הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 10293-06-17

לפני
כבוד ה שופטת עירית כהן

התובעים:

  1. ש.ב.
  2. ג.ב.ס.
  3. א.ס.

ע"י ב"כ עוה"ד רועי נתיב ואח'

נגד

הנתבעת:
המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול")
ע"י ב"כ עוה"ד משה עבדי ואח'

החלטה

לפניי בקשת התובע למנות מומחה בתחום השיקום כדי לקבוע את צרכי השיקום שלו בפן הרפואי ובפן התעסוקתי.
התובע יליד 1995 (בן 25), נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 27.6.16, בעת שרכב על אופנועו, בזמן חופשה מהשירות הצבאי.
חמישה מומחים מונו לבדיקת התובע: ד"ר גדעון בורשטיין בתחום האורתופדיה, פרופ' אלי קריצ'מן בתחום הפסיכיאטריה, ד"ר דין עד-אל בתחום הכירורגיה הפלסטית, פרופ' ישראל שטיינר בתחום הנוירולוגיה וד"ר מרדכי משיח בתחום ההתמכרויות.
עם הגשת התביעה עתר התובע גם למינוי מומחה שיקום. על פי ההחלטה מיום 10.12.17 הדיון בבקשה יתקיים לאחר שתתקבלנה כל חוות הדעת הרפואיות.
לאחר שהתקבלו חוות הדעת הרפואיות הגישו הצדדים תחשיבי נזק וניתנה הצעת פשרה. הצדדים לא הגיעו לעמק השווה, והתובע חזר על בקשתו למינוי מומחה בתחום השיקום.
הנתבעת מתנגדת למינוי וטוענת כי אין בנכותו של התובע כדי להצדיק מינוי מומחה שיקומי. לטענתה, מינוי מומחה שיקומי אינו דבר שבשגרה, ולעיתים ראוי לדחות את ההכרעה לשלב מאוחר יותר. בענייננו, טוענת הנתבעת כי התובע נוהג ללא מגבלה ועבר להתגורר בגפו בישוב נבטים. כיום הוא מתגורר עם בת זוג שלומדת ועובדת שעות ארוכות, ומגיעה בשעות המאוחרות של הערב, ומכאן שהוא מתפקד באופן עצמאי.
עוד טוענת הנתבעת כי על פי ההלכה המועד הראוי לדון בבקשה הוא רק לאחר בחינת ההיבטים התפקודיים הנובעים מנכותו, היינו לאחר שיגיש את ראיותיו וייחקר, ולאחר שהנתבעת תוכל להציג את ראיותיה ביחס לתפקודו.

דיון והכרעה
דין הבקשה להתקבל.
ההלכה בעניין מינוי מומחה שיקומי נקבעה ברע"א 3044/01 קרייזל נ' פלוני (10.5.11);
"השאלה אם ומתי למנות מומחה לשיקום, במקרים של פגיעות ונכויות קשות עקב תאונה, צריכה להיות מוכרעת על פי הנסיבות. יהיו מקרים שלכאורה מינוי כזה לא יהיה נחוץ ודי בבירור העובדות על ידי חקירת המומחים האחרים, ויהיו מקרים אחרים, בהם יהיה ברור שמינוי כזה נחוץ ואף ראוי להקדימו. כך, למשל, בנכויות קשות רב מערכתיות כשרק התייחסות אל הנכויות והמגבלות כמכלול יוכל לתת תמונה הולמת של השפעת התאונה על התובע. לעיתים, כשאין מחלוקת בדבר שיעור הנכות הגבוה עקב התאונה, כגון בתאונה בה הנכות היא של 100%, אף ניתן לחסוך את מינויים של מומחים רפואיים בתחומים השונים, ודי יהיה במינויו של מומחה שיקום" (בפסקה 2).
מחוות הדעת שהתקבלו עולה כי התובע נפגע בצורה קשה בתאונת הדרכים. פגיעתו משולבת וקשורה בתחומים שונים; בתחום האורתופדיה נקבעה לתובע נכות משוקללת בשיעור 40.5%. זו מורכבת מנכות בשיעור 30% בגין מצב רגל ימין לאחר שלושה שברים שנותחו ונוכחות CRPS, ומ- 15% בגין הפגיעה בכתף שמאל.
בתחום הנוירולוגיה נכותו היא בשיעור של 50% בגין תסמונת של שינויים אוטונומיים כרוניים ברגל ימין, אשר הופכים אותה לבלתי תפקודית. הנכות שנקבעה על ידי המומחה בתחום האורתופדיה בגין תסמונת CRPS חופפת לנכות בתחום הנוירולוגיה.
בתחום הנפשי נכותו היא בשיעור של 5% בגין הפרעת הסתגלות עם מאפיינים חרדתיים ודיכאוניים בעקבות הפציעה הגופנית.
על פי חוות הדעת בתחום ההתמכרויות, לתובע נכות בשיעור של 10% בגין הפגיעה התפקודית הנובעת משימוש ממושך בנוגדי כאבים ממכרים.
בתחום הכירורגיה הפלסטית נכותו עומדת על 20% בגין צלקות היפר-טרופיות, ללא צפי לשיפור משמעותי במראן או בתלונות בעטיין.
מחוות דעתו של פרופ' שטיינר עולה כי התסמונת של שינויים אוטונומיים כרוניים ברגל ימין הופכים את הרגל לבלתי תפקודית.
על רקע הנכויות הקשות, הרב מערכתיות שנקבעו לתובע, נדרש מינוי של מומחה שיקום כדי לברר את ההשלכות התפקודיות של הנכויות ואת צרכיו השיקומיים של התובע, לרבות הצורך בטיפולים רפואיים, עזרת צד ג וניידות.

סוף דבר;
לאור כל האמור, אני נעתרת לבקשה.
ימונה מומחה שיקום.
כתב מינוי למומחה בתחום השיקום ייצא בנפרד.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י' תמוז תש"פ, 02 יולי 2020, בהיעדר הצדדים.