הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פר"ק 31163-01-16

בעניין: חוק החברות, תשנ"ט-1999
ובעניין: מגה קמעונאות בע"מ, ח.פ 520036187 (להלן "החברה")

המבקשים:

1. עו"ד אמיר ברטוב (נאמן)
רו"ח גבריאל טרבלסי (נאמן)
עו"ד אהוד גינדס (נאמן

2. קלאב מרקט רשתות שיווק בע"מ (בהסדר נושים)
באמצעות משרד שלמה נס ושות'

3. קו-אופ ישראל בע"מ (בהקפאת הליכים)
באמצעות הנאמן בהקפאת הליכי ם עו"ד ד"ר שלמה נס

נגד

המשיבים:

1. הלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה בע"מ
באמצעות עוה"ד ארנון שגב ושות'

2. קופת התגמולים של עובדי הקואופרציה הצרכנית אגודה שיתופית בע"מ (בפירוק); קרן השתלמות לעובדי הקואופרציה הצרכנית אגודה שיתופית בע"מ (בפירוק)
באמצעות מפרק הקופות - עו"ד שלמה שחר

3. משרד האוצר- אגף שוק ההון ביטוח וחיסכון
באמצעות פרקליטות מחוז המרכז-אזרחי

4. כונס הנכסים הרשמי תל-אביב
באמצעות עו"ד הילה פישלוביץ-טייב

החלטה

לפני בקשה מטעם הנאמנים לאשר מנגנון לאיתור עובדים ומנגנון לחלוקת היתרות העודפות, לאחר השלמת הליך האיתור והזכאות ולהורות למשיבה 3, הלמן אלדובי קופות גמל בע"מ ( להלן: "הלמן אלדובי") להעביר לידי הנאמנים של מגה קמעונאות בע"מ ( להלן: "הנאמנים" או " מגה"), נאמני קלאב מרקט בע"מ ( להלן: "קלאב מרקט") וקו-אופ ישראל בע"מ ( להלן: "הקו-אופ") את חלקם היחסי ביתרות העודפות.
הבקשה הוגשה בהסכמת נאמני קלאב מרקט ובהסכמת הקו-אופ. בין לבין נקלעה אף הקו-אופ להליכי חדלות פירעון ומונו לה נאמנים בהקפאת הליכים שהודיעו על הצטרפותם לעמדת הנאמנים.

הרקע העובדתי

עניינה של הבקשה בכספים שהופקדו על ידי 12 מעסיקים שונים, החל משנת 1970, בקופות תגמולים של עובדי הקואופרציה הצרכנית אגודה שיתופית בע"מ ובקרן השתלמות לעובדי הקואופרציה הצרכנית אגודה שיתופית בע"מ ( להלן ביחד: "הקופות").

עד לתחילת שנת 2012 נוהלו הכספים על ידי הקופות. ביום 1.1.12 רכש בית ההשקעות הלמן אלדובי את הקופות, ומיזג אותן לפעילותו, כך שהחל ממועד המיזוג, הקופות אינן פעילות כלל ומצויות בהליך פירוק.

במסגרת הליך המיזוג, הועבר להלמן אלדובי סך של כ- 20.3 מיליון ₪ ( נכון ליום 1 בינואר 2012) בגין הפקדות כספיות שבוצעו על ידי המעסיקים השונים לזכות כ-15,000 חשבונות שחסרים פרטים מזהים ולא ניתן לשייכם לעובדים.

ממידע המצוי בידי הנאמנים, רובם המוחלט של כספי חשבונות העמיתים שאינם מזוהים ( כ-98.5%) משוייכים ל-3 מעסיקים: מגה, קלאב מרקט והקו-אופ, אולם אין בידי הלמן אלדובי אפשרות לשייך את הכספים הללו לעובדים ספציפיים של החברות.

נכון ליום 29.2.16 סך היתרות שאינן מזוהות המוחזקות בידי הלמן אלדובי עומד על כ-32.1 מיליון ₪, כאשר סך של כ-7.4 מיליון ₪ מתוכן, לא ניתן לשייך למעסיק כלשהו. החלק של מגה ביתרה הבלתי מזוהה עומד על כ-13.4 מיליון ₪.

החל ממועד המיזוג פעלו הלמן אלדובי ומפרק הקופות לאיתור העובדים שעבורם הופקדו הכספים בחשבונות העמיתים שאינם מזוהים ולאיתור שאר המעסיקים. במסגרת זו אותרו כ-70 עובדים בלבד.

בנסיבות דנן, ביקשו הנאמנים, בשיתוף פעולה עם שאר הצדדים הרלבנטיים, לגבש מתווה שמטרתו נקיטה בהליך מרוכז, אינטנסיבי ואחרון של איתור העובדים, אשר לטובתם הופקדו הכספים, ככל שיש כאלה, על פי מתווה המפורט בסעיף 17 לבקשה.
הנאמנים ביקשו כי לאחר סיום והשלמת הליך איתור העובדים ושיוך הכספים לעובדים הזכאים, יאושר מנגנון חלוקה המפורט בחלק ד' לבקשה, לפיו היתרות הבלתי מזוהות יחולקו פרו ראטה בין המעסיקים השונים, באופן יחסי ליתרות הכספיות שניתן לשייך למעסיקים ( סה"כ 12 מעסיקים), כאשר הכספים של המעסיקים שאינם מגה, קלאב מרקט או קואופ יוותרו, בשלב זה, בידי הלמן אלדובי ( יתרתם נאמדת בכ-425 א' ₪).

