הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 34777-03-19

בפני
כבוד ה שופט רמי אמיר

תובעת
.weight watchers international inc
ע"י ב"כ עו"ד ד"ר שלמה כהן ועו"ד חוסני זועבי

נגד

נתבעים

  1. שומרי משקל בעמ
  2. לילית רומם
  3. משה צבי רומם

ע"י ב"כ עו"ד נועם רונן, ממשרד גורניצקי

החלטה

1. בתיק זה הוגשו תביעה ותביעה-שכנגד שעניינן מערכת יחסים חוזית ארוכת שנים בין הצדדים: התובעת weight watchers international inc. (" ww"), והנתבעים שומרי משקל בע"מ ובעלי המניות שלה והערבים לה ה"ה רומם (" שומרי משקל"). לב הסכסוך הוא בטענות הדדיות בעניין הפרת הסכם זיכיון בישראל ש- ww נתנה לשומרי משקל , וביטולו של ההסכם על ידי ww.

2. במסגרת ההליך שלחו הצדדים דרישות לגילוי מסמכים ולעיון במסמכים ושאלונים. הדברים נענו בחלקם, אך נותרו עניינים שבמחלוקת, וכך הגיש כל אחד מהצדדים בקשות לבית המשפט.
שומרי משקל הגישה את בקשה 26, לחייב את ww לתת גילוי ועיון במסמכים ספציפיים, ולהשיב לשאלות ספציפיות בשאלון שלא נענו עד כה; וכן להתיר לשומרי משקל לדחות את מתן העיון במסמכים מסוימים שנדרשו מהם עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית, כך בגדרה של הלכת סויסה.
ww הגישה את בקשה 27, לחייב את שומרי משקל לתת גילוי ועיון במסמכים ספציפיים, וכן להשיב לשאלות ספציפיות בשאלון שלא נענו עד כה.

3. בישיבת קדם המשפט לפני ימים ספורים הצעתי לצדדים להגיע להסכמות בעניינים נושא הבקשות.
לאחר הפסקה בדיון שבו הצדדים ו הגיעו להסכמות על עניינים רבים, ואותן הסכמות קיבלו תוקף של החלטה.
נותרו מספר עניינים במחלוקת, הצדדים טענו, והתבקשתי להכריע בהם. אבחן את הדברים לפי סדר הבקשות.

4. בקשה 26 של שומרי משקל.
הדברים שנותרו להכרעה בגדרה של בקשה זו הן הדרישות של שומרי משקל מ- ww לתת גילוי ועיון במסמכים שבסעיפים 5.5-5.1, ו-5.9-5.8.

