בית המשפט המחוזי מרכז-לוד רע"א 47771-07-19

בפני
כבוד ה שופטת ורדה פלאוט

מבקשים

1. שמואל דלל
2. מאיר דלל
3. אייל זכריה
4. נאות יבולים בע"מ
5. אברהם מועלם

נגד

משיבים

1. יחזקאל דללי
2. מדינת ישראל

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' הרשמת הבכירה ד' אסטרייכר) מיום 10.07.19 לפיה ניתן למשיב 1 (הוא התובע בהליך קמא) פטור מתשלום האגרה בגין תביעתו.

2. בקצרה יפורט כי המשיב 1 (להלן "המשיב") הגיש לבימ"ש קמא תביעה כספית ע"ס 2,500,000 ₪ כנגד המבקשים. ע"פ הנטען בכתב התביעה, המשיב שכר נכס הנמצא בבעלות המבקשים, והקים בנכס עסק מסחרי בתחום המזון. בשנת 2008, ולאחר שהצדדים הגיעו להסכם ביניהם, נאלץ המשיב – לטענתו- למכור למבקשים את המוניטין של העסק ואת כל הציוד שהיה בנכס, וזאת בתמורה ל סך 300,000 ₪. לטענת המשיב, הוא מילא את חלקו בהסכם, ואף פינה את הנכס, אך המבקשים- כך טען- סירבו לשלם לו את התמורה לה התחייבו בהסכם. בהמשך, הפעילו המבקשים בנכס עסק זהה לעסקו של המשיב ואף מכרו את המוניטין של העסק שלהם, לרבות כל הציוד, לצד ג'.
לטענת המשיב, הוא בעל הקניין הרוחני במוניטין העסק של המבקשים וכן הוא הבעלים היחידי של הציוד שהיה בנכס. לטענתו, המבקשים התעשרו על חשבונו וגזלו את רכושו שלא כדין ועל כן הגיש תביעתו לבית משפט קמא .

בד בבד עם הגשת כתב התביעה, הוגשה בקשה לפטור את המשיב מת שלום האגרה, והתבקשו תגובות לבקשה. ב"כ המדינה הודיע כי אין הוא מתערב בבקשה וכי הוא מתיר את ההחלטה לשיקול דעת ביהמ"ש, והמבקשים הודיעו כי הם מתנגדים לבקשה וכי יש לחייב את המשיב בתשלום האגרה. לאחר שהתקבלו התגובות, כאמור, ניתנה ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור. נקבע כי למשיב קושי כלכלי לשאת בתשלום האגרה וכי הטענות שפורטו בכתב התביעה מגלות, על פניהן, עילת תביעה אפשרית הראויה לבירור וליבון במסגרת ההליך המשפטי. לפיכך, כאמור, שוכנע בימ"ש קמא כי יש הצדקה למתן פטור מתשלום האגרה.

3. לטענת המבקשים, בתמצית, שגה בית משפט קמא בהחלטתו: המדובר בתביעה בסכום מופרז, כאשר התביעה אינה מגובה באסמכתאות המוכיחות את הסכום הנתבע; מטרת התביעה להטיל אימה על המבקשים; לא הוצגה התמונה המלאה בדבר מצבו הכלכלי של המשיב; המשיב לא צירף תדפיסי חשבונות בנק; המשיב לא הוכיח כי אין ביכולתו לשלם את האגרה; סיכויי התביעה קלושים; התביעה התיישנה, הוגשה בשיהוי ניכר ואין יריבות בין הצדדים.

4. דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד.

בהתאם לתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז-2007, קבלת פטור מתשלום אגרה מותנית בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים: האחד – חוסר יכולת כלכלית של מבקש הפטור לשלם את האגרה הקבועה, והשני – ההליך מגלה עילת תביעה לכאורה .
בהחלטה נש וא בקשת רשות הערעור בחן בית המשפט קמא, כנדרש, האם מתקיימים התנאים האמורים, תוך שנקבע כי תנאים אלו אכן התקיימו: כך קבע בימ"ש קמא כי המשיב הוכיח העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה (נוכח התצהיר והמסמכים שהוגשו מטעמו); וכי כתב התביעה מגלה, על פניו ובשלב מקדמי זה , עילת תביעה כנגד המבקשים. המדובר בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, וכידוע ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, והתערבות שכזו שמורה למקרים חריגים בלבד (ר' ע"א 351/16 שבתאי ברכה נ' יעקב חנוביץ, מיום 14.2.17).

לא מצאתי כי נפלה שגגה בקביעותיו אלו של בית משפט קמא ואינני מוצאת כי יש מקום להתערב בהן:
באשר להוכחת "עילת תביעה"- בענייננו, ומבלי לקבוע מסמרות, נראה, לכאורה, כי כתב התביעה מגלה עילת תביעה. המשיב טען כי המבקשים הפרו את ההסכם עימו, השתמשו במוניטין העסק שלו, ואף מכרו את הציוד שבבעלותו מבלי ששילמו את התמורה המוסכמת. המשיב צירף לכתב תביעתו חוות דעת באשר לתשלום דמי שימוש בגין הנכס (לטענתו, העסק בניהולו השביח את דמי השכירות שהתקבלו עבורו), וכן צירף הסכמי שכירות ואת ההסכם שבין הצדדים . בשלב מקדמי זה, ובטרם בירור טענות הצדדים, ונוכח טענת המשיב לפגיעה בקניין הרוחני שלו ובמוניטין העסק- נראה, לכאורה, כי התביעה מגלה, על פניה, עילת תביעה. טענות המבקשים לפיהן התביעה התיישנה והוג שה בשיהוי, כמו גם הטענה כי התביעה נעדרת יריבות בין הצדדים, אין מקומן במסגרת הליך זה ועל המבקשים לפנות בבקשה מתאימה לבימ"ש קמא לבירור טענות אלו.

כך גם המשיב הוכיח, בשלב זה, העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה, וזאת בין היתר נוכח העובדה כי הוא מקבל קצב ת נכות מביטוח לאומי בסך 1,900 ₪. המשיב הצהיר כי אין לו הכנסות ו/או רכוש ו/או חסכונות וכי מתנהלים נגדו מספר תיקי הוצאה לפועל , ואין למשיב בני משפחה הנ מצאים עימו בקשר, היכולים לעזור לו בתשלום האגרה.

לאמור יש להוסיף כי המדינה הינה בעלת הדין העיקרית בנושא שבמחלוקת, שכן היא זו שגובה את תשלום האגרה. המדינה, כאמור, הותירה את ההחלטה לשיקול דעת ביהמ"ש (וראו אף תגובתה שהוגשה בהליך זה). ו
כאמור, בנסיבות האמורות, לא מצאתי כי נפל פגם בשיקול דעתו של בימ"ש קמא.

5. הבקשה נדחית.

משלא התבקשה עמדת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ט, 18 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.