סיכום מגעים בנושא בין מנוחה נכונה, חברה קדישא והעירייה, לאחר כריתת הסכם מנוחה נכונה, התומכים בטענה זו. בעניין זה, ובנוגע לטענת מנוחה נכונה אשר נסקרה לעיל לפיה באחת הישיבות בעירייה (ביום 9.1.2012) סוכם על הקצאה שוויונית תוך אפשרות חריגה לשטחי העמותה השנייה עת תגיע הראשונה לסיום הקצאתה, מובהר כי גרסה זו הוכחשה מכל וכל על ידי עדי העירייה והחברה קדישא ואף אין לה ביטוי כלשהו בכתובים, כגון בסיכומי ישיבות עירייה וכו', כפי שניתן היה לצפות. משכך, אני קובעת כי טענה זו לא הוכחה לפני.

העד שלום נוי מטעם מנוחה נכונה קשר בין דרישת השוויוניות לה טוענת מנוחה נכונה לבין הצורך העקרוני הקיים למתן אפשרות לציבור לקבלת שירותי קבורה אזרחית. לטענתו, החלוקה השוויונית הנתבעת אכן תואמת את הביקוש בפועל בציבור לקבלת שירותים לקבורה האזרחית. להערכתו של עד זה, לולא החלטתו של כב' השופט ארנון במסגרת הסדר הביניים שנסקר לעיל, אשר כללה התחייבות מצד מנוחה נכונה להימנעות מקבורה ומכירה של חלקות קבר לתושבים מחוץ לכפר סבא בשטח הנוסף שהוקצה בגדרה של החלטה זו, היה הביקוש שניתן להציגו לקבורה אזרחית גבוה יותר באופן משמעותי, כך שהייתה מוצגת הצדקה להקצאה הנתבעת (עדות שלום נוי, עמ' 23 ש' 5-13 לפרוטוקול). ואולם, עם זאת, כפי שיבואר להלן, בהתאם לנתוני הקבורה שהוצגו בפני, צרכי הקבורה של מנוחה נכונה לא עולים כדי הצדקה לחלוקה שוויונית בהיקפה ואינם מתיישבים עם גרסתו של נוי בנקודה זו.

משכך, נדחית טענת מנוחה נכונה בדבר זכותה להקצאת שטחים שווה בהיקפה לזו של חברה קדישא ונקבע כי הקצאת השטחים כפופה להוכחת צורכי קבורה מעודכנים.

האם "צורכי הקבורה" שיש לבחון לשם הקצאת שטחים נוספת הינם של תושבי כפר סבא בלבד?

בהתאם לקביעות לעיל, כל אחת משתי העמותות זכאית להקצאה מדורגת של שטחי קבורה נוספים, בהתאם לצורכי הקבורה המתפתחים כפי שיוכחו על ידה לפני העירייה. לטענת העירייה, בהסתמך על ההסכם בין הצדדים, יש לשקול בעניין זה אך את צורכי הקבורה של תושבי כפר סבא, אשר העדפתם הברורה הינה לקבורה אורתודוקסית, כפי שאף עולה מנתוני הקבורה העדכניים שהוגשו לתיק בתום שמיעת ההליך על ידי כל אחת מהעמותות. העיריה טוענת, כי בית העלמין נועד מלכתחילה לשרת את תושבי העיר כפר סבא, ולא את כלל הציבור, לקבורה אורתודוקסית או אזרחית.

מנגד, טוענת מנוחה נכונה, כי היחס הנ"ל של הקצאת השטחים, 1:4, אינו יחס ראוי ומספק וכי צורכי הקבורה שלה בפועל הינם גבוהים יותר. אכן, מקורם של צרכים אלו, בין היתר, קשור למתן שירותי קבורה לנפטרים שאינם תושבי העיר כפר סבא. ואולם לטענתה של מנוחה נכונה, ההסכם עמה איננו שולל את האפשרות לקבורת נפטרים שאינם תושבי העיר ומשכך, יש לקחת בחשבון לצורך קביעת היקף הקצאת השטחים עבורה את כלל צורכי הקבורה האזרחית אצלה ולאו דווקא את אלו של תושבי כפר סבא בלבד. בעניין זה נסמכת מנוחה נכונה על הוראת סעיף 21 להסכם בו נקבע כי התחייבותה הינה להענקת שירותי קבורה "לציבור הרחב" וכן הוראת סעיף 6 בהסכם זה, בו נקבע כי היא רשאית לנהוג בשטח אשר הוקצה לשימושה "מנהג בעלים". לטענת העמותה, אפשרות זו לנהוג מנהג בעלים בשטחים שהוקצו לה, כוללת אף את החופש ליתן שירותי קבורה לנפטרים מחוץ לעיר כפר סבא, בנוסף על הענקתם של השירותים לתושבי העיר.

כמבואר להלן, במחלוקת זו קיימות מספר ראיות ברורות, המלמדות על כך שבית העלמין האזרחי אכן נועד, בראש וראשונה, לשמש כבית עלמין מקומי עבור נפטרי העיר כפר סבא.

ביטוי ראשון ומשמעותי קיים בעניין זה כבר בהסכם מנוחה נכונה, במספר מקומות בהסכם זה מהם עולה כי בית העלמין נועד לשמש את תושבי העיר כפר סבא:

במבוא להסכם מנוחה נכונה (ב"הואיל" התשיעי) נקבע:
"והואיל ועירית כפר סבא הכירה בזכותם של תושביה, להיקבר ע"פ השקפתם בקבורה אזרחית חלופית; ואי לכך החליטה מועצת עיריית כפר-סבא בישיבותיה ביום 5.6.02 וביום 10.4.02 להקצות קרקע בין השאר למנוחה נכונה לשם בית הקברות, בכפוף לכך שמנוחה נכונה תשא בכל העלויות ובהוצאות, כמפורט להלן בהסכם זה".

בסעיף ד.3 להסכם מנוחה נכונה נקבע:
"לאחר חתימת הצדדים על הסכם זה ולאור ביקוש של תושבי כ"ס לקבורה אזרחית תאפשר העירייה למנוחה נכונה להיכנס ולתפוס חזקה במתחם מנוחה נכונה המסומן בתשריט המצ"ב כנספח ז', זאת בכפוף להסדרת ביצוע התשלומים אותם מחויבת מנוחה נכונה לשלם (פיצויי הפקעה והוצאות פיתוח) ".

אין מדובר בניסוח מקרי בהסכם מנוחה נכונה וקיימות אינדיקציות נוספות לכך שבראשית הדרך אכן היה ידוע וברור לכל הצדדים, כי בית העלמין נועד, בראש וראשונה, ליתן שירותי קבורה אזרחית לתושבי העיר כפר סבא:

מטרת העמותה מנוחה נכונה עצמה, כפי שנקבעה בסעיף 2 לתקנון מנוחה נכונה מיום 19.8.2008, הינה:

" לספק שירותי קבורה אזרחית חלופית... באמצעות הקמת וניהול בתי עלמין לקבורה אזרחית בעיקר עבור תושבי כפר סבא".

יוער, כי אף שמה המקורי של העמותה, לפני החלפתו, היה "מנוחה נכונה - כפר סבא". שמה זה של העמותה הוא אשר נרשם בתעודת רישום העמותה ביולי 2001 ברשם העמותות. אכן, שם זה של העמותה שונה בהתאם להחלטת האסיפה הכללית של העמותה בחודש אפריל 2012, והוא אף שונה באופן פורמאלי בתעודה לשינוי שם של רשם העמותות בחודש מאי 2012 ואולם זאת, שנים מספר לאחר כריתת הסכם מנוחה נכונה עם עיריית כפר סבא. מדובר באינדיקציות משמעותיות לטעמי באשר לכוונת הצדדים בזמן אמת לעניין זהותו של הציבור אותו אמור בית העלמין האזרחי לשרת.

יצוין כי גם בשילוט הקיים בכניסה לבית העלמין האזרחי מופיע, עד היום, כיתוב הכולל את שם העיר כפר סבא וכן מצוין כי מדובר בבית עלמין "עירוני" (מוצג נ/9). לא נמסרו מטעם עדי מנוחה נכונה הסברים ממשיים או מספקים בעניין זה ולא הוסבר כיצד הדברים מתיישבים עם טענתה כיום בדבר זכותה לפתיחת שעריה בפני מי שאינם תושבי העיר (ר' עדות ברכה לוי, עמ' 85 ש' 31; עמ' 86 ש' 10-31 לפרוטוקול).

עמדת העירייה בדבר כוונתה המקורית להקמת בית עלמין אזרחי לשירות תושבי העיר בלבד אף קיבלה ביטוי בפרוטוקול ועדת הכספים של העירייה מיום 30.05.2002 בו צוין, בין היתר:

"מדיניות העירייה היא שלא להפוך את החלקה שנועדה לקבורה אזרחית לבית עלמין אזורי או ארצי".

העירייה טוענת כטעם נוסף לביסוס טענתה בדבר ייעודו המקומי של בית העלמין, כי מאחר שהיא זו שפיתחה את בית העלמין והשקיעה כ-11 מיליון ₪ מתוך כספי המסים של תושבי העיר כפר סבא בהקמתו, הרי שיש ליתן העדפה לתושביה בכל הקשור לקבורה בעיר. מנגד טוענת מנוחה נכונה בנקודה זו, כי הסכומים אותם השקיעה העירייה הם סכומים שהועברו אליה מעמותות הקבורה, ולכן אין היא רשאית לקבוע תכתיבים עבור עמותות הקבורה בנוגע לזהות הנקברים.