בעוד הליך האיתור המוצע זכה לתמיכה מצד הלמן אלדובי והקופות, מנגנון החלוקה שהוצע על ידי הנאמנים נתקל בהתנגדות מצד הלמן אלדובי, הקופות ואגף שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר ( להלן: "אגף שוק ההון"), הגם שבתחילה הודיע כי הוא מותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

ההתנגדות מושתתת על הטענה כי לא ניתן להעביר את היתרות הבלתי מזוהות חזרה למעסיקים ויש לחלקן בין העמיתים המזוהים.

ביום 10.9.17 התקיים דיון במעמד הצדדים בו התברר כי אגף שוק ההון שהודיע, כאמור, בתגובתו הראשונית על הותרת הבקשה לשיקול דעת בית המשפט, שינה עמדתו והודיע על התנגדותו למנגנון החלוקה המוצע. לפיכך נקבע כי אגף שוק ההון יגיש עמדה עדכנית מנומקת ונקבע דיון נוסף בבקשה.

ביום 29.11.17 התקיים דיון נוסף, לאחר שהוגשה עמדתו המתנגדת של אגף שוק ההון, שבסיומו הוסכם על ידי הצדדים להפנות את המחלוקת ביניהם לגישור בפני השופט בדימוס עדי זרנקין ועו"ד אשר חלד.

ביום 18.2.19 הודיעו הנאמנים כי הליך הגישור הסתיים ללא תוצאות. אף בדיון נוסף שהתקיים ביום 10.3.19, לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות.

בהעדר הסכמות בין הצדדים, לא נותר אלא להכריע בבקשה.

יצויין כי ביחס לסעד המבוקש לביצוע הליך האיתור עפ"י מתווה מוצע על ידי הנאמנים, נראה כי אין מחלוקת בין הצדדים ולפיכך, ההכרעה תתמקד במחלוקת העיקרית ביחס למנגנון חלוקת היתרות.

עוד יצויין כי בדיון שהתקיים ביום 10.9.17 התברר כי הצדדים אינם חלוקים בשאלת סמכותו של בית משפט זה לדון בבקשה, ולפיכך לא קם הצורך להכריע בשאלה זו.
כמו כן, נוכח מהות הבקשה והסעדים המבוקשים מצאתי כי יש לאפשר לכל הצדדים המעורבים, ובכלל זה לכלל עובדי החברות המיוצגים שביקשו להצטרף לבקשה, למסור עמדתם לבקשה.

טענות הצדדים

טענות הנאמנים ( אליהם הצטרפו נאמני קלאב מרקט והקו-אופ)

מגה, קלאב מרקט וקואופ ( להלן ביחד: "המעסיקים) עברו ועוברים הליכי הסדר נושים שבמסגרתם הוסדרו כל חובות העבר שלהם, ובכלל זה לעובדים, לרבות בגין הפרשות לקופות. במצב דברים זה יש להשיב את הכספים שהופקדו לידי המעסיקים המפקידים ולא להעבירם לשום גורם אחר.

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים ( קופות גמל) (איתור עמיתים ומוטבים), תשע"ב-2012 אינן חלות בענייננו, שכן אין המדובר בעמיתים שהקשר עמם נותק כתוצאה מאירוע טכני. מדובר בעמיתים שפרטיהם הבסיסיים ביותר מעולם לא היו ידועים לגופים שניהלו את הכספים, לא נפתחו עבורם חשבונות והקשר עמם מעולם לא החל.

השלמת הליך האיתור תביא למיצוי הליך איתור עובדים נוספים, כך שניתן יהיה לקבוע כי כל המאמצים לאיתור עובדים שעשויים להיות זכאים לכספים, מוצו.

על פי ההלכה הפסוקה, הכספים הצבורים בקופת הפיצויים הינם רכוש המעביד, ומטרתם, להבטיח כי כל עובד יקבל פיצויי פיטורים במועד הרלבנטי. בהתאם לכך, אין כל הצדקה להותרת כספים אשר נצברו בקופה, מעבר לשיעור פיצויי הפיטורים לו זכאי העובד, וזאת ככל שנצברו בקופה כספי פיצויים מעבר לזכאות העובד. מפנים לדב"ע נג/5-6 תפזול תעשיות כימיות בע"מ - הקופה המרכזית לפיצויים שליד בנק לאומי בע"מ, פ"ד כ"ו 244, 249).
סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים ( קופות גמל), תשס"ה-2005 (להלן: "חוק קופות גמל"), תוקן לאחר פסה"ד הנ"ל ומאפשר השבת כספי פיצויים למעביד.

כמו כן, הנחיות הממונה על שוק ההון, הביטוח והחסכון במשרד האוצר ( חוזר גמל 5/2003) ( להלן: "הנחיות הממונה"), מאפשרות למעביד, בתנאים מסויימים, לקבל חזרה כספי פיצויים.

