הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד רע"א 15504-07-20

בפני
כבוד ה שופט צבי ויצמן

מבקשת

הראל חברה לביטוח בע"מ

נגד

משיב
י. ו .

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' הש' א. בן דור) מיום 22.6.20 במסגרתה נקבע כי הסמכות לדון בתביעת המשיב כנגד המבקשת, מכוח פוליסת ביטוח תאונות אישיות היא לבית הדין לעבודה.

הנדרש לנדון
1. המשיב הגיש תביעה כנגד המבקשת בבית משפט השלום ראשון לציון, בה עתר לתשלום פיצויים בגין תאונה מיום 18.3.18 שארעה עת פרק עמוד חשמל ממשאיתו וכתוצאה ממנה נגרמו לו נזקי גוף (להלן- התאונה). התביעה בעיקרה היא תביעה לתגמולי ביטוח בגין נכות צמיתה מתאונה ואובדן כושר עבודה עקב תאונה לתקופה קצובה מכוח פוליסת ביטוח בריאות הכוללת נספח כיסוי ביטוחי ופיצויי בגין נכות ואי כושר עבודה מתאונה שהוצאה ע"י המבקשת (להלן- הפוליסה; ראו נספח א לבקשה).

החלטת בית משפט קמא

2. במסגרת הליך קדם משפט שהתקיים במעמד הצדדים ביום 22.6.20, עורר בית משפט קמא מיוזמתו את סוגיית הסמכות העניינית. והנה, אף שהצדדים שניהם טענו והסכימו כי בנדון הסמכות מוקנית לבית המשפט קמא, סבר בית משפט קמא, ו כך קבע, כי הסמכות העניינית מוקנית לבית הדין לעבודה , וזאת בהתייחס להוראת סעיף 24 (א)(3)לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט – 1959 (להלן - חוק בית הדין לעבודה), ובהתייחס לפסיקת בית המשפט העליון בעניין מנורה (רע"א 7513/15 מנורה מבטחים בפנסיה וגמל בע"מ נ. פלונית (2016) . בית משפט קמא הוסיף וציין כי הפוליסה עצמה לא צורפה במלואה לתביעה אם כי הוצג בפניו מסמך המתייחס ל פיצויי יומי בגין נכות תעסוקתית וכי ע"פ הפסיקה (ק"ג (אזורי תל אביב) 33587-06-19 מנורה נ. י.י (2019) הרי שכאשר "לב תביעתה של המשיבה הוא קבלת תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה...אשר קשורה במובהק לביטחונה הסוציאלי של המשיבה" אזי הדבר הוא בגדר "סמכותו של בית הדין לעבודה".

על החלטה זו מבקשת המבקשת ליתן לה רשות לערער.

תמצית טענות הצדדים

3. לטענת המבקשת שגה בית משפט קמא בסוברו שהסמכות העניינית מוקנית לבית הדין לעבודה, מאחר ומדובר בפוליסת ביטוח תאונות אישיות בלבד, אשר אינה עונה על הגדרת "קופת גמל", עניין העומד בבסיס התנאי לקביעת הסמכות העניינית אצל בית הדין האזורי לעבודה . כמו כן אין מדובר בתביעה של עובד או מעסיק, כיון שהפוליסה נרכשה ע"י המשיב ללא קשר ליחסי עובד מעביד. המבקשת הוסיפה וטענה כי בנדון יש לקבוע כי הסמכות היא של בית המשפט השלום בדומה להחלטה שנקבעה בבית משפט זה בעניין רע"א 49111-03-19 הראל חברה לביטוח בע"מ נ. נ.י ( 2019) (להלן- עניין הראל), אשר עסק באותה פוליסה כבעניין דנן וקבע כי הסמכות לדון בה היא לבית משפט השלום.

4. המשיב הסכים לטענת המבקשת והצטרף בתגובתו לבקשתה לביטול החלטת בית משפט קמא והותרת הסמכות לבית משפט שלום.