5. בסעיפים 5.2-5.1 התבקש גילוי מסמכים שבין ww לבין שומרי משקל או בין ww לבין צדדים שלישיים או מסמכים פנימיים אצל ww בקשר לקיום שירותים דיגיטליים או מקוונים מכל סוג בזיכיון הישראלי.
הטעם לדרישה זו של שומרי משקל היה, שנושא השירותים הדיגיטליים במסגרת הזיכיון בישראל הוא נושא מרכזי שבמחלוקת בין הצדדים, כאשר שומרי משקל טוענים שהיו זכאים לכך בעוד ש-ww טוענת שאינם זכאי ם לכך. לכן מדובר בנושא רלוונטי למחלוקות נושא ההליך, והגילוי והעיון מתבקשים.
יחד עם זאת הסכים ב"כ שומרי משקל לפי הצעתי בדיון, שיינתן גילוי מלא אך לא יינתן עיון במסמכים כאלו שחוסים תחת חיסיון עורך דין לקוח; ולעניין החיסיון הסכים ב"כ שומרי משקל, שאלו יהיו מסמכים שהוחלפו בין ww לבין משרד עו"ד שלמה כהן (באי כוחה בהליכים אלו), וכן מסמכים שנשלחו בתוך ww על ידי עורכי הדין הפנימיים שלה, או שנשלחו אליהם כנמענים למכתב; ואולם החיסיון לא יחול על מכתבים בין פלוני לאלמוני בתוך ww כאשר עורכי דין פנימיים מכותבים בעותק בלבד.
ב"כ ww התנגדו בדיון לגיל וי ולעיון במסמכים אלו מכמה טעמים. ראשית, העובדה ששומרי משקל הפרו את החוזה בעניין פעילות הדיגיטל אינה מקנה להם זכות לעיין במסמכים של ww בקשר לנושא הדיגיטל. שנית, המסמכים הללו חוסים תחת מספר חסיונות: של עורך דין לקוח, של הכנה למשפט, של "תרשומת פנימית", ושל משא ומתן לפשרה. ושלישית, המסמכים הללו מגלמים בהם סודות מסחריים של צדדים שלישיים. בתשובתם שבכתב לבקשה, הקדימו ב"כ ww וטענו טענה נוספת, שגם המסמכים עם צדדים שלישיים וגם אלו הפנימיים, אינם רלוונטיים. בתצהיר הגילוי הספציפי שנתנה ww נטען על ידי המצהיר , שהמסמכים שהוחלפו בין ww לבין שומרי משקל ממילא מצויים בידי שומרי משקל , ושהמסמכים האחרים חוסים תחת חיסיון עורך דין לקוח ואינם רלוונטיים, הא ותו לא.
הדין בעניין זה עם שומרי משקל.
עניין הדיגיטל הוא עניין מרכזי בתביעה ובתביעה -שכנגד. כמובן שבשלב זה אינני קובע ואינני יכול לקבוע האם פעילות הדיגיטל הייתה מותרת או אסורה לפי ההסכם, והאם הייתה חובה לאפשר זאת או לא. כל אלו שאלות שבמחלוקת, שיתבררו במהלך שמיעת התיק. ואולם ברור שנושא זה רלוונטי, ולכן כל פעילות של ww בקשר לנושא הדיגיטל בישראל הוא עניין רלוונטי. ופעילות כזו מתבטאת גם בתכתובת עם שומרי משקל, גם בתכתובת עם צדדים שלישיים וגם בתכתובת פנימית.
לגבי החסיונות הנטענים אקדים ואומר, כי זוהי טענת הגנה רק מפני עיון ולא מפני גילוי, משום שהחיסיון הוא על תוכן המסמך. כל עוד התובעת לא נותנת תצהיר ולא מגלה את המסמך, הרי שאין בפניי טענת חיסיון אמיתית שניתנת לבחינה לצורך הכרעה בשאלת העיון. ובתצהיר גילוי ספציפי שניתן טען המצהיר אך ורק לחיסיון עורך דין לקוח.
אשר לחיסיון עורך דין לקוח – הסכים ב"כ שומרי משקל לסייג את העיון כך שלא יכלול מסמכים שהוחלפו עם משרד עו"ד כהן או שנשלחו אל או על ידי עורכי הדין הפנימיים של ww. בכפוף לכך, יש לתת גילוי ועיון מלאים.
לגבי חיסיון הכנה למשפט, מדובר בטענה בעלמא. אשוב ואציין, כי הדבר לא נטען בתצהיר הגילוי הספציפי שניתן, אלא רק בטיעון ב"כ ww. כמו כן, העובדה שהנושא היה במחלוקת כבר משנת 2012 אינה מחייבת שמדובר כבר אז בהכנה למשפט. בהקשר זה צריך בפירוש להיות טיעון ספציפי ביחס למסמך ספציפי, כי נעשה כהכנה למשפט. אני מוכן לקבל שהמסמכים שהועברו לעורכי הדין היו כבר בגדר הכנה למשפט, אלא שהם ממילא חוסים תחת הגנת החיסיון של עורך דין לקוח. פרט לכך, לא ראיתי כל הצדקה להכיר בהגנה כזו על יסוד טענה כללית וערטילאית.
לגבי ההגנה על "תרשומת פנימית" – מעבר לכך שחיסיון כזה לא נטען בתצהיר הגילוי הספציפי, הרי שאין כל חיסיון כזה בדין בהתייחס למסמכים פנימיים של צדדים פרטיים, להבדיל מתרשומת שמטרתה הכנה למשפט, ולהבדיל מתרשומת פנימית של רשות מנהלית. לעניין זה ראו: רע"א 3184/16 קוסט פורר גבאי את קסירר נ' חפציבה ג'רוזלם גולד (5.5.16).
לגבי הסודיות של צדדים שלישיים – כידוע, סודיות כשלעצמה איננה שקולה לחיסיון. זהו אמנם ערך שיש להביאו בחשבון ולאזנו כנגד ערכים אחרים כאשר מורים על עיון; אך בוודאי שלא כמחסום בפני גילוי. ואולם גם כך, מדובר בענייננו בטענה כללית וסתמית. היא נאמרה על ידי ב"כ ww רק בדיון, ואין אליה כל התייחסות, לא בתשובה לבקשה ולא בתצהיר הגילוי הספציפי שניתן. מכל מקום, וככל שמדובר בנושא פעילות הדיגיטל בישראל, ולנוכח המרכזיות של נושא זה במסגרת התביעה והתביעה-שכנגד – אין לקבל את טענת הסודיות הזו כטענה שחוסמת גילוי ועיון ביחס למסמכים שבין ww לבין צדדים שלישיים בקשר לפעילות הדיגיטל בישראל, להבדיל מפעילות דיגיטל בטריטוריות אחרות.
ואשר לטענה שהמסמכים שהוחלפו עם שומרי משקל מצויים, לפי הנחתה של ww, בחזקתה של שומרי משקל – אין זו טענת הגנה המשחררת מהחובה לתת גילוי ועיון. שהרי חלק מהמטרות של הליכים אלו הן לוודא אלו מסמכים מצויים בידי הצד שכנגד, וכן לוודא שבידי הצד המבקש מצויים כל המסמכים ולא נשמט מידיו דבר.
אשר על כן, יש לחייב את ww בגילוי ספציפי ובמתן עיון בכל המסמכים נושא סעיפים 5.1 ו-5.2 לדרישה, למעט עיון באותם מסמכים שחוסים תחת חיסיון עורך דין לקוח לפי אמות המידה שציינתי לעיל.

