הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 32916-10-19

בפני
כבוד ה שופטת מרב בן-ארי

תובעים בתיק ה"פ 32916-10-19
נתבעים בתיק 38083-03-20

  1. צפריר חרך
  2. נעמה חרך
  3. עמית גל

נגד

נתבעים

  1. כפר מלל מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית בע"מ (נתבעת בתיק ה"פ 32916- 10-19 ותובעת בתיק 38083-03-20)
  2. עופר גפני (נתבע בתיק ה"פ 32916-10-19 ובתיק 38083-03-20)
  3. תמר גפני נתבעת בתיק ה"פ 32916-10-19 ובתיק 38083-03-20)
  4. אבירן גפני נתבעת בתיק ה"פ 32916-10-19 ובתיק 38083-03-20)
  5. Edelwise Financial S.A נתבעת בתיק ה"פ 32916-10-19 ובתיק 38083-03-20)
  6. דוד רם נתבעת בתיק ה"פ 32916-10-19 ובתיק 38083-03-20)

החלטה

1. בקשה מטעם הנתבעים 2-6 (להלן: " גפני") להורות על סילוק תביעה ה"פ 32916-10-19 על הסף בהעד ר תשלום אגרה, זאת בגדר שתי תביעות מאוחדות שעניינן זכויות באגודה שיתופית.

רקע כללי:

2. בתביעה בה"פ 32916-10-19 עתרו יורשי המנוחה רבקה חרך ז"ל ומנהל העיזבון שלה להצהיר כי זכויות המנוחה ובעלה ז"ל באגודה השיתופית כפר מל"ל (להלן: " האגודה") מוקנות לעיזבונה, וכי לה"ה גפני, חברת אדלווייס וכונס הנכסים מטעמה אין כל חלק בהם.

בתביעה בת.א 38083-03-20 עתרה האגודה להחזיר לה את הסכומים ששילמה בגין זכויות אלו, בסכום כולל של 2,314,203 ₪.

3. המנוח משה חרך ז"ל (להלן: "המנוח") היה בעל הזכויות במשק במושב כפר מל"ל, בשתי יחידות רישומיות: שטח של 9,328 מ"ר בגוש 6447 חלקה 14 ושטח של 6,476 מ"ר בגוש 6448 חלקה 21.

על פי נסח רישום, שתי החלקות רשומות בבעלות קק"ל, כאשר לזכות המנוח רשומה זכות חכירה לדורות. כמו כן, החל מחודש 5/10 רשומה משכנתה לטובת בנק איגוד על המקרקעין.

על החלקות רשומה הערת אזהרה לטובת בני הזוג גפני, מיום 7.3.13, בקשר להסכם מיום 6.3.13.

4. המנוח נפטר ביום 17.6.14 ועל פי צו קיום צוואתו, ירשה אותו רעייתו, רבקה חרך ז"ל (להלן: "המנוחה").

5. המנוחה נפטרה ביום 27.1.17 ויורשיה הם ה"ה נחמה וצפריר חרך.

עו"ד עמית גל משמש כמנהל עיזבון המנוחה, בהתאם לצו מינוי מנהל עיזבון מיום 15.3.18.

(להלן שלושתם במאוחד: חרך).

6. המנוחים היו הבעלים של חברת חרך משה ורבקה – גידול ושווק תוצרת חקלאית בע"מ (להלן: חברת חרך), שנקלעה לחובות.

7. האגודה היא האגודה השיתופית שבה היה המנוח חבר.

8. עופר, תמר ואבידן גפני הם מי שרכשו מחרך את המשק. על פי המסמכים שהוצגו, עופר ותמר רכשו את המשק בנאמנות עבור אבידן, בנם.

9. אדלווייס היא חברת חוץ, שבנק איגוד, בעל המשכנתה, העביר על שמה את המשכנתה הרשומה על המקרקעין, לאחר ששילמה במישרין לבנק איגוד את יתרת חוב ההלוואה. העברת המשכנתה לא נרשמה בלשכת רישום המקרקעין.

10. אדלווייס פתחה בהליך למימוש המשכנתה. במסגרת הליך זה מונה עו"ד רום ככונס נכסים מטעמה. עו"ד רום הוא גם נציגה של אדלווייס בישראל.

הבקשה שלפני:

11. בבקשה שלפני גפני עתרו להורות על סילוק התביעה שהוגשה על ידי חרך, על הסף משום שעסקינן בתביעה כספית שהוגשה במסווה של תביעה למתן סעד הצהרתי, כאשר סכומה מסתכם לכל היותר בסכום של 2,314,203 ₪ זאת בדומה לתביעת האגודה.

