הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד רע"א 30165-05-21

בפני
כבוד ה שופטת ורדה פלאוט

מבקשת

הלנה ברבי

נגד

משיבים

  1. זאב זלבסקי
  2. בר-אילן חברה למחקר ופתוח בע"מ
  3. קונטיניוס ביומטריקס בע"מ

פסק דין

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 28.4.21 שניתנה בת"א 52379-06-20 ולפיה נדחתה הבקשה לתיקון כתב התביעה.

2. ברקע החלטה זו, תביעה שהגישה המבקשת כנגד המשיבים בבית משפט קמא, תביעה שכותרתה "עילת תביעה: עוולה מסחרית, עשיית עושר שלא במשפט, הפרת זכויות יוצרים", כאשר המבקשת העמידה את תביעתה ע"ס 250,000 ₪. המשיבים הגישו כתב הגנתם וקדם משפט ראשון נקבע ליום 28.4.21.
ביום 27.4.21 (יום לפני קדם המשפט) הגישה המבקשת לבימ"ש קמא בקשה לתיקון כתב תביעתה (בצירוף כתב התביעה המתוקן) , כך שסכום הפיצוי הנתבע יתוקן ויעמוד ע"ס 1,000,000 ₪ (במקום 250,000 ₪ שנתבע בכתב התביעה), וכן עתרה לחיוב המשיבים בתשלום 50% מכל הרווחים שיתקבלו בתחום "הרכב החכם".
בקדם המשפט העלו ב"כ הצדדים טענותיהם בסוגית תיקון כתב התביעה, ובתום הדיון ניתנה ההחלטה נשוא הליך זה ולפיה, כאמור, נדחתה הבקשה. נקבע כי כתב התביעה המתוקן מגדיל את סכום התביעה פי ארבעה, כאשר העובדות היו ידועות במועד הגשת כתב התביעה, והיעתרות לבקשה בשלב זה - משמעותה ניהול ההליך מראשיתו.

3. לטענת המבקשת, בתמצית, שגה בית משפט קמא עת דחה את בקשתה: ללא תיקון כתב התביעה, המבקשת לא תוכל להיפרע במלוא נזקיה; אין מדובר בעובדות חדשות או בסעד חדש אלא רק תיקון סכום הפיצוי הנתבע; הסכום שנתבע מלכתחילה (250,000 ₪) נקבע בהתחשב בסכום האגרה בלבד; טרם התחיל שלב בירור התביעה ובנסיבות אלו לא היה מקום לדחות את בקשתה לתיקון כתב התביעה.

4. מנגד, טענו המשיבים, בתמצית, כי יש לדחות את הבקשה: ההחלטה נכונה, מצויה בשיקול דעת בית המשפט, ואין להתערב בה; אין המדובר בתיקון מינורי או טכני אלא מהותי; הבקשה הוגשה לאחר שהוגש כתב הגנה ובחלוף כמעט שנה מיום הגשת כתב התביעה; בכתב התביעה המתוקן הוספו עילות וסעדים חדשים; לא מובן מדוע המבקשת לא טענה את כלל טענותיה ותבעה את מלוא הסעדים במסגרת כתב התביעה המקורי; היעתרות לבקשה משמעותה ניהול ההליך מחדש.

5. לאחר עיון בבקשת רשות ערעור ובתגובות לה, מצאתי כי יש בה ממש ועל כן ניתנת רשות ערעור והבקשה תידון כערעור.

דין הערעור להתקבל כמפורט להלן.

אכן הלכה היא כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות דיוניות באשר לאופן ניהול הדיון, ובכלל זה בשאלת תיקון כתבי טענות- ובענייננו דחיית בקשה לתיקון כתב תביעה- אלא במקרים חריגים בהם ההחלטה ניתנה בניגוד לדין או גורמת לעיוות דין (השוו רע"א 7072/20 אגודה שיתופית בן זכאי נ' מגדל חברה לביטוח, מיום 18.11.20, ורע"א 5522/17 שלום גוטמן נ' רובי גולדשטיין, מיום 23.10.17).

6. סבורני כי העניין שלפני נמנה עם אותם "מקרים חריגים" המצדיקים התערבות ערכאת הערעור.

ודוק, גישת הפסיקה בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות היא ליברלית (ר' רע"א 6513/13 פלוני נ' מדינת ישראל משרד הבריאות, מיום 19.01.14), ואף במסגרת תיקון כתב התביעה ניתן לשנות את עילת התביעה או להוסיף עילת תביעה (ר' א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שתיים עשרה- 2015, עמ' 325-328).