טענות מפרק הקופות

הליך איתור העובדים מבוצע מזה 4 שנים על ידי המפרק והלמן אלדובי ולא הושלם.
המפרק תומך בנכונות הנאמנים לשתף פעולה בנקיטת הליך מרוכז ואינטנסיבי של איתור עובדים, לטובתם הופקדו הכספים.
אין במתווה התייחסות להוצאות עלות הליך בדיקת הזכאות אשר יש להניח שיהיה כרוך בשעות עבודה לא מעטות, ובעניין זה יש לקבוע כי אלו ישולמו למפרק ( ולהלמן אלדובי, ככל שיעסקו בכך) כתשלום ראשון לכיסוי הוצאות מתוך הכספים ששיוכם נבדק.

באשר למנגנון חלוקת היתרות העודפות, הכספים שאינם מזוהים הם בגדר " נכס עזוב", כאמור בסעיף 1 לחוק האפוטרופוס הכללי, תשל"ח- 1978. משכך, האפוטרופוס הכללי מוסמך לנהלם.

לא נמצאה בבקשה התייחסות לזכאות המעסיקים לקבל כספי גמל של העובדים או כספים שהופקדו לקרן השתלמות. באין תימוכין, כספים אלה אינם יכולים להיות מועברים לטובת המעסיקים, ועליהם לעבור לאפוטרופוס הכללי או לחילופין, יש לחלקם בין כלל העמיתים שהועברו להלמן אלדובי.

ככל שיתברר כי קיימים כספי פיצויים עודפים לעובד שזוהה, אין מניעה כי הם יועברו למעסיקים. לעומת זאת, על כספי הפיצויים העודפים שאינם מזוהים, להתחלק פרי פסו בין העמיתים שהועברו להלמן אלדובי.

טענות הלמן אלדובי

מסכימה למתווה הליך האיתור ולנשיאה בהוצאות היחסיות כמבוקש.

באשר למנגנון חלוקת היתרות העודפות, יש לחלק את יתרת הכספים, לרבות כספי הפיצויים, פרי פאסו בין כלל חשבונות העמיתים הפעילים שכספם עבר לניהולה, כאשר הענות למתווה זה משמעה זקיפה מוערכת של כ- 1,212 ₪ לעמית.
לחילופין, כספי הפיצויים יועברו בנאמנות למפרק הקופות למשך 12 חודשים מתום פעולות האיתור, במהלכם יבצע המפרק פעולות איתור העובדים הזכאים לפיצויים. במהלך תקופה זו יוכלו הנאמנים לקבל החזר כספי מתוך כספי הפיצויים, וזאת בתנאי שיתקיימו התנאים ביחס לעמיתים ספציפיים המזכים את המעסיקים בהשבת כספי הפיצויים כאמור בסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 הלן: "חוק פיצויי פיטורים") וכן הנחיות הממונה.
סעיף 23 לחוק קופות גמל מונה רשימה סגורה של אירועים ונסיבות שבהתקיימן, ניתן למשוך כספים או להשיב כספים, שהופקדו בקופות גמל. במקרה הנוכחי, הכספים היחידים שניתן להשיב למעסיק הם כספי פיצויים ( סעיף 23( א)(3) לחוק קופות הגמל), וזאת בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורין, שאינם מתקיימים בענייננו, שכן בהעדר יכולת לזהות את העובדים, לא ניתן לקבוע בוודאות כי אינם זכאים לכספי הפיצויים.

המעסיקים הם האחרונים שיכולים ליהנות מהכספים. הנאמנים מבקשים למעשה כי המעסיקים ייהנו מהמחדל הרישומי שהם אחראים במידה רבה להיווצרותו או למצער, להנצחתו. המעסיקים הללו נהנו מהטבות מס בגין ההפרשות שבוצעו וגילו אדישות כלפי אופן רישום הזכויות ושמירת הפרטים המזהים של עובדיהם. השבת הכספים דווקא למעסיקים, מעבר להיותה נוגדת את הוראות הדין, דוקרת את העין ואת הלב ואין בה צדק.

המעסיקים גם לא הראו קצה חוט או ראשית ראיה הקושרת בינם לבין היתרה הלא מזוהה. ברבות השנים, מעסיקים רבים הפרישו כספים לקופות. על פי המידע שבידי הלמן אלדובי, לא פחות מ-27 מעסיקים שונים הפרישו כספים לקופות.

לא הוכח שכל העמיתים המזוהים קיבלו את כל הכספים המגיעים להם.

מן הראוי לפעול לפי הוראות חוזה הנאמנות ששלט על ההפקדות הכספיות במועד ההפקדה, לפיו יש לחלק את הכספים הלא מזוהים בין כלל חברי הקופות שהינם עמיתים פעילים היום בקופות הגמל של הלמן אלדובי ( מפנים לסעיף 6 ז' וסעיף 7 לתקנון קופת תגמולים של עובדי הקואפרציה הצרכנית אגודה שיתופית בע"מ ( להלן: "תקנון הקופות")).

רעיון הערבות ההדדית והדאגה לעמיתים שעמדו בעת יצירת הנאמנות, מובילים למסקנה כי אומד דעת העמיתים היה לחלק את הכספים בין כלל החברים ולא להעביר את הכספים למטרות ציבוריות אחרות. העברת הכספים לכלל החברים מגשימה גם מטרה סוציאלית.

