הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 38508-05-11

בפני
כבוד ה שופטת דפנה בלטמן קדראי

המבקשים

  1. הד ארצי בע"מ
  2. NMC מוסיקה בע"מ

נגד

משיבים

  1. עננה בע"מ
  2. סלקום ישראל בע"מ
  3. חברת פרטנר תקשורת בע"מ
  4. פלאפון תקשורת בע"מ
  5. תטה עושים מוסיקה בע"מ
  6. איימיוזיק בע"מ

החלטה

1. המבקשות - צדדי ג' בתובענות מאוחדות שה גישה המשיבה 1, בגין הפרת זכויות יוצרים נגד המשיבות 2-4 - הגישו את הבקשה של פניי, בה עתרו למתן הוראות בנושא צו גילוי מסמכים שניתן בהחלטת בית המשפט מיום 15.5.2016 (להלן: " ההחלטה").

בתובענות נטען לשימושים מפרים שעשו לכאורה המשיבות 2-4 , ביצירות מוגנות שהזכויות בהן, הן זכויות ההוצאה לאור והן הז כויות במאסטרים, מוקנות למשיבה 1. המשיבות הנתבעות טענו, בין היתר, כי שילמו בגין השימושים שעשו, בין היתר לצדדי ג', הלוא הן המבקשות בבקשה דנן, שלהן זכויות המאסטר ביצירות השונות נשוא התביעה.

2. בהחלטה ניתנו צווים בבקשות הדדיות שהוגשו על ידי כל הצדדים להליך, ובין היתר, בסעיף 6.1.1 ב' להחלטה, חויבה המשיבה 4, לגלות למשיבה 1 את כל האסמכתאות לביצוע תשלומים אשר שילמה בקשר ליצירות.

3. עובר להגשת הבקשה החלו הצדדים לגלות את המסמכים שנצטוו לגלותם, ובמהלך שלב זה התברר למבקשות כי בכוונת המשיבה 4 למסור למשיבה 1 את כל מערכת ההתחשבנות שביניהן, אשר כוללת, מטבע הדברים, אף התחשבנות שאינה רלבנטית לתביעה.

4. המבקשת סברה כי מהלך כאמור איננו אפשרי, על פי הצווים, אשר הורו על גילוי מידע רלבנטי בלבד, וכי הגילוי האמור אף כולל סודות מסחריים ופוגע בצדדים שלישיים, שהם לקוחותיה של המבקשת, שלא לצורך.

על כן, פנתה המבקשת אל המשיבה 4 ב בקשה לחסות מתוך הגילויים את המידע שאיננו רלבנטי, ומשלא נענתה, הוגשה הבקשה שלפניי.

5. המחלוקת לעניין גילוי מידע אודות התשלומים בגין היצירות רלבנטית אף לכל הגילויים שהוטלו על כל הנתבעות – הלוא הן משיבות 2-4, באשר לתשלומים שקיבלו מכל צדדי ג' בכל התובענות. מחלוקת זו הובהר ה בבקשה ובתגובות ובתשובה לה, ואף בדיון שהתנהל בפני ביום 15.9.2016.

מחלוקת זו נוגע ת לשאלה האם רשאיות המשיבות 2-4 לגלות נתונים לא רלבנט יים במסגרת קיום צווי הגילוי, או שמא יש להימנע מגילויים כאמור, או למצער לחסותם, ועל מי חלה החובה לחסותם (דהיינו – להשחיר את הפרטים שאינם רלבנטי ים על גבי המסמכים שיגולו), וזאת בהתחשב בטרחה הרבה הכרוכה בכך. שאלות אלה מעוררות שוב את המתח בין חובת הגילוי בהתאם להחלטה לבין זכות המבקשות לשמירה על סודותיהן המסחריים ולהגן על לקוחותיה, ואף מעורר ות את השאלה האם יש מקום לשנות מן ההחלטה נוכח הטענות החדשות שעלו בבקשה זו.

6. הגם שפורטו לעיל דילמות משפטיות, אזי דומה כי ישנה הסכמה כי קיום מידתי וראוי של ההחלטה הוא כזה אשר יאפשר את מסירתה של ההתחשבנות המלאה מהמשיבות 2-4 למשיבה 1, תוך השחרת אותם פרטים שאינם רלבנטיים ליצירות נשוא התובענות. ולמעשה - המחלוקת האמתית העולה מהבקשה והטיעונים שנשמעו לפניי היא על מי יוטל הנטל לעשות את "מלאכת ההשחרה", שהיא אמנם מייגעת וממושכת ודורשת משאבי זמן וכח אדם.

7. המבקשות טוענות כי משהורה בית המשפט על גילוי חומרים רלבנטיים, אזי על המשיבות 2-4 להימנע מלגלות את שאינו רלבנטי, ועל כן מלאכת ההשחרה חלה עליהן. מאידך, משיבות אלה מפנות לכך שבית המשפט הורה במפורש כי אין לערוך מסמכים מיוחדים בגדר הגילוי , כי ניתן לחשוף את מסמכי הנהלת החשבונות (ראו, סעיף 3.6. להחלטה מיום 7.4.2016, שנכללה גם בהחלטה), וכי טענות לגבי חשש מגילוי סודות מסחריים נדחו בשים לב לכך שענייננו בגילויים של מידע ישן. לטענתן, נוכח אינטרס המבקשות בחסיון הנטען, שומה על יהן בעצמן להשקיע את המשאבים בעב ודת מיון המידע. לחילופין, נטען כי עבודת המיון המייגעת נועדה ליתן מידע למשיבה 1, לטובת ניהול תביעות שסכומן הכולל בן עשרות מליוני ₪, ולכן סביר והגיוני כי את ההשקעה הנדרשת בשלב (עדיין) מוקדם זה תעשה המשיבה 1 דווקא.

