הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 2188-01-18

מספר בקשה:25
בפני
כבוד ה שופטת איריס רבינוביץ ברון

מבקשת
טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד טל בנד ועו"ד נועם בליי

נגד

משיבים

  1. שלמה פלכטר
  2. עמוס קורצין

ע"י ב"כ עו"ד גבי מויאל מאור ועו"ד אלינור שטרק

החלטה

מבוא
בפני בקשה לסילוק על הסף של התביעה שהוגשה על ידי הנתבעת, טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן: "המבקשת" או "טבע") מחמת העדר יריבות ו/או העדר עילה.
התביעה עניינה טענת התובעים, פרופ' עמוס קורצין וד"ר שלמה פלכטר (להלן: "המשיבים"), כי טבע עשתה שימוש בלתי מורשה במחקריהם לשם פיתוח התכשיר קופקסון במשטר מתן של 40 מ"ג שלוש פעמים בשבוע.
בכתב ההגנה, המבקשת מכחישה את טענות המשיבים לגופם של דברים. מעבר לכך, לטענתה יש לסלק את התביעה על הסף.
ביום 18.6.19 הגישה המבקשת את הבקשה לסילוק על הסף (להלן: "הבקשה").
המשיבים הגישו ביום 18.7.19 תשובה המתנגדת לבקשה וביום 11.8.19 הוגשה תגובה לתשובה.
הבקשה נדונה בדיון שהתקיים ביום 25.9.19. בהתאם להחלטה שניתנה בתום הדיון, התבקשה טבע להודיע האם היא עומדת על הבקשה.
ביום 7.10.19 הודיעה המבקשת כי היא עומדת על הבקשה ואף ביקשה להתיר לה לתקן את בקשתה, באופן שיותר לה לבקש, לחלופין וככל שבקשתה לסילוק על הסף לא תתקבל, לפצל את הדיון כך שתידון קודם טענתה בדבר העדר עילה ויריבות.
המשיבים הגישו באותו היום בקשה, במסגרתה עתרו להוצאת הודעת המבקשת מתיק בית המשפט.
למחרת הגישה טבע תשובה המתנגדת לבקשה.
ביום 7.11.19 הוריתי למשיבים להגיש תשובה להודעת המבקשת.
המשיבים הגישו תשובתם ביום 15.11.19 וטבע הגישה תגובה לתשובה ביום 21.11.19.

טענות המבקשת
המבקשים השתתפו במחקר במסגרת העסקתם בבתי חולים, פרופ' קורצ'ין בבית חולים איכילוב וד"ר פלכטר בבית חולים אסף הרופא. בנסיבות הללו חלה ברירת המחדל הקבועה בחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הפטנטים") לפיה הבעלות בתוצרי הקנין הרוחני הנובעים מן המחקר קמה לכתחילה לקנין מעסיקיהם של המשיבים. לבתי החולים ולמשיבים עצמם לא היו מעולם זכויות כלשהן בתוצרי המחקר נשוא התביעה.
על עריכתו של המחקר נשוא התביעה חולשת מערכת הסכמית בין בתי החולים למבקשת, עליה חתומים המשיבים. במסגרת ההסכמים הללו בתי החולים העבירו למבקשת את מלוא הבעלות בנתונים ובתוצאות שיתקבלו מהמחקר. לכן המחקר נשוא התובענה והמידע שהופק במסגרתו הם בבעלותה של המבקשת ולמשיבים אין ומעולם לא היו זכויות בהם.
בהתאם לסעיף 134 לחוק הפטנטים, עובד אשר המציא אמצאת שירות רשאי לדרוש תמורה בעד האמצאה, אם בכלל, ממעסיקו בלבד, ובענייננו מבתי החולים. המדובר בהסדר שלילי המונע מהמשיבים לתבוע את המבקשת בעילה של עשיית עושר ולא במשפט.
המבקשת מפנה לדבריו של פרופ' קורצין בדיון קדם המשפט, לפיהם המשיבים קיוו לקבל תגמול מבתי החולים "כמקובל" ולא מטבע.
גם אם ההכרעה בשאלת היעדר העילה או היריבות טעונה בירור עובדתי, הרי שהוא ממוקד, מצומצם וקצר.
המבקשת טוענת כי גם מטעמי יעילות יש להיעתר לבקשה לסילוק על הסף, שכן בירור התביעה יהא ארוך ומורכב ולכן יש לברר הטענות המועלות בבקשה כבר עתה ולפצל את הדיון.
בירור שאלת קיומן של עילה או יריבות ממוקד בנקודת הזמן שעובר לעריכת המחקר נשוא התביעה, בשנת 1992.
לעומת זאת, בירור יתר הסוגיות המתעוררות בתביעה, ובהן משמעות המחקר ותוצאותיו, ידרוש "צלילה" לסוגיות מדעיות מורכבות ולתהליכי פיתוח פרמצבטיים המתפרשים על פני כשני עשורים, כמו גם את בירור מהות התרומה (המוכחשת) של כל אחד מהמשיבים, שיעורה ומשקלה.
אין בסיס לטענת המשיבים לפיה הדיון בסוגיית הבעלות יצריך היפוך של סדר הבאת הראיות. הטענה לבעלות בתוצרי המחקר נטענה בכתב התביעה ולפיכך הנטל להוכיחה מוטל על המשיבים. אין מדובר בנסיבות של הודאה והדחה.
יש לפצל אף את ההליכים המקדמיים. השלמת הליכי הגילוי עצמם כרוכה במאות שעות עבודה אשר עלותן למעלה מחצי מיליון ₪.