6. בסעיפים 5.3 ו-5.4 התבקשו מסמכים הנוגעים לאיתור זכיין חלופי לזיכיון בישראל, הן בתכתובת מול צדדים שלישיים לרבות חנן ליס, והן במסמכים פנימיים של ww.
גם כאן הסביר ב"כ שומרי משקל בבקשתו, כי מדובר במסמכים רלוונטיים לנושא מרכזי בתביעה-שכנגד, שאחד מיסודותיה הוא הטענה של שומרי משקל ש-ww פעלה בחוסר תום לב וסיכלה את ניסיונותיה של שומרי משקל למצוא זכיין חלופי; דבר ש היה אמור לאפשר לשומרי משקל לזכות בתמורה כספית בגין העברת הזיכיון , כך לגישתה.
בתצהיר הגילוי הספציפי טען המצהיר מטעם ww להיעדר רלוונטיות, לסודיות המגעים עם ליס, ולחיסיון עורך דין לקוח בכל הנוגע למסמכים הפנימיים. בתשובה לבקשה הוסיף ב"כ ww וטען גם לסודיות מסחרית ביחס למגעים עם צדדים שלישיים אחרים שאינם ליס. ובדיון שבפניי הוסיף ב"כ ww וטען בהקשר למבוקש בסעיף 5.3 ו-5.4 את אותם דברים שטען לגבי סעיפים 5.1 ו-5.2 לעיל, דהיינו החסיונות השונים.
גם בעניין זה הדין עם שומרי משקל.
ראשית, הנושא בו מדובר, של זכיין חלופי, הוא נושא מרכזי בתביעה-שכנגד. וכמו בנושא הקודם של הדיגיטל, כך גם כאן אבהיר, שלא זה השלב לקבוע מהו הדין ומי צודק לעצם העניין; אך ברור שמדובר בעניין שבמחלוקת במסגרת התיק, ולכן הגילוי והעיון הנדרשים הם בנושא רלוונטי שבמחלוקת אמיתית בין הצדדים.
שנית, כל שציינתי בעניין הקודם בסוגיית החסיונות והסודיות, תקף גם כאן.
לפיכך יש לחייב את ww לגלות ולתת עיון גם במסמכים הללו, בכפוף להסתייגות ביחס לעיון במסמכים שחל עליהם חיסיון עורך דין לקוח לפי אמות המידה שקבעתי לעיל.

