הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 28666-02-18

מספר בקשה:26
בפני
כבוד ה שופטת ריקי שמולביץ

מבקשים

  1. אריה כהן
  2. walker associates ltd

נגד

משיבה

1. יעל דלל

החלטה

לפני בקשת התובעים לשינוי סדר הבאת הראיות, כך שהנתבעת תביא את ראיותיה תחילה והתובעים יביאו את ראיותיהם לאחר מכן.
מדובר בהליך שני המתנהל בין הצדדים, שבמסגרתו מבקשים התובעים " סעד משלים" לסעד שנתתי בפסק הדין בת"א 384-07-09 ( להלן: "פסק הדין הראשון").
בפסק הדין הראשון קבעתי כי הנתבעת חייבת, כיורשת יחידה של המנוח ראובן דלל ז"ל, לשלם לתובעים סך של 1,000,000 ₪ כשהוא צמוד לשער הדולר ארה"ב בצירוף ריבית בשיעור של ליבור + 5% לשנה, מיום 12/03/2006 ועד התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, וכי חובתה של הנתבעת לסלק את החוב מוגבלת עד לשווי נכסי העיזבון שירשה. בהמשך הבהרתי כי " סוגית החבות והיקף החובות של עיזבונות דלל ז"ל ווולד ז"ל נקבעו בפסק דין זה, ואילו סוגית פרעונם של החובות הפסוקים על ידי היורשים תידון בהליך נפרד" (סעיף 141 ).
בבקשה שלפני טוענים התובעים כי הליך זה הוא אותו "הליך נפרד" להוכחת שווי העיזבון. הדין מטיל את נטל הוכחת שווי העיזבון על הנתבעת. נטל הבאת הראיות הולך אחר נטל השכנוע ולפיכך יש להורות כי הנתבעת תקדים ותביא את ראיותיה לפניהם. לטענת התובעים, בענייננו קיימים גם שיקולי מדיניות משפטית המצדיקים את היפוך סדר הבאת הראיות, שכן לנתבעת יש את הידע והנגישות למידע ביחס לנכסי העיזבון שירשה.
הנתבעת התנגדה לבקשה. לטענתה, לא ניתן לסטות מסדר הבאת הראיות הקבוע בתקנה 158 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שלפיו על התובע להביא את ראיותיו. כלל יסוד הוא כי " המוציא מחברו עליו הראיה". קיומו של יסוד שלילי הטעון הוכחה אינו מביא להעברת נטל השכנוע והיפוך סדר הבאת הראיות. לטענת הנתבעת, היפוך הנטל אפשרי רק במצב שבו הודה הנתבע בעובדות שהתובע טען להן – מצב של " הודאה והדחה", שאינו רלוונטי לעניינו.
הנתבעת טוענת כי בענייננו, על התובעים להוכיח כי העיזבון חולק וכי החלוקה נעשתה מבלי שהוזמנו נושי העיזבון ומבלי שסולקו החובות שהיו ידועים ליורשים במועד החלוקה. בנסיבות אלה, כבכל הליך משפטי אחר, מוטל נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות על התובעים.
דיון והכרעה
בפסק הדין הראשון קבעתי את חיובה של הנתבעת בחוב העיזבון לתובעים ואת גובה החוב. לאחר דחיית ערעוריהם ההדדיים של הצדדים, הפך פסק הדין הראשון חלוט.
בפסק הדין הראשון קבעתי כי הנתבעת היא יורשת יחידה, ולפיכך, אין חשיבות לשאלת חלוקת העיזבון או להוכחת שווי חלקה בעיזבון. כיורשת יחידה הנתבעת אחראית לחובות העיזבון עד כדי שווי כלל נכסי העיזבון ( סעיף 134).
בהליך הראשון עתרו התובעים לחייב את הנתבעת במלוא סכום תביעתם, ואילו הנתבעת ביקשה כי יותר לה להוכיח את שווי העיזבון ( סעיף 136), וזאת אכן התרתי.
בעקבות פסק הדין הראשון, עצם חיובה של הנתבעת אינו נתון עוד במחלוקת. השאלה היחידה העומדת להכרעה היא שאלת היקף העיזבון ושווי הנכסים הנכללים/ שנכללו בו, וזאת, כדי לאפשר לנתבעת להוכיח את שווים של הנכסים שירשה ולהפחית את חבותה עד כדי שווים.
בניגוד לטענת הנתבעת, מדובר בטענה בדומה לטענת הודאה והדחה, המובילה להיפוך סדר הבאת הראיות. כך, למרות שהתובעים הם שפתחו בהליך המשפטי שלפני, נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות להוכחת טענתה בדבר הפחתת החבות בהתאם לשווים של נכסי העיזבון, מוטל על הנתבעת.
בהקשר זה יש לשים לב להוראת סעיף 128( ב) בחוק הירושה, תשכ"ה-1965, הקובעת באופן מפורש, כי הנטל להוכחת שוויו של העיזבון או של מה שיורש קיבל מהעיזבון מוטל על היורש.
נימוק נוסף המצטרף המצדיק להפוך את סדר הבאת הראיות בענייננו, הוא כי המידע אודות נכסי העיזבון נמצא בידיה ובידיעתה של הנתבעת. לא מיותר לציין כי על אף שתחילה טענה הנתבעת כי לא ירשה דבר מהעיזבון, בחלוף הזמן שינתה מטענתה זו וגילתה את קיומם של נכסים שונים המהווים חלק מהעיזבון שירשה. בנסיבות אלה, ניסיון החיים והשכל הישר מצטרפים לשיקולים ה מצדיקים את שינוי סדר הבאת הראיות (רע"א 296/11 נג'אר נ' עליאן (פורסם במאגרים, 23/02/12)) .
בנסיבות העניין, נוכח הקביעות הברורות בפסק הדין הראשון, והוראות סעיף 128( ב) בחוק הירושה, יש לקבל את הבקשה.
לאור האמור אני קובעת כדלקמן:
הנתבעת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה עד ליום 25.6.2019.
התובעים יגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם עד ליום 15.8.2019 .
הצדדים יצרפו לתצהירים את כל המסמכים שיבקשו להסתמך עליהם במשפט.
ככל שצד יבקש לזמן עד שיסרב לתת תצהיר, יגיש תוך המועד האמור, בקשה שבה יפרט את שם העד, הניסיונות שנעשו לקבל ממנו תצהיר, סיבת הסירוב ותמצית העדות הצפויה.
ב"כ הצדדים ימציאו את התצהירים ונספחיהם לצד שכנגד בהתאם להוראות תקסד"א.
נקבע לדיון טרום הוכחות ביום 8.9.2019 שעה 10:00.
הוצאות הבקשה תישקלנה בסיום ההליך.

ניתנה היום, ב' אייר תשע"ט, 07 מאי 2019, בהעדר הצדדים.