הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 27597-09-16

לפני כבוד השופטת ריקי שמולביץ

התובעים
.1 כחול לבן - כ.ש בע"מ חברות 513718056
.2 ארז כהן ת.ז. XXXXXX686

נגד

הנתבעים
.1 מאיר נוואמה ת.ז. XXXXXX615
.2 יחזקאל נוואמה ת.ז. XXXXXX607
נגד
צדדי ג'

  1. עיריית קריית אונו
  2. הועדה המקומית לתכנון ולבניה קריית אונו

<#1#>

החלטה

לפני בקשת התובעים לתיקון כתב התביעה.
בבקשה טענו התובעים כי יש להם עילת תביעה ישירה נגד הצדדים השלישיים. התיקון אינו כולל שינוי בטיעונים העובדתיים ואינו מוסיף לעובדות שטענו בכתב התביעה המקורי. התיקון נדרש ביחס לצדדים השלישיים בלבד ו אין בו כדי להשפיע על ההליך או על מועדי הדיון. מטרת התיקון, להביא לבירור את השאלות שבאמת שנויות במחלוקת בין הצדדים ולייעל את ההליך. על אף שלא טענו זאת במפורש בבקשה, ועל כך יש להצר, ניתן להבין כי למעשה מבקשים התובעים לצרף את הצדדים השלישים כנתבעים נוספים.
המשיבים, הן הנתבעים והן הצדדים השלישיים, התנגדו לבקשה. לטענתם, הבקשה נגועה בחוסר תום לב קיצוני. למן תחילת ההליך התובעים התנגדו להוספת הצדדים השלישיים כנתבעים נוספים, התנגדו לבקשת הנתבעים בעניין זה, ואילצו את הנתבעים להגיש הודעה לצד שלישי. התובעים מושתקים מלטעון כעת כי יש לצרף את הצדדים השלישיים כנתבעים. בית המשפט נדרש בעבר לבקשה להוספת הצדדים השלישיים כנתבעים, ודחה את הבקשה. אין לשנות מהחלטה זו. מעבר לכך, הבקשה כוללנית וסתמית, אינה מפרטת מה הטעמים העומדים בבסיסה, ולא צורף לה תצהיר כדין. עוד טענו כי כתב התביעה שצרפו התובעים לבקשה אינו כתב תביעה מתוקן, כי אם כתב תביעה חדש לחלוטין הכולל עילות תביעה חדשות.
בתגובת לתשובה טענו התובעים כי עניינו של התיקון הוא בצירוף "כתב תביעה חדש ונפרד נגד הצדדים השלישיים", אך זאת מבלי לשנות את הסעד שהתבקש או את סכומו. התובעים טענו כי יש באפשרותם להגיש תביעה עצמאית נגד הצדדים השלישיים בהליך נפרד, אך דווקא בירור התביעה במסגרת זו תייעל את ההליך ותמנע הכרעות סותרות.