טענות המשיבים
בקשות לסילוק על הסף מתקבלות במקרי קיצון בלבד ולעולם לא על בסיס טענות הטעונות בירור עובדתי ומשפטי.
טענות טבע לא רלבנטיות, ולחלופין טעונות בירור עובדתי ומשפטי. אין המדובר בתביעה קניינית אלא בתביעה כספית, בראש ובראשונה בעילה של עשיית עושר ולא במשפט, בגין השימוש שעשתה המבקשת במחקר שהגו ויזמו המשיבים, באופן שהפיק לה הכנסות עתק.
המשיבים הם אלו שהגו ויזמו את הניסוי מושא התביעה, הם שפנו לטבע בהצעה לעורכו והם שערכו אותו בפועל ושיתפו את טבע בתוצאות המחקר ומסקנותיהם. טבע "מידפה" את המחקר משך שנים ורק בשלהי תקופת הפטנט החליטה לעשות בו שימוש.
דיני הפטנטים ושאלת הבעלות הקניינית ב"אמצאת שירות" איננה רלבנטית לתביעה. דיני עשיית עושר ולא במשפט נמצאים במישור נבדל מדיני הקנין הרוחני.
אין שחר לטענה כי זכויותיהם הכספיות של המשיבים מתמצות בסעיף 134 לחוק הפטנטים. אין לקרוא ממנו "הסדר שלילי" בקשר ליחסים שלהם מול טבע, כחוקרים שעמדו בקשר ישיר מולה כחברה פרמצבטית שעשתה שימוש מסחרי בפירות מחקרם.
גם אם חוק הפטנטים רלבנטי, אין להכריע בכך בשלב זה. אמצאת שירות קמה למעביד בהתקיים מספר תנאים מצטברים, שהנטל להוכחתם מוטל על המעביד. הבירור העובדתי בעניין זה טרם נערך. המשיבים מפנים לכך שטבע עצמה רשמה את המשיבים כ"ממציאים" בבקשת הפטנט שהגישה. כמו כן, בתי החולים לא העלו טענות לזכויות נוגדות או סותרות לאלו שנתבעו על ידי המשיבים.
טענות טבע לגבי "המערכת ההסכמית" שנחתמה בין טבע לבתי החולים שנויה במחלוקת. הטענה מחייבת בירור עובדתי, שכן בעוד שהניסוי הראשון נערך ביוזמתה של טבע, הניסוי שערכו המשיבים נערך ביוזמתם ולגביו לא הוצגו הסכמים. ניסיונה של טבע להיבנות מדברי פרופ' קורצין בדיון קדם המשפט הינו מופרך.
אף בהנחה (מוכחשת) כי ההסכם שנחתם לגבי הניסוי הראשון אכן חל על הניסוי מושא התביעה, כטענת טבע, אין בכך כדי לייתר את הדיון בתביעה. כך למשל מוחרג מההסכם מידע שבידיעת החוקר הראשי מגדר הידע שבבעלות טבע.
לא ניתן לטעון כי אין סיכוי שטענות הנוהג והתיאור הכוזב הכלולות בתביעה יתקבלו בסוף ההליך.
יש לדחות את הבקשה לפיצול הדיון. לטענתם, הפיצול לא יביא לייעול ההליך ויפגע בזכותם להציג לבית המשפט תמונה כוללת וקוהרנטית, לרבות בנוגע לשיקולי צדק, אשר בדיני עשיית עושר משמעותם קריטית.
הבירור העובדתי שיידרש אינו ממוקד וקצר, והשאלות המקדמיות אותן יש לברר ראשית לפי טענת המבקשת, מחייבות בירור יסודי ומעמיק. חלקן מסווגות כטענות הגנה ובירורן יחייב את היפוך סדר הבאת הראיות, באופן שיסרבל את הדיון.
כמו כן, ישנן שאלות נוספות על אלה הנטענות על ידי המבקשת ולא ניתן לברור מתוך השאלות שבמחלוקת שאלות מקדמיות שניתן להציבן לפני אחרות.
הסתייגות נוספת מפיצול הדיון טמונה בכך שישנם שני תובעים, וככל שהמסקנה בשאלות המקדמיות תהיה שונה ביחס לכל אחד מהם הדבר יהיה מורכב ואף לא יהא בכך כדי לייתר את הדיון בחלק השני של התביעה.
אין לפצל גם את שלב ההליכים המקדמיים. בקשה זו עומדת אף היא בניגוד להלכה שנקבעה ברע"א 4878/12 מנהלת המחלקה לרפואה תעסוקתית קופ"ח "כללית" נ' פלוני (פורסם במאגרים, 10.10.12. להלן: "עניין פלוני"). הבקשה אף עומדת בניגוד להסדר הדיוני בין הצדדים.
פיצול ההליכים המקדמיים יאפשר לטבע להימנע מגילוי מידע חיוני רלבנטי הדרוש למשיבים לצורך הוכחת תביעתם ויגרום לפגיעה מהותית בהם ובנאותות ההליך המשפטי.

