הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 44288-12-16

מספר בקשה:42
בפני
כבוד ה שופטת הלית סילש

תובעים

  1. שלו טסה
  2. יוסיף טסה
  3. אור טסה

נגד

נתבעים

  1. גבריאל טסה
  2. אייל טסה

א.א.א. טסה בע"מ

החלטה
בקשה מס' 42

הליך זה עניינו תביעת המבקשים להסרת קיפוח נטען של התובעים בחברת א.א.א טסה בע"מ (להלן: "החברה"), על ידי הנתבעים.

ביום 4.7.2018 הגיעו הצדדים לכלל הסכמות דיוניות, מכוחן מונה מומחה מטעם בית המשפט אשר התבקש לחוות דעתו בטענות הצדדים כמפורט בכתבי הטענות כמו גם להעריך את שווי החברה, למכירה.

כמומחה מטעם בית המשפט מונה רו"ח הולצמן.

ביום 26.3.2020 פנה המומחה מטעם בית המשפט בבקשה למתן הוראות, במסגרת בקשה מספר 42.

מגוף הבקשה עלה כי משרדו של המומחה מטעם בית המשפט נערך להגשתה של חוות דעתו בסוף חודש מרץ 2020, שאז הוגשה בקשת הנתבעים להוסיף ולהשלים את חוות הדעת נוכח אירועי משבר הקורונה.

המומחה ביקש להביא את הצדדים לכלל הסכמה דיונית בעניין זה, אך משלא צלחה דרכו פנה בבקשה למתן הוראות, לרבות ובמיוחד בשאלה האם יש לאפשר לצדדים להגיש חוות דעת משלימות בסוגיה זו.

ביום 27.3.2020 ניתנה החלטתי במסגרתה מצאתי להורות, בין היתר, כי ספק בעיני באם יש מקום לקבלת חוות דעת משלימה מטעם מי מהצדדים, וזאת מקום בו מונה מומחה מטעם בית המשפט, אלא כי לכל היותר יש מקום לבחון את ההצדקה בקבלת עמדתו של המומחה מטעם בית המשפט בעניין זה.

בהינתן הנקוב, התבקשו הבהרות המומחה מטעם בית המשפט באשר לאפשרות הכללתה של התייחסות השלכות מגפת הקורונה בשלב מאוחר יותר, כמו גם לוח הזמנים הצפוי להשלמתה של חוות הדעת.

כן התבקשה עמדת בעלי הדין באשר לקיומה של הצדקה בהכללתה של סוגיית השלכות משבר הקורונה, בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.

ביום 06.04.2020 הגישו הנתבעים את עמדתם, כאשר לשיטתם יש להוסיף ולעדכן את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, בהינתן השלכות מגפת הקורונה.

ביום 22.4.2020 הוגשה הודעת התובעים במסגרתה התנגדות ברורה להכללתה של סוגיית השלכות מגפת הקורונה על חוות הדעת, או לכל הפחות, עתירה שלא לעשות כן לעת הזו.

הוסיפו תובעים וטענו כי יש בהודעת הנתבעים משום חריגה ברורה מהחלטתי מיום 27.3.2020 וזאת נוכח הכללתה בפועל, של חוות הדעת המשלימה במסגרת הודעתם מיום 6.4.2020. עוד נטען כי הנתבעים מצאו להמציא נייר עמדה זה לידי המומחה.

כפועל יוצא, עתרו התובעים להורות למומחה להמציא את חוות דעתו בהקדם תוך התעלמות מסוגיית מגפת הקורונה. לחילופין, עתרו התובעים כי התייחסותו של המומחה להשלכות מגפת הקורונה תעשה בפרק נפרד מחוות הדעת.

באשר לתוכנה של הודעת הנתבעים, אשר כאמור נטען כי הומצאה לידי המומחה, הוסיפו התובעים ועתרו לקיים איזון בין הצדדים על דרך של מתן היתר להמצאת נייר עמדה עדכני (אשר העתקו צורף כנספח א' להודעה), לידי המומחה.

