הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד רע"א 49558-10-19

בפני
כבוד ה שופטת ורדה פלאוט

מבקשים

  1. אהוד בנדר
  2. דוד בן חיים
  3. רונן בן חיים

נגד

משיבים

  1. אריה בנדר
  2. עליזה בנדר קלינגמן

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על שלוש החלטות של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט א' סתיו):
האחת- החלטה מיום 20.09.19 לפיה נקבע כי הבקשה למחיקת כתב התביעה המתוקן תידון בפתח דיון ההוכחות הקבוע ליום 02.10.19 , וכי הבקשה למחיקת תצהירי התובעים (המשיבים בהליך שבפני) ולדחיית מועד דיון ההוכחות- נדחית;
השנייה- החלטה מיום 04.10.19 לפיה נדחתה הבקשה למחיקת כתב התביעה המתוקן ולנתבעים (המבקשים בהליך שבפני) ניתנה האפשרות להגיש כתב הגנה מתוקן עד ליום 12.12.19;
השלישית- החלטה מיום 25.10.19 לפיה נקבע כי הטענה בדבר זיוף הסכמי השכירות הינה חלק מחזית המחלוקת, וטענות הצדדים באשר להפרות יסודיות של המסמכים שמורות להם להליך עצמו.

בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ההליכים בבימ"ש קמא. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 03.11.19.
המבקשים הגישו בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו שניתנה ביום 03.11.19.

2. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד.

ההחלטות נשוא בקשות רשות הערעור הינן החלטות דיוניות גרידא, המסורות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית. ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות אלו אלא במקרים חריגים, שאינם מתקיימים בענייננו.

להלן אתייחס, ביתר פירוט, לכל החלטה והחלטה.

באשר להשגה על ההחלטה שניתנה ביום 20.09.19- בית משפט קבע כי הבקשה למחיקת כתב התביעה המתוקן תידון בפתח דיון ההוכחות. בהתאם לסעיף 1(4) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט -2009 (להלן "צו בתי המשפט") לא תינתן רשות ערעור ביחס להחלטה בעניין שלבי הדיון. מכאן, כי ההחלטה לפיה ביהמ"ש קבע כי הבקשה תי דון בפתח הדיון הקבוע ליום 02.10.19 - חוסה תחת הוראות צו בתי המשפט ולא תינתן לגביה רשות ערעור.
הוא הדין באש ר להחלטה בבקשה לדחיית מועד דיון ההוכחות. ב התאם לסעיף 1(1) לצו בתי המשפט לא תינתן רשות ערעור ביחס להחלטה בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיון ומכאן כי החלטה, לפי נדחתה הבקשה לדחיית מועד הדיון, חוסה תחת הוראות צו בתי המשפט ולא תינתן לגביה רשות ערעור.
באשר לדחיית הבקשה למחיקת תצהירי עדות ראשית של התובעים (המשיבים) - בית משפט קמא סקר בהחלטתו את התנהלות הצדדים בהליך קמא, לרבות מחדלם של המבקשים בהגשת בקשותיהם מבעוד מועד, תוך שנקבע כי אין מקום להורות על דחיית מועד דיון ההוכחות ו/או מחיקת תצהירי התובעים, וכי היה על המבקשים להגיש את עמדתם באשר לכתב התביעה המתוקן עוד בחודש יוני 2019. בשלב זה, ואף נוכח השתלשלות ההליך לאחר מתן ההחלטה קמא, לא מצאתי כי נפלה שגגה בקביעות אלו וההחלטה מצויה במתחם הסבירות. ממילא , תצהירי התובעים (המשיבים) הוגשו בחודש יולי 2019, כאשר דיון ההוכחות נקבע ליום 02.10.19, ולא היתה כל הצדקה להורות על מחיקתם בסמוך למועד דיון ההוכחות.

באשר להשגה על ההחלטה שניתנה ביום 04.10.19- ההליך קמא מתנהל זה למעלה משנה וחצי, ניתנו בו למעלה מ- 100 החלטות, התקיימו חמישה דיונים והוגשו מספר רב של כתבי טענות מטעם הצדדים. חזקה על בית משפט קמא שהוא מכיר היטב את הצדדים ואת טענותיהם. בנסיבות אלו, ובהתאם לשיקול דעתו הרחב של בימ"ש קמא, ובהתחשב במצב בו מצוי ההליך קמא וההחלטות הרבות שכבר ניתנו במסגרתו , אינני סבורה כי נפלה שגגה בהחלטה קמא. גם אם אפשר היה לנהל את התיק באופן אחר, תוך הגשת כתבי טענות מתוקנים במקשה אחת ולא לדון בשני כתבי תביעה מתוקנים שונים, הרי שאין בכך כדי לקבוע כי ההחלטה קמא אינה נמצאת במתחם הסבירות ו/או כי נגרם עיוות דין למבקשים. ודוק, ניתנה למבקשים הזדמנות להגיש כתב הגנה מתוקן (בהתייחס לתביעה המתוקנת, שבה נתבע סעד כספי ע"ס 1,500,000 ₪) ובמסגרת כתב הגנה המתוקן יוכלו המבקשים להעלות טענותיהם ובכך לא תפגענה זכויותיהם. אם אין די בכך, ההליך קמא קבוע לדיון הוכחות למועד קרוב (28.11.19) כאשר נקבע בהחלטה מיום 06.11.19 כי דיון זה הינו בסוגית פירוק השיתוף בלבד . יש להניח כי לאחר שיוגש כתב ההגנה המתוקן, בית משפט קמא יקבע מועד דיון הוכחות בסוגיות הנוספות שהועלו במסגרת כתב התביעה המתוקן השני, וטענות כל הצדדים ישמעו בפני ביהמ"ש.
בנסיבות אלו, כאמור, לא מצאתי כי נפלה שגגה בהחלטת בימ"ש קמא, ובוודאי שלא מצאתי כי ההחלטה חורגת מתחום שיקול הדעת הסביר או כי נגרם עיוות דין למבקשים.

באשר להשגה על ההחלטה שניתנה ביום 25.10.19- בית משפא קבע, באופן חלקי, את היקף המחלוקות שבין הצדדים וכן נקבע אילו מחלוקות יידונו במסגרת דיון ההוכחות הקרוב. המדובר, כאמור, בהחלטה דיונית גרידא, הנוגעת לשלבי הדיון בהליך ואופן ניהולו , המצויה בשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, ולא מצאתי להתערב בקביעות אלו, שעה שבימ"ש קמא מכיר היטב את הצדדים ואת ליבת הסכסוך. ממילא, וכפי שנקבע בהחלטה קמא , טענות הצדדים שמורות להם להליך עצמו, ולא תפגענה זכויות מי מהצדדים. אם אין די בכך, הרי שההחלטה אף חוסה תחת סע' 1(4) לצו בתי המשפט ולא תינתן לגביה רשות ערעור.

3. בנסיבות אלו, כאמור, בקשת רשות הערעור נדחית.

משנדחתה הבקשה, נדחית מאליה גם הבקשה לעיון חוזר בהחלטה הדוחה את עיכוב הביצוע.

משלא התבקשה עמדת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט' חשוון תש"פ, 07 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.