הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 20661-12-15

לפני כבוד השופטת חנה קיציס

התובעת

רשות מקרקעי ישראל
נגד

הנתבעים

יורשי המנוח מחמוד עבד אל קאדר

  1. אמינה מצארווה
  2. רוידה חאג יחיא
  3. חתאם עזאם
  4. גמאל עבד אל קאדר
  5. סמיחה נאשף
  6. נהלה גבארה
  7. עבד אלקאדר וסאל שיך יוסף
  8. עבד אל קאדר פאטמה
  9. עבד אל קאדר אמנה
  10. עבד אל קאדר גמיל
  11. יוסף מוחמד עבד אל קאדר
  12. אדאלה גבאלי

יורשי המנוחה עאידה עבד אל קאדר
13. האילה גבאלי
14. נשאת עבד אל קאדר
15. ריפאת עבד אל קאדר
16. המנוח עבד אלחפיז עבד אל קאדר

יורשי המנוחה עבלה עבד אל קאדר
17. חאלד עבד אל קאדר
18. למיה עבד אל קאדר
19. לינדה מצארווה
20. סעיד עבד אל קאדר

החלטה

בקשת התובעת להורות לב"כ הנתבעים להפקיד בידי ב"כ התובעת, בנאמנות, הסכמים מקוריים מיום 23.3.1947 ומיום 6.2.1964, לצורך העברתם לבדיקת מומחה מטעמה.
בתביעה שבפני עותרת התובעת למתן צו הצהרתי לאכיפת הסכם מיום 1.8.1974 שנחתם בין מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") לבין ה"ה מחמוד מוחמד יוסוף אחמד חז'נה; מוחמד יוסף עבדול קאדר; עדלה יוסף ג'באלי הידועה כעדלה יוסף מחמד עבדול קאדר; עאידה יוסף מוחמד עבדול קאדר; עבלה יוסף מוחמד עבדול קאדר (כולם יחד יכונו להלן: "צד ב'"). עניינו של ההסכם במקרקעין בטייבה, הידועים כגוש 7851 חלקות 7 ו-25; גוש 7858 חלקה 15; גוש 7854 חלקות 3, 8, 12, 16 ו-19 (להלן: "המקרקעין"), שהם בבעלות התובעת וצד ב' במושע. בהסכם התחייב צד ב' לרשום את זכויותיו לפי צווי הירושה שניתנו אחר עיזבון המנוחים יוסף אחמד חז'נה ורפקה עבדול רחמאן חמאדן אלחודתוד ז"ל (להלן: "המנוחים") ב-4 חלקות ולאחר מכן להעביר הזכויות בחלקות אלו על שם רשות הפיתוח. מנגד התחייב המינהל להעביר על שם צד ב' את הזכויות ב-4 החלקות האחרות. בכתב התביעה נטען כי צד ב' לא מילא את חלקו בהסכם ולא רשם בלשכת רישום המקרקעין את זכויותיו לפי צווי הירושה, לא העביר את חלקיו בשלמות על שם רשות הפיתוח, ואף המשיך להחזיק בחלקות אלו.
בכתב ההגנה המתוקן, בכתב התביעה שכנגד ובתצהיר גילוי מסמכים מטעם הנתבעים נטען, בין היתר, כי 36.865 דונם מהמקרקעין נמכרו בטרם נכרת ההסכם מיום 1.8.1974: ביום 23.3.1947 חתמו המנוחים או מי מהם על הסכם למכירת 33 דונם מהמקרקעין; ביום 6.2.1964 נחתם הסכם למכירת 3.865 דונם מהמקרקעין למוחמד יוסף מוחמד עבד אל קאדר (להלן: "ההסכמים המוקדמים"). נטען כי העסקאות האמורות גוברות על ההסכם מיום 1.8.1974.
בדיון שהתקיים בפני ביום 15.9.2019, ביקשה ב"כ התובעת לעיין בהסכמים המוקדמים המקוריים. עו"ד שוורץ השיב כי מסמכי המקור מצויים אצלו ולא התנגד לכך שב"כ התובעת תגיע למשרדו בכדי לעיין בהם. בהחלטתי שניתנה בתום הדיון קבעתי כי אין מניעה שב"כ התובעת או מי מטעמה יסורו למשרדו של עו"ד שוורץ, לאחר תיאום עמו, לבדיקת מסמכי המקור.