יצוין, כי במסגרת ראיות הצדדים בנוגע למחלוקת זו, אף הוצגה בפני כרטסת הנהלת חשבונות של העירייה (נספח 3 לתצהיר עדות ראשית של איילה זיו מיום 24.11.2016). ואולם כרטסת זו כוללת גם הוצאות שאינן קשורות לבית העלמין כגון הוצאות עבור תכנון בי"ס, מגרש ספורט ואוניברסיטה. ישנן אף העברות כספיות לחשבונות ללא ציון או תיאור של מטרת ההעברה. בניגוד לעדותה של גב' זיו מטעם העירייה לפיה העירייה השקיעה בפיתוח בתי העלמין מבחוץ ומבפנים (עמ' 246 ש' 14-18 ו-28-30; עמ' 163 ש' 11-14 לפרוטוקול), בכרטסת הנהלת החשבונות לא מצוין באופן מדויק מהן הוצאות חוץ בתי העלמין, האם הושקעו סכומים בפנים בית העלמין וכמה הושקע בכל אחד משטחי עמותות הקבורה. מכאן שברור הוא, כי הסכום הכולל המופיע בכרטסת הנהלת החשבונות (11,709,855.92 ₪), אינו משקף את הסכום אשר השקיעה העירייה בפועל בבית העלמין. עם זאת, ניתן ללמוד מכרטסת הנהלת החשבונות כי חלק מההוצאות, בסכומים משמעותיים, אכן הושקעו עבור פיתוח חוץ בית העלמין, ביצוע דרך גישה לבית העלמין והקמת מקומות חניה, הוצאות הנדרשות עבור חברה קדישא וגם עבור מנוחה נכונה.

מובהר עוד בנושא זה, כי לא מצאתי יסוד מספיק לקבל את טענת מנוחה נכונה כי העירייה לא פיתחה את בית העלמין מכספיה, אלא אך מכספים שהועברו אליה מעמותות הקבורה (עמ' 22 ש' 11-16; עמ' 22 ש' 11-16 לפרוטוקול). מנוחה נכונה לא הציגה אסמכתאות בנוגע להעברת תשלום לעירייה עבור הפיתוח או אסמכתאות אחרות, אשר מן הסתם אמורות להיות בידיה, לביסוס טענה זו. עמדתה של מנוחה נכונה בנושא זה אף אינה תואמת את הוראות ההסכמים לפיהם, העירייה היא שאחראית על פיתוח המקרקעין מחוץ ובגבול בית העלמין ואילו באחריות עמותות הקבורה לפתח את פנים בית העלמין (ר' סעיף ב' להסכם מנוחה נכונה, תחת הכותרות "הוצאות פיתוח" ו"הוצאות הקמה").

לא למותר להזכיר בנקודה זו, כי ממילא בהתאם לתב"ע, כל השטחים המיועדים לבתי הקברות, דרכים או שטחים ציבוריים פתוחים, אמורים להיות מופקעים על ידי הועדה המקומית ולהירשם בבעלות עיריית כפר סבא, כך שעסקינן בראש ובראשונה במקרקעין המצויים או שיהיו מצויים בבעלות העיריה, ללא קשר לסכום כזה או אחר של השקעת כספים על ידה לפיתוח בתי הקברות מכספי המסים המשולמים על ידי תושבי העיר.

אינדיקציה נוספת לכוונתה המקורית של העירייה כי בית העלמין האזרחי ישמש כבית עלמין מקומי, הינו מכתב שהוצג משנת 2002 אשר נשלח על ידי ראש העיר דאז, יצחק ולד, למנכ"ל משרד הדתות, בעניין בקשה להגבלת הקבורה האזרחית, כך שרוב הנקברים יהיו נקברי העיר כפר סבא או נפטרים שהינם בעלי זיקה אישית כלשהי לעיר, וזאת כדי שבית העלמין לא יהפוך להיות בית עלמין ארצי או אזורי (נספח 25 לכתב הגנה של העירייה בתביעת מנוחה נכונה).

אף עדותו של אלבוים, מנכ"ל חברה קדישא משמשת אינדיקציה נוספת בנושא זה. עד זה העיד כי הפרקטיקה בעיר כפר סבא, בשונה מערים אחרות, היא שמתי העיר נקברים בתוך העיר. עוד העיד אלבוים, כי בבסיס ההסכמה בדבר הקמת בית העלמין פרדס חיים והקצאת שטחי קבורה לעמותות ניצבה ההבנה וההסכמה כי מדובר בבית עלמין המוקם בתחומי העיר כפר סבא ועבור תושבי העיר (עמ' 354 ש' 17-19; עמ' 368 ש' 4-6 לפרוטוקול).

גם העד שלום נוי אישר בעדותו, כי למיטב ידיעתו לא קיים בית עלמין אזרחי אזורי כלשהו בארץ. נוי העיד, כי ידוע לו שאמור לקום בית עלמין אזורי בנווה אילן וכי המשרד לשירותי דת אף פתח בהליכים לצורך הכרזה על בית העלמין האזרחי בכפר סבא כבית עלמין אזורי, אך אישר כי מהלכים אלו לא הושלמו (עמ' 32 ש' 19-22; עמ' 33 לפרוטוקול).

בשולי ההכרעה בסוגיה זו אבהיר כי אני ערה לכך, שסוגיית קבורת תושבי חוץ בבית העלמין עלתה גם בישיבות מועצת העיר ועוררה מחלוקות וכן אני ערה לראיות הצדדים אשר הוגשו לבית המשפט בעניין זה. כך, למשל, הוצג כי על אף עמדת העירייה שהוצגה בוועדת הכספים מיום 5.6.2002, לפיה בית העלמין האזרחי לא יהפוך לבית עלמין אזורי או ארצי, עו"ד בראף מטעם העירייה הסבירה בישיבת מועצה מיום 5.9.2012 כי עמדה זו לא נכתבה באופן מפורש בהסכמים וכי לפי הדין המצוי, בכל עיר ניתן לקבור מת גם אם הוא מגיע מרשות אחרת (מוצג ת/9). בישיבה זו ראש העיר כפר סבא הביע עמדתו כי יש להגביל את הקבורה האזרחית ל7-10% משטחי הקבורה. מכל מקום, בסופו של יום הוחלט כי יחס ההפקעה יהיה 1:4 תוך העדפת תושבי העיר כפר סבא, ללא התייחסות לשיעור העדפה מסוים של תושבי המקום, כפי שאף נקבע בהסכם המחייב בין הצדדים.

על יסוד תמונת ראיות כוללת זו קביעתי במחלוקת זו הינה, כי בית העלמין הוקם כבית עלמין מקומי, המיועד בראש וראשונה לשמש לקבורת תושבי העיר כפר סבא או בעלי זיקה אליה וכי כך היה ידוע לכל הצדדים בראשית הדרך.

לצד הסכמה חוזית מחייבת זו, מן הראוי להבהיר, כי מעבר למישור החוזי אשר נסקר לעיל, המחייב את הצדדים לו, לא קיימים איסור או מניעה חוקיים לקבורת נפטרים שאינם תושבי כפר סבא בבית העלמין האזרחי וכי הוראות הדין מאפשרות קבורת תושב מחוץ לעיר בקבורה אזרחית חלופית (ראה סעיפים 4-2 לחוק הזכות לקבורה אזרחית, סעיף 1 לתקנות הזכות לקבורה אזרחית חלופית (רישוי תאגידים לענייני קבורה וקביעת נוהלי קבורה), תשנ"ט-1998; באשר למכירת חלקות קבר בחיים לתושבי חוץ ראה סעיף 14א'(ג)(1) לחוק שירותי דת [נוסח משולב], תשל"א - 1971 (להלן: " החוק לשירותי דת"). ממקבץ הוראות דין אלו עולה, כי אף אין מניעה חוקית למכירת חלקות קבר בחיים לתושבי חוץ שאינם תושבי העיר, כל עוד המכירה נעשית תמורת תעריף גבוה יותר ממכירת חלקת קבר בחיים לתושב המקום. כעולה עוד מהוראות החוק לקבורה אזרחית והתקנות אשר נסקרו לעיל, כל אדם המתגורר באזור בו נמצא בית העלמין, או שנפטר באזור שבו נמצא בית העלמין, זכאי להיקבר בבית עלמין אזרחי-חלופי. טענת חברה קדישא בעניין זה הינה כי הוראות חוק הקבורה האזרחית והתקנות לא חלות במקרה דנא, שכן בית העלמין אינו מוגדר כבית עלמין אזורי. בית העלמין האזרחי בכפר סבא אכן לא הוגדר כבית עלמין אזורי. עם זאת, שלום נוי, מנכ"ל מנוחה נכונה העיד, ועדותו לא נסתרה, כי למיטב ידיעתו לא קמו בתי עלמין אזוריים כלשהם בישראל וכי המשרד לשירותי דת החל במגעים להפיכת בית העלמין לאזורי, אך תהליך זה טרם הושלם. יצוין, כי החלטת ממשלה מספר 2514 - קבר/12 מיום 26.8.2004, מתייחסת להגבלת קבורת תושבים שאינם בני מקום בקבורה אזרחית בישובים החקלאיים בלבד.

המצב בפועל בעניין קבורת תושבי חוץ

חברה קדישא ציינה בסיכומיה כי היא אכן מעניקה שירותי קבורה לתושבי חוץ, אך טענה כי אצלה מדובר בתופעה מינורית וכי 93% מהנקברים הינם נפטרי העיר כפר סבא. אף אלבוים, מנכ"ל חברה קדישא, העיד כי חברה קדישא קוברת תושבי חוץ וזאת באופן מידתי. אלבוים העיד כי כ-85% מתוך הנפטרים הנקברים בחברה קדישא, נפטרו בבית החולים מאיר בעיר או שהיו תושבי כפר סבא המתגוררים או מטופלים בבתי אבות או במוסדות בעיר (עמ' 362 ש' 13-19 לפרוטוקול). אף בהמשך עדותו העיד אלבוים כי כ-93% מנפטרי העיר כפר סבא נקברים בחלקה של חברה קדישא ורק אחוז מאוד קטן הם תושבי עיר אחרת (כולל חלקות חריגות) (עמ' 368 ש' 8-10, 21-24 לפרוטוקול). כך או כך, מדובר באחוזים גבוהים לקבורת תושבי העיר כפר סבא עצמה.

