הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 37351-02-16

מספר בקשה:65
בפני
כבוד ה שופט אורן שוורץ

מבקשים (תובעים )

  1. נתי טיטר
  2. מיכה פנחסי

נגד

משיבים (נתבעים)

  1. יורוקום נדל"ן בע"מ (בפירוק זמני )
  2. אפיקי אס.אי.ג'י. (ישראל) נכסים בע"מ
  3. ש.א. נכסי הכוכבים בע"מ
  4. ורדינון נדל"ן והשקעות בע"מ
  5. יעקב בר
  6. יעקב שולביץ
  7. שחר מחט
  8. אפרים שורקה
  9. ש.מ.ס שחר מחט סומייל בע"מ
  10. י.ש.א יעקב שולביץ אבן גבירול בע"מ
  11. מ.י.ב מאיר יעקבסון בן סרוק בע"מ
  12. קבוצת חג'ג' סומייל בע"מ
  13. אברהם שטרן
  14. מלון קרלטון נהריה LLC, חברה רשומה בארה"ב 202339480 EIN
  15. רונן חצור
  16. קבוצת חג'ג' ייזום נדל"ן ע"מ

החלטה

1. עניינה של התביעה שלפני במחלוקת באשר לזכאותם של התובעים לקבלת דמי תיווך בגין עסקאות במקרקעין שנערכו בקשר לחטיבת קרקע בשטח של כ – 3,167 מ"ר באזור רחוב אבן גבירול פינת רחוב ארלוזורוב בתל-אביב, הידועה כמתחם סומייל.
בידי התובעים אין מסמך בכתב של הזמנת שירותי תיווך חתומה בכתב להזמנת שירותי התיווך, כקבוע בסעיף 9 לחוק המתווכים, התשנ"ו-1996 (להלן – חוק המתווכים). עם זאת, אליבא התובעים הם פעלו כמתווכים בעסקה, היו הגורם המרכזי שהפגיש את הצדדים וממילא היו הגורם היעיל בגיבושה. לפיכך, זכאים הם לדמי התיווך.

2. בסמוך לאחר הגשת ראיותיהם, עתרו התובעים בבקשה דנן שעניינה צירוף ראיה חדשה ודחיית מועד העיון בה, עד לאחר חקירתם הנגדית של עדי הנתבעים , או למצער עד לאחר הגשת ראיות הנתבעים. הראייה המדוברת היא תמלול שיחה של אחד הנתבעים עם גורם מטעם התובעים. הצורך בדחיית העיון בראיה הוסבר בחשש מתיאום גרסאות וסיכול חשיפת האמת.

3. הנתבעים 6-2 הותירו את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט. אולם, הנתבעים 15-7 התנגדו בתוקף לבקשה, אשר יש בה לטענתם לשבש את סדר הבאת הראיות וממילא לפגוע בזכויותיהם הדיוניות.

4. הצדדים מיצו את זכות הטיעון בכתב ובמעמד ישיבת קדם המשפט אפשרתי השלמת טיעון בעל-פה. בהתחשב במחלוקת שנפערה בין הצדדים אף ראיתי לנכון לעיין בתמלול, בהתאם למתכונת הקבועה בתקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות) ובהתאם לפרקטיקה שנקבעה בהלכה הפסוקה [רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 19.12.1999) (להלן – עניין סוויסה)].

דיון והכרעה

5. כפי שכבר ציינתי באשר לבקשה דומה שהוגשה על ידי התובעים בעניין תמלולים אחרים שהיו ברשותם (בקשה מס' 24) , נקודת המוצא בניהול הליך אזרחי בבית המשפט הוא גילוי רחב ומרבי של המידע שרלבנטי למחלוקת. הטעם לכך הוא כי חשיפת האמת מחייבת דיון הוגן שמתנהל ב"קלפים גלויים", קרי – חשיפה מלאה של התשתית הראייתית שביסוד המחלוקת ומתן הזדמנות הוגנת לכל אחד מהצדדים להתמודד עם מלוא הראיות [רע"א 4999/95 ALBERICI INTERNATIONAL שותפות רשומה זרה הרשומה בישראל נ' מדינת ישראל , פ"ד נ(1) 39, 44 (1996); בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' עוז, פ"ד סב(4) 167, פסקה 9 לפסק הדין של השופטת א' חיות (2008)].
עם זאת, קיימים מספר שיקולים המסייגים כלל זה, כגון: שיקולי חסיון או שיקולים של יעילות הדיון [רע"א 7114/05 מדינת ישראל נ' חיזי, פיסקה 5 (פורסם בנבו, 11.12.2007); רע"א 6720/13 סופר מדיק (מדיק לייט) בע"מ נ' ANTON HUBNER GMBH, פסקה 2 בפסק דינו של השופט י' עמית (פורסם בנבו, 16.10.2013).

6. אחד משיקולים אלה הוא החשש שגילוי המסמכים יפגע בחקר האמת מאחר שהצד שכנגד יתאים את גרסתו לאותם מסמכים או לאותן ראיות [עניין סוויסה, פסקה 15; רע"א 6801/15 ברנשטיין נ' נכסים ח.ומ.ג בע"מ, פסקה 22 בפסק דינו של השופט נ' סולברג (פורסם בנבו, 24.07.2016) (להלן – עניין ברנשטיין)]. מקור סמכותו של בית המשפט להשהות את גילוי אותם מסמכים קבוע בתקנה 112, שמסדירה את הליך גילוי מסמכים:

"בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לענין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים."

