הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 11853-12-20

מספר בקשה:8
בפני
כבוד ה שופטת מרב בן-ארי

תובעים:

פלונית
2. פלוני

נגד

נתבעים:

  1. ד"ר לאחם גברייל
  2. שירותי בריאות כללית הנהלה ראשית

החלטה

1. בקשה מטעם הנתבע 1 (להלן: " הנתבע") להורות על סילוק התביעה על הסף בהעדר עילת תביעה נגדו, זאת בגדר תביעה כספית בגין נזקי גוף שעילתה הולדה בעוולה.

רקע כללי:

2. התובעים הם הוריו של הקטין שנולד ביום 18.9.16, ולוקה בפולימיקרוגיריה נרחבת. כתוצאה ממנה הוא לוקה בשיתוק מוחין מסוג קוודריפלגיה ספסטית קשה, מוגבלות שכלית התפתחותית גבולית, העדר שפה ואפילפסיה.

הטענה בתביעה מתייחסת לכך שההורים לא קיבלו מידע על האפשרות לבצע סקירה שלישית, שהיא סקירה מומלצת שאינה כלולה בסל הבריאות, ושיכולה הייתה, לפי הנטען, לאבחן את המום.

3. הנתבע הוא הרופא אשר ביצע את סקירת המערכות לתובעת, בשבוע 15 + 6 להריונה, קרי, סקירת המערכות הראשונה. סקירת המערכות השנייה בוצעה על ידי רופא אחר. כמו כן, מעקב ההיריון, לפי כתב התביעה, לא בוצע על ידי הנתבע.

טענות הצדדים:

4. לטענת הנתבע, התובעים צרפו שתי חוות דעת אשר דנו בחובה ליידע את התובעים בדבר האפשרות לביצוע סקירה שלישית וחשיבותה. המומחים מטעם התובעים ציינו שלא ניתן להדגים בסקירת המערכות המורחבת בטרימסטר השני את כל האנומליות ה מוחיים ושניתן להדגימן בסקירה מכוונת למוח בטרימסטר השלישי.

לפיכך, לטענת הנתבע, אין כל טענה כלפיו שהוא צריך היה לאבחן אנומליה מוחית בעת שביצע את הסקירה בשבוע 15+6 להריון.

הנתבע הפנה לכך שהמומחית מטעם התובעים, ד"ר שגיא, ציינה בחוות דעתה שניתן היה להדגים הפרעה זו בבדיקה בשבוע 22 , אולם לא קיימת הנחיה של איגוד הגניקולוגיים והמיילדים בישראל בדבר החובה להדגים את מלפורמציה המוחי ת. מכל מקום, הנתבע ביצע סקירה מוקדמת ואין כל טענה נגד סקירת המערכות אותה הוא ביצע.

לטענת הנתבע, טענות התובעים הדנות בחשיבות ובצורך ליידע אודות אפשרות לביצוע סקירה שלישית אינן מתייחסות אליו.

5. התובעים טענו מנגד שיש לדחות את הבקשה. לטענתם, אין כל מחלוקת שבסקירה המוקדמת בשבוע 15 + 6 להריון, אותה ביצע הנתבע לא ניתן היה לאבחן את המלפורמציה המוחית עימה נולד בנם.

אולם, לטענתם בחוות דעתו של פרופ' אפלמן הוא ציין שבמהלך ההיריון האישה ביצעה שתי סקירות מערכות ובחומר הרפואי שעמד לפניו הוא לא ראה שהוסבר לאישה על האפשרות לבצע סקירה שלישית ועל חשיבותה.

6. לטענת התובעים, הנתבע הוא חלק מהצוות הרפואי שטיפל בתובעת במהלך ההיריון ולכן הטענה בדבר רשלנות באי היידוע מתייחסת גם אליו.

דיון והכרעה:

7. המבחן הקבוע בפסיקה לסילוק התביעה על הסף הוא, האם, בהנחה שיוכחו כל העובדות המפורטות בכתב התביעה, יהיה התובע זכאי לסעד הנדרש על ידו. ככל שהתשובה לכך חיובית, אין מקום לסילוק על הסף.

8. במקרה זה, לפי הנטען בכתב התביעה , על הנתבע היה לידע כבר בשלב הסקירה המוקדמת בדבר האפשרות לבצע סקירה שלישית מורחבת.

9. השאלה המרכזית שבמחלוקת ביחס לנתבע היא שאלת חובת הידוע, כלומר, האם חלה חובת ידוע על הצוות הרפואי בכלל ועל הנתבע כמי שמבצע את הסקירה הראשונה בפרט, ביחס לאפשרות הסקירה השלישית.