לעומת זאת, מנוחה נכונה טענה בסיכומיה, כי אין פסול חוקי או חוזי בכך שקברה ומכרה חלקות לתושבי ערים אחרות. ברכה לוי הודתה כי מנוחה נכונה קברה תושבי ערים אחרות בגוש א', שטח ההקצאה הראשון. באשר לגוש ב', שטח ההקצאה השני, היא טענה כי מנוחה נכונה פעלה בהתאם להחלטת כב' השופט ארנון בנוגע להקצאת אותו השטח, אשר נתנה תוקף להסכמת הצדדים כי מנוחה נכונה לא תקבור נפטרים מחוץ לעיר בגוש ב', וזאת למעט במקרים חריגים, כגון אישור מפורש של העירייה או כאשר קיימת קרבה משפחתית לתושב כפר סבא. מובהר, כי ברכה לוי החלה לשמש בתפקידה רק כשנתיים לאחר החלטת בית משפט זו וכי העידה על יסוד מידע אותו למדה מכוח תפקידה (עמ' 47 ש' 31-32; עמ' 79 ש' 5-15; עמ' 80 ש' 1-12 לפרוטוקול).

שלום נוי אישר בעדותו כי מגיעים לבית העלמין אנשים מכל רחבי הארץ (עמ' 23 ש' 3-4 לפרוטוקול).

בנוגע לעדותה של ברכה לוי מובהר, כי באשר לקבורה בגוש א' עדותה תואמת את טענות מנוחה נכונה לאורך הדרך ולא נסתרה. ואולם, עדותה של עדה זו בנוגע לקבורה בגוש ב' אינה עקבית ואין להסתמך עליה כראיה מבוררת. מחד, העידה, כאמור, כי לאור החלטתו של כב' השופט ארנון מסוף שנת 2013 במסגרת תביעת ההפקעה לקבורה אזרחית, מנוחה נכונה איננה מקבלת פניות לקבורת נפטרים מחוץ לכפר סבא, למעט במקרים חריגים כגון קבלת אישור העירייה. מאידך העידה, בחלק אחר בעדותה, כי מנוחה נכונה קוברת תושבי עיר אחרת גם ללא אישור העירייה, אלא באישור של יו"ר העמותה בלבד. בשלב אחר של הדיון העידה, כי בגוש ב' נקברים רק תושבי עיר אחרת שרכשו זכויות בחלקה חריגה (עמ' 61 ש' 19-20, 29-30; עמ' 62 ש' 9-11; עמ' 72 ש' 19, 23-24; עמ' 73 ש' 10, 13; עמ' 76 ש' 5-13; עמ' 78 ש' 24-28; עמ' 80 ש' 9-18; עמ' 85 ש' 3 לפרוטוקול).

עדותה של גב' לוי וכן תצהיר התשובות לשאלון מטעמה (נ/4), מהווים חיזוק לכך שהנקברים במתחם מנוחה נכונה, ברובם המכריע, אכן אינם תושבי העיר כפר סבא. בתצהיר התשובות לשאלון צוין כי בין השנים 2012-2014 מכרה מנוחה נכונה 1,198 חלקות לרוכשים בחיים ומתוכן 959 לתושבי עיר אחרת. בעדותה התייחסה העדה לעניין זה והסבירה כי נתונים אלו מתייחסים לקבורה בשני הגושים, כאשר חלק מהתקופה מתייחס לאופן הקבורה שהיה נהוג לפני החלטת כב' השופט ארנון (עמ' 48 ש' 8-17 לפרוטוקול). היינו, בין השנים 2012-2014 רק כ- 20% מחלקות קבר נמכרו לתושבי כפר סבא ו-80% נמכרו לתושבי עיר אחרת.

בנוסף לכך, הרי שביום 20.9.2018, בתום שמיעת ההליך, הגישה מנוחה נכונה, בהסכמת הצדדים, את נתוני הקבורה מטעמה. כעולה מנתונים אלו, בגוש א' רבים מהנקברים ומהרוכשים חלקות בחיים הם תושבי עיר אחרת. לעומת זאת, בגוש ב' ישנו תמהיל של תושבי עיר אחרת ושל תושבי כפר סבא. חלק מתושבי הערים האחרות נפטרו בבי"ח מאיר שבעיר כפר סבא, חלקם נפטרו או רכשו קבר בחיים בקבורה רוויה, כאשר קבור בה אחד מבני המשפחה שהתגורר או נפטר בעיר כפר סבא, וחלקם מוצגים כמקרים חריגים של קבורת תושבי ערים אחרות שאינו עונה לאחת מקטגוריות אלו.

ביום 10.01.2019 הגישה אף חברה קדישא את נתוני הקבורה מטעמה מהם עולה ,כי רוב נקבריה הם אכן תושבי העיר כפר סבא.

מתמונת ראיות כוללת זו שוכנעתי, במישור העובדתי, כי מנוחה נכונה קברה ועודנה קוברת תושבי חוץ רבים (בסדר גודל של כשני שליש מכלל הנקברים אצלה במהלך 10 השנים האחרונות) לעומת חברה קדישא אשר הרוב המכריע של נקבריה הם תושבי העיר כפר סבא.

לצד זה, במסגרת תצהירה של ברכה לוי מיום 6.10.2017 ומיום 20.9.2018, הגישה מנוחה נכונה ראיות בדבר מכתבים מהנהלת העירייה, המלמדים כי גורמים בכירים בעירייה היו מודעים לקבורת תושבי ערים אחרות. במכתבים אלו ביקשו הגורמים בעירייה לאפשר קבורת אנשים שאינם תושבי המקום לרבות תושבי חו"ל, אשר משפחתם טוענת לזיקה לעיר כפר סבא או לקרוב משפחה תושב העיר. בנוסף לאמור בתצהיר עדותה הראשית, גב' לוי מסרה עדות בעניין זה אף בעדותה בבית המשפט. העד נחום ליכטיק מסר אף הוא עדות בעניין זה והעיד כי במספר הזדמנויות הוא עצמו קיבל פניה טלפונית מגורם בכיר בעירייה בבקשה לסייע במתן אפשרות לקבורת תושבי חוץ (תצהיר עדות ראשית מטעם נחום ליכטיק, תצהיר משלים מטעם ברכה לוי, נספח ב' לתצהיר בנוגע לנתוני הקבורה, עמ' 43 ש' 9-12; עמ' 76 ש' 25-27; עמ' 77 ש' 14-31 לפרוטוקול). מובהר, כי אני ערה לכך שחלק מאותם עותקים של מכתבי העירייה הוגשו לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית ולאחר שמיעת הראיות, אך ללא התנגדות. נוכח כל אלה התרשמותי המצטברת וקביעתי הינה, כי לאורך השנים גורמים שונים בעירייה ידעו על תופעת הקבורה של נפטרים אשר אינם תושבי העיר כפר סבא במתחם הקבורה של מנוחה נכונה. לא הוכח לפני כי מגמה זו נבלמה על ידי העיריה או כי הביעה התנגדות ממשית בעניין זה.

טענות העירייה להפרות ההסכם מצד מנוחה נכונה

קבורת תושבי עיר אחרת

כאמור לעיל, קבורת תושבי חוץ בבית העלמין האזרחי אינה מנוגדת לדין, אך במישור החוזי בין הצדדים הוסכם כי בית העלמין ישמש כבית עלמין מקומי אשר ישרת בראש וראשונה את תושבי העיר כפר סבא. כאמור, נתוני הקבורה שהוצגו לעיל תומכים במסקנה כי בפועל ניתנים על ידי מנוחה נכונה שירותי קבורה רחבי היקף אף לתושבי חוץ לצד אלו הניתנים לנפטרי העיר כפר סבא. למרות זאת, וכמבואר להלן, איני סבורה, כי מדובר בהפרה יסודית המזכה את העירייה בביטול ההתקשרות עם מנוחה נכונה.

ראשית מובהר, כי אין טענה בפי העירייה כי תושבי כפר סבא אשר היו מעוניינים בקבורה אזרחית לא קיבלו מענה על ידי מנוחה נכונה, או כי קבורת תושבי החוץ מנעה אפשרות לקבורה אזרחית לתושבי העיר. למעשה, וכאמור על ידי העירייה עצמה, הביקוש לקבורה אזרחית לאורך השנים היה נמוך מאד (סדר גודל של כ- 7.8% מתושבי כפר סבא בעשר השנים האחרונות, כשליש מהנקברים בבית העלמין האזרחי, ר' סע' 6 לסיכומי העירייה המבוססים על נתוני הקבורה מטעם שתי העמותות שהוגשו לתיק).

מובהר, כי טענות העירייה להתנהלות רשלנית ופזרנית של מנוחה נכונה בשימוש במשאב הקרקע ויצירת מצב בו בעוד שנים מועטות לא יהיה היכן לקבור את נפטרי העיר הוצגו באופן כללי ומכל מקום לא די בטיעון כללי מסוג זה אשר אינו נשען על חוות דעת מקצועית ממשית או על טיעון חוזי קונקרטי בכדי לבסס את הטיעון להפרה יסודית של ההסכם. העירייה אמנם טענה כי אינה מעוניינת שייעשה שימוש מסחרי במשאב הקרקע שלה על ידי העמותה, אך כאמור אין בדין או בהסכם עצמו איסור מפורש בעניין קבורת תושבי חוץ, לרבות גביית התשלום בהקשר זה.

כאמור לעיל, גורמים בכירים בעירייה אף ידעו לאורך השנים על מתן שירותי קבורה בבית העלמין אף לתושבי חוץ ובמקרים מסוימים אף הסתייעו בעצמם באנשי מנוחה נכונה עבור קבורת תושבי ערים אחרות. מכל מקום, במשך שנים, העירייה לא מחתה ולא פעלה לשינוי מצב דברים זה. רק לאחר הגשת התביעה על ידי מנוחה נכונה ולאחר דוח הביקורת הועלתה טענתה כי מדובר בהפרה חוזית מצד מנוחה נכונה.

על פי הפסיקה, כאשר צד השתהה בהעלאת טענת הפרה יסודית, הרי שבמקרים מסוימים ההפרה היסודית כמוה כהפרה רגילה ובמקרים אחרים מקבלת ההפרה היסודית את תכונות ההפרה הרגילה (ע"א 8741/01‏  Micro Balanced Products‏ נ' תעשיות חלאבין בע"מ, פ''ד נז(2) 171, פס' 5,6 לפסק הדין). לכן אף אילו מדובר בהפרה, ויתכן כי ניתן לטעון להסכמה למצב הדברים בדרך של התנהגות מודעת נמשכת, הרי שאין מדובר לטעמי בהפרה המזכה את העיריה בזכות לביטולו של הסכם מנוחה נכונה.