ביום 9.7.2020 התבקשה הבהרת הנתבעים האם המציאו לידי המומחה מטעם בית המשפט את הודעתם מיום 6.4.2020.
ביום 12.7.2020 הוגשה הודעת התובעים ממנה עלה כי עמדת הנתבעים אכן הומצאה לידי המומחה.
ביום 13.7.2020 הוגשה הודעת הנתבעים, אשר אין בחלק הארי שלה לבין החלטתי מיום 9.7.2020, דבר. עם זאת, ומתוך הכתובים ניתן היה להסיק כי עמדתם של הנתבעים מיום 6.4.2020, אכן הומצאה לידי המומחה.

משנתתי דעתי לפניית המומחה כמו גם להודעות הצדדים אני מוצאת להבחן בין שאלת ההצדקה בהכללתה של התייחסות להשלכות מגפת הקורונה בגוף חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט , לבין סוגיית דרך הכללתה של אותה התייחסות, המועד לעשות כן, ואופן התנהלות הנתבעים.

קבלת התייחסות המומחה להשלכות המגפה

באשר לשאלת קיומה של הצדקה לכלול בגוף חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, התייחסות להשלכות אפשריות של מגפת הקורונה על הערכת שוויה של החברה, מצאתי כי התשובה לשאלה זו טמונה בהגדרת מטרתה של חוות הדעת.

ככל ומדובר היה בחוות דעת אשר מטרתה קבלת הערכת שוויו של מוצר או נכס, בשל טענה לנזק או נטילה שלא כדין, היה לכאורה מקום להורות כי אותה הערכה תעשה על בסיס השווי במועד האירוע המזיק , או מועד הגשת התביעה.

עם זאת, מקום בו מטרת הערכת שווי הינה, בין היתר, אפשרות מכירה של זכויות מי מבעלי המניות למשנהו (או לחילופין מכירת כלל המניות לצד שלישי), קיימת הצדקה ברורה כי אותה הערכה תותאם, ככל האפשר, לשווי הראלי-הממשי, של המניות במועד הסמוך ככל שניתן למועד המכירה/רכישה.

לצורך כך, יש לכאורה לתת את הדעת לכלל הנתונים והאירועים המשמעותיים אשר יכול ומשליכים על קביעת השווי.

יש לזכור כי בעניינם של הצדדים, התבקש המומחה מטעם בית המשפט לחוות דעתו בשני נושאים מרכזיים:
- טענות הצדדים זה כלפי משנהו בכתבי הטענות;
- הערכת שוויה של החברה , למכירה.

באשר לטיעון בכתבי הטענות בכל הנוגע לאירועי עבר, ניתן לכאורה להידרש לאלו על בסיס מועד התרחשותם.

בכל הנוגע להערכת השווי, יקשה עלי לראות כיצד קביעת אותו שווי על בסיס נתוני עבר, תוך התעלמות מהתרחשותם של אירועים משמעותיים נכון למועד מתן חוות הדעת, תשרת את מטרת ההסכמות הדיוניות.

מקום בו הוסכם על הצדדים, בין היתר, כי תיתכן אפשרות מכירת כלל אחזקותיהם לצד שלישי, במחיר שלא יפחת מהערכת השווי, מקבלת מסקנה זו משנה תוקף.

את השאלה האם ראוי לכלול אירוע או נתון מסוים כרכיב במסגרת הערכת השווי, יש להותיר במידה רבה מאוד למומחה עצמו, וזאת מכוח ובהינתן מהות תפקידו, אך גם תוך מתן הדעת לעובדה כי חוות דעת זו, ככל חוות דעת, כפופה ממילא לביקורת בית המשפט.

במסגרת ביקורת זו, בית המשפט נותן דעתו למגוון של שיקולים לרבות היקף השפעתו של האירוע או הנתון על חוות הדעת, משך התקופה בה צפוי אותו אירוע חריג להשפיע על הערכת השווי, הכלים העומדים לרשות המומחה בעת בחינת האירוע או הנתון, וכיוצא באלו.

ומן הכלל אל הפרט;

דומה כי לא יכול להיות חולק על העובדה כי מגפת הקורונה משפיעה ומשליכה, נכון למועד כתיבת שורות אלו, על חלק לא מבוטל מרכיבי החיים, לרבות על הפעילות העסקית.