בהתאם לתקנה 46 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 , בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לתיקון כתב תביעה, על בית המשפט לשקול מגוון שיקולים, ובכללם: האם התיקון דרוש לצורך בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת; התנהגות המבקש ומועד הגשת הבקשה; האם התיקון עלול לפגוע באינטרס של בעל הדין שכנגד; האם העתרות לבקשה תגרום להכבדה רבה, להארכת הדיון וסרבולו, על חשבון אינטרס בעל הדין שכנגד והאינטרס הציבורי; ועוד (ראו רע"א 4287/21 א.ר.א.ב בונוס בע"מ נ' דורון זרוק, מיום 11.8.21).
בחינת שיקולים אלו בענייננו, מלמדת כי יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה. ואנמק:

הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה בשלב מקדמי של ההליך קמא- הבקשה הוגשה לביהמ"ש כעשרה חודשים לאחר שהוגש כתב התביעה, וטרם שהתקיים קדם משפט ראשון. בתום קדם המשפט הראשון (במהלכו נדונה הבקשה לתיקון כתב התביעה) נקבע קדם משפט נוסף ליום 19.12.21, וטרם נקבע מועד לדיון הוכחות. חרף קביעת בימ"ש קמא, אני סבורה כי היעתרות לבקשת המבקשת לא תגרום לסרבול ההליך ו/או התארכותו, שכן, ממילא, כאמור, טרם נקבע מועד לדיו ן ההוכחות. ההליך קמא קבוע לקדם משפט לחודש דצמבר 2021 ונראה כי ניתן היה לסיים הליכים מקדמיים אלו (תיקון כתבי הטענות) עד למועד קדם המשפט הנוסף האמור.
זאת ועוד. הבקשה לתיקון כתב התביעה מתייחסת, בעיקרה, לשינוי סכום התביעה (אכן, סכום הגבוה פי ארבע ה מסכום התביעה המקורי). ואולם, נראה כי אין בשינוי האמור (הגדלת סכום התביעה) משום הוספת עובדות/טענות חדשות לאלו המהוות את עילת התביעה, אשר לא היו ידועות קודם לכן למשיבים, אלא המדובר - לכאורה- בתיקון כתב התביעה המתייחס לשינוי סכום הפיצוי , בלבד, בגין הנזקים הנטענים שנגרמו למבקשת . מילים אחרות, נראה כי אין המדובר בתיקון מהותי, היורד לשורש המחלוקות שבין הצדדים, אלא בתיקון המתייחס לגובה הפיצוי הנתבע- תיקון שבנסיבות העניין, ונוכח השלב הדיוני בו מצוי ההליך קמא, יש מקום להתירו. הוא הדין באשר לתיקון כתב התביעה ב אשר לחיוב המשיבים בתשלום 50% מהרווחים והתגמולים שיתקבלו בתחום "הרכב החכם"- בכתב התביעה המקורי, המבקשת עתרה כי ביהמ"ש הוא זה שיקבע את שיעור חיובם של המשיבים בגין רווחים אלו, ואילו בבקשה לתיקון תביעתה נקבה המבקשת ב אופן ספציפי ומפורש בשיעור אחוז הרווח הנתבע (חמישים אחוז) . מכאן, כי אין מדובר בעילת תביעה חדשה ו/או תיקון מהותי של סוגיה זו , אלא המבקשת ביקשה לפרט באופן מדויק יותר וספציפי את שיעור אחוז הרווחים הנתבע, כפי שהיא זכאית לו לטענתה .
בנוסף, המבקשת טענה כי נגרמו לה נזקים רבים כתוצאה מהתנהלות המשיבים- נזקים שאף פורטו בכתב התביעה המקורי, כאשר שם צויין כי המבקשת העמידה את סכום התביעה ע"ס 250,000 ₪ לצרכי אגרה בלבד. נראה , כי מטרת תיקון כתב התביעה המבוקש (תיקון סכום הפיצוי וחיוב המשיבים בתשלום חמישים אחוז מהרווחים) נועד על מנת לאפשר למבקשת להוכיח את הנזקים (הרבים) הנטענים, ולקבל את מלוא סכום הפיצוי לו היא זכאית- כטענתה- נוכח התנהגות המשיבים ועוגמת הנפש שנגרמה לה. דחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה תגרום למבקשת נזק רב, שכן היא לא תוכל עוד לתבוע את מלוא הפיצוי המגיע לה, או את נזקיה, כטענתה, בגין התנהלות המשיבים. מאידך, היעתרות לבקשה ותיקון כתב התביעה לא יפגע בזכויות מהותיות של המשיבים וכן לא ייגרם להם עיוות דין, המצדיק דחיית הבקשה לגופה. שכן, לא הוכח כי למשיבים נגרם נזק שאינו בר פיצוי כספי, ככל שהתביעה תדחה, וממילא המשיבים יהיו רשאים להגיש כתב הגנה מתוקן ולהתייחס לשאלות השנויות במחלוקת.

7. בנסיבות האמורות, נוכח השלב הדיוני בו מצוי ההליך קמא, כאשר נקבע מועד לקדם משפט נוסף לחודש דצמבר 2021, ומאחר שאין המדובר בתיקון מהותי כאמור, היה מקום להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה, וניתן היה להתגבר על הנזק (הנטען) שעלול להיגרם למשיבים, באמצעות פסיקת הוצאות.

8. לפיכך נקבע כדלקמן:

החלטת בימ"ש קמא מיום 28.4.21- מבוטלת.

ניתנת למבקשת רשות לתקן את כתב תביעתה. כתב תביעה מתוקן יוגש לבימ"ש עד ליום 15.9.21. המשיבים רשאים להגיש כתב הגנה מתוקן עד ליום 31.10.21.

אין צו להוצאות. מאידך, לא מצאתי לחייב את המבקשת בתשלום הוצאות בגין תיקון כתב התביעה.

העירבון שהופקד יוחזר למבקשת באמצעות ב א כוחה.

ניתן היום, י"ד אלול תשפ"א, 22 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.