הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד רע"א 39115-01-19

בפני
כבוד ה שופטת ורדה פלאוט

מבקשים

  1. מאיר זגון
  2. רבקה זגון

נגד

משיבים

  1. דב הרצוג
  2. ורדית הרצוג

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא מיום 16.12.18 (כב' השופטת הבכירה נ. מימון שעשוע ) אשר דחה את בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני כנגד המשיבים האוסר עליהם להפעיל בנחלתם את העסק "פרי שדה", לרבות כניסתן וי ציאתן של משאיות וכלי רכב כבדים אחרים, אשר באמצעותם מתבצעת פריקה וטעינה ו/או טלטול מיכלים בשעות והלילה.

רקע-
2. בקשה זו למתן צו מניעה זמני (במעמד צד אחד) הוגשה כשנה לאחר הגשת תביעת המבקשים כנגד המשיבים, ונאמר בה, בין היתר, כי בתקופה האחרונה חלה החמרה במצב. בכתב התביעה התבקש מתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבים להפעיל בנחלתם את את העסק "פרי השדה" (המופעל ככל הנראה על ידי המשיבים ו/או על ידי צד ג', לו השכירו המשיבים את המקום) העוסק במכירה, רכישה שיווק ושינוע של ירקות ופירות בכל שעות היום והלילה דבר המהווה מטרד ליחיד, ויחייב אותם בהפסקה מיידית של הפעילות.

הבקשה למתן צו ארעי במעמד צד אחד נדחתה ונקבע דיון במעמד הצדדים.

3. המבקשים בבקשתם לצו מניעה זמני טענו, בין היתר, כי המצב השורר במקום הוחמר בתקופה האחרונה והמפגעים התעצמו לאחר שכביש הגישה המצוי בסמוך לנ חלת המבקשים הורחב ע"י המשיבים, וכמות הכלים הכבדים העוברת בו גדלה והפעילות מתבצעת ביום ובלילה. העסק פועל ללא רישיון וללא היתר, שינוע הפירו ת והירקות חורג מהמותר- שימוש חקלאי בלבד- ולא ניתן לקבל היתר לשימוש מסוג זה. נטען כי במצב הדברים בו המשיבים מפרים את חוקי התכנון והבניה אין על המבקשים להראות אלא שנגרמת להם אי נוחות או פגיעה בהנאתם מהמקר קעין השייכים להם. לטענת המבקשים מדובר בכניסה ויציאה של רכבים כבדים במרחק 10-15 מטר מנחלתם. תנועה זו מייצרת רעש, לכלוך ואבק הפוגעים באיכות חייהם של המבקשים. רעש רב בשעות היום והלילה המדיר שינה מעיני המבקשים מזה שנתיים עד כדי חוסר תפקוד. ציפייתם לשלווה ממקום מגורים בעל אופי כפרי אינה מתקיימת.
לטענתם, הוכחה עילת תביעה חזקה ומ בוססת ומאזן הנוחות נוטה לטובתם. נזקם של המשיבים- שהם משכירי המקום לבית העסק- הינו לכל היותר כספי בלבד והוא ניתן לכימות במידת הצורך.
המבקשים צרפו תמונות וסרטונים להוכחת טענותיהם.

