הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 42049-05-18

מספר בקשה:24
בפני
כבוד ה שופט עוז ניר נאוי

המבקשות (הנתבעות 3 -6):

  1. רבאב קאסם
  2. אינאס מסרי
  3. נהאייה מנסור
  4. ראויה קאסם

נגד

המשיב (התובע):
מואייד עיראקי

החלטה

לפני שלוש בקשות למתן צו מענה על שאלון, מן הימים 3.10.2018, 27.11.2018 ו - 20.1.2019, אשר הגישו הנתבעות 3 – 6 נגד התובע ואשר עניינן זהה (להלן: "הבקשה"). השתלשלות הדברים בקשר עם הגשת שלוש בקשות זהות בעיקרן, פורטה בתמצית בהחלטתי מיום 21.1.2019 ולא אחזור על כך.

התובע השיב לשאלון עוד ביום 16.9.2018, וטען כי עשה כן בשלושת התשובות שהגיש מן הימים 3.10.2018, 2.12.2018 ו- 20.1.2019, אולם הנתבעות טוענות כי השיב באופן חלקי ובלתי מספק.

לאחר שעיינתי בבקשות, בתגובות ובתשובה ( מיום 27.1.2019), סבורני כי דינה של מרבית הבקשה להידחות. להלן טעמי.

ראשית, ובפתח הדברים יוער כי המבקשות לא נימקו את בקשותיהם כלל וכלל, ורק במסגרת התשובה אשר הוגשה אתמול (27.1.2019) ניתנו נימוקים של ממש. כידוע אין התגובה לתשובה המקום להעלות טענות חדשות, ורק מטעם זה דין הבקשה היה להידחות [ת"א (מרכז) 13970-11-08 שמעונוב, רוזנבוך- עורכי דין נ' מגדל קרנות נאמנות בע"מ (29.9.2009)].

אף לגופו של עניין סבורני כי דינה של מרבית הבקשה להידחות, שכן מרבית השאלות שנשאלו אינן רלוונטיות למחלוקת בין הצדדים.

כך, עסקינן בתביעה לאכיפת הסכם מכר שנערכה בין התובע לבין הנתבעים 1 ו- 2, על יסוד עסקת מתנה נטענת בין אביו של הנתבע 1 לבינו. הנתבעות 3 -6 הן אימו ואחיותיו של הנתבע 1, ויורשות האב אשר הנכס מושא ההסכם רשום על שמו. הנתבעות 3 – 6 טוענות בהגנתן כי מדובר בעסקה פיקטיבית אשר אין לתת לה תוקף.

מרבית השאלות עליהן לא השיב התובע והן שנויות במחלוקת נוגעות למקומות עבודתם של בני משפחתו ( שאלות 5 – 6, 9 – 10) ולנכסיו של התובע ( שאלות 14 – 15, 20 – 25, 27). סבורני כי שאלות אלה אינן רלוונטיות למחלוקות בין הצדדים, אף לא בקשר רחוק, שעה שמקום עבודתם של מי מבני משפחתו של התובע אין בו להשליך על תוקף העסקה, והדברים נכונים אף ביחס לנכסיו של התובע.

תקנה 107 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת את הסייגים לשאלות אשר ניתן לשאול בשאלון:

סייג לשאלות [117]
סייג לשאלות [117]
107. בית המשפט או הרשם, בהחליטו בדבר בקשת הרשות, ישקול כל הצעה שתבוא מצד הנשאל למסור לו פרטים או להודות בעובדות או להראות מסמכים הנוגעים לדברים הנדונים, כולם או מקצתם, והרשות לא תינתן אלא לשאלות שהן לענין הנדון, ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה.