עמדת הממונה על שוק ההון

לא נמצא בבקשה כל עיגון נורמטיבי או ראייתי להעברת כספים מהעובדים אל המעסיק, ואין די בטענות כגון: חלוף הזמן, קשיי איתור, השערה לטעויות וכו'. אף אין מקום לקשור בין חובותיהם של המעסיקים אל מול הכספים המנוהלים בהלמן אלדובי ככספי גמל, השתלמות ופיצויים.
אולם, גם המצב הנוכחי בו הכספים מופקדים בהלמן אלדובי כאבן שאין לה הופכין אינו מניח את הדעת. משמעות הותרת הכספים במצבם הנוכחי היא שהחברה המנהלת תמשיך לגבות דמי ניהול מבלי שקיימת היתכנות שאחד העמיתים יבקש למשוך את הכספים.

בנסיבות העניין יש לפעול לפי תקנון הקופות, שבהתאם לסעיפים 6 ז' ו-7 שבו, יש לעשות שימוש ביתרות כספים לטובת כלל החברים.
לפיכך, לאחר סיום הליך האיתור, יש לחלק את יתרות כספי הגמל וההשתלמות שווה בשווה בין כלל חשבונות העמיתים שהועברו להלמן אלדובי.
לגבי כספי הפיצויים, ככל שיאותר עובד וייקבע עפ"י דין כי הוא אינו זכאי לכספי הפיצויים, יכול ואלו יושבו למעסיקים ויועברו לקופת הפירוק ( בהתאם לתנאי ההשבה הקבועים בסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים). באשר לכספי הפיצויים אשר לא יאותרו העובדים הזכאים להם, יחולקו אלה בהתאם למנגנון חלוקת כספי הגמל וההשתלמות לעיל.
אין המדובר במתנה ל-20 אלף העמיתים המזוהים, אלא בתוצאה נורמטיבית - משפטית הנשענת על אדן חוזי - מסמך היסוד של האגודה השיתופית.
תקנות 34( ז)(2) ו-41 לתקנות מס הכנסה ( כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 (להלן: "תקנות מס הכנסה") אוסרות על השבת כספי תגמולים המופקדים לזכות העובדים, לידי המעביד. האמור נכון הן ביחס לכספים שהופקדו על ידי המעסיק והן ביחס לכספים שנוכו משכר העובד.

להשבת כספי תגמולים שהופקדו על ידי מעבידים לטובת העובדים לידי המעבידים ( או אל קופת הפירוק), ישנן גם השלכות מס כבדות ויש להחלטת השבה כאמור, השלכות רוחב בעייתיות לנוכח היקף הכספים הלא משוייכים בשוק החיסכון הפנסיוני, אשר עומד על סך של כ- 15 מיליארד ₪.

עצם היווצרותם של עודפי כספים, שטרם שוייכו לחשבונות העמיתים, נובע מאי סדר בתהליכי ההפקדה של הכספים לחשבונות העמיתים, ולפיכך אין הצדקה שהמעסיק יצא נשכר מכך. האמור גם עלול לייצר תמריץ שלילי למעסיק לסייע לגוף מוסדי הפונה אליו מכוח הוראות הדין, בנושא איתור עמיתים ומוטבים שנותק עימם הקשר.

טענות הנאמנים כי הכספים מקורם בטעות, בהפרשות יתר או בשל צורת העברות ידניות שהיו נהוגות אז, לא גובו בראיות. טענות מעין אלו דורשות הוכחה פוזיטיבית משמעותית. אין די בטענות בעלמא, ללא ביסוס ראייתי, כדי לעשות כן בניגוד לדין ובניגוד לחזקה, לפיה הפרשות המעסיקים לקופות גמל והשתלמות נועדו לטובת העובדים. בעניין אחר קבע ביהמ"ש העליון כי זכויות בעלי המניות שזהותם לא אותרה הן זכויות קנייניות לכל דבר ועניין ( ע"א 238/16 האפוטרופוס הכללי נ' קו-אופ הריבוע הכחול אגודה לשירותים בע"מ ( בפירוק) ואח' (10.9.17)) ( להלן: "עניין הקו-אופ").
לאור דברי הנאמנים והמפרק אודות מציאתם של מסמכים נוספים במסגרת פינוי משרדי מגה, בהם אותרו שמותיהם של מאות עובדים נוספים, הזכאים ליהנות מהכספים, הרי שמתחזקת הסברה כי הכספים הבלתי משוייכים אכן הופרשו לטובת העובדים ואין מקורם בטעות רישומית או בשינויי מדד.
על הנאמנים מוטל הנטל להוכיח כי אכן מקור ההפקדות בטעות יסודו. נטל זה לא הורם במסגרת הליך זה.
הטענה כי העמיתים המזוהים קיבלו את מלוא הכספים המגיעים להם, גם היא מבוססת על הנחה בלבד ואין בנמצא עובדות או אסמכתאות, השוללות את האפשרות שהפקדות לתגמולים או לקרנות השתלמות של העמיתים לא שוייכו לחשבונותיהם, בשל ליקויים בתהליך ההפקדה של המעסיק לקופת הגמל או מליקויים בהליך קליטת הכספים, על ידי הגורם שניהל את הקופות בשעתו.

להבדיל מכספי תגמולים, במקרים ובתנאים מסויימים, רשאי מעסיק למשוך חזרה את כספי הפיצויים, בהתאם לסעיף 23( א)(3) לחוק קופות גמל, כאמור בהנחיות הממונה.

