הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד רע"א 2977-03-19

בפני
כבוד ה שופטת ורדה פלאוט

מבקשת

פרימיום שוקי הון בע"מ

נגד

משיבה
א.נ.מ.נ מוריה קפיטל בע"מ

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 31.01.19 (כב' השופטת נ' מימון שעשוע) אשר הורה על מחיקת כותרת התביעה והעברתה, לפי סכומה, לתביעה בסדר דין רגיל.

רקע והחלטת בימ"ש קמא-

2. בקצרה יפורט כי המבקשת הגישה לבימ"ש קמא תביעה כספית ע"ס כ-570,000 ₪ כנגד המשיבה. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר.
עפ"י הנטען בכתב התביעה, בין הצדדים נחתם הסכם שכותרתו "גיוס חוב לקבוצה" לפיו המבקשת תעניק למשיבה שירותי בנקאות להשקעה באמצעות ייעוץ וליווי גיוס החוב של הקבוצה בהתאם לצרכיה ויכולתה (להלן "ההסכם") . כן הוסכם בין הצדדים כי בתמורה לשירותי הבנקאות להשקעה, זכאית המבקשת לשכר טרחה בשיעור של 1% מהחוב שיועמד למשיבה (סע' 6 להסכם) .
לטענת המבקשת, המשיבה לא שילמה את שכר טרחתה בהתאם להסכם ולפיכך הוגשה תביעה לסכום קצוב - כטענתה- בהתאם לסע' 6 להסכם.

המשיבה הגישה בקשת רשות להתגונן וכן הגישה בקשה למחיקת כותרת התביעה "בסדר דין מקוצר" והעברת התביעה ל"מסלול" של סדר דין רגיל. לאחר שהתקבלו התגובות לבקשה למחיקת כותרת , ניתנה ההחלטה נושא בקשת רשות הערעור. נקבע כי "בהתאם להסכם בין הצדדים, על המשיבה- התובעת להוכיח קשר סיבתי בין פעולותיה לבין ההלוואות/אשראי שהתקבלו אצל המבקשת, ועל כן אין התביעה מתאימה לבירור בסדר דין מקוצר". לפיכך, כאמור, הורה ביהמ"ש על העברת התביעה ל "מסלול" של סדר דין רגיל.

תמצית טענות הצדדים-

3. לטענת המבקשת שגה בימ"ש קמא בהחלטתו: המדובר בתביעה לסכום קצוב מכוח הסכם כתוב וחתום, ועל כן יש לברר את התביעה ב"מסלול" של סדר דין מקוצר; טענות המשיבה הינן טענות עובדתיות באשר לפרשנות ההסכם; המבקשת הוכיחה כי היא זכאית לסכום קצוב (שכר טרחה) מכוח חוזה בכתב; המחלוקת בין הצדדים באשר לפרשנות ההסכם מצדיקה, לכל היותר, בירור במסגרת שלב הראיות אף לא למחיקת כותרת התביעה.

4. מנגד טענה המשיבה כי יש לדחות את הבקשה: המדובר בהחלטה נכונה ואין להתערב בה: לא ניתן לנהל את התביעה קמא בסדר דין מקוצר; התביעה נעדרת ראיה בכתב; ההסכם הוא כללי ואין בו כדי ללמוד כי המשיבה שכרה את שירותי המבקשת לפרויקטים ספציפיים; לא התקבל מימון בפועל ולפיכך המבקשת אינה זכאית לשכר טרחה.

דיון והכרעה-

5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

החלטת בימ"ש קמא לפיה יש לנהל את התביעה ב"מסלול" של סדר דין רגיל הינה החלטה דיונית, המצויה בשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בהחלטות מסוג זה אלא במקרים חריגים . ראו רע"א 6068-07-16 א.ו נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ, מיום 22.09.16.

לא מצאתי כי המקרה שלפני נכנס לגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור. ודוק, תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 (להלן "תקנות סדר הדין האזרחי") מפרטת את התביעות שניתן להגישן לפי סדר דין מקוצר, וביניהן, תביעות על סכום כסף קצוב, מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב. לפי תקנה זו, היסודות החשובים בתובענות על פי סדר דין מקוצר הם: ״סכום כסף קצוב״, קיומו של ״חוזה״ (או התחייבות) ו-״ראיה שבכתב״ (ועוד בעניין זה ראו א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שתיים-עשרה 2015, עמ' 737).

לבית משפט סמכות לבדוק אם התביעה עומדת, על פניה, בדרישות שנקבעו בתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי , וגם לנתבע עומדת הזכות לעתור למחיקת כותרת התביעה במקרים בהם הוא סבור כי התובענה אינה רא ויה להידון בסדר דין מקוצר. אם חלק מהתביעה אינו בר תביעה בסדר דין מקוצר, הרי שהעניין כולו יידון בהליך רגיל. אין צורך בקבלת רשות להתגונן בפני תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר כדי להעלות טענות משפטיות, אשר משמעותן היא שלא היה מקום להגיש את התביעה, מלכתחילה, בהליך זה של סדר דין מקוצר (ראו א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שתיים-עשרה 2015 , עמ' 742).

בענייננו, ובשלב זה, נראה, על פניו, כי התביעה קמא אינה ראויה להתברר ב"מסלול" של סדר דין מקוצר: לצדדים מחלוקת משפטית ועובדתית בנוגע להסכם; הצדדים חלוקים בשאלה האם המבקשת נדרשת להוכיח קשר סיבתי בין פעולותיה לבין ההלוואות או האשראי שהתקבלו אצל המשיבה; לא ברור האם המבקשת זכאית לשכר טרחה כאשר פעולת המימון לא בוצעה בפועל; כך גם לא ברור מה גובה/סכום שכר הטרחה, שכן בהסכם צוין כי שכר הטרחה יהיה "בשיעור של 1% מהחוב שיועמד לקבוצה מגופים מממנים" ולכאורה טרם הוכח מה גובה החוב שממנו נגזר שכר הטרחה. אם אי די ב אמור לעיל, הרי ש ספק בעיני אם ניתן לראות בתביעה שהוגשה לבימ"ש קמא כתביעה ל"סכום קצוב" - המדובר בתביעה שהוגשה בגין שכר טרחה (נטען) שנגזר מגובה חוב המימון, כאשר בהסכם שבין הצדדים לא צויין סכום נקוב ומפורש , ונראה כי על מנת לחשב את שכר הטרחה יש לערוך חישוביים כספיים (לרבות חישובים של חוב המימון) .

בנסיבות אלו, כאמור, אני סבורה כי ההחלטה ניתנה בהתאם לדין ואין להתערב בה. כך גם לא נגרם עיוות דין למבקשת, שכן תביעתה תתברר ב"מסלול" סדר דין רגיל (להבדיל מסדר דין מקוצר), וביהמ"ש יבחן את טענותיה ויכריע בשאלות שבמחלוקות.

6. בנסיבות אלו , כאמור, הבקשה נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 5,000 ₪ אשר ישולמו מתוך העירבון שהופקד בהליך זה. יתרת העירבון תוחזר למבקשת באמצעות ב"כ.

ניתנה היום, ה' ניסן תשע"ט, 10 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.