דיון ומסקנה

5. מכוח סמכותי ע"פ תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 ואחר שניתנה הזדמנות לצדדים להתייחס לכך, ומשלא מצאתי כי דרך דיונית זו תפגע במי מהם, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור. דין הערעור להתקבל.
6. בסע' 24 (א)(3) לחוק בית הדין לעבודה נקבעה לבית הדין האזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בתובענות הבאות -
" לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון... תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה" (הדגשה שלי – צ.ו)
באשר לפרשנותו של הסע' הנזכר הובהר ע"י בית המשפט העליון בעניין מנורה כי –
"סבורני, כי פרשנות המאפשרת הכללתן של כלל תביעותיהם של עובדים ומעסיקים נגד קופות הגמל, בלא תלות באופיה של המחלוקת או בסוג הקופה, בגדרי סמכותם של בתי הדין לעבודה, מתיישבת עם לשון סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה כמו גם עם תכליתם של בתי הדין לעבודה כפי שהוצגה מעלה. הלוא הם העוסקים בתחום הביטחון הסוציאלי במובנו הרחב, ובהם יושבים שופטים מקצועיים ונציגי ציבור הצוברים מומחיות מיוחדת לעניין. פרשנות זו מעצבת כלל אחיד וברור, אשר יוביל - דומה - לחיסכון בהתדיינויות ובזמן שיפוטי וימנע כל מה שמערכת שיפוטית הוגנת ותכליתית תצפה להימנע הימנו." (הדגשה שלי – צ.ו)
בהחלטתי בעניין הראל הנ"ל , אשר עסקה באותה פוליסה כבעניין דידן, ציינתי כי בצד הקביעה לפיה סמכותו של בית הדין לעבודה נוגעת לתביעת עמית לזכויות מקרן פנסיה, בין אם הקרן נמנית על מערכת הביטוח הסוציאלי ההדדי- שוויוני ובין אם מכוח הסדרים ביטוחיים אחרים לעובדים שהם על פי מהותם ביטוח פנסיוני על בסיס אינדיבידואלי, עומד תנאי ראשוני לצורך קביעת סמכותו של בית הדין לעבודה והוא כי התביעה תוגש כנגד " קופת גמל" כהגדרתה בחוק הגנת השכר.
7. קופת גמל הוגדרה בסע' 1 לחוק הגנת שכר –
"קופת גמל" - קופת חולים, קופת תגמולים, קרן פנסיה או ביטוח או קרן או קופה כיוצא באלה שהעובד חבר בה, או קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה שהמעסיק והעובד או המעסיק בלבד חייבים לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או מכוח חוזה עבודה או הסכם אחר בין העובד והמעסיק שניתנה להם הסכמת קופת הגמל, וכן קופת גמל כאמור שמטרתה ביטוח העובד ושאיריו שהעובד בלבד חייב לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או תאגיד ששר העבודה אישר תשלום לו לענין סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963"(הדגשה שלי – צ.ו)
בעניין דבע נו/10-6 - איילון חברה לביטוח נ' ערן אנוך, (1997) הבהיר בית הדין הארצי לעבודה כי –
" המונח " קופת גמל", על-פי הגדרתו בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, כולל קופות פנסיה הפועלות על בסיס הדדי, ולצדן ביטוחי גמלה על בסיס אינדיווידואלי (" ביטוח מנהלים")"
כיוון שהסדרי ביטוח פנסיוני לעובדים על בסיס אינדיבידואלי מעוגנים במקורות דין שונים, מצאנו גם במקורות אלו הגדרה לקופת גמל. כך מפנה פקודת מס הכנסה לעניין הגדרת קופת גמל להוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים ( קופות גמל) התשס"ה – 2005 (להלן- חוק קופות גמל) במסגרתן הובהר כי קופת גמל היא –
"קרן או תוכנית ביטוח שניתן לגביהן אישור לפי הוראת סע' 13"