דיון והכרעה
סעד של סילוק על הסף הינו סעד קיצוני אשר בהתאם לפסיקה בית המשפט נעתר לו במקרים חריגים בלבד (ר' רע"א 8222/18 עיריית תל אביב-יפו נ' אברהם בכדשן ו-22 אח' (פורסם במאגרים, 25.3.19) ).
טבע טוענת להעדר יריבות ולהעדר עילה, כאשר טענתה זו נסמכת בעיקרה על שני טיעונים מצטברים: האחד, לפיו המחקר בא בגדר "אמצאת שירות" ולכן אין לתובעים זכויות במידע האמור, והשני – כי הזכויות במחקר ובתוצריו הוקנו לטבע בחוזים שנקשרו בין טבע לבתי החולים.
אני מקבלת את טענת המשיבים כי מדובר בטענות המצריכות הכרעות עובדתיות. כך, למשל, ההסכמים שנערכו בין טבע לבין בתי החולים התייחסו לניסוי הראשון, שבמסגרתו נוסה משטר הטיפול היומיומי. השאלה האם ההסכמים חלים גם ביחס לניסוי השני שנויה במחלוקת בין הצדדים וטעונה הכרעה עובדתית.
טבע טוענת כי פרופ' קורצ'ין הודה בדבריו שנאמרו במהלך דיון קדם המשפט הראשון כי ההסכמים חלים אף ביחס לניסוי השני. המשיבים טוענים כי דבריו הוצאו מהקשרם. כך או כך, אינני סבורה כי ניתן לומר שדברי פרופ' קורצין סותמים את הגולל על בירורה של שאלה זו. אני סבורה כי המשיבים זכאים להביא ראיותיהם בעניין זה בצורה סדורה, מה גם שבוודאי שאין מקום לראות בדבריו משום הודאה ביחס לתחולת ההסכם על הניסוי שנערך בבית החולים אסף הרופא, שם מועסק ד"ר פלכטר.
זאת ועוד, בכל הנוגע לטענה של טבע כי רכשה את הזכויות בתוצרי הניסוי ולכן אין לחייבה בגין השימוש בהם, לא ניתן להתעלם מהסייג בהסכם בכל הנוגע למידע שהיה בידיעת החוקר הראשי עוד קודם לכן (סעיף 4(a) להסכמים, שצורפו כנספחים 2-1 לכתב ההגנה). זאת, בפרט שעה שלטענת המשיבים, הם שהעלו את הרעיון למשטר שאינו יום יומי והציעו את הרעיון לניסוי לטבע.
מעבר לכך, כתב התביעה כולל אף עילות תביעה נוספות.
המשיבים טוענים בכתב התביעה כי טבע התעשרה על חשבונם בניגוד לחוק עשיית עושר ולא במשפט. בתשובתם, טוענים המשיבים כי עילה זו היא נפרדת מדיני הקניין הרוחני. טבע טוענת כי עילה זו מבוססת על טענת המשיבים לפיה יש להם זכויות בתוצרי המחקר. כיוון שאין להם, לטענתה, זכויות במחקר נשמטת עילת התביעה בעשיית עושר. אך, גם אם תתקבל טענתה של טבע בעניין זה, ממילא, כפי שנקבע לעיל, השאלה האם יש למשיבים זכויות בתוצרי המחקר היא שאלה הטעונה הכרעה עובדתית.
