הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פש"ר 21265-09-12

לפני כבוד השופטת מרב בן-ארי

בעניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
ובעניין:

החייב:

אורן אלכורט

נגד

המשיב:

מבקש:

כונס נכסים רשמי תל אביב

יעקב בן דוד

החלטה

1. בקשה מטעם המבקש- הנושה לביטול צו הפטר שניתן לחייב ביום 11.12.18.

רקע:

2. צו כינוס לנכסי החייב ניתן ביום 7.11.12.

עיון בבקשה למתן צו כינוס מעלה כי הנושה המבקש לא נכלל בבקשה.

3. ביום 11.12.18 ניתן הפטר חלוט בתיק.

4. בחודש ינואר 2019, לאחר מתן ההפטר, הנושה המבקש פתח תיק הוצאה לפועל. החוב הועמד על סך של 4,389 ₪ (כולל אגרת פתיחה).

טענות הצדדים:

5. לטענת המבקש החוב כלפיו נוצר ביום 1.1.2010 לפי שטר חוב על סך של 3,500 ₪.

עוד טען המבקש כי החייב לא המציא לו את צו הכינוס והוא לא היה מודע להליך המתנהל בעניינו. במצב דברים זה, עתר לבטל את מתן ההפטר.

6. החייב בתגובה טען שהוא הודיע למבקש בשיחה טלפונית על הגשת הבקשה לצו כינוס ואף המבקש שוחח עם בא כוחו. כמו כן המבקש ידע על הכרזתו כפושט רגל דבר שפורסם ברשומות. במצב דברים זה, לטענת החייב, הנושה יכול וצריך היה להגיש תביעת חוב כנדרש ומשלא עשה כן, אין להיעתר לבקשתו כעת.

7. כנ"ר בתגובה טען שהחייב לא הצהיר על המבקש כנושה ומכאן שהוא לא קיבל לידיו את צו הכינוס והוא לא זומן לדיון ההפטר. עם זאת, כנ"ר תמה מדוע הנושה לא פעל במשך שנים כנגד החייב. עסקינן בחוב משנת 2010 אולם תיק הוצאה לפועל נפתח רק בשנת 2019. במצב דברים זה, עתר להורות על דחיית הבקשה.

בהודעה נוספת, שהוגשה לפי שאלת בית המשפט, כנ"ר ציין שבתיק זה חולק דיבידנד בשיעור של 4%.

8. לאחר עיון בעמדת הצדדים, הצעתי ביום 6.8.20 שהחייב ישלם לנושה 4% מהחוב, בדומה למה ששולם ליתר הנושים בהליך וזאת לפי פסיקה דומה של בית המשפט העליון בעניין ע"א 2434/19 קיירה נ' יוחנן שלומי (27.5.20) (להלן: עניין קיירה).

לצדדים ניתנה אפשרות להגיב עד ליום 25.10.20. החייב לא הגיב כלל. הנושה הגיב תגובה חלקית.

דיון והכרעה:

9. כאשר החייב אינו מצהיר על נושה, מצד אחד, ודורש שההפטר יחול על אותו נושה, מצד שני מדובר בהתנהלות חסרת תום לב (ר' למשל: 33121-04-13 פלונית נ' מסיקה (9.1.19); פש"ר (מרכז) 40489-12-12 שלומי יוחנן נ' כנ"ר (19.2.19)). לא כל שכן כאשר החייב בא בטענות ומענות לנושה דווקא.

10. מושכלות יסוד של ההליך הן, שהחייב מצהיר על נושיו.

יתר על כן, על פי פסיקת בית המשפט העליון, אף אושרה העמדה לפיה לא מסתפקים בחזקת ידיעה קונסטיטוטיבית (פרסום ברשומות), אלא באמצעות משלוח הודעות אישיות לכל אחד מהנושים, והמצאת אישורי מסירה (רע"א 5633/18 בדראן נ' כונס הנכסים הרשמי (16.10.18)).

11. עם זאת, דומה כי החלטת בית המשפט העליון בעניין קיירה מתווה את גבולות ההחלטה בנושא זה.

12. דומה כי ביחס לבקשה לביטול ההליך מדובר בבקשה לא מידתית. גם אם החייב נהג בחוסר תום לב כלפי הנושה, אין בכך כדי לבסס תוצאה חריגה של ביטול ההליך ביחס להפטר לכלל הנושים. זאת, כאשר אין טענה למרמה בהליך הקשורה לכלל הנושים (כגון: הסתרת נכסים). זאת ועוד, בשים לב לתוצאת פסק הדין בעניין קיירה שאף לא מצא מקום להחרגת החוב במלואו, הרי מכוח קל וחומר אין לדון בביטול ההליך כולו.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה לביטול ההליך.

13. אשר להחרגת החוב מההפטר:

בעניין קיירה קבע בית המשפט העליון במקרה דומה תוצאת ביניים לפיה החייב יידרש לשלם לנושה שלא צורף את שיעור הדיבידנד ששולם ליתר הנושים בהליך.

דומה כי זוהי התוצאה הראויה בענייננו.

הנושה – המבקש לא הוכיח מרמה של החייב בהליך. תשלום דיבידנד חלקי בדומה ליתר הנושים, מעמיד את הנושה במצב שבו היה עומד לו החייב פעל כדין ודיווח עליו.

לכך יש להוסיף כי הנושה עצמו תרם למצב הדברים, כעמדת כנ"ר, לאור השתהותו בגביית החוב.

עם זאת, במובדל מתשלום לנושים במהלך ההליך, כאן אין לנושה את אפשרות האכיפה האפקטיבית הנובעת מכך שהיעדר תשלום ימנע מתן הפטר. לכן, ככל שהחייב לא יעמוד בתשלום לנושה במסגרת הזמן שאקבע, יעמוד מלוא החוב בהוצאה לפועל לפירעון.

14. לפיכך, ובשים לב לפסק הדין בעניין קיירה אני מורה שצו ההפטר שניתן לחייב ייהפך לצו הפטר מותנה, כאשר התנאי הוא שעל החייב יהיה לשלם ל מבקש שיעור של 4% מן הסך של 4,389 ₪ סכום הכולל את ההוצאה בגין פתיחת ההליך בהוצאה לפועל , ובמעוגל סכום של 180 ₪ זאת בתוך 45 ימים מהיום .

לא מצאתי לפסוק סכומים מעבר לכך זאת בשים לב לעיקרון השוויון לפיו יתר הנושים בתיק קיבלו דיבידנד בשיעור דומה מבלי לקבל סכומים נוספים בגין עוגמת נפש ופיגורים.

15. המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, ח' חשוון תשפ"א, 26 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.