הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד רע"א 72378-03-19

בפני
כבוד ה שופטת ורדה פלאוט

מבקשים

  1. בי. אייצ'. אר. אי. פסגה ישראל בע"מ
  2. צבי בן דוד
  3. אהרון הרו

נגד

משיבים

  1. יצחק בוגר
  2. יהודה צבי קרל
  3. שלום מרדכי קרל
  4. יהונתן עידו

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' הרשם הבכיר א' כרמלי) מיום 28.02.19, אשר נעתר, באופן חלקי, לבקשת המבקשים לביטול העיקול ים שהוטל ו במעמד צד אחד, תוך הותרת העיקול על דירות המגורים של המבקשים 2-3.

2. בקצרה יפורט כי המשיבים הגישו לבית משפט קמא תביעה כספית ע"ס 2,438,755 ₪ כנגד המבקשים. ע"פ הנטען בכתב התביעה, בשנת 2014 נחשפו המשיבים לפרסומי המבקשים בדבר אפיקי השקעות סולידי ות, תוך שהמבקשים הציגו את ההשקעות כרווחיות ונושאות תשואה גבוהה. המשיבים החליטו להשקיע את חסכונותיהם באפיקי נדל"ן בברוקלין בתיווכם ו/או ליוויים ו/או ניהולם של המבקשים או מי מטעמם . לטענת המשיבים, המבקשים הציגו מצג שווא טרם השקעתם והם התרשלו בפיקוח ובניהול הפרויקטים. לפיכך, הגישו תביעה כספית להשבת הכספים שהשקיעו בפרויקטים, כאשר סכום התביעה כולל בתוכו 10% תשואה לשנה בהתאם לתשואה המובטחת להם.

בד בבד עם הגשת התביעה, הוגשה בקשה- במעמד צד אחד - להטלת עיקולים ובית המשפט נעתר לבקשה (ראו החלטה מיום 22.10.18).

ביום 30.12.18 הגישו המבקשים בקשה לביטול העיקולים שהוטלו במעמד צד אחד. לאחר שהתקבלו התגובות לבקשה ולאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים- ניתנה ההחלטה נושא בקשת רשות הערעור. נקבע כי קיימת, לכאורה , עילת תביעה כלפי המבקשים וכי הוכח יסוד ההכבדה המצדיק הותרת העיקולים. עם זאת נקבע כי מאזן הנוחות מטיל ספק באשר לגובה סכום התביעה. לפיכך, בי ת המשפט הותיר את העיקול על דירת המגורים של המבקשים 2-3 בלבד , וזאת כאשר המבקשים לא טענו כי יש בהותרת העיקול על דירות המגורים כדי להפריע להם בהתנהלות השוטפת של חייהם או עסקיהם.

3. לטענת המבקשים, בתמצית, שגה בימ"ש קמא עת הורה על הותרת העיקולים על דירות המגורים: המבקשים לא הקפידו על ביצוע מלא של הוראת תקנות סדר הדין האזרחי בעניין המצאת המסמכים הרלוונטיים של הבקשה להטלת העיקולים לידי המבקשים 2-3, כאשר אי ההקפדה על המצאה כדין- מקעקעת מלכתחילה את העיקולים ומורה כי הצו פקע מעצמו; לא הוכחה עילת תביעה בגין "מצג שווא"; בין הצדדים נחתמו הסכמים ואין בהם התייחסות לתשואה בגובה של 10% (כטענת המשיבים), כך גם ההסכמים מתייחסים להשקעה והסיכון הכרוך בה, והמבקשים לא הציגו כל מצג שווא מטעמם; בניגוד לטענות המשיבים- ההשקעה לא ירדה לטמיון וקיים בניין בנוי ומפואר; הבקשה להטלת העיקולים הוגשה בשיהוי וכשנתיים לאחר שהתגבשה עילת התביעה הנטענת והמוכחשת .

4. דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד.

הלכה היא, כי ערכאת הערעור לא תתערב, דרך כלל, בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בנוגע להחלטות שעניינן מתן צווים זמניים, ובכללם צווי עיקול זמניים, אלא במקרים חריגים (רע"א 7561/13 אדיסיאן נ' סומך, מיום 12.02.14, וההלכות שם).

לא מצאתי כי המקרה שלפני נכנס בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור.

5. החלטת בית משפט קמא מנומקת ומפורטת . בית המשפט בחן את כל הרכיבים הנדרשים לצורך הטלת עיקול זמני והבקשה לביטולו , ולאחר חקירת הצדדים והתרשמות ביהמ"ש , ניתנה ההחלטה נושא בקשת רשות הערעור.

ודוק, בהתאם לתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד- 1984 (להלן "תקנות סדר הדין האזרחי"), בי ת משפט הדן בבקשה לסעד זמני ייתן דעתו לשני שיקולים מרכזיים ועיקרים, האחד- סיכויי התביעה, והשני- מאזן הנוחות. בין שני שיקולים אלו מתקיימים יחסי גומלין ("מקבילית הכוחות"), כך שככל שיגבר משקלו של השיקול האחד, יפחת בהתאמה משקלו של השיקול האחר, וההיפך (ר' רע"א 769/11 אלמוסני נ' כרמון, מיום 04.05.11).

