הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד רע"א 16413-03-20

בפני
כבוד ה שופטת ורדה פלאוט

מבקשים

אבידן חכמה

נגד

משיבים

  1. אוהד לפקוביץ'
  2. תומר נסים לפקוביץ'
  3. עומר אברהם לפקוביץ'
  4. רן נועם לפקוביץ'

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בראשל"צ מיום 20.2.20 (כב' השופטת כ. בן אליעזר) בה.פ. 74492-01-19, לפיה דחה בית המשפט את בקשת המבקש, לסילוקה על הסף של המרצת הפתיחה.

2. מעיון בבקשה עולה, כי כבר ביום 30.10.19 דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקש לדחות על הסף את המרצת הפתיחה.

3. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית משפט זה - בר"ע 2299-12-19, בטענה כי החלטת בית המשפט קמא נעדרה הנמקה והכרעה ביחס לטענותיו.

4. ביום 19.12.19 ניתן פסק דינו של בית משפט זה, במסגרתו ניתן תוקף להסכמת הצדדים, לפיה הדיון יוחזר לבית המשפט קמא, על מתן שיתן החלטתו בבקשה לסילוק על הסף, תוך התייחסות לכלל טענות המבקש ומבלי שבית המשפט יהיה כבול לתוצאת ההחלטה נשוא הבר"ע שהוגשה.

5. בהחלטתו מיום 19.12.19, הורה בית המשפט קמא למבקש (הוא המשיב בבית המשפט קמא), כי בהתאם לפסק הדין שניתן בבית המשפט שלערעור, עליו להגיש בקשה לסילוק על הסף, המרכזת את כלל טענותיו וכי על המשיבים להגיש תגובתם לבקשה.

6. ביום 20.2.20 ניתנה החלטת בית המשפט קמא, הדוחה את הבקשה לסילוק על הסף ומכאן בקשת רשות הערעור שלפני. החלטת בית המשפט קמא מנומקת, מפורטת ומתייחסת לכל אחת ואחת מטענותיו של המבקש.

7. המבקש טוען בבקשתו טענות רבות ביחס לכל אחד מנימוקי בית המשפט קמא, בין השאר להחלטות דיוניות באשר לאופן ניהול ההליך והתייחסות לסעדים שהתבקשו.

8. דין הבקשה להידחות ללא צורך בקבלת תגובה.

9. החלטת בית משפט קמא נושא הבר"ע שבפני הינה החלטה דיונית גרידא. כידוע, אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות דיונית באשר לאופן ניהול הדיון, וערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בהחלטות דיוניות אלא אם כן, ההחלטה ניתנה בניגוד לדין או גורמת לעיוות דין (ר' רע"א 2829/14 לבנת נ' אדלר, 30.06.14; רע"א 3588/12 ד"ר וינברג נ' בלזר, 14.3.13; רע"א 3222/15 שני נ בנק המזרחי, 20.7.15).

10. כך למשל, נקבע ברע"א 9070/11, אייזיקוביץ נ' קלוגר, 16.1.12, כי החלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף הנה החלטה דיונית ובית המשפט שלערעור אינו מתערב בה, וכי "הלכה זו חלה ביתר שאת מקום שבו מדובר בהחלטה דיונית שמשמעותה המעשית היא המשך בירורו של ההליך לגופו" ובהמשך "...סילוקה של תביעה על הסף מהווה אמצעי קיצוני הננקט רק משהוברר כי ההליך שהוגש אין לו תוחלת וכבר נפסק לא אחת כי השימוש בסמכות הסילוק על הסף שמור למקרים חריגים...".

צדק בימ"ש קמא כאשר קבע כי העניין שהונח בפניו אינו נמנה על החריגים כאמור.

11. כאמור, בית המשפט קמא נדרש בהחלטתו לכלל טענותיו של המבקש, תוך קביעה, כי טענות אלה דינן להתברר במסגרת ההליך העיקרי ולא במסגרת הבקשה לסילוק על הסף.
כך למשל, קבע בית המשפט קמא, כי טענות המבקש לחוסר סמכות, הן טענות הטעונות בירור עובדתי, וככאלו, אינן מתאימות לבירור והכרעה במסגרת בקשה לסילוק על הסף.
עוד קבע בית המשפט קמא, ביחס לטענת המבקש בדבר "העדר עילה", כי מדובר בטענות עובדתיות מובהקות הרלוונטיות לגופו של עניין, וממילא דינן להתברר במסגרת ההליך גופו ולא במסגרת בקשה לסילוק על הסף.

בית המשפט הוסיף וקבע, כי על פי התקנות, בית המשפט רשאי בכל שלב של הדיון להעביר את התביעה ממסלול של המרצת פתיחה – לתובענה בדרך הרגילה ובהתאם, להורות על הגשת כתבי טענות. בנסיבות אלה, הכלל הוא, כי אין לסלק תביעה, מקום בו ניתן לרפא את הפגם בתיקונה.

12. בנסיבות אלה, לא מצאתי כל מקום להתערב בשיקול דעתו של בימ"ש קמא, ו כאמור, מקרה זה איננו מסוג המקרים החריגים המצדיקים התערבות כאמור.

13. מאחר ולא נדרשה תגובה לבקשה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב אדר תש"פ, 18 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.