הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 16393-10-19

בפני
כבוד ה שופטת הלית סילש

תובעת-משיבה

בנין הדקלים בע"מ

נגד

נתבעים-מבקשים

  1. נור ה.י.ד. החזקות נדל"ן (2012) בע"מ
  2. קנדיין נור החזקות בע"מ
  3. אהרון רוני דניאל
  4. הדר מרדכי אהרון
  5. מאיר איל רז

החלטה

החלטתי זו עניינה שתי בקשות לסילוק התביעה על הסף כמפורט להלן:
בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת הגשתה של התביעה בחוסר סמכות ובהינתן החלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 12.5.2020 . (בקשה מס' 13)
בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת הפרת צו בהתאם לתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984. (בקשה מס' 14)

ברקע הבקשות שני הסכמים אשר נחתמו ביום 9.11.2016 בין התובעת לבין הנתבעת 1 וכמפורט להלן:
הסכם הלוואה במסגרתו לוותה התובעת סך של 3,500,000 ₪ מהנתבעת 1 (להלן: " הסכם ההלוואה") , וזאת כנגד רישום הערות אזהרה על המקרקעין אשר בבעלות התובעת והידועים כגוש 3702 חלוקת 151,152, בדרך יבנה 56-58 ברחובות (להלן: "המקרקעין").
הסכם אופציה במסגרתו ניתנה לנתבעת 2 האופציה לרכישת כל זכויות התובעת במקרקעין בתנאים המפורטים באותו הסכם (להלן: "הסכם האופציה").

לטענת התובעת, עקב הפרות הנתבעים או מי מהם את הסכם ההלוואה, יש להורות כי הוא בטל או מבוטל, כמו גם הופר באופן המגביל את חובת השבת ההלוואה שניתנה לסך של 1,983,000 ₪.

בהינתן הנזקים אשר נגרמו לתובעת עקב מעשי ומחדלים הנתבעים התבקש סעד הצהרתי בדבר זכאותה שלה תובעת לבטלות רישומן של הערות האזהרה אשר נרשמו על המקרקעין, כנגד ביצוע התשלום בסך של 1,983,000 ₪.

בגוף התביעה הועלו טענות רבות כנגד הנתבעים או מי מהם באשר לקבלת חלק מהתמורה ב"שחור", התנהלות בניגוד להוראות הדין באשר לקיום ההתחייבויות על פי ההסכם, ניצול המערכת החוזית לצורך הפעלת לחץ לרכישת המקרקעין במחיר נמוך והשבת כספים אשר שולמו שלא כדין , הרתעת רוכשים פוטנציאליים, וכיוצא באלו.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים להעדר כל עילה כלפי הנתבעים 2-5, מקום בו הסכם ההלוואה, כמו גם הסעדים אשר התבקשו עניינם מערך היחסים שבין התובעת לבין הנתבעת 1, ואלו בלבד. כן נטען כי התביעה הוגשה בחוסר סמכות וללא ייפויי כוח כדין.

לגוף טענות התביעה טענו הנתבעים כי עסקינן בהתנהלותו של נושה של אחד מבעלי המניות של התובעת אשר פתח בהליכי הוצאה לפועל, ועל בסיסם ביקש ומבקש לפעול בתובעת בניגוד להרשאות והסמכויות אשר הוקנו לבא כוחו.

במערך יחסי הצדדים קיימות קביעות של ערכאות שיפוטיות שונות, אשר אף מכוחן מנועה התובעת מלהגיש תביעה זו.

ההליך דנא מהווה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט כמו גם התנהלות חסרת תום לב.

אין מקום להורות על בטלותו של הסכם ההלוואה או הערות האזהרה אשר נרשמו מכוחו, וזאת קודם שתושב ההלוואה על פירותיה.

בקשה מס' 13

ביום 13/5/2020 הוגשה בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף ובמסגרתה נטען כי התביעה הוגשה על ידי עורך הדין בכובעו ככונס נכסים אלא כי בהתאם להחלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל נקבע כי אינה מאשרת הגשת התביעה דנא על ידו, מאחר והתובעת הינה חברה, ואילו מינויו של עורך הדין אמיר היה ככונס למניותיו של החייב בחברה, ותו-לא.

לשיטת הנתבעים פעל עורך הדין אמיר, בכל הנוגע לפתיחתו של הליך זה, ללא סמכות וללא רשות, מינה את לקוחות מר מאיר אלבז כדירקטור, ואף מינה עצמו כמנהל ומחליט בלעדי בחברה.
בהינתן מהות ההליך, יש לדעת הנתבעים להורות על דחייתה של תביעה זו, תוך חיוב התובעת בהוצאות משמעותיות.