7. בסעיף 5.5 התבקש גילוי ועיון במסמכים הנוגעים לשיחת וועידה טלפונית שנערכה בין הצדדים ובאי כוחם ביום 9.1.18, לרבות הקלטה של אותה שיחה.
בתצהיר הגילוי הספציפי שניתן לא הייתה טענה לחוסר רלוונטיות בנושא זה, אלא רק טענה לחיסיון עורך דין לקוח.
בתשובה שבכתב של ww לבקשה נזנח (ובצדק) עניין החיסיון, ונטען רק שלא ברור מדוע עומדת שומרי משקל על תיעוד השיחה שבה השתתפו אנשי שומרי משקל, ושזו דרישה מכבידה.
בטיעון שבפניי טען ב"כ ww אך ורק לעניין החסיונות גם בנוגע לסעיף זה.
הדין עם שומרי משקל בעניין הדרישה לפי סעיף 5.5, וחבל שבכלל נטענו טענות-נגד בעניין זה.
ראשית, די בשינוי החזית ובזניחת טענות על ידי ww בשלבים השונים כדי לדחות את התנגדותה.
שנית, ולעצם העניין, ברור שלא יכול להיות חיסיון עורך דין לקוח לעניין אותה שיחה, משום שהשיחה התנהלה לא רק בין ww לבין עורכי דינה אלא בין ww ועורכי דינה לבין שומרי משקל ועורכי דינה. הדברים לא היו אפוא חסויים.
שלישית, ברור שמדובר בעניין נקודתי ולא מכביד. אם כבר, הרי רק ההתנגדות והדרישה לקבלת החלטה בעניין זה היא החלק המכביד בתיק זה, ואחראית לכך ww. וכפי שכבר ציינתי לעיל, העובדה שמסמכים מצויים, לפי הנחתה של ww, בחזקתה של שומרי משקל, אינה משחררת מהחובה לתת גילוי ועיון באותם מסמכים; מה גם שאין לדעת אם התיעוד של אותה שיחה, לרבות הקלטה, אכן מצוי בידי שומרי משקל.
יש אפוא לחייב את ww לתת את כל המסמכים וההקלטות בקשר לשיחת הטלפון האמורה.