תגובת העובדים ( המיוצגים על ידי עוה"ד הורנשטיין)

העובדים תומכים בעמדת הנאמנים.

הפתרון המוצע על ידי הלמן אלדובי כי הכספים יחולקו לעמיתים המזוהים, אשר לא נטען על ידי מי מהצדדים כי הם חסרים בכספים, מלמדת כי בפועל אין להלמן אלדובי פתרון או מוצא משפטי ראוי ואמיתי אחר וכל כולו נועד לשמור את הכספים נושא הבקשה בידיהם.

יש לדחות על הסף את הטענה כי מדובר " בנכס עזוב". מקור הכספים ידוע- הכספים שולמו על ידי המעסיקים, עובדה שאינה שנוייה במחלוקת.

יש להבדיל מקרה זה ממקרים אחרים, היות שמדובר בהליכי חדלות פירעון. בפועל, בסיום הליך האיתור לא יהיה בנמצא עובד אשר חוב החברה לא שולם לו, ואז הכספים הנותרים ישכבו כאבן שאין לה הופכין בהלמן אלדובי - תוצאה שאינה סבירה ואינה מתקבלת על הדעת.

בהתאם להסדר פשרה שהושג עם העובדים במסגרת בקשה 169, חלק מהכספים נושא בקשה זו, ישולמו לעובדים. המשמעות היא שבפועל צפויים העובדים ליהנות מהכספים נשוא בקשה זו בסך המוערך בכ-25% מהכספים.

עמדת העובדים המיוצגים על ידי עו"ד אופיר רונן

תומכים בעמדת הממונה על שוק ההון.
אם תתקבל בקשת הנאמנים עלולה להיגרם להם פגיעה בלתי הפיכה, אשר תשלול מהם זכויות בגין כספים שנצברו עבורם במשך שנים בקרנות.

עמדת העובדים בעלי חוזים אישיים

תומכים בעמדת הממונה על שוק ההון.

הואיל והכספים הופקדו עבור עובדים, הם אינם שייכים למעסיקים והשבתם למעסיקים תהווה תקדים בעל השלכות מקיפות על זכויות העובדים.

הנחת היסוד של הנאמנים כי זכויות העובדים שולמו במלואן וכדין, לא הוכחה.

לאחר סיום הליך האיתור יש לחלק את היתרות הלא מזוהות באופן שווה בין כלל חשבונות העמיתים המזוהים. לגבי יתרות הפיצויים, ככל שיאותר עובד וייקבע עפ"י דין כי הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים, ניתן יהיה להשיב את הכסף למעסיק.

תשובת הנאמנים

המשיבים נמנעו מלהתייחס בתגובותיהם לנסיבות המיוחדות שמתקיימות במקרה זה, בו אין המדובר במוטבים ידועים שלא ניתן לאתרם, אלא בכספים ללא מוטבים ידועים הזכאים להם, ושעה שהמעסיקים קרסו.

אין בהיעתרות לבקשה כדי לפגוע בזכויות הפנסיה והקצבה של עובד כלשהו. אין עמית אחד מזוהה שכספיו נוהלו בקופות ולאחר מכן אצל הלמן אלדובי שלא קיבל את מלוא זכויותיו. הסדר הנושים שאושר וניתן לו תוקף של פסק דין גם קובע כי נושה שלא הגיש תביעת חוב לא זכאי לקבלת כספים. לא הוגשו תביעות ביחס לחוסרים בקופות העמיתים המזוהים כנגד הלמן אלדובי, אליו הועברו הכספים כבר לפני 7 שנים. מעבר לכך, נעשה הליך איתור והנאמנים יזמו הליך איתור נוסף.
הצעת הלמן אלדובי, להעביר את הכספים לכלל העמיתים שזוהו זה מכבר וקיבלו את כספם, כמוה כלתת " מתנה משמים".
יש להשיב את הכספים למעסיקים ממגוון סיבות אפשריות:

סבירות גבוהה כי כספים אלו הופרשו ביתר ובטעות, וזאת נוכח העברות ידניות ללא מיחשוב, שבוצעו במשך שנים רבות.
סבירות גבוהה כי העובדים הזכאים קיבלו את כספם ישירות מהמעסיקים בדרכים אחרות בעת הפסקת עבודתם.
סבירות גבוהה לכך שהצטברו כספים עודפים בקופות עקב השקעות, מדדים וכלים אחרים.

במסגרת הליכי חדלות פירעון קיים כשל מובנה ביחס למידע הקשור בעברו של הגוף חדל הפירעון וזאת, בין היתר, נוכח חלוף השנים ( במקרה זה כ-50 שנים), אי סדרים בחברה וחילופי אורגנים,

לפיכך, דרישת הממונה להמצאת ראיות, מנותקת מהמציאות וברור כי לו היו ראיות, הליך זה לא היה בא אל העולם.

מהות היתרות העודפות זהה למהות כספים שהופקדו לקופת פיצויים מרכזית. בתי המשפט של חדלות פירעון הכירו בהשבת היתרה העודפת של כספי הגמל והפיצויים לידי המעסיקים ( פש"ר 1504/00, בש"א 8791/01 ובש"א 18240/01 עובדי מפעל לבידי אשקלון נ' עו"ד ע. שפירא בתפקידו ככונס לנכסי חברת לבידי אשקלון בע"מ (18.12.01).