עמד על כך בית המשפט העליון ברע"א 3068/08 סונול ישראל בע"מ נ' מינה ליזרוביץ (20.8.2008) ( השופט רובינשטיין):

"בסופו של יום, אמות המידה לעניין השאלונים נקבעו בתקנה 107 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, המאשרת " שאלות שהן לעניין הנדון, ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה", קרי, יש צורך להציג את הרלבנטיות שבשאלות. זאת – בכפוף לסייגים נוספים, כגון חיסיון ( תקנה 119 , וראו פרשת מקורות נ' בר הנזכרת) או הוראות ספציפיות כגון אלה שבחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 ... גדר נוספת שקבע הדין היא כי, השאלון נחוץ " כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות" ( תקנה 120 לתקנות סדר הדין האזרחי), ולדידי יש משקל ונופך מיוחד לרעיון של " דיון הוגן". השכל הישר ומידת ההגינות כלפי כולי עלמא הם יועצים טובים לבית המשפט בהפעלת שיקול הדעת, גם בבואו לבדוק אם השאלות נוגעות לעניינים הקשורים במחלוקת, קרי, הן רלבנטיות, וראו גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 9, 2007), 184185 והאסמכתאות דשם, וכן קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי ( מה' 15, 2007), 765, וכדברי המחבר קשת, "הרשות להציג שאלות אינה מוגבלת לעובדות הישירות השנויות במחלוקת, אלא מתייחסת גם לכל עובדה אחרת שיש לה רלבנטיות לגבי העובדה הישירה" (שם, 767 והאסמכתאות), אך נדרשת מניעת הכבדה יתרה על הנשאל ( שם, 769-768) ואין מותר " דיג" (773-769)."

אם כן, שאלות הנוגעות לטיב עבודתם של בני משפחת התובע ולנכסיו של התובע אין בהם רלוונטיות לתביעה שעניינה הסכם המכר בין הנתבעים 1 – 2 לבין התובע, ואין בהם להשליך על קיומה או אי קיומה.

אינני מקבל את טענות הנתבעות לפיהן יש לברר את מקורות הכנסתו ומקורות הכנסת בני משפחתו של התובע על מנת לברר אם היה ביכולתו לעמוד בביצוע העסקה. מדובר בשאלות מרחיקות לכת על מנת לברר פרטים אלה, ולפיכך ראיתי לדחות את הבקשה בכל הנוגע לשאלות אלה.

מנגד, שאלות 16, 28, 29 ו – 31 הנוגעות לאופן ביצועה של עסקת המכר השנויה במחלוקת ולאופן ביצוע התשלום, דורשות פירוט נוסף.

כך, שאלה 16 בעניין הקשר שבין התובע לבין הנתבעים 1 – 2 ואופן הפניה, דורשים ליבון, ועל התובע לפרט את תשובתו מעבר להפניה למבוא להסכם.

אף באשר לשאלות 28, 29 ו -31 הנוגעות למקורות התשלום ולאופן ביצוע התשלום, סבורני כי נדרש פירוט. כך באשר לשאלה 28 נדרש פירוט למקורות התשלום עבור ביצוע העסקה, ואין די בתשובה שניתנה. אף באשר לשאלה 29 נדרש פירוט מעבר להפניה הלקונית לכתב התביעה ולתשובה לצו המניעה.

באשר לשאלה 31, השיב התובע כי שילם בשיקים אותם הפקיד בנאמנות בידי עו"ד נידאל, אולם לא צירף את העתקי השיקים כפי שנתבקש. סבורני כי בנסיבות בהן המחלוקת בין התובע לנתבעות 3 – 6 היא ביחס לעצם קיומה של העסקה, צילומי השיקים הם רלוונטיים ונדרשים, ועל התובע לצרפם.

ביחס לשאלה 32 חזרו בהן המבקשות מבקשתן במסגרת התשובה, וביחס לשאלות נוספות נמסר כי התובע השיב ( סעיפים 7 ז-7ח).

לסיכום, הבקשה נדחית בעיקרה, ומתקבלת בחלקה באופן שהתובע ישיב ביתר פירוט על שאלות 16, 28 ו – 29 ויצרף את העתקי השיקים באמצעותם בוצע התשלום.

בשים לב להתנהלות המבקשות - הגשת שלוש בקשות שונות בגין אותו עניין, והצורך במתן תשובות לכל אחת מן הבקשות החוזרות והנשנות, וכן דחיית עיקר הבקשה, לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ט, 28 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.