יוזכר בעניין זה, כי ההסכם בין הצדדים אכן כולל כאמור התייחסות לאופיו המקומי של בית העלמין, אך הוא אינו כולל התייחסות מפורשת לאיסור על קבורת תושבי חוץ, אשר אף אינה אסורה על פי הדין. ההסכם אף אינו כולל התייחסות לשיעור או לנתונים כמותיים מקסימליים כלשהם ביחס להיקף הקבורה לתושבי חוץ לעומת היקף הקבורה המקומית.

ודוק: למעשה, אף העירייה עצמה אינה טוענת כי אין לקבור תושבי חוץ כלל בבית העלמין, מן הסתם בהיותה מודעת למצב החוקי אשר נסקר לעיל, אלא היא טוענת, כי אין מדובר בבית עלמין אזורי וכי משכך על בית העלמין לשרת "בראש וראשונה" את תושבי העיר. כלומר, אף לטענת העירייה אין מדובר בסגירת שערי בית העלמין בפני תושבי חוץ או סירוב גורף לקבורה אלא ביחסיות שטחי הקצאה ואופן חלוקת משאבי הקרקע המקומית (ר' לדוגמא סעיף 55 וסעיף 57-58 לסיכומי העירייה). כאמור, בהעדר נתונים מדויקים במישור החוזי או בדין לגבי היחס הנדרש בין תושבי העיר לתושבי חוץ, ובהתחשב בידיעה הנמשכת אצל העיריה בעניין זה, אין מדובר בהפרה יסודית של ההסכם.

העירייה טענה עוד, כי מחקירתה הנגדית של מנכ"לית העמותה עלה, כי מנוחה נכונה הקלה עם עצמה בפרשנותה את החלטת כב' הש' ארנון מחודש דצמבר 2013, באשר עדה זו אישרה בעדותה, כי הדרישה לתושבות הנפטר בעיר או פטירה בעיר לאחר מועד החלטה זו נעשתה אך ביחס לנפטר הראשון ולא לגבי שאר חלקות הקבורה מעליו (סעיף 59 לסיכומי העירייה). מבלי להקל ראש בטענה זו בהיבט שאלת הפרתה של החלטה שיפוטית, המוכחשת על ידי מנוחה נכונה, הרי שהכרעה בשאלת הפרה או אי הפרה של החלטת הביניים אינה נדרשת להכרעה בהליך עצמו ומכל מקום אינה מביאה להכרעה שונה בעניין זה.

משכך, נדחית טענת העיריה להפרה יסודית בעניין זה המזכה את העירייה בביטול ההסכם. לצד זה מובהר, כפי שאף נקבע לעיל, ביחס למצב הדברים מכאן ואילך, כי כל הקצאת שטחים עתידית כפופה להצגת נתונים בדבר צורכי הקבורה המעודכנים והפעלת שיקול דעת הרשות, הכפוף לביקורת משפטית מנהלית, ביחס לנתונים אשר יוצגו לפניה על ידי מנוחה נכונה והצורך בהקצאת שטחים נוספת, בין היתר בהתחשב באופיו המקומי של בית העלמין.

פלישה לשטחים שלא הוקצו

כאמור לעיל, העירייה טוענת כי מנוחה נכונה הפרה את הסכם מנוחה נכונה בכך שביצעה שלוש פלישות לשטחים שאינם שייכים לה - פלישה ראשונה בהיקף של 2.152 דונם מעבר לשטח ההקצאה של 2 דונם אשר הוקצה בהסכם מנוחה נכונה; פלישה שניה צפונית לשטח הקצאה ב' בהיקף של 140 מ"ר בשנת 2016 תוך כדי ההליך המשפטי ובחריגה מהשטח אשר הוקצה בהסכמה בהליך המשפטי. מכתב דרישה לפינוי השטחים החורגים מטעם העירייה נשלח לעמותה ביום 14.3.2016 (נספח 11 לתצהיר איילה זיו 3.4.2016); פלישה שלישית בשצ"פ בהיקף של 745 מ"ר בגינה הוגש כתב אישום.
העירייה נסמכת בטענותיה בעניין זה על חוות דעת המומחה אורי חן ציון. לטענת העירייה נוכח פלישות אלו למקרקעין אשר לא הוקצו לעמותה, הרי שבפועל, יחס ההפקעה עומד על 1:2.5 במקום 1:4 כפי שצריך היה להיות מכוח ההסכם.

באשר לפלישה הראשונה המיוחסת למנוחה נכונה בגוש א', הרי שאינני סבורה כי מדובר בהפרה של ההסכם בין הצדדים, מכל מקום לא הפרה יסודית. מנוחה נכונה טוענת כי היא הקימה את גוש א' בגבולות שסומנו עבורה וכי שטח זה תואם להבנתה את שטח ההקצאה הקבוע בנספח ז' להסכם מנוחה נכונה. בחינת מפות המודד לעומת נספח ז' מראה כי יתכן שקיים יסוד לטענה העירייה לחריגה מהשטח שהוקצה בהיקף מסוים. עם זאת, העירייה שלחה למנוחה נכונה מכתב ביום 26.2.2012 (נספח יב' לכתב התביעה), בעניין דרישת תשלום פיצויי הפקעה אף עבור "שטח הפלישה" בהיקף של 2.5 דונם, ללא כל הבעת תרעומת או התנגדות לתפיסת חלק זה במקרקעין, אותה עת או בהמשך. יש לראות בכך משום הסכמה מצד העירייה להקצאת מלוא השטח, גם אם בדרך של השלמה בדיעבד, לשטח התפוס בפועל. מכל מקום, נוכח ההתנהלות הנמשכת הנ"ל, אין לראות בכך משום הפרה יסודית של הסכם מנוחה נכונה המזכה את העירייה כיום בביטולו של ההסכם.

אני סבורה, כי גם הפלישה הנטענת השנייה, אינה מהוה הפרה של הסכם מנוחה נכונה, אלא מדובר ככל הנראה בשטח שהתווסף לשטח הקצאה ב', בהסכמת העירייה, לצורך ניצול יעיל של גוש ב'. אין חולק, כי בתוך גוש ב' מובלע שטח הכולל באר ושביל גישה, אשר בבעלות עמותת מעין חדוה, וכן קיימת צנרת מים. לכן, נמנעת אפשרות לקבורה בחלק זה הכלול בגוש ב'. מהראיות שהוגשו לתיק עולה, כי בעניין זה ולמען ניצול יעיל של שטח הקבורה, התקיימו מספר פגישות בין הצדדים בימים 20.2.2014, 5.3.2014 ו-2.4.2014 (ת/3). במסגרת הפגישה האחרונה אשר התקיימה בנוכחות נציגי מנוחה נכונה ונציגי העירייה, ביניהם אילה זיו והמודד אורי חן ציון המשמשים כעדים מטעם העירייה בתיק דנא, סוכם: "1. קו ההקצאה בצד מזרח יתחיל 5 מ' צפונה מקו הסככה הקיימת בחלקה 42. 2. קו ההקצאה בצד מערב יהיה בהתאם להצעת המודד – 10 מ' צפונה מקו הסככה. 3. לשטח ההקצאה לעמותה יתווספו לכיוון צפון שטח בגודל השטח שנגרע ממנה לפי ס' 1 ו-2".

טענת המודד חן ציון לפיה לא היה ידוע לו על סיכום להזזת מתווה שטח ההקצאה (עמ' 121 ש' 1-23; עמ' 122 ש' 15-19, 24-25; עמ' 123 ש' 4-12 לפרוטוקול) אינה מתיישבת עם כך שכאמור הוא נכח בעצמו בפגישה האחרונה. מכל מקום, חן-ציון העיד כי השטח אליו התייחס כשטח הבאר, הוא כ-10 מטר צפונה מהסככה והדבר מתיישב עם האמור לעיל בסיכום הישיבה (עמ' 133 ש' 1-5 לפרוטוקול).

אף ברכה לוי העידה, כי בין מנוחה נכונה לבין חדות מעין סוכם כי שטח הבאר לא ישויך למנוחה נכונה (עמ' 100 ש' 2-3, 23-25; עמ' 101 ש' 25 לפרוטוקול). לא הוצגה ראיה בכתב לעניין זה אך האמור מתיישב עם סיכום הדיון הנ"ל מיום 2.4.2014.

כעולה מעדות המודד מטעם מנוחה נכונה, מוחמד אבו צאפי, הוא ביצע מדידה בהתאם למקומות המנוצלים בשטח גוש ב', לכן כלל אף את השטח מצפון להקצאה המנוצל בפועל (עמ' 44 ש' 7-8 לפרוטוקול). שטח הניצול בפועל הוא 3.575 ולא 3.8 דונם כפי שאמור להיות שטח גוש ב' (עמ' 44 ש' 19 לפרוטוקול). לדבריו, לבקשת ברכה לוי, מדידתו אכן לא כללה את שטח הבאר (עמ' 101 ש' 13-14 לפרוטוקול). המודד אבו צאפי טען כי ההבדל בין המפה שלו לבין המפה של המודד חן ציון, הוא במיקום הצבת קו הגבול. לדבריו, חן ציון קבע קו גבול אף היכן שאין קברים בפועל ואילו אבו צאפי קבע את קו הגבול במיקום בו קיים ניצול של קברים בפועל (עמ' 46 ש' 9-13 לפרוטוקול). חן ציון הודה כי בחלק מחלקה 12 אשר נכללה במדידתו אכן אין קברים (עמ' 120 ש' 24 ו-26לפרוטוקול). פערים אלו רלבנטיים לבחינת טענת פלישה.

