הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד רע"א 48269-01-19

בפני
כבוד ה שופטת ורדה פלאוט

מבקשים

  1. חי זוהר
  2. מקור חיים 35 בע"מ

נגד

משיבים

  1. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
  2. הראל חברה לביטוח בע"מ ח.פ520004078
  3. אילון חברה לביטוח

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון מיום 22.12.18 (כב' השופט ר' ארניה) אשר דחה את הבקשה לסילוק תביעות המשיבים על הסף.

2. בקצרה יפורט כי ביום 10.01.16 פרצה שריפה במבנה מסחרי המצוי בבעלותם של המבקשים (להלן "המבנה") . כעולה מההחלטה קמא, אין חולק כי מקור השריפה הוא בגוף תאורה, אשר היה במשרדי עמותת "בצלם" אשר שכרה את משרדיה במבנה מהמבקשת 1 , ואשר התלקח מסיבה כלשהי. המשיבות הינן מבטחות של עסקים אשר שכרו אף הם משרדים (אחרים) במבנה.
כתוצאה מהשריפה נגרמו לשוכרים האחרים נזקים שונים. המשיבות פיצו את השוכרים בגין נזקיהם, והגישו לבית משפט קמא תביעות תיחלוף כנגד המבקשים.

המבקשים הגישו בקשה לסילוק התביעות על הסף מחמת העדר עילה. לטענתם, בהסכמי השכירות מצוין באופן מפורש כי השוכרים יישאו לבדם באחריות לכל נזק . כן טענו המבקשים כי למשיבות לא עומדת זכות התיחלוף וזאת מאחר שהמבקשים היו מבוטחים במשותף עם השוכרים האחרים בהתאם לתניית המבוטח המשותף, וכאשר מבטח מנוע מלתבוע את מבוטחו בתביעת שיבוב.
לאחר שהתקבלו התגובות לבקשה, הורה, כאמור, בית המשפט על דחייתה. נקבע כי בהסכמים עליהם חתמה המבקשת 2 (להלן "המבקשת") אכן מופיעה תניית מבוטח משותף וזאת בניגוד להסכם השכירות עליו חתם המבקש 1. כן נקבע כי המבקשת אינה נקובה בפוליסה אותן הוצאו המשיבות כמבוטחת ולא ניתן לקבוע באופן מפורש כי פוליסה שמוציא השוכר כמבוטח, צריכה לכלול תנאי של ויתר על זכות התחלוף כלפי המבקשת. בנסיבות אלו ו מאחר שיש לבחון את אומד דעתם של הצדדים באשר להסכמי השכירות בכל הנוגע להיקף חובת עריכת פוליסת ביטוח והיקפה של זכות הת חלוף, נדחתה בשלב זה, כאמור, הבקשה לסילוק התביעות על הסף.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

3. לטענת המבקשים, בתמצית, שגה בימ"ש קמא עת דחה את בקשתם: למשיבות לא קיימת זכות תחלוף כלפיהם; על פי הסכמי השכירות התחייבו המשיבות לבטח על חשבונן את המושכר, ובניגוד להסכמים המשיבות לא כללו את המבקשים כמוטבים בפוליסה ביחד עם המבוטחים האחרים; חוזה השכירות ברור ולא נתון לפרשנות ו/או התחקות אחר אומד דעת הצדדים.

4. דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד.

החלטת בית משפט קמא הדוחה בקשה לסילוק על הסף, הינה החלטה דיונית הנוגעת לאופן ניהול הדיון, וכלל הוא שאין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות מסוג זה (ראו בע"מ 3862/16 פלוני נ' פלוני, מיום 26.06.16) .

נפסק לא אחת כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות שמשמועתן המשך בירור ההליכים לגופם, כאשר סילוק התביעה על הסף נתפס כאמצעי שבלית ברירה. ראו רע"א 9070/11 אייזיקוביץ נ' קלוגר, מיום 16.01.12; רע"א 1362/17 עומר ג'ואמיס, עו"ד נ תומא הלון, עו"ד, מיום 14.3.17.

התערבות ערכאת הערעור בהחלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף שמורה למקרים חריגים ונדירים "כגון כאשר ניהול ההליך ישפיע באופן בלתי הפיך על זכויות הצדדים, כאשר קיים חשש ממשי לניהול הליך סרק וכאשר ניכר כי הערכאה הדיונית טעתה טעות ברורה" (ראו רע"א 8834-15 אפלייד מטריאלס נ' צבי להט, מיום 03.03.16).

לא מצאתי כי המקרה שלפני נכנס לגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור. ודוק, טענות המבקשים לפיהן כתב י התביעה אינ ם מגל ים עילת תביעה וזאת מאחר שלמשיבים אין זכות תחלוף כלפיהם, הועלו בפני בימ"ש קמא ובהחלטתו, כאמור, נדחו, תוך שנקבע כי טענות הצדדים מצריכות בירור עובדתי, לרבות בחינת אומד דעת הצדדים באשר להסכמי השכירות. אף אני סבורה כי בשלב זה, ובטרם שמיעת הראיות בתיק, ונוכח טענותיהם של הצדדים, לא ניתן להורות על סילוק תביעות המשיבים על הסף. כידוע, סילוק תביעה על הסף מחמת העדר עילה הינו אמצעי חמור וקיצוני אשר " יש לנקוט רק במקרים בהם ברור שהתובע אינו יכול בשום אופן לקבל את הסעד המבוקש, אפילו הוכיח את העובדות המפורטות בכתב התביעה.." (ראו א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שתיים עשרה-2015, עמ' 344). בשלב מקדמי זה, לא הוכח כי למשיבות אין זכות תביעה כלפי המבקשים , ונראה כי טענות הצדדים מצריכות בירור עובדתי ומשפטי כאחד, ולא ניתן להכריע בהן בשלב זה ובטרם פריסת מלוא התמונה בפני בית המשפט.

בנסיבות האמורות, לא מצאתי כי המדובר במקרה חריג המצדיק דחיית התביעות על הסף בשלב המקדמי ויש לברר את הטענות השונות. טענות המבקש ים שמורות ל הם להליך עצמו, ויש לבררן , כאמור, במסגרת ההליך הדיוני בבית משפט קמא.

5. כאמור, הבקשה נדחית.

משלא התבקשה עמדת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ט, 24 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.