במסגרת התשובה לבקשה טענה התובעת כי דין הבקשה להידחות וזאת מקום עיון בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל במלואה מלמדת כי אין ממש בנקוב בבקשה וממילא לא מתקיימים תנאי הוראות הדין לצורך סילוק התביעה.

בקשה מס' 14

ביום 18.3.2020 הוגשה על ידי הנתבעים 2-5 בקשה לסילוק התביעה כנגדם וזאת מכוח הוראות תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, עת נטען כי התובעת פעלה בניגוד לצווים מפורשים שניתנו עוד ביום 27.2.2020.

ביום 20.5.2020 הוגשה הודעת התובעת ובמסגרתה חלף הגשת תשובה לגופה של בקשה, הוגשו תצהיר גילוי מסמכים ותשובות לשאלון.

ביום 21.5.2020, עתרו הנתבעים פעם נוספת לסילוק התביעה על הסף עת כי לשיטתם החותם על התצהיר, מר אלבז, לא הוסמך לעשות כן וממילא מינויו כמנהל בתובעת נעשה שלא כדין ובחוסר סמכות. הנתבעים שבו והפנו להחלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מיום 12.5.2020. בנוסף הועלו על ידי הנתבעים טענות נוספות אשר מכוחן, לשיטתם, יש להורות על סילוק התביעה.

להשלמת התמונה העובדתית אוסיף ואציין כי ביום 1.6.2020, הגיעו הצדדים לכלל הסדר דיוני במסגרת תיק חדל"ת 18025-01-20 נור ה.י.ד החזקות נדל"ן (2012) בע"מ נ' בניין הדקלים בע"מ , ובמסגרתו נקבע כי התובעת תפקיד באמצעות הרוכשים סך של 3.5 מיליון ₪ לחשבון הנתבעת 1 וזאת כנגד מחיקת הערת האזהרה אשר נרשמה על המקרקעין וכן כי סך נוסף של 600,000 ₪ יופקד בקופת בית המשפט עד להכרעה בשאלת הזכאות לכספים בהליך אשר בפני.
להסכמה זו של הצדדים (וכן הסכמות נוספות) ניתן תוקף של פסק דין. (להלן: "פסק הדין בפר"ק)

בהמשך, הוגשו הודעות נוספות מהן עלה כי הצדדים פעלו לכאורה על בסיס הסכמות אלו, ואף הסכום של 600,000 ₪ הופקד בקופת בית המשפט.
לאחר שחזרתי ונתתי דעתי לטענות הצדדים, במכלול ההודעות, בקשות ותשובות שהוגשו לתיק, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום, לעת הזו- ובהינתן מכלול הנתונים נכון למועד כתיבת שורות אלו, להורות על סילוק התביעה על הסף, ואפרט;

שני הצדדים מסתמכים במידה רבה על החלטתה של כב' רשמת ההוצאה לפועל מיום 12.5.2020. עיון בהחלטה זו במלואה, מלמד כי נפלו כשלים מהותיים, ובסיסיים, בדרך התנהלות התובעת בהליך, לרבות בדרך פתיחתה של תביעה זו.

בגוף החלטת כב' הרשמת, קיימות קביעות לא פשוטות באשר להתנהלות כונס הנכסים.

כך לדוגמא הובהר כי כונס הנכסים ביקש לבוא בנעלי החייב כבעל מניות לכל דבר ועניין כמו גם סבר כי הוסמך לפעול בכל דבר ועניין ביחס לחברה, אלא כי התנהלות זו לא אושרה וכונס הנכסים לא הוסמך לפעול בשם החברה לכל דבר ועניין. (עמוד 10 להחלטה מיום 12.5.2020).

סמכויות הכונס הורחבו (בהחלטה מיום 3.6.2019), להיכנס בנעלי החייב אך ורק בכל הקשור למקרקעין ולא בכל הקשור לתובעת; ומשכך לא ברור על סמך מה מונה הזוכה כדירקטור בחברה.

הודגש במסגרת ההחלטה כי מינוי כונס הנכסים, לא הפך את הכונס על מניות רגילות של החייב למי שהינו מפרק, נאמן או לזה אשר הוסמך לנהל את החברה ללא קבלת היתר ואישור מפורש, קודם לביצוע הפעולות, על ידי רשמת ההוצאה לפועל .

טענות הכונס לגבי פרשנות שנתן להחלטת הרשמת מיום 3.6.2019, נדחו על יד הרשמת תוך קביעה כי הלכה למעשה הכונס הגיע לכדי מצב של ניהול החברה בפועל וניהול עסקת המכר, יחד עם עורך הדין שטרית, בלא סמכות , בלא דיווח, יידוע או קבלת אישור רשמת ההוצאה לפועל.