זאת ועוד. המפה של חן ציון מציגה כי מנוחה נכונה קברה גם בשטח הבאר. חן ציון העיד כי מנוחה נכונה קוברת במיקום של 8 מטר מהגבול של חלקה 42 (חלקת הבאר) (עמ' 133 ש' 6-9 לפרוטוקול). עקב מגבלות שטח חלקה 42, אפשרות הקבורה באזור היא מינורית, ולכן גם אילו ישנה הפרה הרי שהיא ככל הנראה בשטח מצומצם בהיקפו ביחס לשטח הכולל הנטען על ידי העירייה.

נוכח מכלול נתונים וטענות אלו התרשמותי היא כאמור, כי הפלישה השנייה המיוחסת למנוחה נכונה הינה למעשה הזזת תוואי גבול השטח שהוקצה לאזור שבו ניתן לקבור ולא תוספת שטח, מכל מקום לא תוספת משמעותית העולה לכדי הפרה יסודית.

בנוגע לחלקה השלישית הנ"ל של הפלישה המיוחסת למנוחה נכונה טען שלום נוי, כי הפלישה הנדונה אירעה שלא במתכוון, תוך הסתמכות על מדידות שגויות של המודד מטעם העירייה ותוך הסתמכות על מודד שמונה במהלך הדיונים בבית המשפט. לטענתו, המדידות השגויות הללו כללו במסגרת שטחי הקצאת מנוחה נכונה גם את שטח השצ"פ ומכאן מקורה של הטעות (עמ' 17 ש' 1-16 לפרוטוקול). גרסה זו לא נסתרה. אכן, גם אם מדובר בהתנהלות מוטעית ולא בהפרה מכוונת, ככל וקיימת חריגה בתפיסת השטחים כנטען, הרי שמדובר בהפרה ביחס להקצאת השטחים מכוח ההסכם והחלטת בית המשפט בדבר הקצאה מוגבלת נוספת. עם זאת, בנסיבות אלו אין מדובר בהפרה יסודית המצדיקה את ביטול ההסכם ובשים לב להקצאות עתידיות צפויות של עתודות קרקע בהתאם לצורכי קבורה, אשר מן הסתם יצריכו בנוסף להצגת נתונים אף קיום מדידות נוספות במתחם המקרקעין, הרי שניתן יהיה לאזן הפרה זו ככל וקיימת, בעת שתישקל הקצאת שטחים נוספת לעמותה.

שינוי שם העמותה

אין חולק בדבר עצם שינוי שם העמותה ומועד השינוי ועניין זה נסקר לעיל. מדובר בשינוי שם העמותה מ-"מנוחה נכונה-כפר סבא" ל-"מנוחה נכונה לכולם". העירייה טוענת בסיכומיה כי שינוי שם העמותה הוא עניין מהותי, הנובעת ממניעים פסולים וכי מטרת השינוי אינה תואמת את המטרה שלשמה נחתם הסכם מנוחה נכונה, מתן שירותי קבורה עבור תושבי העיר כפר סבא. לעומת זאת, מנוחה נכונה טוענת בסיכומיה כי שינוי שמה נועד להציג את פעולותיה במכלול המישורים לקידום הקבורה האזרחית בישראל ואין בו כדי להוות או לשקף הפרה של התחייבויות כלשהי מטעמה מול העירייה או תושבי כפר סבא.

איילה זיו, עדה מטעם העירייה, אישרה בעדותה כי שינוי שם העמותה כשלעצמו אכן אינו מהווה הפרה של הסכם מנוחה נכונה, אלא, לטעמה, אינדיקציה לפעולתה הכלל ארצית של מנוחה נכונה (עמ' 218 ש' 6-7; עמ' 219 ש' 21-26 לפרוטוקול). עדי מנוחה נכונה, ברכה לוי ושלום נוי העידו כי שינוי שם העמותה נועד לשקף את תפיסתה הכללית של העמותה אשר חרטה על דגלה את נושא קידום אפשרות הקבורה האזרחית בישראל (עמ' 94 ש' 4-15; עמ' 95 ש' 1-5 לפרוטוקול; סעיפים 12-15 לתצהיר עדות ראשית שלום נוי מיום 4.6.2017).

סעיף 11 לחוק העמותות, תש"ם-1980 קובע כי עמותה רשאית לשנות את שמה ומטרותיה בהחלטת האסיפה הכללית שנתקבלה ברוב קולות הזכאים להצביע בה. ההחלטה טעונה רישום בידי רשם העמותות. העירייה היא אך ורק צד להסכם עם העמותה, אשר אינו כולל התחייבות בנוגע לשם העמותה או איסור לשינויו, והיא אינה בעלת מעמד לקבלת החלטות בעניין זה במסגרת העמותה.

אף לא מצאתי כי השימוש בשם העיר בשילוט הכניסה לבית העלמין מהווה הטעיה כלשהי של הציבור. עסקינן אכן בבית עלמין מקומי עירוני, כפי שמשקף השילוט הנדון וכפי שטוענת העירייה עצמה, ודי בכך בכדי לשקף את טיבו המרכזי של המקום. לא מצאתי כי יש לדרוש ממנוחה נכונה התייחסות בשילוט זה לעניין קבורת תושבי חוץ או כי מדובר בהטעייתו של הציבור או בגרימתו של נזק בהקשר זה בכך שהדבר אינו נעשה במסגרת שלט הכניסה לבית העלמין. יש לבחון את פעולות והתנהלות העמותה בפועל ביחס לקיום הוראות ההסכם ולטעמי שינוי השם אינו מהווה אינדיקציה כזו או אחרת ביחס למחלוקות כיום בין הצדדים, בוודאי לא אינדיקציה משמעותית (למעט בסוגיית כוונת הצדדים וידיעתם המקורית בנוגע לאופיו של בית העלמין כבית עלמין מקומי, אשר נדונה לעיל).

מטעמים אלו, איני מוצאת יסוד לטענת הפרה או הטעייה כלשהי בעצם שינוי שם העמותה בכל הנוגע להסכם בין הצדדים או ביחס לאפשרות הטעייה של הציבור הרחב וטענות העיריה בעניין זה נדחות.

בניה ללא היתר

לטענת העירייה בנושא זה, מנוחה נכונה הקימה מבני שירות ומבני קבורה ללא היתר בניה וזאת בניגוד להתחייבותה בסעיף 17 להסכם. לטענת מנוחה נכונה, היא הגישה בקשות להיתר בניה אך העירייה לא טיפלה בבקשות אלו ולא קידמה מתן היתרי בניה כמבוקש. הצדדים אינם חלוקים בעניין זה בשאלת עצם העדרם של היתרי בניה, אלא בשאלת האחריות להעדרם, כאשר בעיקרו של דבר כל צד טוען לסחבת וגרירת רגלים אצל הצד השני בעניין הטיפול בנושא זה וקידומו.

מהראיות אשר הוגשו על ידי הצדדים בעניין זה עולה, כי בקשת ההיתר הראשונה הוגשה על ידי מנוחה נכונה כבר ביום 21.7.2010, אך היא לא טופלה על ידי העירייה בשל מחסור במסמכים רלוונטיים, עד שבסופו של יום נגנזה מחמת חוסר טיפול ביום 22.9.2011. העירייה לא פנתה למנוחה נכונה בדרישה להשלמת המסמכים החסרים ולא עדכנה אותה על גניזת התיק. גב' שרית שיליאן העידה מטעם העיריה בנוגע לאופן התנהלות העירייה וציינה כי לא נדרשה לעדכן את מנוחה נכונה מכיוון שמגישת הבקשה בפועל עבור מנוחה נכונה הייתה העירייה עצמה. לכן, לדבריה, היא פנתה למחלקת הנכסים של העירייה בדרישה לקבלת המסמכים החסרים, אך זו לא השלימה את החסרים, ומשכך נגנזה הבקשה לאחר כשנה וחודשיים (עמ' 265 ש' 6-7, 14-21, 22-29; עמ' 266 ש' 1-4, 16-24, 31; עמ' 267 ש' 18-21; עמ' 274 ש' 10-21 לפרוטוקול). שיליאן אף העידה כי הפלישה לשטחי השצ"פ הסתברה לעירייה בשלב מאוחר להגשת הבקשה, ואינה הגורם לכך שלא הוענק היתר בניה (עמ' 267 ש' 22-23, 31; עמ' 268 ש' 1-2, 10-11 לפרוטוקול). בקשת ההיתר השנייה הוגשה ביום 24.1.2012, אך היא לא עמדה בתנאי הסף ולכן לא טופלה (עמ' 272 ש' 9-25 לפרוטוקול). מנוחה נכונה הציגה עמוד ראשון של הבקשה השנייה הכוללת חותמת "נתקבל". בסיכומיה טענה העירייה כי הפרקטיקה הנהוגה באותה העת הייתה לחתום חותמת "נתקבל" על העמוד הראשון, להעביר לבדיקה מקדמית של תנאי הסף. גב' שיליאן אישרה כי היא לא בדקה מדוע העניין לא קודם (עמ' 273 ש' 22-25, 30-31; עמ' 274 ש' 1-9 לפרוטוקול). העדה הנוספת מטעם העירייה, איילה זיו, אישרה כי כמה ימים קודם לעדותה נסגר התיק הפלילי כנגד העמותה בנוגע לאישום בגין בניה ללא היתר (עמ' 148 ש' 28-31 לפרוטוקול). כלומר, נושא הפרת הבניה במישור הפלילי נמחק ונסגר מסיבה כלשהי.

בתמונת נסיבות כוללת זו התרשמותי היא, כי מדובר בסחבת הדדית בטיפול בנושא היתרי הבניה הנדונים, אשר ניתן וצריך להכשירה כדין בשיתוף פעולה בין הצדדים. מכל מקום, במצב דברים זה, וכאשר לאורך שנים לא ננקטו פעולות או דרישות בנושא זה מצד הועדה או העיריה וכיום כתב האישום אף נמחק, אני סבורה כי אין מדובר בהפרה יסודית של הסכם מנוחה נכונה המצדיקה את ביטולו.