8. בסעיפים 5.8 ו-5.9 התבקשה ww לתת גילוי ועיון בהסכמי זכיינות חתומים שלה עם זכייניה, ובתוספות לכאלו הסכמים, וזאת משנת 2009 ואילך.
שומרי משקל הסבירה כי הדבר רלוונטי לטענת ההפליה שלה בעניין הדיגיטל כזכיין הישראלי, לעומת הנעשה בזיכיונות ש-ww נתנה לזכיינים אחרים בעולם. לשאלתי השיב ב"כ שומרי משקל, כי שנת 2009 היא השנה הרלוונטית לעניין זה , משום שיש להם אינדיקציות לשינוי בגישתה של ww בנושא השימוש בדיגיטל בעולם מאותה שנה, אף ששומרי משקל עצמה התחילה לבוא בדברים עם ww בנושא זה רק משנת 2010.
ww התנגדה לגילוי ועיון בנושא זה מהטעם של היעדר רלוונטיות וחיסיון. בטיעון בעל פה הבהיר ב"כ ww, כי החיסיון המדובר הוא בעצם הסודות המסחריים של ww ושל זכייניה בכל העולם. עוד טען , כי טענת ההפליה איננה טענה לגיטימית במישור החוזי.
לעניין הסודיות כבר הבהרתי בהקשרים קודמים, שלא מדובר בחיסיון אלא באינטרס בר הגנה, ואולם אינטרס שיש להביאו בחשבון לעניין הגילוי והעיון. ושקלול האינטרסים נעשה בהתחשב ברלוונטיות לנושא, בחשיבות הנושא, ובעוצמת הטענה שביסוד אותו נושא. לעניין זה ראו למשל : רע"א 2376/13 רמי לוי שיווק השקמה תקשורת נ' דהן (8.7.13).
ברור לי, שההסכמים של ww רלוונטיים לטענה של שומרי משקל, ש- ww נהגה בה מנהג שונה מאשר נהגה בזכיינים אחרים. ואולם, אני מתקשה לראות על אלו אדנים במשפט הפרטי יכולה לעמוד טענת הפליה כזו. האם כאשר יבואן רכב מוכר לפלוני מכונית ב-100,000 ₪, יוכל פלוני לדרוש לאחר מכן החזר של 5,000 ₪ כי אותו יבואן מכר לאחרים במחיר של 95,000 ₪? זוהי בעצם הטענה.
אכן, וכפי שציינתי, אנו בשלב של הליכים מקדמיים ולא בשלב של הכרעת הדין, ולא זה השלב לקבוע כי טענת תביעה מסוימת דינה להידחות. ואולם כאשר מדובר בטענה מוקשית ביותר, כך בלשון המעטה – יש להביא זאת בחשבון כבר בשלב זה, כאשר מנגד מתבקש גילוי פוגעני ביותר מבחינת חשיפה של סודות מסחריים, גם של ww וגם של צדדים שלישיים . גם הבחירה של שומרי משקל בשנת 2009 , כשנה הקובעת לעניין הגילוי המבוקש, היא בחירה שמצביעה על סגנון של "מסע דייג" מצדה של שומרי משקל – משום שהיא עצמה לא התחילה לפעול בנושא עד 2010. זאת ועוד, אם יש ממש בטענתו של ב"כ שומרי משקל, שיש לשומרי משקל "אינדיקציות" למדיניות שונה של ww משנת 2009, אזי תתבסס שומרי משקל במשפט על אותן אינדיקציות , לפחות באופן ראשוני.
לפיכך, יש לדחות את הבקשה של שומרי משקל בגדר סעיפים 5.8 ו-5.9.

9. בקשה 27 של ww.
מה שנותר לדון בו בגדרה של בקשה זו הוא שני עניינים:
בקשתה של ww לגילוי ועיון במסמכים לפי סעיף ד', ולמתן תשובה לשאלה 4 בשאלון, שעניינם שניהם בקיזוזים שביצעה שומרי משקל;
ובקשתה של ww למתן תשובה לשאלות 14 ו-16 בשאלון, שעניינן שיתופי פעולה שעשתה שומרי משקל עם צדדים שלישיים מעבר לארומה, וזהות הממונה על שיתופי הפעולה האמורים אצל שומרי משקל.