הרשמת הוסיפה וקבעה, מפורשות, כי הכונס פעל בלא קבלת הוראות, תוך חריגה מסמכות ותוך אי ביצוע הוראותיה של הרשמת כלשונן. עוד נקבע כי הכונס לא מילא אחר הוראות שניתנו ולא הגיש דוחות ועדכונים.

ככל והחלטתה של רשמת ההוצאה לפועל הייתה מסתכמת בנקוב לעיל, היה מקום להוסיף ולהורות על סילוק התביעה, כפי בקשת הנתבעים.

ואולם, הרשמת הוסיפה ונתנה דעתה לנתונים ושיקולים נוספים ומצאה, על אף כל האמור, להורות כי היא מאשרת בדיעבד את פעילותו של עורך הדין אמיר לשם מינוי הזוכה כדירקטור בחברה, הצעתו של עורך הדין אמיר בבחירת ציוני כמנכ"ל החברה תוך פיטורי החייב מתפקידיו, זימון אסיפות החברה וחתימת המסמכים לצורך קידום המכר.

זאת ועוד; הגם כי הרשמת אכן קבעה, כפי טענת הנתבעים, כי אינה מאשרת בדיעבד את הגשת כתבי התביעה על ידי הכונס, שכן לא הייתה מאשרת זאת מלכתחילה, היא הוסיפה והבהירה כי העדר אישור זה נובע מהעובדה הפשוטה על פיה מדובר בתביעה של החברה, וכי כונס הנכסים פועל ביחס לכך כבא כוחה.

לעניין זה מצאה הרשמת להבחן, ולשיטתי בצדק, בין כובעו של עורך הדין אמיר ככונס נכסים אשר מונה על נכס של החייב במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, לבין כובעו כבא כוחה של החברה לייצגה במסגרת הליך משפטי, ככל שמונה על ידה לצורך כך.

מקום בו אושר בדיעבד מינויו של החייב כנושא משרה, ומקום בו הוצגו פרוטוקולים לעניין מינוי זה, על ידי מי שבפועל מחזיקים במלוא הון המניות המונפק והנפרע של החברה, לא ניתן לקבוע, מקדמית, כי מדובר בהחלטות אשר אין לה ן תוקף, ומשכך גם לא ניתן להורות כי פעולות אשר בוצעו לאחר אותו מועד, ומכוחן של אותן החלטות , בטלות מעיקרן.

כל זאת, לרבות לעניין מינוי עורך דין זה או אחר, לייצוג במסגרת הליך משפטי.

הרשמת קבעה אומנם כי קודם לקבלת אישור מפורש במסגרת ההליכים בפניה, לא היה כונס הנכסים רשאי לפעול לצורך כינוס האספות, שינוי זהות נושאי המשרה או קבלת ההחלטות השונות כפי שהתקבלו בפועל.

ואולם, היא אף הוסיפה וקבעה כי מקום בו הייתה מאשרת ממילא בקשות אלו (ככל והיה פונה כונס הנכסים במועד), ובהינתן הנסיבות כפי שתוארו על ידה לרבות ההתקשרות בהסכם המכר, היא מאשרת פעולות אלו, בדיעבד.

להחלטה זו של רשמת ההוצאה לפועל השלכה מהותית על כלל טענות הנתבעים לעניין סילוקה של התביעה על הסף.

לאחר הגשת הבקשה, התשובה והתגובה לתשובה, הוסיפה התובעת והגישה ביום 21.6.2020 בקשה למתן החלטה ודיווח אודות בקשה הנתבעים מיום 14.6.2020 וההחלטה בה מיום 16.6.2020 של רשמת ההוצאה לפועל.
לשיטת התובעת, יש בהחלטתה הנוספת של רשמת ההוצאה לפועל כמו גם פסק הדין בפר"ק כדי להקים מניעת והשתק בפני בקשה זו.

לעניין זה אקדים ואבהיר כי לא קיימת פרוצדורה של הוספת טיעון או ראיות, אשר מוגשות ללא אישור קודם של בית המשפט.
בבחינת למעלה מן הנדרש ולגופן של טענות, אין באלו ממש , עת כי פסק הדין של הפר"ק ניתן תוך שמירה ברורה על טענות שני הצדדים במסגרת ההליך אשר בפני, זה כלפי משנהו, זהות בעלי הדין אינה זהה לזהותם בהליך אשר בפני, ובהחלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 16.6.2020 לא היה אלא משום הוראה להבהיר האם הנתבעים עותרים לעיון חוזר בהחלטה. הא ותו-לא.

בהינתן האמור, אין בהחלטות הנוספות אשר ניתנו כדי להועיל או לגרוע מטענות הצדדים.