בבקשה שבפני נטען כי בפגישה שהתקיימה לא הוצגו בפניה מסמכי המקור, לאחר שהתברר כי מסמכים אלו אינם מצויים בידי עו"ד שוורץ. התובעת מבקשת להורות לב"כ הנתבעים להפקיד בידי הפרקליטות בנאמנות את ההסכמים המקוריים מהשנים 1947 ו-1964 לצורך בדיקת אותנטיות המסמכים בידי מומחה.
בתגובתו טוען עו"ד שוורץ כי סבר בטעות שההסכמים המקוריים נמצאים ברשותו ואולם לאחר בדיקה התברר כי אלו מצויים בידי אחד מבעלי הדין. נטען כי אין מקום להפקיד את המסמכים בידי הפרקליטות הואיל וההליך מצוי בשלב ההוכחות ובשלב זה לא ניתן להגיש בקשה לבדיקת מסמכים או להמציא חוות דעת מומחה. התובעת לא נימקה מהם הטעמים המיוחדים בגינם היא מבקשת להגיש חוות דעת לאחר שהסתיים קדם המשפט והוגשו תצהירי עדות ראשית. עוד נטען כי יש לאפשר לתובעת לעיין בהסכמים המקוריים בזמן חקירת עדיה בלבד.
בתשובתה לתגובת הנתבעים טוענת התובעת כי הנתבעים מנסים למנוע את העברת מסמכי המקור לעיונה ולבדיקתה. ב"כ התובעת מוסיפה כי היא אינה מתנגדת לכך שמסמכי המקור יופקדו בבית המשפט ומומחה מטעמו הוא זה שיבדוק את האותנטיות שלהם.
תקנה 129(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי על בעל דין החפץ להביא עדות בעניין שבמומחיות להגיש חוות דעת מומחה לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי עדות ראשית זולת אם קבע בית המשפט אחרת. יחד עם זאת בית המשפט מוסמך לאפשר הגשת חוות דעת באיחור מטעמים מיוחדים (תקנה 137 (ג) לתקנות). בית המשפט יבחן את בקשת בעל הדין להגיש חוות דעת מומחה באיחור על פי נסיבותיה וישקלל את הנזק העלול להיגרם לכל צד, וזאת בהתחשב בשלב בו מצוי ההליך, האפשרות להשית הוצאות משפט במקום לחסום את הגשת חוות הדעת ומאזן הפגיעה בצדדים) רע"א 5202/01 מרים כהן נ' לאה אברהם (31.01.2002) וכן בדומה רע"א 3863/15 רחמני נ' Liberty Mutual Insurance Europe Limited (9.11.2015) לעניין הגשת חוות דעת נגדית ).
אכן בקשת התובעת הוגשה באיחור, והיה עליה להיערך להגשת חוות הדעת במסגרת התצהירים שהוגשו על ידה. יחד עם זאת, בשים לב לעובדה שטרם נשמעו עדי התובעת, בשים לב לעובדה שבכתבי הטענות נטען כי הסכמים אלו נחתמו על ידי המנוחים שנפטרו לפני חתימת ההסכם עם צד ב', כאשר הסכמים אלו לא גולו במסגרת ההסכם ולמעשה הנתבעים מודים כי נודע להם על קיומם זמן קצר לפני הגשת כתב ההגנה המתוקן , מצאתי להתיר לתובעת לבחון את אותנטיות מסמכי המקור שכן יש בכך לסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת בנוגע לעסקאות הנטענות .
ככל שיחפצו הנתבעים להגיש חוות דעת נגדית מטעמם, יוכלו לעשות כן. את הנזק שנגרם לנתבעים בגין הגשת הבקשה באיחור ניתן לצמצם באמצעות פסיקת הוצאות.
לאור האמור, הבקשה מתקבלת.
עו"ד שוורץ יאפשר לנציגי התובעת לקבל את מסמכי המקור המבוקשים בתוך 7 ימים מהיום. חוות דעת המומחה תוגש בתוך 21 יום מהיום.
כמובן שבאפשרות הצדדים להודיע על הסכמה למינוי מומחה מטעם בית המשפט.
התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך 3,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תש"פ, 24 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.