10. סעיף ד' בדרישת הגילוי, ושאלה 4 לשאלון.
ww ביקשה גילוי ועיון בכל המסמכים הנוגעים לסכומים ששומרי משקל קיזזה מסכומי התמלוגים שהיא חבה ל- ww בין השנים 2019-2010, ובפרט המסמכים והקבלות בגין "הוצאות הדפסה". במקביל לכך התבקשה גם תשובה לשאלה 4, לפרט את אותם סכומים של הקיזוז באותן שנים, לרבות "הוצאות הדפסה".
לטענת ב"כ ww, תביעתה של ww היא, בין היתר, תביעה לחשבונות ותביעה כספית בגין תשלומים חסרים או היעדר תשלומים על ידי שומרי משקל במשך השנים האמורות, והימנעות ממתן דוחות מלאים במשך אותן שנים; ולכן , הקיזוזים שביצעה שומרי משקל עומדים במרכז התביעה, והמסמכים רלוונטיים לעניין זה.
שומרי משקל התנגדה לדרישה זו, והסבירה כי אין מדובר בעניין שעומד במחלוקת לפי התביעה. ww אמנם טוענת לתשלום חסר, אך אינה טוענת נגד מה ששולם, וקיזוז הוא תשלום, ולא הייתה כל טענה בתביעה בעניין הקיזוזים.
ב"כ ww הפנה אותי בתשובה לסעיפים 12, 13, 23 ו-54 לתביעה, משם הוא למד שהדברים הועלו בתביעה. עוד טען כי קיזוז הינו גריעה מתשלום, ולכן הוא חלק מהותי מהתביעה.
שקלתי בדברים, ובאתי לכלל מסקנה כי אין הצדקה לבקשה זו של ww.
על פני הדברים, אכן כאשר יש תביעה לחשבונות, הרי יש מקום לבדוק את החשבונות בכללותם. ואולם התביעה כאן מתבססת על אי-תשלום כספים שצריך היה לשלמם, ועל היעדר דיווח בהתאם – ולא על תשלום שבוצע בדרך של קיזוז ואף דווח, אלא שנפל בו פגם ולא הייתה זכות לקיזוז. בחנתי את כל אחד מארבעת הסעיפים אליהם הפנה ב"כ ww בטיעונו, ואף סעיפים אחרים שבתביעה ואפילו בכתב התשובה, ולא מצאתי כל טענה כנגד הקיזוזים.
אבקש גם להבחין בין חשבונות בתקופה החוזית, בגין חוב נטען של שומרי משקל שלא שולם, לבין חשבונות בגין רווחים שעשו שומרי משקל לאחר ביטול ההסכם. בעניין הראשון, מדובר למעשה בתביעת חוב חוזי, כשאין למעשה מחלוקת שצריך לתת דיווחים ולשלם לפיהם – אלא שבתביעה זו לא נטען כאמור כנגד מה ששולם, לרבות בדרך של קיזוז, אלא רק כנגד מה שלא שולם. ואילו העניין השני אינו מבוסס בעצם על זכות חוזית אלא על זכות מכח עשייה בקניין הזולת בהעדר חוזה; ואז בוודאי שאין הצדקה למתן גילוי בשלב זה, שהרי עצם הזכות לחשבונות היא שבמחלוקת והיא זו שעומדת להכרעה בשלב זה של המשפט. בעצם, זהו קושי כללי בתביעות למתן חשבונות, שאין לבקש במסגרתן גילוי של החשבונות המבוקשים כסעד עיקרי.
לסיכום, הדרישה של ww לקבל בשלב זה גילוי ועיון במסמכים , ולקבל תשובות לשאלון, שממוקדים כולם בבסיס ובתוכן של אותם קיזוזים, שכלל לא נטען כנגדם דבר בתביעה – דרישה כזו היא דרישה מכבידה וחורגת מגדר הפלוגתאות, ואין להתירה.