גפני הפנו לסעדים הבאים אשר לטענתם ניתנים לכימות כספי ויש לשלם בגינם אגרה מתאימה:

"במסגרת תובענה זו, יתבקש בית המשפט הנכבד ליתן את סעדים הצהרתיים ולקבוע כי:

כל התקבולים ו/או הכנסות מכל סוג שהוא הנובעים מחברות המנוחים מר משה חרך ז"ל ו/או גב' רבקה חרך ז"ל באגודה שיתופית כפר מל"ל, שייכים ליורשי גב' רבקה חרך
....
כל התקבולים ו/או דיבידנדים ו/או הכנסות שנצברו באגודה מעת פטירת המנוחים, אשר כבר נתפסו על ידי המשיבים 5 – 6, נתפסו שלא כדין ויש להעבירם לידי היורשים באמצעות מנהל העיזבון".

לטענת גפני מדובר בסעדים כספיים זהים לתביעתה של האגודה ולכן בנסיבות אלה מקום שלא שולמה אגרה מתאימה, יש להורות על סילוק התביעה.

12. חרך טענו מנגד שיש לדחות את הבקשה על הסף מן הטעם שעסקינן בסעדים הצהרתיים שנועדו לתפוס כספים אשר יחולקו על ידי האגודה בעתיד כאשר סכומם אינו ידוע ולא ניתן לכמתם.

13. מאחר שמדובר בבקשה המערבת נושא של אגרה, התבקשה גם עמדת המדינה. המדינה טענה שבכל הנוגע לחלק הידוע- דהיינו כספים שכבר הועברו מהאגודה השיתופית בקשר לחברות של בני הזוג חרך- מדובר ב תביעה כספית שניתנת לכימות. ביחס לטענת חרך לפיה לא ניתן לכמת כספים שיתקבלו בעתיד, לטענת המדינה, ביחס לכספים אלה ניתן לבקש סעד הצהרתי לקבלת הכספים או התקבולים שיועברו מהאגודה בעתיד.

דיון:

14. לאחר עיון בבקשה, בתגובות ובסעדים המבוקשים, מצאתי שחלק מהסעדים הם צופי פני עתיד ואינם ניתנים לכימות, חלקם סעדים הצהרתיים בלבד אולם חלק מהסעדים ניתן ואף צריך לכמת.

15. חרך הגישו תביעה מסוג המרצת פתיחה במסגרתה עתרו לקבל את הסעדים הבאים:

כל זכויות המנוחים מר משה חרך ז"ל .... (להלן: "הזכויות") באגודה השיתופית כפר מל"ל... הם בבעלות עיזבון גב' רבקה חרך ז"ל ו/או יורשיה.
למשיבים 2 – 6 או למי מהם אין כל חלק בזכויות באגודה ו/או בתקבולים ....
כל התקבולים ו/או דיבידנדים ו/או הכנסות מכל סוג שהוא הנובעים מחברות המנוחים מר משה חרך ז"ל ו/או גב' רבקה חרך ז"ל באגודה השיתופית כפר מל"ל, שייכים ליורשי גב' רבקה חרך ז"ל.
הזכויות באגודה ו/או בתקבולים ו/או דיבידנדים ו/או הכנסות מכל סוג שהוא הנוסעים מהן, לא נמכרו מעולם למשיבים 2 – 4.
המשיבים 5 -6 אינם רשאים לפעול כדי לתפוס תקבולים ו/או דיבידנד ו/או הכנסות של היורשים, וכי הם אינם זכאים לתקבולים ו/או דיבידנדים ו/או הכנסות שמקורן בזכויות המנוחים באגודה.
כל התקבולים ו/או דיבידנדים ו/או הכנסות שנצברו באגודה מעת פטירת המנוחים, אשר כבר נתפסו על ידי המשיבים 5 -6, נתפסו שלא כדין ויש להעבירם לידי היורשים באמצעות מנהל העיזבון.

16. כפי שניתן להיווכח, הסעדים המפורטים בסעיפים ג ו- ו לעיל, הינם סעדים כספיים שחלקם ידועים וניתנים לכימות. עסקינן בכספים שכבר הועברו, ובלשון חרך "נתפסו שלא כדין" על ידי האגודה השיתופית. מעת שעסקינן בכספים ששולמו בעבר או הועברו, ניתן וצריך לכמת ולשלם אגרה מתאימה כדין.