צפיפות הקבורה

אין חולק כי הוראות סעיף 12 לתב"ע קובעות שלבים בביצוע הקבורה ביחס למספר הנפטרים שיטמנו בכל קבר, כאשר בשלבים א-ב העמותות נדרשות לקבור בקבורת שדה (נפטר אחד בקבר) ואילו בשלבים ג'-ז' תבוצע קבורה רוויה בקיבולת מינימלית של 10 נפטרים אשר יטמנו בכל קבר. כן נקבע כי כל אזור קבורה יכיל לפחות 200 קברים. העירייה טוענת כי מנוחה נכונה מפירה את ההסכם עמה אף בכך שאינה עומדת בדרישות צפיפות הקבורה הנ"ל ובתנאי רישיון הקבורה שניתן לה. טענות אלו הוכחשו על ידי מנוחה נכונה, אשר טענה כי היא מנצלת את השטחים שהוקצו לה באופן יעיל יותר מחברה קדישא ועומדת בדרישות התב"ע הנ"ל.

הצדדים לא הגישו בעניין חוות דעת מומחה וכמבואר להלן, העדויות והראיות הנוספות מטעמם במחלוקת זו הינן ספורדיות ובלתי סדורות ולא די בהן לצורך קביעת ממצא עובדתי חד משמעי כלשהו במחלוקת זו.

עיון בצילומים מבתי העלמין אשר הוגשו כראיה (מוצג ת/2), אינו מאפשר כשלעצמו, מעבר להתרשמות כללית ובלתי מחייבת, לקבוע מהי צפיפות הקבורה בבית העלמין פרדס חיים, בשל הצמחייה הרבה שיש בבית העלמין האזרחי ומידותיהן הקטנות של המצבות (ר' בעניין זה גם עדות שלום נוי, עמ' 22 ש' 28-31; עמ' 23 ש' 1-2 לפרוטוקול; וכן ר' עדות אלבוים עמ' 361 ש' 1-9,16-19 לפרוטוקול).

בנוסף לכך, והיות ומנוחה נכונה הגיעה לשלב הקבורה הרוויה לפי התב"ע (שלב ג'), עובדה אשר אושרה על ידי עד העירייה איתי צחר (עמ' 315 ש' 26-27 לפרוטוקול), הרי שממילא לא ניתן ללמוד מהצילום החיצוני בנוגע לצפיפות בפועל, מתחת לפני השטח, במסגרת הקבורה הרוויה. מעדותו של שלום נוי בעניין זה עלה, כי בשלב הקבורה הרוויה מנוחה נכונה מקיימת קבורת נפטרים בקברים המיועדים לשלושה וארבעה נפטרים (עמ' 22 ש' 21-26 לפרוטוקול), כאשר כאמור בהתאם לתב"ע נדרשת קבורה של עשרה נפטרים לפחות במסגרת שלבי הקבורה הרוויה.

מעבר לכך, הרי שבצילומים של בית העלמין ניתן להבחין ברווחים שעל פניו נראים גדולים יותר בין הקברים במתחמי מנוחה נכונה בהשוואה למתחמי בין העלמין של חברה קדישא. אלבוים, העיד כי הרווחים בבית העלמין האזרחי גדולים באופן הדומה לרווחים שבבית עלמין צבאי (עמ' 373 ש' 3-8 לפרוטוקול). לפי עדותו של צחר, עד העירייה, הן מנוחה נכונה והן חברה קדישא לא עומדות בדרישות התב"ע לעניין רמת הצפיפות הנדרשת וכל תחשיב שהוצג בעניין זה הינו שגוי (עמ' 323 ש' 11-12; עמ' 326 ש' 13-19 לפרוטוקול). צחר אף העיד, כי למיטב ידיעתו ישנו תכנון לשינוי התב"ע בנוגע לדרישות בדבר צפיפות הקבורה, מכיוון שהמדינה נסוגה מקבורה כה רוויה עקב צפיפותה הרבה מדי (עמ' 316 ש' 17-25 לפרוטוקול).

נוכח נתונים אלו, שכאמור אינם חד משמעיים, וגם אם ניתן לאורם לקבל את הרושם הכללי כי דרגת צפיפות הקבורה בבית העלמין האזרחי אכן נמוכה יותר, ככל הנראה, לפחות בחלקה, מזו אשר בבית העלמין האורתודקסי, הרי שאיני סבורה, כי הורם הנטל בעניין זה על ידי העירייה להוכחת הפרה יסודית של הסכם מנוחה נכונה בנושא זה. זאת, מה גם שקיימות דרכים בדין להתמודד עם הפרת הוראות תב"ע או הפרת תנאי רישיון קבורה במידה וזה אכן מצב הדברים. יתכן אף שניתן להגיע לדרישת התב"ע בנוגע לרמת הצפיפות במתחמי הקבורה הרוויה בהמשך.

תעריפי הגביה

לטענת העירייה, מנוחה נכונה מפרה את ההסכם עמה אף בכך שהיא גובה עבור שירותיה סכומים כספיים העולים על התעריפים המותרים לפי חוק שירותי הדת היהודיים, לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"א-1955 ולפי תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), תשל"ו-1976 (להלן בהתאמה: "חוק הביטוח הלאומי" ו- "תקנות הביטוח הלאומי").

סעיף 266 לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי בחלקה רגילה בבית עלמין פתוח, עמותות הקבורה אינן רשאיות לגבות תשלום עבור קבורתו של אדם שנפטר בישראל ונקבר בה או של תושב ישראל שנפטר בחו"ל. דמי הקבורה משולמים במקרה כזה על ידי הביטוח הלאומי ומועברים ישירות לעמותות הקבורה.

בהתאם לסעיף 4 לתקנות הביטוח הלאומי, עמותת הקבורה רשאית לגבות תשלום מעבר לדמי הקבורה בעניינים מסוימים, כגון הוצאות מיוחדות עקב העברת נפטר או תכריכים שאינם מקובלים בחברה.

סעיף 3(א) לתקנות הביטוח הלאומי קובע חריגים נוספים, בהם רשאית עמותת קבורה לגבות אגרת שירותים ותשלומים אחרים ממשפחת הנפטר - קבורת נפטר בבית עלמין סגור, קבורת נפטר בחלקה חריגה (10% בבית עלמין חדש ו-15% ממקומות הקבורה הפנויים ביום חתימת הסכם בבית עלמין ישן) ומכירת חלקת קבר בחיים.

סעיף 14 א' לחוק שירותי הדת קובע תעריפים לרכישת חלקות קבר בחיים. בהתאם להוראת חוק זו, תושב מקומי ישלם 100% תעריף, בן זוגו - 80%, בקבורה רוויה - 75% ותושב חוץ- 120%.

אלבוים העיד, כי הפיקוח על עמידת העמותות בתעריפים הנ"ל נעשה על ידי משרד הדתות והביטוח הלאומי. לא הוצגו ראיות נוספות בעניין זה.

כן לא קיימת הוראת חוק המגבילה את התעריפים אותם ניתן לגבות עבור קבורת נפטר בחלקה חריגה או בבית עלמין סגור. מהראיות שהוצגו על ידי הצדדים בהליך דנן בעניין זה עולה, כי בחלקה חריגה בבית עלמין פתוח ניתן לגבות תשלום עבור קבורת הנפטר, וזאת ללא הגבלת סכום ולפי החלטת הנהלת בית העלמין (עמ' 204 ש' 21-23; עמ' 351 ש' 27-31 לפרוטוקול), ואולם בן זוג חי המעוניין לרכוש חלקת קבר בחיים בחלקה החריגה ישלם בהתאם לתעריפים הרגילים של מכירת חלקת קבר בחיים (ר' עדות אלבוים, עמ' 357-359 לפרוטוקול; ס' 7.10 לדוח רשם העמותות- נספח 12 א' לתצהיר איילה זיו; ס' ד' 4 לחוזר מנכל המשרד לשירותי דת 10/2009- נספח ג' לדוח החשב המלווה). אף בבית עלמין סגור ניתן לגבות סכומים כספיים ללא הגבלת סכום עבור קבורת הנפטר. גם בהתאם לעדותו של אלבוים, בבית עלמין סגור ניתן לגבות תעריפים גבוהים מבן זוג חי במכירת חלקת קבר בחיים (ר' עדות אלבוים, עמ' 357-359 לפרוטוקול).

העירייה טוענת בנושא זה, כי מנוחה נכונה קוברת תושבי ישראל (תושבי כפר סבא או תושבי ערים אחרות בישראל) בתמורה לתשלום, גובה ממשפחות הנפטרים תשלום עבור מצבות וגובה סכומים גבוהים מהמותר עבור מכירת קבר בחיים.

בתצהיר תשובות לשאלון מטעם מנוחה נכונה, הצהירה ברכה לוי, מנכ"לית מנוחה נכונה, כי "נפטרים תושבי העיר כפר סבא אינם משלמים דבר, נפטרים שאינם תושבי כפר סבא לא משלמים אלא אם נקברו בחלקה חריגה" (נ/4). כך גם העידה בפני בית המשפט במהלך דיוני ההוכחות (עמ' 50 ש' 28-32; עמ' 51 ש' 1-15; עמ' 89 לפרוטוקול).

העירייה הציגה במחלוקת זו מכתבי דרישה שנשלחו למשרד לשירותי דת להשבת סכומים ששולמו בגין קבורה בבית העלמין האזרחי של מנוחה נכונה (נספחים 5, 7-10 לתצהיר איילה זיו). הדרישה שם אמנם מתייחסת להשבת הסכומים עקב רשלנות המשרד לשירותי דת בטענה לכך שנוקט בסחבת ארוכה בנוגע ליישום החוק לקבורה אזרחית, אך לטענת העירייה עולה ממנה כי לכאורה מנוחה נכונה גבתה סכומים גבוהים בגין קבורת תושבי ערים אחרות (עמ' 51 ש' 28-30; עמ' 52 ש' 1-3 לפרוטוקול). גב' לוי נשאלה בעדותה בנוגע למכתב מסוים בו נטען לגביית סכום גבוה (36,500 ₪) עבור קבורת נפטרת שאינה תושבת העיר כפר סבא. ואולם לטענתה, במקרה זה הנפטרת נקברה בקבורה חריגה ומשכך מנוחה נכונה רשאית הייתה לגבות תשלום ללא הגבלת הסכום עבור שירותיה. דברים אלו לכאורה אינם מתיישבים עם הדיווח לביטוח הלאומי בנוגע לאופן קבורת הנפטרת במקרה זה (נספח 5 ו-8 לתצהיר איילה זיו; ע"מ 51, ש' 28-30; ע"מ 52, ש' 1-3). כך או אחרת, מדובר במקרה נקודתי, אשר אף לגביו לא הוצגה ראיה מכלי ראשון הסותרת את הסברה של לוי.

