הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פש"ר 6907-05-14

לפני כבוד השופטת מרב בן-ארי

בעניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
ובעניין:

החייבים:

1.אורלי דה ליאו
2.נאור מאיר דה ליאו

נגד

המשיבים:

1.כונס נכסים רשמי תל אביב
2.עו"ד אלונה בומגרטן (נאמן)

החלטה

1. בקשת הנאמנת לפסיקת שכ"ט והוצאות.

רקע:

2. מדובר בבקשת שני החייבים להסדר נושים לפי סעיף 19 א' לפקודה.

מצבת החובות בעניינה של החייבת עמדה על 1,767,953 ₪ ובעניינו של החייב – 1,215,629 ₪.

3. החייבים, שהיו בעלי נכס מקרקעין, הציעו תחילה לשלם 30% מחובותיהם המאושרים. ההסדר לא זכה לרוב הנדרש. בהמשך, הציעו הצעת הסדר עדכנית שאושרה בהחלטת בית המשפט מיום 30.4.18.

4. פירוט הפעולות שביצעה הנאמנת מופיע כמפורט בבקשה שהגישה. נכונה עמדת הכנ"ר לפיה בהיותה של הנאמנת בעלת תפקיד, אין צורך בצירוף תצהיר.

לאחר שההסדר הראשוני לא אושר, ולפי הנחיית בית המשפט (ועמדת כנ"ר) הנאמנת בדקה את תביעות החוב העולות על 90,000 ₪.

בהמשך, טיפלה הנאמנת במתווה שונה להסדר, ולפיו, הנושה שהתנגד (בנק הפועלים) יקבל שיעור דיבידנד גבוה יותר. ביני לביני, הגיש בנק הפועלים בקשה לביטול ההליך, ולאחר מאמצי הנאמנת, הסכים שלא לעמוד על הבקשה.

בנדון ההסדר התקיים דיון ביום 9.1.18, במהלכו בית המשפט הורה לחייבים להשלים את קופת ההסדר לסך של 600,000 ₪. כחלק מכך, מומשו כספים בפוליסות ע"ש החייבים. בהמשך, 3 נושים הסכימו לוותר על זכותם לקבל דיבידנד, ולאחר מכן הגישו החייבים טבלה מפורטת באשר לשיעור הדיבידנד שכל אחד מהנושים יקבל (30% או 40%).

הסדר זה אושר, הדיבידנד חולק, ונותרה שאלת ההוצאות ושכ"ט, שעל פי ההסדר, יתווספו להסדר שאושר.

בקשת הנאמנת:

5. כאמור, קופת ההסדר הועמדה על סך של 600,000 ₪.

6. הנאמנת ציינה כי חישוב מאוחד של ההסדר, לפי תקנה 8 לתקנות, מובילה לשכ"ט בסך של 66,541 ₪ בצירוף מע"מ.

חישוב נפרד, לפי חלוקת קופת ההסדר לחייב ולחייבת, מוביל לשכ"ט בסך של 36,541 ₪ בצירוף מע"מ, בגין כל אחד מהתיקים.

7. הנאמנת טענה ששני החישובים אינם משקפים את המאמץ שהושקע בתיק. הנאמנת הפנתה לכך שמדובר בתיק שהתנהל במשך 4 שנים, והיה כרוך בזימון נושים (42 נושים), בדיקת תביעות חוב, וניהול הידברות ממושכת בין ב"כ החייבים והנושים.

8. בשים לב לכך, הנאמנת ביקשה לאשר תוספת מאמץ מיוחדת בשיעור של 30% משכר המימוש, בין אם באופן מאוחד בשני התיקים, ובין אם בנפרד בגין כל אחד מהתיקים (כלומר: 19,962 ₪ בצירוף מע"מ או 10,962 ₪ בכל אחד מהתיקים, בהתאמה).

9. כן התבקש החזר הוצאות בסך של 5,000 ₪.

10. סך הכול הנאמנת העמידה את בקשת השכר על 86,503 ₪ בצירוף מע"מ בחישוב מאוחד, או 95,006 ₪ בצירוף מע"מ בחישוב נפרד (סך הכול לשני התיקים).

עמדת החייבים:

11. החייבים התנגדו לבקשה.

12. לטענת החייבים, על הבקשה להיתמך בתצהיר, דבר שלא נעשה. הבקשה נעדרת פירוט חישובים, ואין התאמה בין העובדות הנטענות בבקשה לבין העובדות בפועל. כן טענו, כי את הבקשה לתוספת מאמץ נדרש היה לתמוך בבקשה נפרדת, לפי נהלי כנ"ר.