אין מחלוקת שלהלמן אלדובי אין כל אינטרס מהותי בכספים ( למעט ההכנסות הנובעות מניהולם) ואין ולא אמורה להיות לה עמדה כלשהיא בשאלת יתרות הכספים. למקרא תגובתה עולה חשש כי עמדתה נובעת משיקולים עצמאיים וזרים. הנאמנים ביקשו לקבל פירוט של דמי הניהול והעמלות שנגבו על ידי הלמן אלדובי ממועד רכישת הקופות ולא נענו, בטענה כי הנאמנים נעדרים מעמד בכספים. המפרק בעצמו, בתפקידו הקודם כאפוטרופוס הכללי, יצא כנגד התופעה של כספים הנותרים בחשבונות המוסדות הפיננסיים.

בניגוד לעמדת הלמן אלדובי, המחוקק קבע בסעיף 12 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים ( קופות גמל) (תשלומים לקופות גמל), התשע"ד-2014 כי מעביד רשאי להגיש בקשה לקבלת כספים שהפקיד ביתר. בהמשך הופץ חוזר לגופים המוסדיים שפירט כיצד על המעסיק לנהוג, על מנת להשיב לחזקתו סכומים שהועברו ביתר או בטעות. יוצא, איפוא, כי המחוקק והממונה כבר נתנו דעתם והתייחסו למקרים בהם יידרש גוף מוסדי להשיב כספים שהופקדו בקופת גמל, לידי המעסיק, כאשר בנסיבות העניין, ברור שהכספים שנמצאים אצל הלמן אלדובי הופרשו ביתר ובטעות.
כמו כן, תקנון קרן ההשתלמות קובע בסעיף 31 כי במקרים מסויימים, כדוגמת מקרה בו חבר בקרן הפסיק את תשלומיו לקרן במשך 12 חודשים, יוחזרו הכספים למעסיק.
התנאים להשבת כספי הפיצויים מתקיימים שעה שהוכח שעובדי מגה שהועסקו בחברה עד ליום הקובע, זכו/יזכו למיצוי כלל זכויותיהם לפיצויים.

המקרה שנדון בעניין הקו אופ שונה מענייננו. שם דובר על בעלי מניות ולא על עובדים, זהות בעלי המניות של אגודת הקו אופ ופרטיהם היו ידועים והקושי היה באיתורם הפיזי. ברי כי מהות הבקשה שם הייתה שונה מהבקשה פה.

במקרה דנן אין כל התנגשות בין אינטרס המדינה לבין אינטרס קופת הנושים של המעסיקים, שהרי למדינה אינטרס ראשון במעלה בהליכי הבראת חברות ושיקומן ובחלוקת דיבידנד בשיעור נכבד וראוי לנושי החברות שבהסדר.

עיון בעמדת הממונה מעלה כי החשש מ"השלכות רוחב" הוא שעמד לנגד עיניו בבואו לשנות עמדתו וחשש זה, הביאו לעמדה בלתי הגיונית, כי יש להעדיף פתרון אקדמי מתחום דיני החוזים ולהיתלות בתקנון הקופות אשר נוסח בשנות השבעים, על פני הפתרון הנכון והצודק, בנסיבות העניין.

לכל היותר ניתן לומר כי עסקינן בלאקונה חוזית וככל שכך הדבר, הדין הישראלי קבע כללים להשלמת חסר זה, כאשר עקרון תום הלב עומד בראשם ויש אף ליתן את הדעת לנוהג ששרר בין הצדדים, במסגרתו הועברו כספים מהקופות. לאורך השנים, הושבו לקופת מגה כספים מתוך הקופות של עובדים שזוהו ואומת על ידי הנהלת מגה כי לא קיים חוב לגביהם.

בית המשפט של חדלות פירעון אינו יכול ליתן יד להעברת הכספים המצויים בקופות לעמיתים המזוהים של הקופות, כך שכל אחד מהם יהנה ממתנה בסך של כ-1,000 ₪, וכל זאת על אף היעדר חוב כלפי העמיתים ותוך שהלמן אלדובי ימשיכו וייהנו מדמי ניהול ושכר טרחה מכספים אלה, ומנגד יצאו הנושים וידם על ראשם, כשהם נותרים בחסרון כיס כבד.

אין גם חשש מפני השלכות רוחב מאחר שעסקינן במקרה ייחודי בו לא ידוע למי שייכים הכספים, להבדיל ממקרים אחרים בהם ידוע למי שייכים הכספים אך לא מצליחים לאתרו.

עמדת הכנ"ר

עמדתו הראשונית של הכנ"ר הייתה כי מאחר שהממונה על שוק ההון הותיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט, אין הכנ"ר רואה להתנגד למבוקש.

לאחר ששונתה עמדת הממונה על שוק ההון הודיע הכנ"ר כי הוא מצטרף לעמדתו.

דיון והכרעה

השאלות שבמחלוקת

האם ניתן להשיב למעסיקים כספים שהופקדו בקופת גמל ובקרן השתלמות שאין להם דורש וככל שכן, באילו תנאים?

האם ניתן להשיב למעסיקים כספים שהופקדו בגין פיצויי פיטורים וככל שכן, באילו תנאים?

האם נוכח היות המעסיקים חדלי פירעון, יש כדי להשפיע על ההכרעה בבקשה זו?