משנתתי דעתי לכלל הסוגיות הצריכות לעניין, תוך שמירות טענות הצדדים זה כלפי משנהו, יש להוסיף ולהורות כי אישור המינוי בדיעבד, על ידי רשמת ההוצאה לפועל, יצר גם את האפשרות להכיר בהחלטות החברה, כאלו אשר אינן בטלות מעיקרן, וזאת לרבות ההחלטה לעניין מינויו של עורך דין זה או אחר, לייצגה בהליך אשר בפני, כמו גם בהליכים אחרים, ככל שתבקש לעשות כן.

בנסיבות אלו, הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.

באשר לבקשת הנתבעים 2-5 לסילוק התביעה מכוח הוראות תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, אני מוצאת להבחן בין טעמי הבקשה המקורית לבין הנקוב בתגובה לתשובת הנתבעים, והכל כמפורט להלן;

ההחלטה בדבר גילוי המסמכים ומתן התשובות לשאלון ניתנה, לאחר שהוגשה בקשה בעניין זה, ביום 27.2.2020 , תוך שנקבע כי תצהיר גילוי המסמכים ותצהיר התשובות לשאלון ישולמו בתוך 14 יום, דהיינו עד ליום 15.3.2020 לערך.

בקשת הנתבעים הוגשה ביום 18.3.2020, דהיינו לאחר המועד האחרון שנועד לקיום ההחלטה, כאשר התובעת לא טענה (ולו בדיעבד) כי קיימה את החלטת בית המשפט במועד.

עוד יצוין כי לכאורה חלף המועד לקיום ההחלטה מיום 27.2.2020, טרם שנכנסו הוראות התקנות לשעת חירום לתוקפן.

ביום 20.5.2020, חלף הגשת תשובה לגופה של הבקשה, הוגש תצהיר הכולל בחובו התייחסות לגילוי המסמכים הכללי, גילוי המסמכים הספציפי והשאלון. תשובה עניינית לבקשה או טעם לכך שלא קוימה ההחלטה מיום 27.2.2020 , לא ניתנה כדבעי .

בהינתן הנקוב, בדין הוגשה בקשת הנתבעים, שעה שאין החלטות בית המשפט מהווה המלצה בלבד לתובעת.

כפועל יוצא, הסוגיה היחידה אליה נדרשתי הינה שאלת ההצדקה בסילוק תביעת התובעת, נוכח אי קיום צווי בית המשפט.

ביום 21.5.2020 הוגשה תגובה לתשובה, ובמסגרתה שבו הנתבעים וטענו את הנקוב בבקשתם. ואולם, הנתבעים אף הוסיפו והתייחסו במסגרת התגובה לתשובה, לטענות וסוגיות אשר לא נטענו על ידם במסגרת הבקשה המקורית (אשר כאמור עניינה מחיקת התביעה בהעדר גילוי מסמכים) הגם כי חלקם נזכרו במסגרת כתב ההגנה .

ביחס לכך יש להבהיר כי אין מקום להידרש לטענות נוספות אשר לא מצאו ביטוי מפורש במסגרת הבקשה, וקיים פער מהותי בין בקשה לסילוק הליך על הסף בטענה להעדר עילה לבין סילוקה מכוח הוראות תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.

אין כל הצדקה להידרש לטענות החורגות מגוף הבקשה המקורית, בעת בחינת ההצדקה בנקיטתו של צעד חריג בדמות סילוק תביעה על הסף, אך בשל העלאתן במסגרת תגובה לתשובה.

אוסיף ואבהיר כי אני ערה לטענות הנתבעים במסגרת התגובה לתשובה, לעניין זהותו של המצהיר במסגרת תצהיר גילוי המסמכים והתשובות לשאלון. ואולם, סוגיה זו מתקשרת באופן ישיר להכרעתי לעיל, לעניין עצם מינויו של מר אלבז כדירקטור בתובעת.

משנתתי דעתי לכל אלו, ועת כי הומצאו בסופו של יום תצהיר גילוי מסמכים כללי ופרטני, כמו גם תצהיר תשובות לשאלון, לא מצאתי כי נקודת האיזון מצויה בנקודה בה תמחק תביעת התובעת מכוח הוראות תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.

סוגיית התנהלות התובעת ביחס להליכי הגילוי והעיון תבוא במניין השיקולים בעת פסיקת ההוצאות בסיום ההליך.

סוף דבר - הבקשות נדחות.

שני הצדדים יבהירו לא יאוחר מיום 27.7.2020 , מדוע לא ייקבעו מועדים להגשת תצהירים.
בהעדר תגובה ייראו כהסכמה לכך שההליכים המקדמיים הסתיימו.

משימה למתן החלטה ליום 28.7.2020

המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים.
ניתנה היום, כ"ט תמוז תש"פ, 21 יולי 2020, בהעדר הצדדים.