11. שאלות 14 ו-16 לשאלון.
ww ביקשה לחייב את שומרי משקל להשיב לשאלה 14 בשאלון, ולפרט עם איזה גורמים התקשרה שומרי משקל ב-10 השנים האחרונות לצורך קידום עסקיה בקשר עם התוכנית של ww, ולפרט לגבי כל גורם כזה מה הייתה הפעילות, האם כללה שימוש בסימני ww, האם כללה שימוש בחומרים הקשורים לתוכניות ww, האם הייתה בתשלום, האם דווחה ל-ww והאם ww אישרה זאת.
כן ביקשה ww לחייב את שומרי משקל להשיב לשאלה 16 בשאלון ולגלות מי מילא את התפקיד של "מנהל שת"פ" בשומרי משקל ב-10 השנים האחרונות.
מה שעומד ביסוד דרישות אלו היא טענתה של ww, ששומרי משקל הפרה את ההסכם כאשר קיימה שיתופי פעולה עם גורמים שלישיים תוך עשיית שימוש בסימנים של ww ובתוכנית שלה, והכל ללא תיאום עמה ושלא ברשותה.
אקדים ואומר, כי אילו נטען בתביעה למספר שיתופי פעולה כאלו של שומרי משקל , אזי היו השאלות רלוונטיות.
אלא שכל שנטען בתביעה בעניין זה – וליתר דיוק מדובר בתביעה המתוקנת בלבד, על יסוד דבר בודד שהתגלה ל-ww רק לאחר תחילת ההליכים כאן – כל שנטען מתייחס לשיתוף פעולה של שומרי משקל עם ארומה , ורק איתה.
בהתייחס לארומה נתנה שומרי משקל גילוי ועיון, ולא הייתה כל טענה בקשר לכך. המחלוקת לעניין שאלה 14 בשאלון מתמצית כעת בגורמים שלישיים עלומים, הנוספים על ארומה. אך כאמור לעיל, אין בתביעה כל טענה לכאלו שיתופי פעולה של שומרי משקל עם גורמים שלישיים שאינם ארומה.
לכן מדובר למעשה ב"מסע דייג", שחורג מגדרה של התביעה ומגדר העניינים שבמחלוקת בין הצדדים ; וצודקת שומרי משקל בהתנגדותה לדרישה זו.
שאלה 16 מתמקדת בזהותו של נושא התפקיד "מנהל שת"פ" אצל שומרי משקל. לכאורה, וככל שהיה כזה נושא תפקיד, אזי הוא רלוונטי לא רק לקשר עם צדדים שלישיים אחרים, אלא גם לקשר עם ארומה, ואזי הוא רלוונטי לפלוגתאות שבתיק.
ואולם כלל נקוט עמנו הוא, שאין משתמשים בהליכי גילוי ושאלונים כדי להגיע לזהותם של עדים. והנה הבהיר ב"כ ww, שהוא מעוניין בזהות "מנהל השת"פ" רק ככל ששומרי משקל לא תגיש תצהיר שלו, שאז ירצה ב"כ ww לזמנו כעד מטעמו. טיעון זה הוא בהחלט טיעון לגיטימי, ואולם אף הוא מצביע על כך שאין צורך להשיב על כך כעת במסגרת השאלון. נמתין לשלב הגשת התצהירים, וככל שיסתבר ששומרי משקל אינה מעידה את "מנהל השת"פ", או אז אשקול לחייב אותה לגלות את זהותו, על מנת שב"כ ww יוכל לזמנו לעדות.
סופו של עניין זה, יש לדחות את בקשת ww לתשובות לשאלות 14 ו-16 לשאלון.

12. סוף דבר
על יסוד כל האמור לעיל, אני רואה להורות בעניינים שנותרו להכרעתי כדלקמן:

אני מקבל את בקשה 26 של שומרי משקל בהתייחס למבוקש בסעיפים 5.5-5.1 ומורה ל-ww לתת תצהיר גילוי ספציפי ולתת עיון על ידי צירוף העתקי כל המסמכים כמבוקש בסעיפים אלו; ואולם במסגרת העיון לא יועברו מסמכים כאלו המבוקשים בסעיפים 5.2 ו-5.4 שהוחלפו בין ww לבין משרד עו"ד שלמה כהן , או שנשלחו בתוך ww אל או על ידי עורכי הדין הפנימיים של ww ( אך שלא כמכותבים בהעתק בלבד).

אני דוחה את בקשה 26 של שומרי משקל בהתייחס למבוקש בסעיפים 5.9-5.8.

אני דוחה את בקשה 27 של ww בהתייחס לסעיף ד' בדרישת הגילוי ולשאלות 4, 14 ו-16 בשאלון.

13. לנוכח קבלת עמדתה של שומרי משקל במרבית העניינים שנותרו להכרעה, ולנוכח היקף הטיעון בכתב ובעל פה, אני מחייב את ww לשלם לשומרי משקל, לידי ב"כ תוך 30 יום מהיום את הוצאות הבקשות ושכ"ט עו"ד בגינן בסך כולל של 15,000 ₪.

ניתנה היום, ב' אדר תשפ"א, 14 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.