בנסיבות אלו, ומקום בו, למרבית הצער, לא ניתן לראות במגפה משום אירוע איזוטרי וחולף, יש להוסיף ולהידרש להתכנות השלכותיה על שוויה של החברה.

משנתתי דעתי לכלל טענות הצדדים, אני מוצאת כי קיימת הצדקה כי המומחה מטעם בית המשפט יידרש לסוגיה, תוך שאותה התייחסות תעשה בפרק נפרד, ולו על מנת שניתן יהיה להוסיף ולהתאים את חוות הדעת בעולם של חוסר וודאות ושינויים, כמו גם להידרש לשאלת מועד ההתייחסות.
ויודגש, אין באמור בהחלטתי זו משום חיווי דעה לעניין השפעת המגפה בפועל על הערכת השווי, אלא כדי מתן אפשרות להביא לכלל ביטוי מפורש את התייחסותו של המומחה לכך במסגרת חוות דעתו.

המצאת עמדת הנתבעים מיום 6.4.2020 לידי המומחה

באשר להמצאת נייר העמדה של הנתבעים מיום 6.4.2020 לידי המומחה, מצאתי את התנהלות הנתבעים כזו אשר יש לראותה כניסיון לעקוף החלטה מפורש ת של בית המשפט, עד כדי חסר תום לב. ואפרט;

כאמור, עוד ביום 4.7.2018 הגיעו הצדדים לכלל הסכמה דיונית באשר למינויו של המומחה והמצאת המסמכים הרלוונטיים לעיונו.

לאחר אותו מועד החלה הגשתן של בקשות שונות הנוגעות למסמכים אשר הומצאו ויומצאו לעיון המומחה.

משלא הושלמה חוות הדעת במשך חודשים ארוכים ניתנה ביום 31.12.2019 החלטה במסגרתה התבקש המומחה להשלים את עריכת חוות הדעת וזאת עד ליום 31.3.2020.

עוד מצאתי להוסיף ולהורות כי בהינתן האמור לעיל, למעט פניות מצד המומחה להשלמת מסמכים, ככל שתהיינה כאלה, לא ימצאו הצדדים לידי המומחה חומרים נוספים, אלא באישור מוקדם של בית המשפט.

בנסיבות אלו, מלכתחילה, ניתן היה לצפות כי הנתבעים יקדימו ויפנו לבית המשפט בבקשה לקבלת היתר לפנות למומחה מטעם בית המשפט ולהמציא לידיו חוות דעת משלימה, חלף פנייתם הישירה אליו ביום 22.3.2020.

אלא כי בעקבות פנייה זו של הנתבעים למומחה (והתנגדות התובעים), הוגשה גם בקשתו של המומחה מטעם בית המשפט למתן הוראות.

במסגרת החלטתי מיום 27.3.2020 מצאתי לציין, בין היתר, כי ספק בעיני באם יש מקום לקבלת חוות דעת מטעם הצדדים עת מונה מומחה מטעם בית המשפט, ולכל היותר יש מקום לבחון את ההצדקה בקבלת עמדתו של המומחה מטעם בית המשפט בסוגיות נוספות.

כן התבקשו הצדדים להבהיר עמדתם באשר להצדקה בהכללתה של סוגיה זו במסגרת חוות דעתו של המומחה ושלא באמצעות חוות דעת משלימות מטעמם.

הנתבעים לא נדרשו, לא התבקשו ולא היו אמורים להמציא חוות דעת משלימה לעיוני או לעיון המומחה.

עיון בהודעת הנתבעים מיום 6.4.2020 מלמד כי לא ניתן לראותה אלא כזו הטומנת בחובה , לכל הפחות, את תמצית חוות הדעת המשלימה, בעיקרה או חלקה, ומשכך גם כהפרה ברורה של ההחלטות שניתנו בהליך.

למען לא תמצא החלטתי כחסרה אני מוצאת לציין כי עיינתי בהודעת הנתבעים מיום 13.7.2020. כפי שצוין בהחלטתי מאותו יום, זו לא התבקשה, ואף לא היה מקום לעשות שימוש בהנחיה למתן הבהרה עובדתית פשוטה, על מנת להוסיף טיעונים בכתב.