8. בנדון, מציינת המבקשת כי לא עסקינן כלל בפוליסת ביטוח המהווה קופת גמל על פי ההגדרות המפורטות מעלה, כך אין מדובר בביטוח מנהלים, קרן פנסיה או פוליסה שנחתמה במסגרת סוציאלית המעניקה תגמולים או קצבה.
מעת שלא הוכח או נקבע אחרת ומעת שאף המשיב מסכים לעובדות הנטענות באשר למהותה של הפוליסה, הרי שהסמכות לדון בתביעה היא לבית משפט שלום, כתביעה חוזית על בסיס הסכום הנתבע. לעניין זה יפים הדברים שנקבע בעניין סע"ש (ת"א) 49399-09-16 פלונית נ. מנורה מבטחים בע"מ (2017) -
"אמנם בית המשפט העליון הרחיב את סמכותו של בית הדין לעבודה לדון בתביעות נגד "קופות גמל" תוך שקבע כי אין צורך לבחון מהו אופי המחלוקת, אם היא בעלי אופי ביטוחי או שמא בעלת אופי סוציאלי. ונזכיר כי בהתאם לחוק הגנת השכר, הגדרת קופת גמל כוללת בתוכה גם חברת ביטוח, קרן פנסיה ועוד. אולם, בית המשפט העליון לא ניתק את הקשר הנדרש לפיו התביעה מוגשת על ידי עובד או מעסיק או חליפיהם נגד קופת גמל " (ה.ש. – צ.ו )

9. בנדון, ושוב על פי הטיעון העובדתי בבקשת המבקשת אשר המשיב לא התנגד לו, עסקינן בפוליסת ביטוח פרטית של המשיב , אשר אומנם מקנה לו פיצויי מוגבל לתקופה מוגבלת עבור נכות מתאונה, יחד עם זאת, אין המדובר בביטוח מנהלים או בקרן פנסיה העונה על הגדרת קופת גמל אלא בביטוח תאונות אישיות במ סגרת פוליסת ביטוח בריאות פרטית, וכן אין מדובר בקופה או בביט וח הנתבע ע"י "עובד" או " מעסיק" או חליפיהם. פוליסת הביטוח הנדונה אינה כפופה לתקנות מס הכנסה ואי בה חלק של הפרשות עובד ומעביד כפי שיש בבטוח מנהלים או בחברות בקופ"ג, כך גם הפיצוי היומי אינו תלוי בשיעור ההכנסה של המבוטח אלא ע"פ שיעור הפיצוי היומי אותו רכש המבוטח.
ודוק , פסקי הדין אליהם הפנה בית משפט קמא בהחלטתו אינם רלבנטיים לנדון כיוון שאין עיסוקם בפוליסת תאונות אישי ות, כך פסק הדין בעניין רע"א 7379/16 אפרת אליעז ר נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ (2020) עניינו בקרן פנסיה, ו בפסקי הדין בעניין רע"א 4499/17 זאב בקר נ. מגדל חברה לביטוח (2019) ובעניין ת"צ (מרכז) 67770-12-15 יפעת קינן נ. כלל פנסחיה וגמל בע"מ (2019) עסקינן בקופת גמל. כך גם פסק הדין בענין ק"ג 33587-06-19 הנ"ל עניינו בפוליסת ביטוח חיים ולא בפוליסת תאונות אישיות, כאשר אף בית המשפט באותו עניין מאבחן היטב בין הדברים –
"בנוסף, דומה כי קיים הבדל בין פוליסת ביטוח תאונות אישיות לבין פוליסת ביטוח חיים (ריסק) הכולל הרחבה של "אובדן כושר עבודה" כבענייננו. כך ובין היתר, הראשונה הינה פוליסה אשר יש להאריכה מעת לעת, הנוגעת לתאונה בלבד ותוקף הביטוח לתקופה מגודרת בזמן (12 חודשים), כאשר נבחנת השאלה האם התקיים אירוע תאונתי, חד פעמי, אם לאו והפיצוי מוגבל בזמן ובמקום; זאת בעוד שהפוליסה השניה באה להגן על חלק ניכר משכרו של המבוטח לתקופה של אובדן כושר, כך שיקבל גמלה לתקופה ממושכת, תוך שהפיצוי יגזר מגובה שכרו של המבוטח"

כעולה מן המקובץ - לא הוכח בנדון כי מתקיימים התנאים להקניית סמכות לבית הדין לעבודה .
10. סוף דבר – החלטת בית משפט קמא מיום 22.6.20 בטלה. התיק יוחזר לבית משפט קמא להמשך בירור התובענה.
אין צו להוצאות.
11. ניתן לפרסום ללא פרטי שם המשיב.

ניתנה היום, י"ז תמוז תש"פ, 09 יולי 2020, בהעדר הצדדים.