4. המשיבים טענו כי יש לדחות את הבקשה בשל חוסר ניקיון כפיים, חוסר תום לב והשתק, העלאת טענות סותרות והכלל לפיו מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה.
נטען כי המבקשים מסתירים את העובדה כי משך 21 שנה הם ביצעו ומבצעים עבירות בניה: בונים מבנים בלתי חוקיים להרחבת נחלתם ולצורך הפעלת כפר נופש. הבניה לכיוון נחלת המשיבים והגברת הרעש בהתאם. כן הוסתר מבית משפט כי המבקשים הורשעו בעבירות של שימוש חורג והפרת צו שיפוטי כאשר השימוש הבלתי חוקי נמשך על אף ההרשעה. הועדה המקומית דחתה את בקשת המבקשים לעשות שימוש חורג כנ"ל. לפיכך, לא יכולים המבקשים לטעון לשימוש בלתי חוקי שעושים המשיבים בשעה שהם עצמם הורשעו והם מנועים מ לעלות טענת אי חוקיות. עוד נטען כי המבקשים עצמם משכירים נחלתם לעסקי גרירה הגורמים רעש ואין המדובר בפעילות חקלאית.
עוד נטען כי המבקשים, הטוענים כעת להיות המקום בעל אופי כפרי , טענו בעתירה מנהלית שהגישו למתן היתר להקמת מבני נופש בנחלתם , כי המדובר במושב שאינו בעל אופי כפרי כבעבר והם מנועים מלטעון טענות סותרות בערכאות שונות.
כן נטען כי הבקשה נגועה בשיהוי קיצוני- הוגשה רק בחלוף 4 שנים מיום תחילת הפעילות וכשנה לאחר הגשת התביעה והכל משיקולים זרים ומתוך רצו ן לנקמה לאחר שהמשיבים הגישו כנגד המבקשים תביעה לסילוק יד. הטענה להחמרה נטענה כבר בחודש נובמבר 2017 וע"כ , כאמור, מדובר בשיהוי.
לסיכום נטען כי טענות המבקשים לא הוכחו. אין מדובר במטרד אלא בשימוש רגיל ומקובל. בלילה עוברת רק משאית אחת ועבודות הפריקה והטעינה מתבצעות במרחק 700 מטר מנחלת המבקשים. השימוש שנעשה בנחלת המשיבים הוא חקלאי ומותר, אינו מהווה שימוש חורג או לא חוקי.
באשר לרעש הנטען לא צורפה חוות דעת מומחה לעניין רמת הרעש.
מדובר בסעד זמני הזהה לסעד הסופי, למעט הסעד הכספי.
מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים ויש בצו כדי להשליך על זכויות צדדי ג'.

הכרעת בית המשפט קמא-

5. בית משפט קמא שמע את עדויות הצדדים וצפה בסרטונים שהציגו המבקשים.

נקבע כי המבקשים לא הוכיחו הגברה של פעילות המשיבים ביחס למועד הגשת התביעה ( נובמבר 2011) כפי שהעיד על כך המבקש 1 עצמו. בקשה למתן סעד זמני יש להגיש בנפרד מכתב הת ביעה עצמו. בפועל, הוגשה הבקשה שנה לאחר הגשת התביעה ללא הוכחה לשינוי נסיבות.

6. המבקשים, הטוענים לאי חוקיות במעשי המשיבים הורשעו בעצמם בגין שימוש לא חוקי בנחלתם, כך גם עולה מהחלטת הוועדה המקומית , שדחתה את הבקשה שהגישו המבקשים לקבלת אישור לשימוש למטרת נופש , ועולה ממנה כי משך שנים המבקשים עשו ש ימוש לא חוקי בנחלתם: בנו מבנים לא חוקיים, השכירו את המבנים שלא כדין והפרו צווים שיפוטיים.
אם אין די בכך, במסגרת עתירתם המנהלית טענו המבקשים כי מדובר ביישוב בעל אופי תעשייתי- מסחרי בניגוד לטענותיהם בהליך שהגישו כנגד המשיבים.

בנסיבות אלו, המבקשים לא באו לבית משפט בידיים נקיות ולא פרסו בפני בית המשפט את כל העובדות הרלוונטיות, הם אף העלו טענות סותרות בערכאות שונות.

7. המבקשים אף לא גילו כי הם עצמם משכירים את הנחלה לטובת עסק גרירה אשר מפעיל משאית העושה את אותו רעש הנטען כמטרד. המבקש הודה בחקירתו כי השוכר הנותן שירותי גרר יוצא בלילה עם משאיתו מנחלת המבקשים, אך טען כי מדובר במשאית קטנה וכי אין מדובר בפעילות שעושים המשיבים בלילה בנחלתם.