מדוח הביקורת מטעם רשם העמותות מיום 4.3.2014 (נספח 12א' לתצהיר איילה זיו) עולה, כי אכן נמצאו מקרים בהם מנוחה נכונה גבתה תשלום העולה על התקרה המותרת וכן נמצאו מקרים בהם מנוחה נכונה גבתה תשלום עבור קבורת תושבי חוץ בחלקה פטורה בתעריף של חלקה חריגה, במקום קבורתם בחינם כנדרש על פי הדין. כן נמצאו לפי הדוח מקרים בהם נגבה תעריף של חלקה חריגה במכירת חלקת קבר לבן זוג של נפטר בחלקה זו במקום גביית תעריף רגיל. העדה גב' לוי נשאלה בנושא זה והכחישה היכרות עם נתונים אלו או אמיתותם (עמ' 90 18-21 לפרוטוקול).

נוכח תמונת ראיות זו, אני סבורה כי העירייה לא הרימה את הנטל להוכחת טענת הפרה מצד מנוחה נכונה בעניין זה, היינו כי מנוחה נכונה הפרה את חובתה על פי דין שלא לגבות דמי קבורה למעט במקרים החריגים. לצד זה לא הובאו לפני ראיות המלמדות על תופעה או בעיה קבועה בעניין זה, וכאמור אף במקרים הנקודתיים שהוצגו קיימת מחלוקת ראייתית והעירייה לא הציגה ראיות חותכות בנושא. משכך, אני קובעת, כי אף בנושא זה לא הורם הנטל על ידי העירייה להוכחת קיומה של הפרה יסודית של הסכם מנוחה נכונה המצדיק את ביטול ההתקשרות בין הצדדים. כאמור, אף קיימים מנגנוני פיקוח ואכיפה רלבנטיים חיצוניים בהקשר זה.

דוח הביקורת וההסכם עם כנפי שרת

העירייה נסמכה בטענותיה להפרת ההסכם אף על עובדת הגשתו של דוח ביקורת אותו הפיק המשרד לשירותי דת בשנת 2014 בעניינה של מנוחה נכונה בקשר לבית העלמין הנדון ועל העובדה כי על יסוד דוח זה אף נקט רשם העמותות בהליך לפירוק העמותה. לטענתה, יש בעובדות אלו, כשלעצמן, משום הפרה של הוראות ההסכם, באשר עצם מינוי חשב מלווה לעמותה על ידי רשם העמותות והפקת הדוח הבעייתי שהביא לנקיטה בהליך הפירוק, מהווה הפרה יסודית של ההסכם.

העירייה טוענת להפרת ההסכם אף נוכח תוכנו של דוח הביקורת, ממנו עולה, כי מנוחה נכונה העבירה את ניהול העמותה ואת זכויותיה להפעלת בית העלמין האזרחי כבר בשנת 2006, מספר שנים בטרם ההתקשרות עם העירייה, לגוף עסקי ולידיים פרטיות - חברת כנפי שרת. על פי הנטען, בשנת 2009, חודשים מספר לאחר הסכם מנוחה נכונה נכרת הסכם נוסף בין מנוחה נכונה לכנפי שרת.

לטענת העירייה, בהתקשרותה של מנוחה נכונה עם חברת כנפי שרת, בהיקף כספי של מיליוני שקלים בשנה, יש משום חלוקת רווחים והברחת נכסים באצטלא של קבלת שירותי יעוץ. אף הסכם ההיפרדות המאוחר יותר מכנפי שירות, מיום 15.6.2011 (להלן: "הסכם ההיפרדות") הינו פיקטיבי, לטענת העירייה, וכולל התחייבות מצד מנוחה נכונה לתשלום סכומי כסף בלתי סבירים.

העירייה מפנה בעניין זה אף לכך, שהחשב המלווה הצביע בעניין זה בדוח הסופי מטעמו על שורה של מחדלים מהותיים אצל מנוחה נכונה וביניהם חשש להברחת נכסים והעדר שקיפות בביצוע התשלומים הנדונים.

לטענת מנוחה נכונה מדובר בטענות אבסורדיות מגמתיות ומשוללות יסוד. מינוי החשב המלווה נועד לבקר את העמותה ותו לא, ולהבטיח כי הינה פועלת כראוי, ובוודאי שאין לראות במינוי כאמור משום העברת זכויות על ידי העמותה המנוגדת להסכם בינה לבין העירייה, אשר אף אינה טוענת, וממילא לא מוכיחה, כי נפל פגם כלשהו בהתנהלות מנוחה נכונה תחת ליווי החשב המלווה. זאת, מה גם שאף לחברה קדישא מונה בעבר חשב מלווה והעירייה לא מצאה בכך בזמנו טעם לביטול ההסכם בינה לבין חברה קדישא.

באשר לבקשת הפירוק שהוגשה על ידי רשם העמותות במסגרת פר"ק 61008-11-17, הרי שאין חולק כי זו נמחקה על ידי בית המשפט כבר בדיון ביום 28.2.18 ולמרות חלוף הזמן לא חודשה מאז, כך שבוודאי כל טיעון בעניין זה אינו רלבנטי כיום.

בכל הנוגע להתקשרות עם כנפי שרת, מנוחה נכונה טוענת, כי מעולם לא העבירה את זכויותיה לגורם אחר כלשהו בניגוד להתחייבותה החוזית וכי לא היה כל פסול בכך שבשנים מסוימות היא אכן קיבלה, כנגד תשלום, שירותי ייעוץ ותפעול בתשלום בקשר עם הפעלת בית העלמין מחברת כנפי שרת, אשר לה מומחיות בתחום המורכב והרגיש של מתן שירותי קבורה והנושאים הקשורים אליו.

בניגוד לנטען על ידי העירייה, כנפי שרת לא ביצעה את שירותי הקבורה עצמם בבית העלמין ולא הפעילה את בית העלמין במקום העמותה. העמותה התנהלה ומתנהלת לכל אורך הדרך בהתאם לחוק העמותות ובאמצעות ועד מנהל פעיל, שחבריו פועלים בהתנדבות, המנהל את ענייני העמותה כדין. מנוחה נכונה הדגישה כי העמותה היא שהפעילה את בית העלמין לאורך כל הדרך וגם בתקופה שבה ההסכם בינה לבין כנפי שרת היה בתוקף. זאת, באמצעות עובדים שכירים של העמותה, כגון מנהל בית העלמין, מזכירה, איש תחזוקה, איש קשרי משפחה, מנחה טקסים ועוד, וכן באמצעות ספקים שונים כגון קברנים, חברת גינון וחברת אמבולנסים, אשר בשירותיהם נעשה שימוש על ידי העמותה.

כאמור, מנוחה נכונה חולקת בתוקף על טענות בהקשר זה אשר נכללו בדוח הביקורת שהפיק המשרד לשירותי דת בשנת 2014 ומצביעה גם בעניין זה על כך שרשם העמותות חזר בו מהליך הפירוק אותו נקט בזמנו על יסוד אותו דוח ביקורת וכן על כך שכאמור למרות חלוף השנים, הליך זה לא חודש על ידו.

מכל מקום, מזה זמן לא מבוטל, מאז שנת 2015, שכנפי שרת כבר אינה מספקת למנוחה נכונה שירותים אלו, כך שאף מטעם זה הטענה בכל מקרה אינה רלבנטית כיום.

באשר לעצם קיומו של דוח הביקורת החמור לכאורה והליך הפירוק אשר ננקט על בסיסו, הרי שאין חולק, כי הליך זה לא התברר לגופו, אלא נמחק כבר בדיון הראשון שהתנהל במסגרתו, מבלי שהדוח הנדון או תשובת העמותה ביחס אליו נבחנו על ידי בית המשפט של פירוק ומבלי שנקבעו באותו הליך ממצאים כלשהם, במישור העובדתי או המשפטי. ההליך דנן אינו תחליף עקיף להליך פירוק כדין, מה גם שהליך הפירוק נכון להיום אף אינו בתוקף כלל, למרות חלוף השנים.

בנוסף לכך, ואף בהליך דנן, מעבר לטענות הצדדים ביחס לקיומו של הדוח הנדון ותוכנו והצבעה על הגשתו של הליך הפירוק שנמחק, לא הובאו לפני ראיות או עדויות אשר יש בהן כדי לתמוך בנכונות האמור בדוח הביקורת האמור, כולו או חלקו. כך, לא נמסרה עדות מפי עורך הדוח והחשב המלווה ולא התבקש זימון למסירת עדות בעניין זה על ידי העירייה. אף עדים מטעם חברת כנפי שרת לא זומנו למסירת עדות כמו גם עדים רלבנטיים אפשריים אחרים, כגון עדים מרשם העמותות. אף עדי מנוחה נכונה נשאלו בנושאים אלו באופן כללי בלבד, כך שאין לפני כיום ראיות קבילות ממשיות ומספקות, התומכות באופן ברור בתכניו של דוח הביקורת, באופן אשר די בו כדי להרים את נטל הראיה לעניין קיומה של הפרה יסודית של הסכם מנוחה נכונה בהקשר זה.