חשוב מכך, לא מצאתי את הנקוב באותה הודעה מיום 13.7.2020 כזה העולה בקנה אחד עם תוכנה של הודעת הנתבעים מיום 6.4.2020.

לא היה כל מקום לכלול בהודעה אשר מטרתה קבלת עמדת הנתבעים בסוגיה עקרונית את סקירת השיטות המקובלות לביצוע הערכות שווי, ההשלכות הקונקרטיות של מגפת הקורונה על ביצועה של החברה הפרטנית נשוא הדיון.

בוודאי ובוודאי שלא היה מקום להצביע על שוויה המעודכן של החברה בהתאם לשיטות הערכת השווי האמורות, ותוך הכללת נתונים מספריים מדויקים לרבות לעניין מלאי, רכוש קבוע, התחייבויות וכיוצא באלו.

אין ולא ניתן לראות, ולו בקירוב, את הודעת הנתבעים, הכוללת תשעה עשר עמודים, עמוסי נתונים, הערכות ומידע, לרבות נתונים מספריים פרטניים הנוגעים בחברה, תרשימים וגרפים – כמסמך אשר מגלם אך את עמדת הנתבעים בשאלת ההצדקה בהכללת השלכות המשבר הנוכחי במסגרת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ותו לא.

אף אילו הייתי מוצאת הצדקה בהגשתה של הודעה זו של הנתבעים לתיק בית המשפט, שאז לא היה כל מקום להוסיף ולהמציאה, במתכונתה זו, לידי המומחה מטעם בית המשפט.

החלטות בית המשפט אינן בגדר המלצה, ואין מקום להתעלמות או נקיטת פעולות אשר משמעותן "עיקוף" שלהן.

התובעים ביקשו להורות על דחיית בקשתם של הנתבעים להכללת סוגיית מגפת הקורונה בחוות דעת המומחה, בין היתר – נוכח התנהלות זו של הנתבעים.

הגם חוסר הנוחות הרבה מהתנהלותם זו של הנתבעים, איני מוצאת לקבל טענה זו של התובעים, שכן אין בה כדי לשרת את מטרת המתווה הדיוני, כפי שפורט לעיל, ויכול ומשמעותה תהא ביצירת עיוות בכלי החשוב של חוות הדעת.
אין מקום לתקן כשל אחד, ביצירתו של האחר.

ככל וניתן היה להשיב מצב לקדמותו, הייתי מורה על השבת הודעת הנתבעים מהמומחה. עם זאת, עת כי זו הומצאה לידי המומחה, ומקום בו יש לנסות ולאזן בין זכויות הצדדים, אני מוסיפה ומורה כי התובעים יהיו רשאים להוסיף ולהמציא לידי המומחה חוות דעת משלימה מטעמם וזאת בתוך 21 יום מהיום.

המומחה מטעם בית המשפט יתבקש שלא לקבל לידיו כל מסמך, פנייה או חוות דעת נוספת, מטעם מי מהצדדים, אלא כנגד החלטה מפורשת המתירה לעשות כן.

המומחה מטעם בית המשפט יתבקש להבהיר בתוך 14 יום לאחר קבלת חוות הדעת המשלימה מטעם התובעים, האם הוא סבור שיש מקום להגשתו של העדכון הנזכר בסעיף ב' להודעתו מיום 19.4.2020 כבר כעת, או שמא קיים טעם להוסיף ולהידרש לכך בשלב מאוחר יותר (לרבות הערכתו בדבר לוח הזמנים הרלוונטי).

כנגד קבלת הבהרתו זו של המומחה, יועבר למתן הנחיות נוספות.

הנתבעים יישאו בהוצאות התובעים בגין בקשה זו, בסך של 8,000 ₪ אשר ישולמו ללא קשר לתוצאות ההליך.

המזכירות תתבקש להמציא העתק ההחלטה
משימה למתן החלטה בעוד 55 יום.
ניתנה היום, כ"ג תמוז תש"פ, 15 יולי 2020, בהעדר הצדדים.