הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד רע"א 16109-04-19

בפני
כבוד ה שופטת ורדה פלאוט

מבקש

אריה בן ארי (אסיר)

נגד

משיב

בנק מזרחי-טפחות

פסק דין

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 17.10.18 אשר הורה על מחיקת ההליך שבפניו- ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ אשר דחתה טענת "פרעתי" של המבקש - נוכח אי תשלום אגרה ואי המצאת מסמכים נדרשים לצורך הדיון בבקשה לפטור מאגרה.

2. בהליך שבפני ניתן פטור מתשלום האגרה (ראו החלטת כב' הרשמת בן ארי מיום 12.05.19).

3. לטענת המבקש, בתמצית, שגה בית המשפט עת הורה על מחיקת הערעור: המבקש אסיר, חסר כל יכולת המצוי בהליכי פשיטת רגל, ו יש ליתן לו פטור מתשלום האגרה בגין ההליך קמא; לא היה מקום למחוק את הערעור; המבקש שילם את מלוא החוב בתיק ההוצל"פ ואין מקום לממש את דירת המבקש; יש לדון בטענותיו ולבטל את החלטת רשמת ההוצל"פ.

4. מנגד טען המשיב, בתמצית, כי דין הבקשה להידחות: אין מקום לפטור את המבקש מתשלום האגרה; סיכויי הערעור קלושים; המבקש מנהל מספר הליכים במקביל; טענותיו של המבקש נדחו בעבר ונדחו; חובו של המבקש גדול משוויו של הבית נשוא הערעור.

5. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי יש ממש בבקשה ועל כן ניתנת רשות ערעור והבקשה תידון כערעור.

דין הערעור להתקבל כמפורט להלן.

בהתאם לתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז-2007, קבלת פטור מתשלום אגרה מותנית בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים: האחד- חוסר יכולת כלכלית של המבקש לשלם את האגרה הקבועה, והשני- ההליך מגלה עילת תביעה/סיכויי הערעור.
כידוע, על מבקש פטור מתשלום האגרה להוכיח את התנאים למתן פטור מתשלום האגרה באמצעות תשתית עובדתית וראייתית עדכנית, הן באשר להוכחת חוסר יכולתו הכלכלית והן באשר לעילת התביעה/סיכויי הערעור.

בענייננו, נראה כי הבקשה למתן פטור מתשלום האגרה שהוגשה בהליך קמא לא נדונה כנדרש: לא התבקשה עמדת ב"כ היועמ"ש ( שהינו צד נדרש לבקשות מסוג זה ) לבקשה; לא נבחנה יכולתו/העדר יכולתו הכלכלית של המבקש לשאת בתשלום האגרה; לא היתה התייחסות ל צו הכינוס שניתן כנגד נכסי המבקש; לא היתה התייחסות להחלטה שניתנה בהליך אחר לפיה ניתן למבקש פטור מתשלום אגרה נוכח מצבו הכלכלי (הגם שאין די בכך , בלבד , כדי להצדיק פטור מתשלום אגרה בהליך קמא); המבקש התבקש להמציא מסמכים רבים תוך זמן קצר יחסית (ראו החלטה מיום 23.08.18, ולאחר מכן החלטה מיום 25.09.18) מבלי התחשבות בעובדה כי המבקש שוהה בכלא, דבר המקשה עליו להמציא את כל המסמכים הנדרשים במועדם . לאמור יש להוסיף כי לטענת המבקש חלק מהמסמכים אכן הומצאו לבימ"ש קמא- כך, למשל, המבקש נדרש להודיע באשר למקום מגוריו, והוא הודיע כי הוא נמצא בכלא, צורף תצהיר מטעמו התומך בבקשה וכן הומצאה הבקשה לב"כ היועמ"ש.
סיכויי הערעור לא נדונו כלל.

בנסיבות אלו, וכאשר מדובר בבקשה כה מהותית עבור המבקש- שכן הערעור בהליך קמא נסוב אודות החלטת כב' רשמת ההוצל"פ הדוחה את טענת "פרעתי" של המבקש, לרבות טענותיו בדבר סגירת תיק ההוצל"פ, תשלום מלוא החוב למשיב ומימוש הדירה - נראה כי הדיון שהתקיים בבימ"ש קמא בבקשה לפטור מתשלום ה אגרה היה דל ו לא התייחס לכלל השיקולים הנדרשים, ורק מסיבה זו של העדר תשלום האגרה והמצאת המסמכים , נדחה הערעור מבלי שהתקיים דיון לגופה של בקשת הפטור.

מכל מקום, המציאות גברה על כל האמור לעיל ומתברר כי ב"כ היועמ"ש (פרקליטות מחוז מרכז) הודיע כי הוא מתיר את שאלת תשלום האגרה בהליך שבכותרת לשיקול דעתו של ביהמ"ש (ראו תגובה מיום 14.04.19), ואין כל סיבה שעמדה זו לא תתייחס גם לבקשה שהוגשה לבימ"ש קמא.
אוסיף, כי אני סבורה, נוכח עמדת ב"כ היועמ"ש בהליך זה, ו ממכלול השיקולים ש היו על בימ"ש קמא לשקול כמפורט לעיל (למשל: צו כינוס לנכסי המבקש, העובדה כי המבקש בכלא, החלטה אחרת שבה ניתן פטור מתשלום אגרה, טענת המבקש בדבר העדר חשבונות בנק וכרטיסי אשראי וכיוצ"ב) ש היה מקום לפטור את המבקש מתשלום האגרה בשל מצבו הכלכלי הנטען ועמדת הפרקליטות (בדיעבד) כאמור , ולא היה מקום לחסום אותו מבירור טענותיו בערעור.

6. התוצאה היא כי הערעור מתקבל. ניתן למבקש פטור מתשלום האגרה ועל בית משפט קמא לדון בערעור על החלטת ר' ההוצל"פ לגופו (בכפוף להפקדת עירבון בהתאם להחלטת בימ"ש קמא מיום 09.10.18) . כך גם על בימ"ש קמא לדון לאלתר בבקשה שהוגשה לעיכוב ביצוע (בקשה מספר 4) אשר שטרם הוכרעה לגופה.

7. לפיכך נקבע כדלקמן:
הערעור מתקבל.
ניתן פטור מתשלום האגרה בהליך הערעור שהוגש לבית משפט קמא.
בית משפט קמא ידון בבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בפניו וכן יכריע בערעור לגופו (בכפוף להסדרת העירבון כאמור).
אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז סיוון תשע"ט, 30 יוני 2019, בהעדר הצדדים.