7. ודוק – מקום בו התובע עותר לדחייה במועד הגילוי והעיון במסמכים עד לאחר הגשת התצהירים, כמו בענייננו, מהווה הדבר גם שינוי בסדר הבאת הראיות, לפיו התובע הוא הראשון בהגשתן. חרף זאת, הכירה ההלכה הפסוקה במתן היתר לדחייה שכזו, הגם שבנסיבות שכאלה מצווה בית המשפט לנקוט במשנה זהירות בעת מתן ההיתר לדחיית המועד המבוקשת. יפים לכך הדברים אותם שנה המשנה לנשיאה (כתוארו דאז) השופט א' ריבלין בפסקה 5 בפסק דינו ברע"א 5266/10 פלוני נ' מרכז רפואי פלוני (פורסם בנבו 15.8.2010):

"דחיית מועד הצגתן של ראיות מטעם התובע עד לאחר הצגת ראיותיו של הנתבע אינה מקדמת את היתרונות שב"משחק בקלפים פתוחים" (שהרי דחיית הצגתה של ראיה פועלת ל"סגירת הקלפים") ומן העבר השני אף אינה מתיישבת עם השיטה האדברסרית, שסדר הבאת הראיות הוא יסוד מוסד בה. בדחייה מסוג זה כרוכה פגיעה כפולה בכללים הדיוניים הרגילים: הן בסדרי הדין הנוגעים להליכי גילוי מוקדם, הן בסדרי הדין הנוגעים לסדר הבאת הראיות במשפט. פגיעה כפולה כזו תהיה מוצדקת לעיתים רחוקות ביותר."

[וכן ראו: רע"א 6155/14 רשות שדות התעופה בישראל נ' דק איירפורט יזמות בע"מ, פסקה 12 בפסק דינו של השופט נ' סולברג (פורסם בנבו, 22.10.2014); עניין ברנשטיין, פסקה 23].

8. לאחר שבחנתי את התמלול שהובא לעיוני, אני סבור כי חשיפתו מבעוד מועד לעיון הנתבעים לא תגרום לשיבוש בחשיפת האמת. הטעם לכך הוא שאין בתמלול התייחסות מפורשת לתובעים. התמלול, בחלקים שרלבנטיים לענייננו, מכיל את הנרטיב של אחד מהגורמים המעורבים בעסקאות מושא התביעה. לכאורה אין בתוכן השיחה שנערכה עם אותו גורם עדות ישירה או הודאה באשר למיקומם של התובעים במהלכים אלו. אולם, יש בה ללמד על המהלכים העסקיים שנקט אותו גורם, על פי גרסתו. אני סבור כי ישנה חשיבות שאותו גורם (שקבוצת הנתבעים עליה הוא נמנה הותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט) ימסור גרסה ברורה בתצהיר גם באשר לתמלול דנן.

9. אשר לחששם של התובעים מפני תיאום גרסאות של הנתבעים, הרי שהכלל הוא כי אין די בעצם הסיכון הכללי שקיים בכל הליך לפיו חשיפת הקלטות תאפשר לנתבעים ליצור הגנת בדים, כדי להצדיק את דחיית העיון בתמלולים [רע"א 4846/11 בר עידן יצור ופיתוח בע"מ נ' אברג'ל, פסקה ט"ו בפסק דינו של השופט (כתוארו דאז) א' רובינשטיין (פורסם בנבו, 10.8.2011)].
בהינתן כי עיקר השיחה נוגעת לניווט העסקה על ידי אותו גורם שהוקלט בשיחה , מן הראוי כי יתר הצדדים לתביעה ייחשפו לגרסה זו ויוסיפו לה את הידוע להם.
זאת ועוד: כפי שכבר ציינתי בהחלטה באשר למסירת תמלולים אחרים שהיו בידי התובעים (בקשה מס' 24), עסקינן בתביעה מרובת נתבעים. כפי שעלה מכתבי הטענות שלפניי וכפי שהלך והתעצם בישיבות קדם המשפט, קיימים ניגודי אינטרסים של ממש בתוך קבוצת הנתבעים. ביטוי לכך ניתן לראות בפערים בעמדות הנתבעים באשר לבקשה דנן. להערכתי, ניגודי אינטרסים אלה דווקא יסייעו לחשיפת האמת ולא יאפשרו תיאום גרסאות.

10. בנסיבות אלה אני רואה לנכון לדחות את הבקשה, בכל הנוגע לדחיית העיון בתמלול. עם זאת, בהינתן כי התמלול לא היה בידי התובעים קודם להגשת ראיותיהם, אני מתיר את הגשתו כעת ובלבד שתצורף לו חוות דעת ערוכה כדין של עורך התמלול.
אני מורה לתובעים למסור את התמלול לנתבעים (בליווי קובץ האודיו) עד ליום 15.10.2018. ככל שהתובעים יבקשו להגישו כראיה, יש לצרף חוות דעת מתמלל ערוכה כדין לתיק בית המשפט, עד אותו מועד.

הנתבעים יגישו את ראיותיהם עד ליום 20.12.2018.

11. לנוכח התוצאה אליה, לפיה הבקשה התקבלה באופן חלקי (באשר לעצם ההיתר להגיש את הראיה החדשה), אני קובע כי כל צד ייצא בהוצאותיו.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ט, 20 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.