המשיבים טוענים גם לקיומו של נוהג לפיו חברות תרופות נוהגות לשלם לחוקרים שהביאו בפניהם רעיונות לתרופות. טענה זו אף היא טענה עובדתית הטעונה בירור ולא ניתן לסלק את התביעה בעניינה על הסף, ללא בירור עובדתי.
יצוין כי כתב התביעה כולל גם עילה בדבר מצג כוזב לפי חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, טענה שאף היא יכול שמצריכה בירור עובדתי.
סיכומו של דבר, לא שוכנעתי כי מתקיימים התנאים, המחמירים, שרק בהתקיימם יש להורות על סילוקה של תביעה על הסף.
לפיכך, לא מצאתי להיעתר לבקשה.
טבע העלתה ביום 7.10.19 בקשה לתיקון הבקשה לסילוק על הסף באופן שתיכלל בה טענה לפיה יש להורות על פיצול הדיון בתביעה.
טבע טוענת כי יש להקדים ולברר את הטענות הבאות (בסעיף 4 לבקשה. להלן: "הטענות המקדמיות"):
"האם הבעלות במידע נשוא התביעה קמה, לכתחילה, לבעלות בתי החולים בהם הועסקו התובעים, או שמא שוירה בידי התובעים או מי מהם?
האם קיים "נוהג", או "הסכם משתמע" בין טבע לבין התובעים, מכוחו התובעים זכאים לתגמול במידה ונעשה על ידי טבע שימוש מסחרי במידע נשוא התביעה?
האם חלו בין טבע לבין התובעים "יחסי אמון" כנטען בתביעה, והאם היה ביחסים אלה, ככל שהתקיימו, כדי להקים לתובעים זכות לקבל תגמול כלשהו מטבע בקשר עם שימוש במידע נשוא התביעה?
בהנחה (המוכחשת מכל וכל), לפיה היתה לתובעים תרומה לפיתוח התכשיר קופקסון 40 מ"ג לנטילה שלוש פעמים בשבוע, האם עומדת לתובעים עילה נגד טבע בגין "תיאור כוזב" כנטען בכתב התביעה?"
לטענתה, בירור טענות נוספות שעניינן תהליך הפיתוח של התכשיר במשטר מתן של 40 מ"ג שלוש פעמים בשבוע והאם נעשה שימוש כלשהו בתוצרי המחקר נשוא התביעה, ידרוש "צלילה" לסוגיות מדעיות מורכבות ולתהליכי פיתוח פרמצבטיים המתפרשים על פני כשני עשורים.
המשיבים, כאמור, מתנגדים לפיצול הדיון וטוענים כי הפיצול נוגד את ההלכה, וכי השאלות המקדמיות שהציבה טבע הן נכבדות ורחבות היקף ומחייבות בירור יסודי ומעמיק.
המשיבים טוענים עוד כי ניתן להציג שלל שאלות מקדמיות נוספות (בסעיף 10 לתשובה):
"האם טבע עשתה שימוש במידע של התובעים?
האם השימוש היה מורשה?
האם נכונה הטענה שטבע מידפה את התוצאות של הניסוי בתואנות שווא ושלפה אותן אחרי שנים בהתאם לאינטרסים המסחריים שלה?
מה משמעות הפטנט והצגת התובעים כממציאים?
האם טבע הטעתה בזמן אמת את הרשויות הרגולטוריות?"
