הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 11649-04-21

בפני
כבוד ה שופטת מרב בן-ארי

תובעים

פלוני

נגד

נתבעים
התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"

החלטה

1. בקשת התובע למנות מומחה רפואי בתחום האורתופדי.

2. התובע, יליד 1995, הגיש תביעת נזקי גוף בגין תאונת דרכים מיום 21.3.18, בעילה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: החוק).

3. בתאונה נגרמו לתובע, בין היתר, שבר מרוסק של מפרק ירך שמאל. נוסף לכך התובע התלונן על כאבי גב וראש וכן עלו תלונות נפשיות.

4. התאונה הייתה תאונת עבודה ולתובע נקבעה נכות רפואית בוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, בשיעור של 44.6% (ללא תקנה 15. יחד עם תקנה 15 מדובר בנכות משוקללת בשיעור של 67%). הנכויות שנקבעו הן בגין הגבלה במפרק הירך (20%), הגבלה קלה בתנועות ע"ש תחתון (5%), סחרחורת (10%) תגובת דחק פוסט טראומטית (10%) וצלקות (10%).

5. לאחר עיון בבקשה ובתגובה אני נעתרת לבקשה.

6. על פי הדין, כל צד שמבקש להוכיח טענה שברפואה במסגרת הליך לפי החוק יכול לעשות כן רק על ידי מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

הדברים אמורים גם ביחס לבקשת הנתבעת, בקשר לנכות שאינה קשורה לתאונה.

7. בענייננו, הנתבעת צירפה תיעוד רפואי שבו צוין כי לתובע בעיה רפואית במניסקוס ברך שמאל. בביקור שנערך בחודש 9/17 צוין שהתובע סובל זה מספר שנים מכאבים וכי בבדיקת הדמיה נמצא קרע של המניסקוס. רישום דומה קיים חודש קודם לכן. בביקור מחודש 3/17 צוין הבדל באורך הרגליים (3 ס"מ) וכן כי סובל מכאבים בברך שמאל מגיל צעיר וקיימת החמרה בכאבים.

8. טענת התובע, לפיה דובר באפיזודה חולפת לפני 4 שנים אינה רלבנטית. ראשית, משום שהתיעוד הרפואי מתייחס לבעיה מוכרת מילדות. שנית, משום שאף אם טענה זו נכונה לגופה, אין בכך כדי לגרוע מראשית הראיה שהציגה הנתבעת. במבחנים הקיימים, די בראשית ראיה קלה לקיומה של נכות, והשאלה האם התובע החלים מהפגיעה או לא (בין אם המינוי לבקשתו ובין אם לבקשת הנתבעת) היא שאלה שאינה רלבנטית לעצם המינוי, אלא לחיווי דעת של המומחה שימונה.

9. גם השאלה, עד כמה יש בנכות הנוספת (אם בכלל קיימת) כדי לשנות את מצב הדברים, אינה שאלה לשלב זה, אלא לאחר שהמומחה ייתן את דעתו לנושא הנכות הקיימת בברך שמאל, אם בכלל.

10. אשר למחלת ה- fmf – הנתבעת הציגה ראשית ראיה ביחס לקיומה כפי שמופיע במסמכים הרפואיים. אף כאן, טענת התובע לפיה אין למחלה כל השלכה על אורח חייו, היא טענה שאינה מספקת לדחיית בקשה למינוי מומחה בהתאם למה שקבעה הפסיקה. עם זאת, איני רואה מקום להורות לאורתופד לחוות דעה ביחס למחלה זו, שכן אין מדובר בתחום מומחיותו. ככל שהנתבעת עומדת על בקשתה, תואיל להגיש בקשה המתייחסת לתחום המומחיות הנכון.

11. החלטת מינוי תינתן בנפרד. אין להעביר החלטה זו למומחה שימונה.

ניתנה היום, ג' תשרי תשפ"ב, 09 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.