השבת כספים שהופקדו בקופת גמל/קרן השתלמות

תקנה 34( ז)(2) לתקנות מס הכנסה קובעת:

"לא תחזיר קופת גמל כספים למעביד, אם היה העמית השכיר רשאי למשכם לפי תקנה זו, ובקרן השתלמות - אם היה העמית השכיר רשאי למשכם בפטור ממס לפי התנאים הקבועים בפקודה, ולא תחזיר קופת גמל או קרן השתלמות כספים למעביד, אם היה העמית השכיר רשאי להעבירם בלא אישור המעביד, לפי הוראות כל דין".

גם סעיף 23 ( א) לחוק קופות גמל, שעניינו משיכה והעברה של כספים מקופות גמל, אינו מתיר החזרת כספים שהופקדו בקופת גמל או קרן השתלמות, למעביד, למעט כספים שהופקדו למטרת פיצויים, בתנאים מסויימים, אליהם נתייחס בהמשך.

לעומת זאת, תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים ( קופות גמל) (תשלומים לקופות גמל), תשע"ד-2014 קובעות בסעיף 12( א):

"12(א) מעביד רשאי להגיש בקשה לחברה מנהלת להשבת סכום שהופקד בה ביתר".

חוזר 2015-9-35 של הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון קובע בסעיף 4( א):
"השבת תשלום שהופקד ביתר כאמור בתקנה 12( ב) לתקנות בעד עובד המבוטח בגוף מוסדי תיעשה בכפוף לצירוף תצהיר בנוסח שבנספח ב' לחוזר זה וקבלת אישור החברה המנהלת."

עיון בנספח ב' לחוזר הנ"ל מעלה כי על המעביד לצרף קובץ דיווח ביחס לחשבונות עובדים מסויימים להם שולמו כספים ביתר בתקופה המדווחת. כלומר, אין עסקינן בהשבת כספים ששולמו ביתר באופן כללי, אלא יש לצרף רשימה שמית של עובדים.

בענייננו, המעסיקים, אשר נטל ההוכחה מוטל עליהם, לא הוכיחו כי עסקינן בכספים שהופקדו ביתר. הנאמנים בעצמם מעלים מספר סיבות אפשרויות להיווצרות יתרות הכספים, כאשר אחת הסיבות הינה כי הכספים הופקדו ביתר. אין גם ביכולת המעסיקים, בנסיבות העניין, להצביע על עובדים מסויימים שהופקדו עבורם כספים ביתר, כדרישת הדין.

במכלול הנסיבות, נראה כי אין די בהשערות ויש צורך בהוכחה פוזיטיבית, הנשענת על ראיות כי הכספים הופקדו ביתר, דבר שלא עלה בידי הנאמנים להציג.

אף טענת הנאמנים כי העמיתים המזוהים קיבלו את מלוא הכספים המגיעים להם, לא הוכחה, הגם שהנחת הנאמנים נראית סבירה על פניה, בהתבסס על כך שלא הוגשו תביעות ביחס לחוסרים על ידי העמיתים המזוהים במשך שנים כה רבות, בהתבסס על הליך האיתור שבוצע ויבוצע ובהתבסס על כך שעובדי המעסיקים היו מאוגדים, על פני השנים, באיגודים מקצועיים חזקים וניתן להניח בסבירות גבוהה כי היו מודעים לזכויותיהם ולמגיע להם.

זאת ועוד, תקנון קופות הגמל קובע במפורש בחלק ד' בסעיפים 6 ז' ו-7 מה יעשה ביתרות כספים שאין להם תובעים.

בהתאם לסעיפים הנ"ל:

6. "כל היתרות לזכות חשבונות החברים שאין להם תובעים וכן כל התרומות שניתנו לאגודה על-ידי חברים או זולתם למטרות בלתי מוגדרות, יופרשו לקרן העזר ובקרן זו ישתמשו בהתאם להוראות הכלולות בסעיף 7 ."

7. "קרן העזר וקרנות למטרות מיוחדות:
א. בקרן העזר ישתמשו לטובת החברים עפ"י החלטת האסיפה הכללית.
ב...."

כלומר, אומד דעת הצדדים בעת ההצטרפות לקופות הייתה כי יעשה שימוש בכספים שאין להם תובעים לטובת החברים ולא קיימת הוראה המאפשרת העברת כספים לטובת המעסיק ( אלא בנסיבות של פרישה מהקרן כמפורט בסעיף 31 לתקנון קרן ההשתלמות, שאינן רלבנטיות לענייננו).

הוראה זו בתקנון, שהינו מסמך היסוד עליו מושתתת פעילות הקופות, מחזקת אף היא את המסקנה כי רצון וכוונת הצדדים הייתה שהכספים שהופקדו בקופת גמל או בקרן השתלמות לא יושבו לידי המעסיקים.

אמנם הוראה זו, כמו כלל סעיפי התקנון, אינה דנה במצב בו המעסיק נכנס להליכי חדלות פירעון ונראה כי בתקנון, ככלל, לא ניתן מענה למצב זה. עם זאת, לא נראה כי ניתן להשלים לאקונה זו על ידי קביעה הסותרת את האמור בתקנון, ולקבוע כי כספי התגמולים יושבו למעסיקים, כאשר לא ניתן על פי דין לעשות כן, אלא אם מדובר בהפקדות כספים ביתר, שלא הוכחו.