שני הצדדים הפנו לתמיכה בטענותיהם לעניין פלוני. כפי שנקבע בעניין פלוני, ככלל, אין להורות על פיצול הדיון, כיוון שהפיצול עשוי להביא להתארכות ההליכים. בעניין פלוני נקבע גם כך (בפסקה 11 לפסק הדין):
"אכן, יהיו מקרים בהם פיצול הדיון מייעל את ההליך. כך יהיה כאשר הנושא שהועמד לדיון תחילה הוא נושא מוגדר ומצומצם שדיון מהיר וקצר בו עשוי להביא לסיום ההליך כולו."
טבע סומכת ידיה על קביעה זו שבפסק הדין. אך, בענייננו, על אף שהכרעה בטענות המקדמיות עשוי להביא לסיום ההליך כולו, אינני סבורה כי הן מצומצמות, וכי ניתן לבררן בדיון מהיר וקצר. כל אחת מהטענות המקדמיות מצריכה בירור עובדתי משמעותי ולפיכך יידרשו הגשת ראיות ושמיעת עדויות בעניינן.
אני מקבלת את טענת המשיבים בעניין זה כי בירורן של הטענות המקדמיות יחייב עדויות רבות, לרבות גורמים שאינם צד לתיק. כך, למשל, המשיבים טוענים כי שאלת קיומם של יחסי אמון כרוכה בהבאתן של "עדויות רבות בדבר טיב היחסים שנרקמו, דפוסי ההתנהגות, ראיות ביחס לפטנט שנרשם וויתרו עליו ועוד" (בסעיף 8 לתשובה להודעתה של טבע). לא מן הנמנע כי יידרשו עדויות רבות אף ביחס ליתר הטענות המקדמיות.
לנוכח האמור לעיל, אינני סבורה כי נכון יהא להורות על פיצול ההליכים בתיק, כך שיישמעו תחילה הטענות המקדמיות.
לפיכך, בקשתה של טבע בעניין זה נדחית וממילא נדחית גם הבקשה ביחס לפיצול ההליכים המקדמיים.
הצדדים ישלימו את הליכי הגילוי והעיון במסמכים עד ליום 16.2.20.
עד לאותו מועד יישלחו שאלונים. מענה יינתן עד ליום 16.3.20.
עדויות ראשיות יוגשו בתצהירים. תצהירי עדי התביעה יוגשו עד ליום 30.4.20, ותצהירי עדי ההגנה יוגשו עד ליום 15.6.20. חוות דעת יוגשו ביחד עם התצהירים.
לתצהירים יצורפו כנספחים כל המסמכים שחפצים להגישם באמצעות המצהירים (או שיש להפנות לתיקי המוצגים/כתבי הטענות).
צד המעוניין להזמין עד שאין אפשרות לקבל ממנו תצהיר, יגיש ביחד עם תצהיריו בקשה להזמנת העד, שבה יפרט את הפניה אל העד, את הסיבה לחוסר האפשרות לקבלת תצהיר מהעד, את נושאי עדותו ואת תמציתם הצפויה.
נקבע לישיבת טרום הוכחות לאחר קבלת התצהירים ליום 12.7.20 שעה 8:30.
חובה על הצדדים או על נציג מוסמך מטעמם להתייצב לדיון.

ניתנה היום, י"ט כסלו תש"פ, 17 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.