בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 43036-06-17

בפני
כבוד ה שופטת דפנה בלטמן קדראי

מבקשת

הדר- רוזן בע"מ

נגד

משיבים

1. אמין אל נקיב
2. אקסטריים קאר יבוא ושיווק בע"מ
3. אלעד טבצ'ניק

החלטה

1. לפניי בקשה למתן צווים זמניים אשר הוגשה ביחד עם תביעה , שעניינה הפרת מדגמים וזכויות יוצרים וכן גרימת עוולות על פי חוק העוולות המסחריות, רשלנות, הטעיה על פי חוק הגנת הצרכן ועשיית עושר ולא במשפט, והכל בגין ייבוא ושיווק כיסויי מושבים לרכב על ידי המשיבה 1, אשר נטען כי הינם דומים עד מאוד ל מוצרים המיוצרים על ידי המבקשת ואשר לגביהם רשומים מדגמים על שמה.

2. על פי הבקשה, המבקשת מייבאת ומשווקת מוצרים שונים הקשורים לרכב, בעלת מוניטין רב בתחומה ובין היתר משווקת כיסוי מושב רכב הידוע כ"GTR קרבון", המוגן במדגם ר שום מס' 56565, כאשר עיצוב פתח כיסוי ייחודי בו אף מוגן במדגם רשום מס' 51571 (להלן: "המוצר").
המבקשת טוענת כי המשיבה 1 משווקת ומפיצה לאחרונה כיסויי רכב המפרים את המדגמים שהינם בבחינת העתקה מובהקת של המוצר, אשר משווקים בשוק תחת השם "מיה", ועל כן, מבקשת בבקשה זו למנוע את המשך פרסום, שיווק והפצת המוצרים המפרים וכן עותרת לאסוף את המוצרים המפרים אשר כבר הופצו.

3. מלכתחילה לא ניתן צו ארעי, נתבקשה תגובת המשיבים והתקיים דיון במעמד שני הצדדים.

4. המשיבים מאשרים בתגובתם כי המשיבה 1 מפרסמ ת ומשווק ת כיסויי מושב רכב כנטען, ואולם טוענים הם כי אין זהות או דמיון מיוחד בין כיסוי המושב "מיה" המופץ על ידה לבין המוצר. טוענים הם אף נגד תוקפו של המדגם, כי אין מדובר בעיצוב חדשני ומקורי אשר ראוי להירשם כמדגם וכי המדגם לעניין הפתח הייחודי כבר פקע , ואף טוענים נגד תום ליבה של המבקשת אשר בעצמה מפרה זכויות של המשיבים בסימן רשום המופץ על ידם (אימוג'י). כן טוענים הם להיעדר יריבות כלפי המשיבים 2 ו-3, שהינם מנהלים ובעלים של המשיבה 1, אשר המעשים נשוא הבקשה מיוחסים רק לה.

5. במהלך הדיון העלו הצדדים טענות שונות ו נמנעו מלבקש את חקירת המצהירים. ניסיונות בית המשפט לקרבם להסכמה אשר תייתר אף את הדיון בהליך העיקרי לא צלחו, ובשלב זה יש ליתן החלטה.

6. במהלך הדיון הוצגו כיסויי הרכב המשווקים על ידי כל אחד מהצדדים, והצדדים העלו טענות שונות לגבי מידת הדמיון שביניהם.

7. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את הצדדים ואף חזיתי במוצר ובכיסוי הרכב "מיה", הגעתי לכלל דעה כי הבקשה הוכחה לכאורה כנדרש בשלב זה, וכי על כן, יש להיעתר לחלק מהסעדים המבוקשים בה.

8. זכותה של המבקשת לפרסם באופן בלעדי את המוצר ולהציעו למכירה מוכחת באמצעות המדגם הרשום אשר ראיה לו צורפה לבקשה. המדגם הרשום רלבנטי הוא זה המגן על הדוגמה של המוצר (מדגם מס' 56565, נספח א' לבקשה). די בכך בשלב זה, ועל כן, אין הכרח להידרש לשאלה אם מדגם מס' 51571, אשר מגן על עיצוב הפתח במוצר, ראוי להגנה או אם הינו בתוקף.

9. הכיסוי המושב "מיה" הנמכר על ידי המשיבה 1 דומה למראית עין עד מאוד למוצר המוגן במדגם הנ"ל. כך לעניין צבעי כיסוי הרכב, לעניין הדוגמה הכללית הכוללת שישה פסים בכל דופן במרכזו של המושב, ופס רחב מעליהם, כך לעניין דוגמת הכנפיים משני עברי רצועת הפסים, מבנה הכנפיים ו שילוב הצבע בהם. כך גם לגבי מרקם הכיסוי, והדוגמה על גבי הפסים. למדתי מאלה כי כיסוי המושב "מיה" המפורסם והמשווק על ידי המשיבה 1 נראה כחיקוי מובהק של המוצר, ועל כן, ועל פי מבחן מראית העין של שלב ראשוני זה, מוכחת לכאורה הפרת המדגם.

10. בנסיבות אלה, אין עוד צורך להידרש לעילות אחרות הכלולות בבקשה, לאחר שהוכחו לכאורה הזכות וההפרה ויחד עמם זכותה החוקית של המבקשת למנוע את המשך ההפרה על פי סעיף 37 לפקודת הפטנטים והמדגמים.

11. המשיבים טוענים כי אין יריבות כלפי משיבים 2 ו-3. אולם , הפרסום אשר צורף כנספח ג' 2 אינו תחת שם חברה דווקא (רשום אלעד אקסטרים) ואת העוולות נשוא הבקשה ניתן לייחס גם למשיבים 2 ו-3, ועל כן, מצאתי כי ראוי שהצו הזמני , שעניינו בשלב זה רק מניעת המשך ההפרה המוכחת לכאורה, יופנה אף כלפיהם.

12. ב"כ המשיבים הציג פסיקה שניתנה בפסקי דין ולאחר שמיעת ראיות בהליכים בעניין הפרת מדגמים וסימני מסחר. מצאתי כי זו אינה רלבנטית לצורך ההכרעה בהליך זה.

13. טענות המשיבים לגבי הפרות אשר הפרה המבקשת זכויות השייכות למשיבה 1, לא הוכחו כראוי ומכל מקום אינן רלבנטיות בכל הקשור למתן סעד להגנת זכויותיה של המבקשת במדגם.

14. לפיכך, ניתן בזאת צו האוסר על המשיבים מלייצר, או לעשות כל מעשה הכנה, או להזמין, או לשווק, או להפיץ, או למכור, או לפרסם את המוצר נשוא הבקשה שהינו כיסוי מושב רכב "מיה".

15. בנסיבות העניין, לא ראיתי הכרח להורות על איסוף מוצרים מפרים בחנויות, נוכח היעדר מידתיות בין הנזק הצפוי כתוצאה מההפרות הנטענות לבין עלויות צפויות של סעד זה, והנזק העשוי להיגרם ממנו בהתחשב בכמות המוצרים, בערכם ובכלל נסיבות העניין.
סעדים הקשורים לנזקים נשוא ההפצה שכבר נעשתה קודם להגשת הבקשה, ידונו לפי הצורך בעת הדיון בתיק העיקרי.

16. המשיבים יישאו בהוצאות ההליך בסך 12,000 ₪.

ההחלטה תשלח לצדדים

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ז, 05 יולי 2017, בהעדר הצדדים.