הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד רע"א 52070-11-19

בפני
כבוד ה שופטת ורדה פלאוט

מבקש

חיים חיימוף

נגד

משיב
ניר שגב

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט לענייני משפחה בפתח תקוה מיום 19.11.19, לפיה נעתר בית המשפט לבקשת המשיב, להעברת הדיון בתביעה שהגיש המבקש לבית משפט שלום במחוז חיפה, מחמת חוסר סמכות מקומית.

רקע והחלטת בית משפט קמא

2. המבקש הנו סופר, המשיב הנו בעלים של הוצאה לאור "דובדבן".

3. מכתבי הטענות עולה, כי החל משנת 2014 ובמשך השנים, המשיב הוציא לאור מספר ספרים שכתב המבקש.

4. ביום 19.3.19 הגיש המבקש כנגד המשיב תביעה תביעה כספית על סך 132,000 ₪, במסגרתה טען המבקש כי המשיב התרשל בעבודתו עד כדי אוזלת יד וחוסר מקצועיות משווע ובכך גרם למבקש נזק, לרבות פגיעה בשמו הטוב ועוגמת נפש.

5. בכתב הגנתו מיום 25.9.19 טען המשיב, כי התביעה רצופה כזבים, שקרים, בדיות ומעשיות וכי המבקש מנסה להתחמק ממחויבותו כלפי המשיב על פי ההסכמים ביניהם, לאחר שלא קיים את ח לקו כמתחייב בהסכמים שנכרתו בין הצדדים.

6. כך או כך, ביום 6.11.19 הגיש המשיב בקשה להעברת הדיון מבית המשפט השלום בפ"ת לבית משפט שלום במחוז חיפה, בהתאם להוראת תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
לטענתו, מקום מגוריו ומקום עסקו הנם בחיפה, החוזה הראשון בין הצדדים נחתם בחיפה, המקום שנועד לקיום ההתחייבות הנה מקום עסקו בחיפה וכי המעשה או המחדל שנעשו, לכאורה, המפורטים בכתב התביעה והמוכחשים על ידו, בוצעו במקום עסקו בחיפה.

7. המבקש מצדו טען כי היה על המשיב לעלות טענתו זו "בהזדמנות הראשונה" וכי מאחר ולא טען לכך במסגרת כתב הגנתו, יש לדחות את טענתו על הסף. עוד טוען המבקש, כי על פי חוק בתי המשפט, היה על המשיב לתמוך בקשתו בתצהיר.

8. עוד טען המבקש, כי הסמכות המקומית אינה בחיפה, מאחר ולטענתו המשיב היה אמור להפיץ את הספרים בכל הארץ ואף שלח העתקים מהספרים למקום מגורי המבקש בפ"ת וכי הצדדים התנהלו ביניהם באמצעות דואר אלקטרוני ומשכך, ההסכמות גובשו גם במעונו של המבקש בפ"ת.

9. המשיב טען מנגד, כי הגיש את כתב הגנתו ואת הבקשה להעברת הדיון למחוז חיפה באותה עת, ואולם, הבקשה להעברת הדיון לא התקבלה באותו מועד של כתב ההגנה בשל הצורך בתשלום אגרה ובפועל, טכנית - התקבלה רק לאחר תשלום האגרה, מה שיצר פער בין המועדים.

10. בהחלטתו מיום 19.11.19 קבע בית המשפט קמא, כי טענת המשיב ביחס לסמכות המקומית הועלתה "בהזדמנות הראשונה" ו כי רק מסיבה טכנית לא נקלטה וכי החלופות בתקנה 3 (א): מקום מגורי המשיב, מקום יצירת ההתחייבות והמקום שנועד לקיומה – כולן בחיפה ועל כן, הסמכות המקומית נתונה למחוז חיפה.

מכאן, בקשת רשות הערעור שלפני.

טענות המבקש

11. לטענת המבקש – שגה בית המשפט קמא בכך שקיבל את בקשת המשיב, על אף שטענותיו לא גובו במסמכים ובתצהיר מטעמו.
12. עוד טוען המבקש, כי מקום ההתחייבות לא הוגבל לאזור חיפה וכי רכיבים חיוניים ביותר של ההתחייבות בין הצדדים, היו צריכים להיעשות גם באזור פ"ת והמרכז, כדוגמת שיווק הספרים, מסירת עותקים לביתו של המבקש וכו'.

13. המבקש חזר על טענותיו, כי היה על המשיב להגיש בקשתו "בהזדמנות הראשונה" ומשלא עשה כן, היה על בית המשפט קמא לדחות את הבקשה על הסף. לטענתו, שגה בית המשפט קמא, עת קבע, כי מודבר ב"שגיאה טכנית".
עוד טוען המבקש, כי היה על המשיב לגבות את מכלול טענותיו העובדתיות בתצהיר מטעמו.

14. המבקש מוסיף וטוען כי טענותיו של המשיב כלפיו, לפיהן היה עליו לבדוק את הספרים טרם הדפסתם בביתו בפ"ת וכי העובדה שהספרים נשלחו לביתו בפ"ת והופצו גם באזור מרכז, מחזקת את הטענה, כי מקום ההתחייבות אינה אזור חיפה.