החייבים הוסיפו וטענו כלפי הנאמנת, כי לא הגיבה לבקשות רבות שהיו בתיק, וכאשר עשתה כן, היה זה רק כתוצאה מלחץ של החייבים או בא כוחם, ובאיחור.

החייבים התנגדו לסכום ההוצאות, וטענו שהוא מופרז בעליל, ועוד טענו, שמדובר בבקשה להסדר נושים, שבה המאמץ הנדרש מבעל התפקיד או נמוך לאין שיעור לעומת תיק פשיטת רגל "רגיל".

עמדת כנ"ר:

13. כנ"ר תמך בבקשת הנאמנת, בתיקון קל לגבי נושא ההוצאות.

יצוין כי נוכח תגובת החייבים, הנאמנת חזרה בה מהסכמתה לראות את התיקים כתיק אחד, ואולם, לאחר שכנ"ר בא עמה בדברים, הסכימה להותיר את בקשתה המקורית להתייחס לשני התיקים כתיק אחד.

דיון והכרעה:

הסכום ממנו ייגזר שכר טרחת הנאמנת:

14. טרם מתן החלטה בתיק זה, ניתנה החלטת בית המשפט העליון בעניין רע"א 3313/18 עו"ד אייל כהן נ' קוז'ימיאקין (4.4.19) (להלן: עניין כהן). במצב דברים זה, ביקשתי את עמדת כנ"ר לשאלת הסכום שממנו יש לגזור את תקבולי המימוש.

עמדת החייבים הייתה, שיש לגזור את תקבולי המימוש מהסכום שחולק בפועל, סך של 480,000 ₪ (סעיף 4 לתגובה מיום 25.12.18).

כנ"ר מצא שאין תחולה לעניין כהן. לצדדים ניתנה הזדמנות להגיב בסוגיה זו, אך לא הוגשו תגובות משלימות.

15. לאחר עיון בעמדות הצדדים, נחה דעתי כי הסכום ממנו ייגזר שכר הטרחה, הוא הסך של 600,000 ₪.

16. בעניין כהן בית המשפט העליון דן במצב מיוחד, שבו הצדדים הסכימו "לצבוע" את הכספים שיועברו לקופה – חלקם עבור דיבידנד, וחלקם עבור הוצאות הליך. ההסכמה "לצבוע" את הסכום הנוסף כסכום עבור הוצאות ההליך, הוציאה את הסכום הנוסף מגדר "תקבולי מימוש".

בית המשפט העליון הוסיף וקבע, כי אין להשליך מההחלטה באותו עניין, למצב הדברים הרגיל, שבו נכנסים לקופת הכינוס כספים שאינם "צבועים" (סעיף 14 לפסק הדין).

17. בענייננו, ההסכמה בין הצדדים הייתה לתשלום סך של 600,000 ₪ בתוספת הוצאות ההליך (פרו' עמ' 16 ש' 29 – 31). כלומר: ביחס לסך של 600,000 ₪ לא נעשתה כל "צביעה" ייחודית. מקרה זה מתאים לאמור בדוגמה הרביעית המנויה בסעיף 13 לפסק הדין בעניין כהן. העובדה, שלאחר ההסכמה ולאחר המימוש, חלק מהנושים ויתרו על הזכות לקבלת דיבידנד (ר' הודעת הנאמנת והחלטה מיום 30.4.18), או שלאחר השלמת בדיקת תביעות החוב בפועל התברר שסכום הנשייה נמוך יותר, אינה רלבנטית. בפועל, ההסכמה הייתה להעמדת הקופה על הסך של 600,000 ₪ בצירוף הוצאות ההליך.

החייבים עצמם הסכימו, בתגובתם, שביצעו הפקדה "כוללת ועודפת" בסך של 600,000 ₪, אך כאמור – בניגוד לעניין כהן, כאן לא נעשתה "צביעה ייחודית" של הכספים. ההפך הוא הנכון, בתחילת הדרך הסך של 600,000 ₪ התייחס לסכום שיש לשלם לקופה לבד מהוצאות ההליך.

18. טענת החייבים, לפיה חולק לנושים בפועל סך של 480,000 ₪, אינה מתיישבת עם המסלול שבו בחרה הנאמנת. אין אנו עוסקים בשכר חלוקה, אלא בשכר מימוש, שבו שכר הטרחה נגזר לפי התקבולים המתקבלים בקופה.

הפעולות שבוצעו בתיק, שיעור שכר הטרחה ומאמץ מיוחד:

19. דין בקשת הנאמנת להתקבל, ובהתאם לאמור בתגובת כנ"ר.