10. עיון בחוות הדעת שצורפו מטעם התובעים מעלה את התמונה הבאה:

פרופ' שגיא בחוות דעתה ציינה (עמ' 20 לחוות הדעת):

"אמנם לא ניתנה הנחיה ע"י איגוד הגניקולוגים והמיילדים בישראל להפנות נשים לביצוע סקירה בשבוע 32 להריון, אולם למרות זאת, גניקולוגים רבים מיידעים נשים בעת ביצוע סיקרת המערכות בשבוע 22 כי באפשרותן לבצע סקירה מכוונת מוח בשבוע 32 וכך גם רופאי נשים המבצעים מעקבי הריון".

כלומר, חוות דעת זו מניחה תשתית לטענה כלפי מי שמבצע את הסקירה השנייה ולא ניתן לדלות ממנה התייחסות לפרקטיקה בנושא חובת היידוע ביחס ל רופא שמבצע את הסקירה הראשונה.

פרופ' אפלמן ציין בחוות דעתו שהוא עיין בחומר הרפואי שהוצג לו והוא לא ראה שהוסבר לאישה על האפשרות לבצע סקירה שלישית ועל חשיבותה ובלשונו:

"למרות החובה ליידע אודות בדיקות שאינן בסל הבריאות ולמרות חשיבותה של סקירת המערכות השלישית, כפי שמוצגת בספרות הרפואית כבר משנת 2002, מידע חשוב זה לא הועבר לאשה ע"י הצוות הרפואי במהלך ההריון"

(עמ' 9 לחוות הדעת).

לא ברור למי כיוון המומחה באומרו "צוות רפואי", האם לכל הצוות הרפואי שבדק את התובעת, והאם אמירה זו כוללת גם את הנתבע כמי שבדק את התובעת בסקירת מערכות בשבוע 15 + 6 .

כמו כן, פרופ' אפלמן הפנה לדוגמאות שונות לסקירת מערכות שביצעו רופאים אחרים, בהן קיימת הפניה ו/או הסבר לביצוע סקירת מערכות שלישית. אולם, בחלק מהדוגמאות שצורפו ניתן ללמוד שהרופאים שהפנו לסקירת מערכות שלישית, הם הרופאים שביצעו את סקירת המערכות השנייה או מי שבדקו את האישה בשבועות מתקדמים משבוע 15+6 כבענייננו. בחלק מהדוגמאות לא ברור לאיזה שבוע או לאיזו סקירת מערכות הן מתייחסות .

עם זאת, לכאורה, לא ניתן לשלול שהתיבה "הצוות הרפואי" עשויה לכלול גם את הנתבע כמי שביצע את הסקירה הראשונה.

11. התמונה היא, אם כן, שפרופ' שגיא מתייחסת לחובת היידוע ביחס לרופא שביצע את הסקירה השנייה, ואילו פרופ' אפלמן מתייחס ל"צוות הרפואי" בלי לפרט באופן ספציפי האם מדובר גם במי שביצע את הסקירה הראשונה (להבדיל, למשל, מרופא שמנהל את מעקב ההיריון).

12. מדובר בתיק של רשלנות רפואית, שבו הנתבעים נדרשים להשקיע משאבים וכספים בחוות דעת. טענה ביחס לפרקטיקה הנוהגת בנושא חובת היידוע צריכה להיות ספציפית ולהתייחס לכל אחד מהגורמים לפי תפקידו במתן הטיפול הרפואי. הדברים נכונים בפרט כאשר לפי אחת מחוות דעת התובעים ההתייחסות לפרקטיקה של חובת היידוע הוגבלה למי שמבצע את הסקירה השנייה (ולא ביחס לסקירה הראשונה) (נוסף לרופא המטפל).

מטעם זה, אין מקום לחייב את הנתבע להגיב לחוות דעת פרופ' אפלמן, שבה טענות עמומות, וכאשר לא ברור לאיזה "צוות רפואי" הוא מכוון, זאת בראי ההתייחסות הספציפית יותר של פרופ' שגיא לרופא המבצע את הסקירה השנייה.

13. נוכח האמור לעיל ובהתאם לפסיקה לפיה טרם סילוק על הסף, יש לתת לתובעים הזדמנות לתקן את כתב תביעתם, ניתנת לתובעים הזדמנות להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה באופן שהטענה שנתמכה בחוות הדעת ביחס לחובת היידוע על ידי מי שמבצע את הסקירה הראשונה, תובא באופן ברור ומפורש כנדרש.

14. ככל שהתובעים עומדים על טענותיהם כלפי הנתבע , יגישו בקשה לתיקון כתב תביעה עד ליום 5.10.21, בהעדר בקשה, התביעה נגד הנתבע תסולק על הסף. לעיוני בהתאם.

512937115. לאור המפורט בהחלטה זו, לא מצאתי בשלב זה לחייב בהוצאות.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשפ"א, 31 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.