במצב דברים זה ועל יסוד תמונת הראיות המוגבלת אשר הוצגה בנושא בהליך זה, אני סבורה כי אין בעצם קיומו של הדוח, או קיומו של הליך פירוק שנמחק בטרם התברר, משום עילה לקביעה בדבר הפרה יסודית עצמאית של הסכם מנוחה נכונה, אשר הנטל להוכחתה הורם כנדרש. מובהר, כי אני ערה לכך שדוח זה אכן כולל טענות משמעותיות ביחס להתנהלות מנוחה נכונה במשך תקופה מסוימת. ואולם, לא די בעצם קיומו של דוח זה, מבלי שנבחן לגופו בהליך זה או בהליך אחר, ומבלי שהתבררו טענות הצדדים בהליך הפירוק (אשר העירייה לא הייתה צד לו), כדי לגבש, לפחות לעת הזו, את טענת העירייה להפרה יסודית של ההסכם עמה מטעם זה. אף לא ניתן לקבוע כי בעצם הגשה של הליך פירוק אשר נמחק על הסף בטרם התברר לגופו, ומבלי שנקבעו במסגרתו ממצאים כנגד מנוחה נכונה, יש משום פעולה "בניגוד להוראות כל דין", העולה לכדי הפרה יסודית של ההסכם בין העירייה למנוחה נכונה.

באשר לעצם ההתקשרות עם חברת כנפי שרת, הרי שבסעיף י'5 להסכם מנוחה נכונה אכן נקבע איסור להעברת זכויותיה של מנוחה נכונה במקרקעין לגוף אחר:

"מנוחה נכונה אינה רשאית למסור ו/או להעביר את המקרקעין או חלק מהם או את זכויותיו ו/או החובות במקרקעים כולן או חלקן וכן לא תהא רשאית למסור למישהו אחר להשתמש במקרקעין או בחלק מהם ו/או גם יחד איתו ו/או לשתף מישהו באחזקת המקרקעין או בשימוש בהם או בהנאה מהם אלא במידה וקבלה לכך אישור מראש ובכתב מאת העירייה ורק בכפוף לצרכים ולמטרות הקבועות בתב"ע ".

לצד זה, כאמור, לא הייתה קיימת מניעה חוקית או חוזית כי מנוחה נכונה תעסיק יועצים או קבלני משנה (ר' בעניין זה גם עמ' 332 ש' 8-9 לפרוטוקול).

עדת העירייה, אילה זיו, טענה בעדותה, כי במהלך ההתקשרויות הנ"ל עם כנפי שרת, הועברו אליה כספים בגובה של 19 מיליון ₪ וכי היא ביצעה פעולות שאינן פעולות קבורה בלבד (עמ' 257 ש' 25-26; עמ' 258 ש' 20 לפרוטוקול). ואולם, לא הוצגו אסמכתאות נוספות בדמות ראיות קבילות לתמיכה בטענה זו ומשמעותה.

מעבר לכך, עדת מנוחה נכונה, ברכה לוי, הכחישה בעדותה את הטענות הנ"ל וטענה כי לא מדובר בהעברת הזכויות לגורם אחר כלשהו וכי חברי הנהלת מנוחה נכונה הם שהתוו את הכללים לחברת כנפי שרת אשר נתנו את שירותיהם בהתאם להנחיות אלו תוך שהאחריות והניהול של בית העלמין ושל העובדים במקום נותרו כל העת בידי מנוחה נכונה. בהתאם לעדותה, אף המעסיקה בהסכמים עם העובדים הייתה ונותרה מנוחה נכונה ולא כנפי שרת. לוי העידה עוד, כי מאחר שהזכויות נשוא ההסכם לא הועברו על ידי מנוחה נכונה, ממילא לא נדרשה מנוחה נכונה לקבל אישור מהעירייה עבור ההתקשרות וקבלת השירותים הנדונים מכנפי שרת (עמ' 63 ש' 30-31; עמ' 64 ש' 1 לפרוטוקול).

משכך, ומהטעמים לעיל, נדחות טענות אלו של העירייה לביטול ההסכם. לצד זה מובהר, כי קביעה זו ניתנת על יסוד הראיות שהוצגו והתבררו בהליך דנן ואין בה משום קביעה לכאן או לכאן באשר להליך פירוק ככל ויחודש או הליך משפטי אחר כלשהו בנושא ככל ויוגש כנגד מנוחה נכונה על ידי צדדים אחרים.

שיווק שירותי הקבורה

בסוגיה זו, אין חולק כי בעבר נעשה שיווק של בית העלמין האזרחי כפר סבא. ברשימת מקבלי השכר הגבוה במנוחה נכונה משנת 2010, מצוין קיומו של גורם העוסק בשיווק (נ/7). לוי העידה, כי עד מועד חתימת הסכם ההיפרדות, דהיינו שנת 2015, הועסק גורם שיווק על ידי מנוחה נכונה, אך הוא פוטר לאור הסכם ההיפרדות.

בנוגע להמשך ביצוע פעולות השיווק, ליכטיק העיד כי כנפי שרת מבצעת שיווק ופרסום בכל רחבי הארץ באמצעות מנוע החיפוש גוגל (עמ' 42 ש' 8-13 לפרוטוקול). לוי העידה כי פעולות שיווק אשר נעשות על ידי כנפי שרת אינן קשורות למנוחה נכונה. היא אף העידה כי מנוחה נכונה אינה מבצעת פעולות שיווק בעצמה (עמ' 47 ש' 26; עמ' 98 ש' 22-27; עמ' 57 ש' 26-27; עמ' 58 ש' 3-23; עמ' 60 ש' 14-20, עמ' 99; עמ' 70 ש' 28-29 לפרוטוקול). שלום נוי העיד כי אין זה נכון שקוימו ערבי שיווק ביוזמת מנוחה נכונה.

כך או כך, אני סבורה כי אין בעצם קיומן של פעולות שיווק שירותי העמותה, כשלעצמן, משום הפרה של הסכם מנוחה נכונה. מעבר לטענות בדבר העדר שיווק כלשהו בשנים האחרונות מאז הסכם ההיפרדות, הרי שהוראות חוק העמותות, תש"ם - 1980 אינן אוסרות על פעולה של פרסום או שיווק. בעניין זה מובהר, כי לא נטען וממילא לא הוכח, כי נעשה שימוש פסול בתקבולים ו אף נטען כי ההכנסות נדרשות לצרכי פיתוח בית העלמין האזרחי ולשם הבטחת המשך קיומו. יוער, כי חברה קדישא ככל הנראה אינה נזקקת לשיווק שירותיה לשם צבירת הכנסות לפיתוח בית העלמין, עקב העדפה מובהקת ממילא של תושבי העיר לקבורה אורתודוקסית (עמ' 356 ש' 29-31; עמ' 360 ש' 3, 6-7 לפרוטוקול).

אפליה

נוכח הקביעות לעיל עד כה, בפרט לעניין השונות בהיקפי הקצאת השטחים בין שתי העמותות, העדר זכות למנוחה נכונה להקצאת שטחים שוויונית בהיקפה לזו של חברה קדישא וכפיפות הקצאות שטחים נוספות להוכחת צורכי קבורה על ידי כל אחת משתי העמותות, מתייתרים דיון והכרעה נפרדים בטענות מנוחה נכונה לאפלייתה לרעה על ידי העיריה. אציין בעניין זה, מבלי להרחיב, כי מעבר לטענות כלליות, מנוחה נכונה לא הרימה לטעמי את הנטל להוכחת טענותיה במישור זה באופן ממשי. לא השתכנעתי כי הוכח לפני שקיימת גישה מגמתית מקלה יותר מצד העירייה או גורמי התכנון כלפי חברה קדישא, אשר אף מולה ננקטו לאורך הדרך הליכים כאלה ואחרים בגין חריגות נטענות ואף מולה קיימת מחלוקת משפטית.

סיכום

נוכח הקביעות לעיל עד כה, תוצאת ההליך הינה דחייה הדדית של כלל התביעות אשר התבררו בהליך זה (תביעת מנוחה נכונה, תביעתה שכנגד של העירייה, תביעת חברה קדישא ותביעת ההפקעה לקבורה אזרחית). נוכח תוצאה זו אף אין צו להוצאות למי מהצדדים.

הערה לסיום - בנוסף על שורת ההכרעות לעיל, ובנוסף על התוצאה הנגזרת מהכרעות אלו ביחס לתובענות אשר התבררו במאוחד בהליך דנן, אני מוצאת לציין בסיום פסק הדין את התרשמותי, כי תמונת העל המלאה בפרשה הנדונה הינה רחבה יותר וחורגת מהמחלוקות הקונקרטיות נשוא ההליכים דנן. תמונת על זו נוגעת למאבק כוחות בין שני גופי קבורה הנצים סביב השאלה המרכזית של דרכי הקבורה בישראל. לשאלה זו היבטים שונים - עקרוניים, ערכיים, כלכליים, חברתיים ואחרים, החורגים מגבולות פסק הדין וסמכות בית המשפט.

כפי שנקבע לעיל, לשני גופי הקבורה ולשתי דרכי הקבורה, האזרחית והאורתודוקסית, מקום וזכות קיום, הן במישור הדין והחלטות הממשלה הרלבנטיות הן בהתאם להסכמים בין הצדדים ופרשנותם הראויה. זאת, בהתאם לצורכי הקבורה לאורך השנים והיקפם המעודכן, צרכים אשר כפי שנקבע לעיל יש להוכיח קיומם בנתונים ממשיים מלאים וגלויים, להבדיל מטענות כלליות, לפני הגוף המוניציפלי והגוף התכנוני הרלבנטי, המפקחים על השימוש במשאב המקרקעין המיועד לשימוש לצורכי קבורה. כמובן, כי גם שיקול דעתם של גופי המנהל כפוף לביקורת שיפוטית מתאימה במידת הנדרש. זאת, בין היתר, אף בכל הנוגע ליישום הקביעות לעיל בפסק דין, ביחס לקריטריון המנחה של צורכי הקבורה בפועל לצד העדיפות לתושבי העיר כפר סבא, כאשר בעניין אחרון זה יש לזכור כי עסקינן ב"עדיפות" ולא ב"בלעדיות" בכל הנוגע לזכות הקבורה האזרחית בעיר.

יש לצפות ולקוות, כי שורת ההכרעות בפסק דין זה יסייעו לצדדים, לצורך המשך התנהלותם בכל הנוגע לתפעול ולפיקוח על ניהולם של שני בתי הקברות הסמוכים בעיר כפר סבא.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ג חשוון תשפ"א, 10 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.