תקנה 374 לתקנות סדר הדין האזרחי מפרטת את התנאים המיוחדים למתן עיקול זמני ומורה כי בימ"ש רשאי ליתן צו עיקול אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין (יסוד ההכבדה). הלכה היא כי רמת ההכבדה שיש להוכיח בגדר העיקול הזמני היא "הנמוכה ביותר לעומת תוחלת ההכבדה של הסעדים הזמניים האחרים" (ראו רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר, מיום 29.01.07) ולצורך הוכחת יסוד ההכבדה, די בכך שמבקש ביטול העיקול הזמני לא סתר בראיות טובות ומתאימות את טענת התובע כי אמצעיו הכספיים אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען (ראו רע"א 7561/13 אדיסיאן נ' סומך, מיום 12.02.14).

בענייננו, מתקיימים התנאים המצטברים למתן צו עיקול זמני, כפי שנקבע בהחלטה קמא: באשר לסיכויי התביעה- בית משפט קבע, על סמך הראיות שהוצגו בפניו, כי המדובר בטענות המצריכות בירור וכי בשלב זה קיימת, לכאורה, עילת תביעה לעניין מצגי שווא ו/או התרשלות המבקשים בניהול הפרויקט ושמירה על האינטרסים של המשקיעים השונים. כך, גם בי ת המשפט הפנה לבקשה לסילוק על הסף שהוגשה על ידי המבקשים, שלא מצאו לנכון לכלול בה בקשה לסילו ק על הסף מחמת העדר עילת תביעה נגדם. בנסיבות אלו, ונוכח טענותיהם הקוטביות של הצדדים, לרבות הטענות באשר להסכמות שבין הצדדים, אף אני סבורה כי המשיבים הוכיח ו, בשלב זה , עילת תביעה לכאורה.
באשר ליסוד ההכבדה- נקבע כי הוכח יסוד ההכבדה, ולא מצאתי להתערב בקביעה זו, ובפרט נוכח סכום התביעה הגבוה (כ-2,400,000 ₪) וכאשר נראה, לכאורה, כי אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין (ככל שהתביעה תתקבל).
באשר למאזן הנוחות- יש ממש בקביעת בימ"ש קמא בכל הנוגע למאזן הנוחות: נראה כי אין הפסד מלא של ההשקעה מטעם המשיבים, ובפרט כאשר נבנה הבניין נשוא ההליך קמא , וספק אם ניתן לכמת את ההפסד כבר בשלב זה .

בנסיבות האמורות, החלטת בית משפט קמא מידתית ומאזנת בין האינטרסים של הצדדים . שכן , בחינת עילת התביעה לכאורה ויסוד ההכבדה ( מחד), מצדיקה הותרת העיקול שהוטל במעמד צד אחד על כנו, אך בחינת מאזן הנוחות ( מאידך), מצביעה על צמצום העיקול לגבי דירת המגורים של המבקשים 2-3 בלבד . משנה תוקף יש לאמור נוכח חקירת המבקש 2 בה העיד כי הותרת העיקול על דירתו לא תפריע לו. כדבריו: "לא מפריע לי שישאר העיקול" (ראו עמ' 13 לפרוטוקול הדיון, שורות 9-10), ו גם המבקש 3 לא הצביע על הפרעה ממשית בהותרת העיקול על דירתו.
משכך, נראה כי הותרת העיקול על דירות המבקשים 2-3 מהווה פגיעה מינימלית במבקשים תוך שמירה הן על זכויות יהם והן על זכויות המשיבים.

6. באשר לטענות המבקשים לעניין העדר המצאה כדין של מסמכי הבקשה להטלת ה עיקולים- בית משפט קמא קבע בהחלטתו כי המסמכים הומצאו כדין למבקשים 2-3 (ראו סע' 6 להחלטה) וממילא טענותיהם בסוגיה זו נשמעו במסגרת הדיון בבקשה לביטול העיקולים. כידוע , ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו ע"י הערכאה הדיונית (ראו ע"א 351/16 שבתאי נ' חונוביץ, מיום 14.02.17), ולא מצאתי לסטות מכלל זה בענייננו.

7. כך, לא ניתן להתעלם מהעובדה לפיה החלטת בימ"ש קמא ניתנה ביום 28.02.19 , ובקשת רשות הערעור הוגשה במועד האחרון להגשתה, ביום 31.03.19. נקבע לא אחת כי העובדה שבקשה הוגשה תוך מיצוי מקסימלי של הזמן להגשתה, עלולה להיות שיקול המביא לדחייתה (רע"א 6819/15 אהרון נ' רובע 1 בע"מ, מיום 18.12.15).
בהקשר זה יצויין עוד, כי גם בקשת המבקשים לביטו ל צו העיקול בבימ"ש קמא, הוגשה כחודשיים לאחר מתן צו העיקול.
שיקול זה- נוסף על יתר הנימוקים כפי שפורטו לעיל - מביא אף הוא לדחיית הבקשה.

8. לפיכך, כאמור, הבקשה נדחית.

משלא התבקשה עמדת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"א ניסן תשע"ט, 16 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.