הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פש"ר 44577-03-19

מספר בקשה:9
לפני כבוד השופט מיכאל קרשן

בעניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980

המבקשת:

סימה אור (החייבת)

נגד

המשיב:
1.כונס נכסים רשמי תל אביב
2.ליאור מזור (נאמן)

החלטה

לפנַי בקשת חייבת (להלן: הבקשה) להורות על החזרת כספים שהפקיד אביה בקופת הכינוס חֶלֶף מימוש כספים שנצברו לזכותה , שכן לאחר ההפקדה מימש הנאמן כספים שנצברו לזכותה.

עיינתי בבקשת החייבת ובסבב התגובות ובאתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

העובדות הצריכות לעניין
בפסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת ש' גלר ביום 25.5.2020 (להלן: פסק הדין) הוכרזה החייבת פושטת רגל, ו עקב מצבה הרפואי ניתן לה הפטר מותנה אך במימוש כל הכספים בלתי מוגנים העומדים לזכותה בקופות או קרנות.

לזכות החייבת עמדו הכספים הבלתי מוגנים הבאים: קרן פנסיה במנורה-מבטחים בע"מ בסך 63,292 ₪ מתוכם כספי פיצויים נזילים בסך 9,914 ₪; קרן השתלמות במנורה-מבטחים פנסיה וגמל בע"מ בסך 18,776 ₪ ו קופת גמל במנורה-מבטחים פנסיה וגמל בע"מ בסך 3,956 ₪.

ביום 3.9.2020 הפקיד אביה של החייבת סך של 9,914 ₪ חֶלֶף מימוש כספים בלתי מוגנים שנצברו לזכות החייבת בקרן הפנסיה (להלן: הפקדת האב).

בחודש מרץ 2021 מימש הנאמן את הכספים הבלתי מוגנים שעמדו לזכות החייבת בקרן ההשתלמות ובקופת הגמל, בסך כולל של 14,280 ₪ (לאחר ניכויי מס – בהתאם להחלטת כב' השופטת ש' גלר מיום 7.1.2021; להלן: ההחלטה למימוש).

צו הפטר נחתם ביום 18.4.2021.

דיון והכרעה
במהלך הדיון שקדם למתן פסק הדין, השיב הנאמן לשאלת בית המשפט כך : "קיימים כ- 16,000 ₪ בקרן השתלמות ועוד כמה אלפי ₪ לפיצויי פיטורין ממעסיק קודם. מדובר בסך הכל - 20,000 ₪ שיכולים להתווסף לקופה" (ראו עמ' 3 שורות 28-29 לפרוטוקול הדיון).

בהמשך, ניתנה הוראה בפסק הדין למימוש הכספים הבלתי מוגנים: "לחייבת נכסים פיננסיים בלתי מוגנים בסדר גודל של כ- 20,000 ₪ אשר הם כמובן יוקנו לקופה. אני מוצאת להסתפק במימוש נכסים אלו כתנאי למתן הפטר לחייבת".

ביום 21.10.2020 עתרה מנורה-מבטחים פנסיה וגמל בע"מ בבקשה למתן הוראות ביחס לכספים הבלתי מוגנים שנצברו בקרן ההשתלמות ובקופת הגמל, כאשר הובהר בבקשה כי יש לנקות 47% מס מהכספים בקרן ההשתלמות ו35% מס מהכספים בקופת הגמל על מנת להפוך את הכספים לנזילים ולממשם.

בהחלטה למימוש ציינה כב' השופטת ש' גלר: "אביה של החייבת שילם סך של 9,914 ₪ לשם פדיון כספי פיצויים צבורים בקרן הפנסיה על מנת להימנע ממימוש הכספים הצבורים. נוכח פדיון הכספים – יש להותיר את כספי הפיצויים בידי המחזיקה" (ההדגשה לא במקור מ'ק').

בסופה של ההחלטה למימוש נקבע : "לאחר עיון בבקשה ובסבב התגובות מצאתי לקבל את עמדת הנאמן. כספים הצבורים בקרן השתלמות אינם כספים מוגנים והם מוקנים לקופה. אף בדיון ביום 25.5.20 הובהר, כי מימוש כספים אלו מהווה תנאי למתן ההפטר. משכך, יש להורות על מימושם".

זאת ועוד. ב"כ החייבת פנתה לנאמן ביום 25.1.2021 (צורף כנספח לתגובת החייבת). מהפניה עולה שהאב שילם כספים על חשבון כספי הפיצויים. הנאמן אף הבהיר את הדברים לב"כ החייבת בהודעת הדואר האלקטרוני מיום 29.11.2020 : "ההפטר יינתן בתנאי למימוש הכספים בשתי הקופות גם יחד".

מכל המקובץ עולה כי אביה של החייבת העביר כספים חלף מימוש כספי הפיצויים אשר נצברו בקופת הפנסיה. כספים אלו לא הופקדו חלף הכספים שמומשו מאוחר יותר על ידי הנאמן.

ברור מפסק הדין כי ההפטר לא ניתן כנגד מימוש כספי הפיצויים בלבד. יתר הכספים מומשו על ידי הנאמן בהתאם לפסק הדין ולהחלטת המימוש ורק לאחר מכן ניתן הפטר לחייבת .

משכך, בהתאם לפסק הדין ולהחלטה למימוש, אין בתשלום שהעביר אביה של החייבת חלף כספי הפיצויים, כדי לפטור ממימוש יתרת הכספים שאינם מוגנים ועל כן אני מוצא לדחות את הבקשה.

בנסיבות בהן לא היה כל בסיס לבקשה ולמעשה זו כבר הוכרעה על ידי בית המשפט במסגרת החלטת המימוש, ראיתי לחייב את החייבת בהוצאות הנאמן בגובה 1, 000 ₪.

ניתנה היום, י"ח אלול תשפ"א, 26 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.