17. לפי הפסיקה כאשר מוגשת תביעה לסעד הצהרתי מקום שניתן לתבוע סעד קונקרטי, יש לתבוע את הנזקים הכספיים ולשלם אגרה בגינם. זאת, נוכח ההלכה לפיה אין מקום לתבוע סעד הצהרתי מקום שניתן לתבוע סעד קונקרטי באופן ישיר (ראו למשל: רע"א 3027/07 רשות השידור נ' קיבוץ אורים ואח' (9.8.09)).

18. טרם סיום, אציין שפסקי הדין אליהם הפנו חרך אינם רלבנטיים לענייננו כפי שיפורט להלן.

19. פסק הדין בעניין ע"א 7019/14 שזור- מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' פרג'י (16.5.18) אינו רלבנטי לענייננו, משום ששם דובר היה בשווי של נחלה ובתקבולים הצופים פני עתיד "מעתה ואילך" לעומת זאת, בענייננו חלק מהסעדים מתייחסים לתקבולים שכבר שולמו ואינה צופה פני העתיד בלבד.

בפסק הדין בעניין רע"א 1194/91 מריאן פלצמן נ' גזברות בית המשפט המחוזי תל אביב, פ"ד מו (1) 561 (1992) עליו נסמכו חרך, דובר היה בתובענה לאכיפת התחייבות להעביר מניות (על שם) ונטען היה שניתן לראות בכך כ"נכס" הניתן לכימות ולשלם אגרה בהתאם . המערער טען שאין מדובר בנכס הניתן להחזקה ולכן חלה על התובענה תשלום אגרה כמתחייב לפי "צו אכיפה". בית המשפט פסק שיש לשלם אגרה בהתאם ל"צו אכיפה" והפנה לכך שהתקנות לא יצרו הבחנה בין הליכים המתייחסים למניות על שם לבין מניות למוכ"ז.
בעניינו, לא מדובר במניות או בסעד דומה לזה שפסק הדין עסק בו. עסקינן בסעדים שניתן לכמת ואף חלקם כומתו בתביעה המתוקנת של האגודה השיתופית.

באופן דומה, גם פסק הדין בעניין רע"א 9314/16 דיירי הבית המשותף ברח' ניצן 13 אור יהודה נ' בוני התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ (23.4.17) , אינו רלבנטי לעניינו. שם דובר היה בתביעה שעניינה טענות לליקוי בניה ואחד מהסעדים שהדיירים ביקשו הוא להורות למשיבה להתקין מחדש אריחי חיפוי בבניין. באותו עניין נקבע שככל שהסעד המבוקש יתקבל הדיירים לא יזכו לקבל כספים כלשהם לשם התיקון. כמו כן, הדיירים לא עתרו לקבל סעד חלופי מקום שהתביעה למתו צו עשה תידחה. במצב דברים זה, נקבע שסעד זה הוא הצהרתי.

בענייננו, עסקינן בסעד אופרטיבי הניתן לכימות וחרך אף עותרים לקבל את שווי התקבולים ששולמו.

כך גם עניין ע"ר (מחוזי חי') 25603-11-19 צמרת המושבה יזום והשקעות בע"מ נ' ישיבה וכולל אבן חיים (20.7.11) אינו רלבנטי לענייננו. באותו עניין דובר היה בתובענה לסעד הצהרתי להצהיר שנכרת בין הצדדים חוזה מכר ולכן התובעים זכאים להירשם כבעלי המקרקעין. ל חילופין, סעד הצהרתי שיצהיר שהנתבעים ניהלו משא ומתן בחוסר תום לב ולהורות להם לנהל עימם משא ומתן בתום לב. באותו עניין בית המשפט קבע שעסקינן בסעד הצהרתי אולם קבע שיש למחוק את כל הסעדים המתייחסים לפיצויים.

20. כאמור לעיל, בענייננו סעיפים ג ו-ו לכתב התביעה ניתנים לכימות ומטרתם היא אופרטיבית- לקבל פיצוי כספי ביחס לכספים שכבר התקבלו ואינם צופי פני העתיד בלבד.

21. לאור האמור, על חרך להודיע על וויתור על הסעדים הכספיים הכלולים בסעיפים ג ו-ו, או לכמתם כתביעה כספית, ולשלם אגרה בגינם. חרך יפעלו כאמור עד ליום 15.10.21.

ניתנה היום, ז' אלול תשפ"א, 15 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.