20. יש לתמוה, על שום ומה ולמה מצאו החייבים להעלות טענות כה קשות כלפי הנאמנת, כאשר עיון קל בתיק בית המשפט מצביע על היקף עבודה מאומץ, משמעותי, תוך התייחסות מהירה לבקשות רבות שעלו לאורך כל ההליך, מצד הנאמנת.

אף אם קיימת מחלוקת בנושא שכר טרחה, יש להצר על כך שהחייבים מצאו, תחת הכרה בפועלה הרב של הנאמנת בתיק זה, להעלות כלפיה טענות חסרות שחר.

21. ראשית, צודק כנ"ר כי אין דרישת תצהיר בבקשות המוגשות על ידי בעל תפקיד (רע"א 3032/08 רייך נ' עו"ד אבנר כהן (2.9.09).

22. שנית, וחשוב מכך, תיק בית המשפט משקף עבודה מאומצת, מהירה, מקיפה של הנאמנת, וכדי שלא ייחסר, יפורט בקצרה להלן:

א. הנאמנת המתינה להפקדת הפיקדון לצורך ההסדר, ולאחר מכן פעלה לפרסום ומשלוח עותק ההסדר לנושים.

ב. לא היה רוב להצעת ההסדר, הנאמנת הגישה תסקיר מפורט (28.4.15), ובו המליצה לאשר את ההסדר מכוח סמכותו של בית המשפט. ניתן לעיין בתסקיר ולהתרשם מפעולותיה של הנאמנת עד אותו מועד.

ג. התקיים דיון ביום 30.4.15. עוד לפניו, התנגד בנק הפועלים לאישור ההסדר. בדיון עצמו החייבים הצטרפו לדברי הנאמנת, ובוודאי שלא העלו איזו טענה לפיה דבר מה ממה שטענה שביצעה, לא בוצע. באותו דיון בית המשפט הורה לנאמנת לבדוק את תביעות החוב העולות על הסך של 90,000 ₪.

ד. הנאמנת פעלה כך, הגישה דיווח משלים והציעה לקבוע לדיון נוסף, שעד אליו ייעשה ניסיון נוסף מצד החייבים, בסיועה, לקבל הסכמות. נקבע דיון ליום 4.2.16 (החלטה מיום 29.9.15).

ה. החייבים ביקשו לדחות את הדיון כדי לאפשר להם להשיג את הרוב הנדרש לאישור ההסדר, בקשה זו הועברה לתגובת הנאמנת, שהודיעה הסכמתה, והדיון נדחה (החלטה מיום 2.2.16). עמדת הנאמנת נמסרה יום לאחר שהועברה לתגובתה.

ו. מספר ימים לאחר מכן, החייבים הגישו בקשה להקפאת הליכים בתיקי הוצאה לפועל. אף לבקשה זו הנאמנת הגיבה תוך זמן קצר, וניתנה הוראה לעיכוב הליכים (החלטה מיום 23.2.16).

ז. לקראת הדיון שנקבע ליום 24.5.16 הנאמנת הגישה תסקיר נוסף, ובהמשך, הודעה משלימה, לפיה עדיין מנוהל משא ומתן מול בנק הפועלים (ר' שתי החלטות מיום 19.5.16).

ח. החייבים הגישו הודעה סמוך לדיון, ובה ציינו שנדברו מול הבנק, והגיעו להסכמות שהועברו לדרג המאשר בבנק. עותק אותה הודעה הועבר לנאמנת (החלטה מיום 22.5.16). יום למחרת, החייבים הגישו בקשה לשיפור ההסדר, ואף היא הועברה לתגובת הנאמנת (החלטה מיום 23.5.16).

ט. התקיים דיון נוסף – ביום 24.5.16, ובו הוחלט, בהתאם להסכמת הצדדים, שהחייבים יפעלו להגשת דיווח הכולל את פירוט הנושים שהסכימו, שיעור הדיבידנד שיקבלו, ועמדתם להסדר נוכח השוני בדיבידנד, ודיווח זה יועבר לעמדת הנאמנת.

י. מי שלא הגיש את הדיווח במועד היו החייבים, כעולה מהחלטת בית המשפט ביום 26.7.16.

יא. בחודש 8/16 הוגשה בקשת בנק הפועלים לביטול ההליך, ומחיקת הבקשה להסדר נושים. בד בבד, הוגשה הצעת הסדר מתוקנת על ידי החייבים. שתי הבקשות הועברו לתגובת הנאמנת (החלטות מיום 5.8.16 ומיום 21.8.16). טרם הוגשה תגובה, הועברה בקשה נוספת של החייבים, להפקדת כספים נוספים בנאמנות ואף היא הועברה לתגובת הנאמנת (החלטה מיום 15.9.16).