דיון והכרעה

בבקשה הפנו התובעים לתקנות 143(1) ו - 63(ד) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"). יצוין כבר עתה כי תקנה 143(1) עוסקת בסמכויות שופט בקדם משפט, וכי תקנה 63(ד) לא קיימת בתקסד"א. התקנה הרלוונטית לבקשה זו היא תקנה 92 בתקסד"א, שעניינה רשות לתקן כתב טענות.
תקנה 92 קובעת "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".
בפסיקה השתרשה גישה ליברלית ביחס לתיקון כתב טענותיו של בעל דין, ובלבד שמדובר בתיקון שיש בו כדי לסייע בבירור השאלות שבאמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין. עם זאת, לא בכל מקרה יותר התיקון, ונקיטת גישה ליברלית אין משמעה אפשרות אוטומטית לתיקון כתב טענות, בלא הצדקה והסבר מניחים את הדעת (רע"א 8134/13 ‏ ח ברת נ.נ סלטי הנדסה וניהול פרויקטים נ' גור פינקלשטיין (5.9.14)). בבואו לבחון בקשה לתיקון כתב טענות על בית המשפט לערוך איזון בין אינטרסים ושיקולים שונים, כגון הוגנות ההליך, השפעת התיקון על זכויות הצדדים האחרים, השלב שבו מצוי ההליך, וכן שיקולי יעילות, ובהם שיקול מערכתי-ציבורי הנוגע לניצול יעיל של משאבי מערכת השיפוט (רע"א 1774/19 ‏ פלוני נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (8.7.19)).
ברע"א 4699/18 ‏ פלוני נ' בית חולים העמק (15.8.18), בהתייחסו לבקשה לתיקון כתב תביעה, קבע בית המשפט העליון את הדברים הבאים:
"תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מאפשרת את תיקונם של כתבי הטענות "בכל עת" ו"בתנאים הנראים צודקים". לא אחת נאמר בפסיקה כי סמכות זו מתפרשת בליברליות וההיענות לבקשה מעין זו תיעשה ברוחב לב (ראו, לדוגמה, רע"א 2345/98 ס' דנגור ואח' נ' ליבנה ואח'‏, פ''ד נב(3) 427, 431 (1998); רע"א 6195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שימר, פסקה 5 (25.10.2012)). עם זאת, "בית המשפט ייטה שלא להתיר תיקון כתב טענות אם מטרת התיקון היא הוספת עילה חדשה, אשר הראיות להוכחתה שונות מן הראיות הדרושות להוכחת העילה המקורית. נטייה זו מתחזקת ככל שהתביעה נמצאת בשלבים מתקדמים יותר של ההליך, וככל שהתרת התיקון תאריך ותסרבל את הדיון" (רע"א 867/17 פנינת הצומת בע"מ נ' שלמה מכירת רכב (2000) בע"מ, פסקה 12 והאסמכתאות שם (22.3.2017))). לצד שיקול זה, קיימים שיקולים נוספים כמו תום לב ושיהוי בהגשת הבקשה; עיתוי הגשתה ביחס לשלב בו מצוי ההליך; התנהגותו של בעל הדין המבקש; השפעת התיקון על הגנתו של הצד שכנגד, ושיקול מערכתי-ציבורי הנוגע למשאבי הזמן של מערכת השיפוט (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 328-321 (2015))".
בענייננו, מדובר בתביעה אשר הוגשה בשנת 2016 ומתנהלת זה כארבע שנים. שלב קדם המשפט הסתיים, תצהירי הצדדים הוגשו, ומועד שמיעת הראיות נקבע ליום 28.7.20. רוצה לומר, כי תיקון כתב התביעה בשלב זה של ההליך משמעו הסבת ההליך המשפטי לאחור באופן משמעותי, ויגרום בהכרח לדחיית מועד שמיעת הראיות שנקבע זה מכבר ולעיכוב בירור התביעה.
הבקשה שאותה הגישו התובעים לא נומקה ולא צורף לה תצהיר כדין. הבקשה נוסחה באופן סתמי וכוללני, ומבוססת רובה ככולה על מגמת הפסיקה להתיר תיקון כתבי טענות. למותר לציין כי בכך אין די. על בעל דין המבקש לתקן את כתב טענותיו, להיכבד ולפרט את מהות התיקון המבוקש ואת הטעמים לו. עליו לתת הצדקה לצורך בתיקון והסבר מניח את הדעת, בין היתר ביחס לעיתוי שבו הוגשה הבקשה. כל זאת לא נעשה, לא במסגרת הבקשה ולא בתצהיר הבגצ"י שצורף לה, אשר אינו עונה על דרישות הדין.
לגופו של עניין, שאלת צירופם של הצדדים השלישיים כנתבעים בהליך נדונה והוכרעה זה מכבר בהליך זה (בקשה מס' 9). ביום 9.3.17 הגישו הנתבעים בקשה להורות על צירופם של נתבעים נוספים, המתייחסת לצדדים השלישיים כאן (יצוין כי באותה עת טרם הוגשה ההודעה לצד שלישי). התובעים התנגדו לבקשה, ובין היתר טענו כי אין להם יריבות אל מול הצדדים השלישיים (עמ' 10 ש' 19-14 בפרוטוקול). ביום 6.8.17 נקבע כי אין לצרף את הנתבעים הנוספים, בין היתר לנוכח התנגדות התובעים. כעת, מבקשים התובעים לצרף את אותם צדדים שלישיים כנתבעים נוספים, בניגוד לעמדתם בבקשה הקודמת. כל זאת מבלי לנמק את שינוי העמדה. את זאת אין להתיר.
בצדק טענו הנתבעים כי התובעים מנועים מלטעון לנחיצות צירופם של הנתבעים הנוספים, כאשר בבקשה קודמת התנגדו לצירוף. כאמור, עניין הוספת הצדדים השלישיים נדון והוכרע כבר בהליך זה. אמנם מדובר בהחלטת ביניים שעליה חל עיקרון "אי הסופיות", עם זאת יש צורך בשינוי נסיבות אשר יצדיק עיון מחדש ושינוי ההחלטה. התובעים לא הצביעו על שינוי נסיבות כזה ולא נימקו את הטעמים שבגינם יש לשוב ולבחון את צירופם של הנתבעים הנוספים. לפיכך אין הצדקה לשנות מההחלטה שניתנה. הגשת הבקשה בשלב זה של ההליך, לאחר שהוכרעה כבר בקשה קודמת של הנתבעים בעניין ולאחר שהוגשו תצהירי הצדדים, נגועה בחוסר תום לב וחוסר הוגנות כלפי יתר הצדדים להליך.
לא זו אף זו, כתב התביעה שצורף לבקשה לתיקון לא נוסח ככתב תביעה מתוקן, אלא ככתב תביעה חדש ונפרד. לטענת התובעים מדובר ב"כתב תביעה חדש ונפרד", שניתן להגישו בהליך עצמאי אחר. למותר לציין כי מטבע הדברים, התביעה החדשה כלפי "נתבעים חדשים" שלא היו חלק מכתב התביעה המקורי, כוללת בחובה עילות חדשות. בנסיבות אלה פוחתת הנטייה להתיר את התיקון מלכתחילה.
לאור כל האמור, הבקשה נדחית.
התובעים ישלמו לשני הנתבעים יחד ולשני יחידי הצד השלישי יחד הוצאות בסך של 2,500 ₪ כ"א מהזוגות (סה"כ סך של 5,000 ₪).

ניתנה היום, י"ז תמוז תש"פ, 09 יולי 2020, בהעדר הצדדים.