הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד רע"א 72812-11-21

מספר בקשה:1
לפני
כבוד ה שופט מיכאל קרשן

המבקש:

מני סופר

נגד

המשיבים:

  1. תמיר הנינה
  2. עומר לרופאים סוכנות לביטוח פנסיוני (2013) בע"מ

החלטה

לפני בקשה לפטור את המבקש מהפקת ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בהליך בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בנתניה, במסגרתן נדחו בקשות לעיכוב ביצוע פסק דין.

רקע
המבקש הגיש בקשה בלשכת ההוצאה לפועל לביצוע שטר חוב על סך של 365,000 ₪ עליו חתומים המשיבים (להלן: שטר החוב). הבקשה הועברה לבית המשפט קמא ולמשיבים ניתנה רשות להתגונן לאחר הפקדת סך של 68,000 ₪ לקופת בית המשפט.

בית המשפט קמא דן (בת"א 49251-11-18) בתובענה לביצוע שטר החוב המהווה סיכום של מספר הלוואות שנתן המבקש למשיב 1 וסכומים שהוחזרו כנגד הלוואות אלה.

ביום 23.8.2021 ניתן פסק הדין של בית המשפט קמא (להלן: פסק הדין), התביעה נדחתה ובית המשפט קמא קבע כי למרות שהייתה בידי המבקש האפשרות להוכיח את סכום ההלוואה, המבקש לא עמד בנטל הוכחת החוב ולא העמיד תשתית ראייתית מספקת לטענות בדבר בטלות ההסכמים בשל עילות חוזיות והחוק למתן אשראי.

בפסק הדין חויב המבקש בהוצאות המשיב 1 בסך של 30,000 ₪ ובית המשפט קמא אף הורה על השבת הסכום שהופקד במסגרת בקשת הרשות להתגונן לידי המשיב 1.

המבקש הגיש בקשה לעיכוב ביצוע שחרור הכספים המופקדים ובקשה נוספת לעיכוב ביצוע תשלום הוצאות ההליך. הבקשה לעיכוב ביצוע שחרור הכספים נדחתה בהחלטה שנתקבלה ביום 17.10.2021 והבקשה לעיכוב ביצוע תשלום ההוצאות נדחתה בהחלטה שנתקבלה ביום 20.10.2021 (להלן: ההחלטות).

על החלטות אלו הגיש המבקש רשות לערער ובקשה לפטור מהפקדת ערובה.

המבקש גם הגיש ערעור בזכות על פסק הדין והפקיד במסגרתו ערובה בסך של 20,000 ₪.

הבקשה לפטור מהפקדת ערובה
המבקש טען כי הכספים שהופקדו במסגרת בקשת הרשות להתגונן מעוקלים ממילא ע"י צדדים שלישיים והעיכוב ביצוע מבוקש לתקופה קצרה, שכן הדיון בערעור על פסק הדין קבוע ליום 16.2.2021 (נראה כי נפלה טעות סופר והכוונה היא לשנת 2022 – מ.ק.) ובמסגרת הדיון בערעור העוסק באותה מסכת עובדתית, הופקדה ערובה ולאחרונה אף נתגלו מסמכים חדשים המצדיקים את עיכוב ביצוע פסק הדין ומיטיבים את סיכויי הערעור.

המשיבים טענו כי מדובר בהגשת בקשה אחת לרשות ערעור על שתי החלטות והדבר נעשה כדי שלא להפקיד ערובה כמתבקש. כך או כך סיכויי הערעור אינם טובים והמסמכים שהציג המבקש שגויים וחלקיים ואין בהם כל חדש. מדובר בניסיון חמישי של המבקש להטריח את המשיבים שלא לצורך תוך שימוש לרעה בהליכי משפט.

גם בלא בחינת סיכויי הערעור, המבקש לא הוכיח שאין ביכולתו הכלכלית להפקיד את סכום הערובה ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה
תקנה 135(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, קובעת כי "בית המשפט רשאי להורות על פטור ממתן ערובה או על שינוי סכומה".

לשון התקנה מלמדת כי הפקדת ערובה היא הכלל והפטור מההפקדה הוא החריג. החלת החריג מחייבת הוכחת שני תנאים מצטברים: סיכוי סביר לזכות בהליך ומצב כלכלי שאינו מאפשר הפקדת העירבון ויוכח באמצעות תיעוד ואסמכתאות: תדפיסי חשבונות בנק, דיווח על הוצאות חודשיות, תלושי משכורת ולאחר שמבקש הפטור פנה לקרוביו וחבריו וניסה להסתייע בהם [בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.2014)].

התנאים למתן פטור או הפחתת סכום הערובה הינם תנאים מצטברים ודי בכך שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור [ראו ע"א 1528/06 ורנר יוסף - ב"כ עו"ד שלמה עבדי נ' כונס הנכסים הרשמי (21.10.2007)].

לבית המשפט מוענק שיקול דעת רחב ועליו לאזן בין העיקרון לפיו אין לחסום בפני מערער את שערי בית המשפט רק משום שהוא דל באמצעים ובין הבטחת הוצאות המשיב אם ידחה הערעור [ראו רע"א 10216/02  ר.י.ו מהנדסים בע"מ נ' עיריית ראשון לציון (16.1.2003)].

במקרה שלפני, המבקש לא הוכיח היעדר יכולת כלכלית לעמוד בהפקדת הערובה וכלל לא טען שאין ביכולתו לעמוד בהפקדת הערובה.

טענת המבקש לכך שמתקיים הליך ערעור ביחס לאותה מסכת עובדתית אין בה כדי לצמצם מהוצאות המשיבים בהליך זה, אותן הפקדת הערובה נועדה להבטיח .

די באמור כדי לדחות את הבקשה אף מבלי לדון בסיכויי הערעור, וכך אני עושה.

המבקש יפקיד את סכום הערובה עד ליום 6.1.2022, שאם לא כן ימחק ההליך ללא הודעה נוספת.

תז"פ ביום 9.1.2022.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשפ"ב, 30 דצמבר 2021, בסמכותי כרשם, בהעדר הצדדים.