8. שקלתי את טענות הצדדים, ולא ראיתי מקום לשנות מהחלטתי הקודמת, על פיה יש לקיים את הגילויים, אין להכביד על המגלים בעריכת מסמכים חדשים (וודאי שעה שטרם נידון הסעד של מתן חשבונות), ואף אין מקום להפריז בחשיבות טענת הסודיות המסחרית, כאשר כבר חלף זמן ניכר מתקופת ההפרות נשוא התביעות.

על כן, מצאתי כי המשיבות 2-4 יצאו ידי חובת קיום הצווים על ידי גילוי מלא של מערכת ההתחשבנות בכל התקופות הרלבנטיות, ואינטרס המבקשות לשמירת הסודיות יתקיים במתן אפשרות שתינתן להן להשחיר את הנתונים הבלתי רלבנט יים במסמכים מושא הבקשה, קודם לגילויים. יש לאפשר באופן דומה בקרה על גילויים מקבילים שיעשו המשיבות 2 עד 4 לגבי התחשבנות מול יתר צדדי ג', ככל שאלה יבקשו זאת.

הליכי גילוי המסמכים, אשר כל הצדדים היו שותפים פעילים בהם, תוך הצגת דרישות רבות ומגוונות ליתר הצדדים, כרוכים בטרדה וטרחה. בסופו של יום, ככל שתדחנה התביעות או הודעות צד ג', ודאי יהיה מ קום לטעון להחזר ההוצאות בגין הטרחה היתרה שנגרמת גם בעבודת ההשחרה.

לעניין חשיבות ההסתרה בשלב זה, ראוי לציין כי מידע רלבנטי רב, לרבות לעניין היוצרים, תדירות השמעת יצירותיהם וכיוב', כבר ממילא גולה בתביעה עצמה, בתצהירים שכבר הוגשו בתביעה נגד המשיבה 3, בגילויי ההתחשבנות עם אקו"ם, אשר ממילא כוללים את כל ההשמעות נשוא התביעות, כך שספק אם העמסת המידע הנוסף עשויה להיות בעלת השפעה של ממש על מאן דהוא.

9. משנחשפתי בינתיים לטיעון משמעותי יותר לגבי החשש להיות המידע שמגולה בהליכים אלה משפיע על היוצרים, אזי, הנני משלימה החלטתי הקודמת אף בהנחיות אלה:

9.1 נאסר על הצדדים לעשות כל שימוש במידע שגולה בהליכים אלה, להוציא שימוש לצרכי הליך זה.

9.2 מסמכי ההתחשבנות המלאים לא יועתקו ולא יוצאו מתחום משרדי ב"כ המשיבה 1.
ככל שיבוקש לעבד נתונים מתוכם, לרבות על ידי הוצאתם למומחים, ניתן יהיה לעשות זאת רק לגבי נתוני יצירות הכלולות בתביעה.

10. מטעמים שונים התעכבה החלטתי ועם הצדדים הסליחה.
מכל מקום, בנסיבות אלה ניתנת ארכה לגילויים נשוא הבקשה -
המשיבות 2-4 יעבירו למבקשת את מערכת ההתחשבנות שביקשו לגלותה בתוך 7 ימים. כך יעשו גם בקשר להתחשבנויות של צדדי ג' אחרים אם יבקשו זאת. בהעדר בקשה כאמור, יעבירו את ההתחשבנות ישירות למשיבה 1 בתוך אותו מועד.

המבקשת וכן יתר צדדי ג' אשר יבקשו לבקר את מערכת ההתחשבנות, יעבירו את המסמכים האמורים למשיבה 1 בתוך 30 יום לאחר מכן.

11. נוכח המחלוקת נשוא בקשה זו עוכב מועד הגשת תצהירי העדות הראשית של המשיבה 1.
נוכח החלטתי זו ייתכן שמועד השלמת הגילויים בכל הקשור להתחשבנות מול צדדי ג' יארך עוד פרק זמן לא מבוטל. בכל זאת, ונוכח מועד הדיון הקבוע והשאיפה לקדם הליך זה, סברתי כי אין הכרח להמתין עד להשלמת יתרת הגילויים (מה גם שבאחד התיקים כבר הוגשו תצהירי עדות ראשית לפני זמן רב ומה גם שמידע לגבי ההשמעות ממילא כלול כבר בגילויים של ההתחשבנות מול אקו"ם).
בנסיבות אלה, הנני מאריכה את המועד להגשת תצהירי התובעת – המשיבה 1 עד ליום 30.10.2016.
לא ראיתי בשלב זה מקום ליתן אורכות נוספות.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ג' תשרי תשע"ז, 05 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.