15. לסיום טוען המבקש, כי הבקשה להעברת מקום הדיון הוגשה בחוסר תום לב וכי כל מטרתו של המשיב הנה לפגוע במבקש, שהנו אדם מבוגר בן 89 שבריאותו רופפת. לטענתו, הטרחתו להגיע לחיפה, כמו גם את העדים, אינה מוצדקת.

תשובת המשיב

16. המשיב טוען מצדו, כי המבקש מתעלם מהוראות תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, שהנה ברורה. המשיב חוזר וטוען, כי מקום מגוריו, מקום עסקו, מקום יצירת ההתחייבות וכן, המקום שמועד לקיומה – הנה חיפה ומשכך, צדק בית המשפט קמא בהחלטתו.
לטענתו, כל העבודה על הוצאתם לאור של הספרים, לרבות עבודה העריכה וההגהה, עליה מלין המבקש, התבצעה בחיפה.

17. המשיב טוען עוד, כי הגשת התביעה מלכתחילה בבית משפט בפתח תקווה, נובעת רק משיקולי נוחות המבקש, המתגורר בסמוך לבית המשפט .

18. המשיב מוסיף וטוען, כי המבקש לא צירף כל אסמכתא ביחס לגילו המבוגר ו/או מצבו הרפואי הרופף, לכאורה, ובכך, מנסה המבקש להסתיר עובדות מידיעת בית המשפט.

19. המשיב חוזר על טענתו, כי הבקשה להעברת מועד הדיון לא התקבלה בבית המשפט בד בבד עם כתב ההגנה בשל "תקלה טכנית" – היא תשלום האגרה.

דיון והכרעה

20. לאחר שעיינתי בהחלטת בית משפט קמא ובטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

21. סוגיית הסמכות המקומית מוסדרת בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, במסגרתה מחולקים כללי הסמכות המקומית לשני סוגים: האחד - מתמקד במאפיינים הקשורים בצדדים, תחתיו ניתן למנות את תקנת משנה 3 (א) (1) הקובעת את הכלל היסודי לפיו "ילך התובע אחר הנתבע", דהיינו – לפי מקום מגוריו או עסקו של הנתבע והסוג השני – מתמקד במאפיינים החיצוניים לצדדים ותחתיו ניתן למנות את תקנות משנה 3 (א) (2)-(3) שעניינן בהתחייבות בין הצדדים, שאז ניתן להקנות סמכות לבית המשפט לפי מאפייני ההתחייבות.

22. במקרה שלפני, לעניין "מאפייני הצדדים", אי ן חולק כי מקום מגורי המשיב כמו גם מקום עסקו – עסק ההוצאה לאור - הנם בחיפה.

23. לעניין "מאפייני התביעה", הרי שהתקנות קובעות כללים שונים לסוגים שונים של תביעות. כך, כאשר עסקינן בתביעה נזיקית, תקנת המשנה "הטבעית" לעניין הסמכות המקומית היא תקנת משנה 3(א)(5) שעניינה ב"מקום המעשה או המחדל".
כאשר מדובר בתביעה חוזית, תקנות המשנה "הטבעיות" הן תקנות משנה 3(א)(2)-(3), שעניינן "מקום יצירת ההתחייבות" ו"המקום שנועד לקיום ההתחייבות".
ראה: רע"א 425/20 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' מוריס והבה, 30.1.20.

24. בענייננו, תביעתו של המבקש בבית המשפט קמא הנה "תביעה כספית, חוזית, עשיית עושר שלא במשפט, נזיקית וזכויות יוצרים" ומשכך, יש לבחון את "מקום המעשה או המחדל" וכן "המקום שנועד לקיום ההתחייבות".
מעיון בכתבי הטענות של הצדדים נראה, כי אין חולק שמקום פועלה של ההוצאה לאור, לרבות עבודת העריכה וההגהה, עליה מלין המבקש – הנו בחיפה .
טענות המבקש, ביחס להפצת הספרים גם באזור המרכז ולשליחת העתקי הספרים גם לביתו בפ"ת - אינה רלבנטית לסוגיה ואין בה כדי לפגוע באמור .

25. לעניין טענותיו של המבקש, ביחס לגילו ומצבו הרפואי, אלה אינם רלבנטיים להכרעה בסוגיה, בהתאם לתקנה 3, כאמור.
יצוין בשולי הדברים, כי היה מקום להתחשבות לפחות בנתון זה (גילו של המבקש) בהסכמה בין הצדדים ולמנוע הליך מיותר של העברת התביעה לבימ"ש אחר. ואולם, מ אחר ושני הצדדים עומדים על טענותיהם, זו המסקנה המשפטית.

26. בנסיבות אלה, לא מצאתי להתערב ב קביעתו של בית המשפט קמא, כך גם ביחס לקביעתו כי טענת המשיב אכן נטענה "בהזדמנות הראשונה", בנסיבות בהן הוכח כי הבקשה הוחזרה למשיב רק לצורך תשלום אגרה, וכי מדובר בעניין טכני בלבד.

27. לפיכך, כאמור, הבקשה נדחית.
מצאתי שלא לחייב את המבקש בהוצאות. ניתן יהיה לקחת הליך זה בחשבון בהוצאות שיפסקו בפסק הדין.
העירבון שהופקד יוחזר למבקש באמצעות ב"כ.

ניתנה היום, כ"ז אדר תש"פ, 23 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.