יב. הנאמנת הגישה תגובה מטעמה, ממנה עולה ששוחחה עם ב"כ בנק הפועלים (הנושה שביקש ביטול ההליך), וכי לאחר שיחה עמו, ניתן לקבוע את התיק לדיון, תוך שהחייבים יגישו טבלה מסודרת של נושים ואחוז הדיבידנד שיקבלו. לפי בקשתה, נקבע דיון נוסף (החלטה מיום 27.9.16).

יג. הנאמנת נדרשה להשיב גם לבקשה של "הראל" למתן הוראות, ותוך כדי כך לעיין בהסכם הלוואה (החלטה מיום 17.3.17). תגובת החייב לאותה בקשה גם הועברה לטיפולה של הנאמנת, וכפי שניתן לראות מהדיון שהתקיים ביום 9.5.17, הושגה הסכמה.

יד. בדיון שהתקיים ביום 9.5.17 הנאמנת קָבלה על כך שהחייבים טרם הגישו טבלה. התקיים דיון ארוך, ובסופו אף בית המשפט נתן את דעתו לכך שהחייבים לא ראו להגיש אישורי מסירה, או אישורים באשר להסכמות המהותיות (ר' החלטה מאותו יום).

טו. ביום 14.9.17 הוגשה בקשה נוספת של בנק הפועלים לביטול ההליך. אף לבקשה זו הנאמנת הגיבה, ציינה בקשתה להפקדת כספי ההסדר בחשבון הנאמנות, והציעה למחוק את הבקשה לביטול ההליך, בהתאם נקבע דיון נוסף.

טז. דיון נוסף התקיים ביום 9.1.18, הנאמנת קבלה על מה שכינתה כ"משיכת זמן" של החייבים, ועל כך שלא הופקד סכום ההסדר. בסופו של דבר, הוסכם שאם בתוך 30 ימים יופקד סכום ההסדר בצירוף הוצאות ההליך, ההסדר יאושר ובנק הפועלים ימשוך את בקשתו לאישור ההסדר.

יז. לאחר שהחייבים הפקידו את הסכום הנדרש, הנאמנת הודיעה שניתן לאשר את ההסדר, והוא אושר בהחלטת בית המשפט מיום 30.4.18.

23. מתוך הסקירה לעיל, יש להצטער צער רב על טענות החייבים.

בתיק התקיימו ארבעה דיונים. הנאמנת הגישה מספר תסקירים. הנאמנת טיפלה במספר לא קטן של בקשות, לרבות בקשות לביטול הליך. הנאמנת בדקה חלק לא מבוט ל מתביעות החוב. עיכובים, כפי שעולה מהסקירה לעיל, היו פרי התנהלותם של החייבים בלבד. לא רק שתיק זה צרך השקעה יותר מאשר תיק פשיטת רגל "רגיל" אלא שהוא דרש השקעה פי כמה מתיק "רגיל" שאינו הסדר נושים, המסתיים בדרך כלל בדיון אחד ותכנית פירעון, ללא צורך בהסכמה של נושים ברוב מניין וערך לפי הדין.

כל מה שטענה לו הנאמנת, נתמך בצורה מוחלטת בתיק בית המשפט.

24. בקשת הנאמנת מפורטת, והדרישה להגישה כבקשה נפרדת, שעה שמתוך עיון קל בתיק החייבים עצמם יכולים להיות מודעים לאמור באותה בקשה, אינה במקומה.

25. עולה מכל האמור לעיל, שהנאמנת זכאית גם זכאית לתוספת בגין מאמץ מיוחד.

26. אשר להוצאות, אני מקבלת את האמור בתגובת כנ"ר (הוצאות בסך של 500 ₪ לשנה) שהוא הסכום המקובל בתיקים אלו, ואף מינימלי בנסיבות תיק זה, נוכח כמות הנושים והצורך לזמנם (גם ע"י הנאמנת) מספר פעמים.

לסיכום:

27. אני פוסקת לנאמנת שכר טרחתה בשיעור 11% מהסך של 600,000 ₪, בתוספת 30% בגין מאמץ מיוחד והכול בתוספת מע"מ.

28. כן אני פוסקת לנאמנת הוצאות בסך של 500 ₪ לשנה, כאמור בתגובת כנ"ר.

29. פוסקת אגרת השגחה לכנ"ר כדין.

30. הנאמנת תפעל כאמור בסעיף 2 לתגובת כנ"ר מיום 11.4.19, בתוך 30 ימים.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ט, 12 מאי 2019, בהעדר הצדדים.