8. נקבע כי השימוש שעושים המשיבים אינו חורג והוא בגדר פעילות חקלאית מותרת. הדבר עולה גם מהוראות מועצת מקרקעי ישראל מיום 8.5.16 (החלטה 1458) שם נקבע כי המועצה התירה לעשות בנחלות שימושים בעלי זיקה לפעילות חקלאית ואף פעילות לא חקלאית בהתאם לרשימה. כך גם עולה מפסיקה הרווחת בשנים האחרונות בה הרחיב בית המשפט את השימושים המותרים לבעלי נחלות בענף החקלאות, ונקבע כי ייצור חקלאי כולל גם את השלבים המאוחרים להפקת התוצרת החקלאית כגון איחסון היבול ושמירתו.

9. נקבע כי המבקשים לא הוכיחו כי מטרד הרעש הנטען נובע כתוצאה מפעילות של פריקה וטעינה או טלטול סחורות או מיכלים, אלא התלונה הינה ביחס לתנועת משאיות בסמוך לבית המבקשים וע"כ ההסתמכות על התקנות אינו ממין העניין.
עוצמת הרעש לא הוכחה. מדובר ברעשים "רגילים" המותרים על פי דין. עוצמת הרעש לא הוכחה באמצעות חוו"ד אובייקטיבית של מומחה.

ולסיום נקבע כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המשיבים וכי הנזק הכלכלי שיגרם להם או לצד ג' עולה על נזקם של המבקשים "כפי שהוכח לכאורה בראיות שהוצגו עד כה".
הבקשה נדחתה והמבקשים חוייבו בתשלום הוצאות המשיבים בסך 15,000 ₪.

תמצית טענות המבקשים-

10. בית משפט קמא חרג מסמכותו עת דן למעשה בעילת התביעה העיקרית ודחה אותה כבר במסגרת ההליך הזמני; מאחר ומדובר בפעילות בלתי חוקית שמבצעים המשיבים הרי כל שהיה על המבקשים להוכיח הוא שנגרם להם חוסר נוחות בלבד- ולא מעבר לכך- מפעילותם הבלתי חוקית של המשיבים. חוסר נוחות זו הוכחה וע"כ שגה בית משפט קמא במכלול קביעותיו; המטרד הוכח באופן ברור בסרטונים שהציגו המבקשים; מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המ בקשים כאשר מדובר "בפירות הנובעים מפעילות אסורה ומפרה".

תמצית טענות המשיבים-

11. החלטת בית משפט קמא נכונה וצודקת ואין להתערב בה .

דיון והכרעה-

12. דין הבקשה להידחות. החלטת בית משפט מפורטת ומנומקת היטב ואין להתערב בה.

13. בית המשפט לא יתערב דרך כלל בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית. כמו"כ , ככלל, לא תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בנושא צווי מניעה , אלא כאשר החלטת בית המשפט קמא נסמכת על בסיס מוטעה של הדין או העובדות. ר' ד"ר א. וינוגרד , צווי מניעה, מהדורה שניה, 52.

ברע"א 6368/17 מייזלס ואח' נ סמט ואח' ( מיום 1.11.17) שב בית המשפט וחוזר על ההלכה, כאמור, כי התערבות ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית ביחס להחלטות הנוגעות לסעדים זמניים נעשית במשורה ובמקרים חריגים בלבד, וכרוחב שיקול הדעת המוענק לערכאה הדיונית, כך מצומצם שיקול הדעת הנתון לערכאת הערעור.

ברע"א 6564/17 איילה תומר נ בנפיט קד"מ מערכות שיווק בע"מ ואח', (מיום 20.11.17), נקבע כי בחינת הבקשה למתן צו זמני צריכה להיעשות בהתאם למקבילית הכוחות שבין סיכויי ההליך ובין מאזן הנוחות. ככל שסיכויי מבקש הסעד הזמני לזכות בהליך גבוהים יותר, כך ייטה בית המשפט להקל בדרישה כי מאזן הנוחות יהיה גם הוא לטובתו. כן נקבע כי יש לנקוט משנה זהירות במתן סעד זמני העלול להיות במקרים רבים חופף במידה רבה לסעד העיקרי. ועדיין, רוחב שיקול דעתה של הערכאה הדיונית במתן צו זמני עומד ביחס הפוך לרוחב הביקורת של הערכאה הערעורית.

14. כפי שנקבע ברע"א 6368/17, כך גם בעניין שבפני, המקרה אינו נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור . בית משפט קמא בחן את התמונה העובדתית, את ניקיון כפיהם של המבקשים, את המצב החוקי החל במקום מבחינת השימוש בנכסי הצדדים ואת מאזן הנוחות.
לאחר בדיקה מדוקדקת של טענות הצדדים, מצא ביהמ"ש כי המבקשים לא עמדו בתנאים הנדרשים למתן הצו הנדרש, כמפורט בהחלטתו.

בית המשפט היה מחוייב ליתן דעתו לשאלת סיכויי התביעה העיקרית ולשאלת מאזן הנוחות (רע"א 6368/17,שם, בסע' 18 וכן תקנה 362 לתקסד"א) ועל כן לא ברור מדוע מלינים המבקשים ( ונראה כי זו העיקרית בטענותיהם) על כך שבית המשפט דן בעילת התביעה ומצא אותה חסרה. לא רק שבית המשפט היה מחוייב לדון בשאלת סיכויי התביעה, אלא שהמבקשים עצמם , בבקשתם , העלו את הטענות המופיעות בכתב התביעה גם בבקשה למתן הסעד הזמני (ב"כ המבקשים הודה בדיון בפני כי הסעדים שהתבקשו בכתב התביעה ובבקשה- זהים, פרוטוקול עמ' 3 שורה 4), והם אינם רשאים כעת לטעון כי בית המשפט חרג מסמכותו עת הכריע בבקשה בנימוקים שיתכן ויהיו רלוונטים גם ביחס לסעד העיקרי.

ומכל מקום, בית משפט קמא קבע בסיפא להחלטתו כי המבקשים לא הוכיחו את הנדרש "לכאורה בראיות שהוצגו עד כה" ומכאן, כי דעתו של בית המשפט אינה נעולה, המבקשים יוכלו להביא ראיותיהם ותביעתם תידון ותבחן לגופה .

15. לא מצאתי ממש בטענות המבקשים לפיהן השימוש שעושים המשיבים בנחלתם הינו שימוש חורג ואסור. מעבר לכך שהדבר לא הוכח ו ערכאת הערעור אינה מתערבת בקביעות עובדתיות שנקבעו ע"י הערכאה הדיונית, הרי שנקבע כי המבקשים עצמם חטאו או חוטאים בשימוש חורג בנחלתם, דבר שלא גילו בעת הגשת הבקשה. אם אין די בכך, מנחלתם של המבקשים יוצאת לעיתים משאית בשעות הלילה , ונראה כי אין הם רואים בכך כל דופי, שעה שהם מבקשים לאסור פעילות דומה משכניהם המשיבים.

16. כן לא מובן כיצד מתבקש סעד זמני העלול לפגוע בצדדי ג', שלא צורפו לתביעה או לבקשה.

17. כאמור, החלטת בית משפט קמא מפורטת ומנומקת היטב. מסקנות בית המשפט תואמות את העובדות והדין, ואין להתערב בה.

18. לפיכך, כאמור, בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ₪. הסך הנ"ל ישולם באמצעות העירבון שהפקידו המבקשים אשר יעובר לזכות המשיבים באמצעות ב"כ.

ניתנה היום, כ"ו אדר ב' תשע"ט, 02 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.