השבת כספים שהופקדו בגין פיצויי פיטורין

סעיף 26( א)(1) לחוק פיצויי פיטורים קובע:
"26. סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים, או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה –
(1) אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר, שהוא ניתן להחזרה או להעברה;

סעיף 23 ( א) לחוק קופות הגמל ( בנוסחו החדש, לאחר תיקון מס' 21 משנת 2018) קובע תנאים למשיכת כספי פיצויים שתתאפשר כמפורט להלן בלבד, תנאים שאינם מתקיימים בענייננו:-
(תיקו מס' 3) תשס"ח-2008
(תיקון מס' 21) תשע"ח-2018
(תיקו מס' 3) תשס"ח-2008
(תיקון מס' 21) תשע"ח-2018

"(3) (א) משיכה בידי מעביד של עמית-שכיר, של כספים שהפקיד בקופת גמל אישית לפיצויים או במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה, בכפוף להוראות סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים ולהוראות לפי סעיף 14 לחוק האמור החלות עליו;
(ב) משיכה כאמור בפסקת משנה (א) תיעשה רק אם יחסי העבודה הסתיימו והתקיים אחד מאלה:
(1) מעביד של עמית-שכיר המציא לחברה המנהלת של קופת הגמל, בתוך ארבעה חודשים ממועד סיום יחסי העבודה (בפסקה זו - התקופה למתן הודעה), פסק דין הצהרתי שמאשר שהעובד חדל לעבוד אצלו בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים או בחלקם, בהתאם לדין ולהסכמים שחלים, ושכספי הפיצויים, כולם או חלקם, שייכים למעביד של העמית-השכיר או שהוא זכאי לקבלם;
(2) מעביד של עמית-שכיר המציא לחברה המנהלת של קופת הגמל, בתוך התקופה למתן הודעה, אסמכתה המעידה שנקט הליך משפטי לקבלת פסק דין הצהרתי בדבר זכאותו לכספי הפיצויים או חלקם, או שנקט הליך משפטי לשלילת פיצויי הפיטורים או חלקם לפי סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים, והתקבלה הכרעה סופית בהליך בדבר זכאותו של המעביד לכספי הפיצויים או חלקם אף לאחר התקופה למתן הודעה;
(3) הומצאו לחברה המנהלת של קופת הגמל, בתוך התקופה למתן הודעה, כל המסמכים האלה:

(א) הודעה מאת המעביד של עמית-שכיר, בצירוף
אסמכתה, שכספי פיצויים שהפקיד לקופת הגמל בעבור עמית-שכיר, או חלקם, ניתנים להחזרה לידי המעביד על פי דין או בהתאם להסכם העסקה;
(ב) הודעה מאת העמית, שנחתמה על ידו אחרי מועד סיום יחסי העבודה, שכספי פיצויים או חלקם שהופקדו בעבורו לקופת הגמל בתקופת עבודתו אצל המעביד ניתנים להחזרה למעביד;

יוסף כי הצדדים הפנו גם להנחיות הממונה ( חוזר גמל 2003/5) שעניינן " משיכת כספים מקופת גמל לפיצויים על ידי מעביד", הקובעות תנאים למשיכת כספים מקופת פיצויים אישית ( כבענייננו), אלא שלאור התיקון לחוק קופות גמל, המפרט את התנאים למשיכת כספים מקופת גמל לפיצויים על ידי מעסיק ( תנאים שלא פורטו בנוסחו הקודם של החוק), נראה כי הוראות החוק גוברות.

לאור האמור לעיל, ניתן להשיב לידי מעסיק כספים שהופקדו בגין פיצויי פיטורים בתנאים הבאים:

המעסיק המציא לחברה המנהלת בתוך ארבעה חודשים ממועד סיום יחסי העבודה ( להלן: "התקופה למתן הודעה") פסק דין הצהרתי המאשר כי העובד סיים עבודתו בנסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים ( כולם או חלקם) ואלה שייכים למעסיק או שהוא זכאי לקבלם.

המעסיק המציא בתוך התקופה למתן הודעה, אסמכתא המעידה כי נקט בהליך משפטי לקבלת פסק דין הצהרתי בדבר זכאותו לכספי פיצויי הפיטורים או חלקם, או שנקט בהליך

משפטי לשלילתם מכח סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים, והתקבלה הכרעה סופית בהליך בדבר זכאותו של המעסיק לכספי הפיצויים אף לאחר התקופה למתן הודעה.

הומצאו לחברה המנהלת, בתוך התקופה למתן הודעה המסמכים הבאים:

הודעה מאת המעסיק בצירוף אסמכתא כי כספיי הפיצויים שהופקדו, או חלקם ניתנים להחזרה לידי המעסיק על פי דין או על פי הסכם העסקה.

הודעה מאת העמית, שנחתמה לאחר סיומם של יחסי העבודה, כי כספי הפיצויים או חלקם, ניתנים להחזרה למעסיק.

אין חולק כי תנאים אלה אינם מתקיימים בענייננו, שכן בנסיבות בהן עסקינן בעמיתים שאינם מזוהים, אין בידי המעסיקים להציג פסק דין המאשר כי העובדים סיימו עבודתם בנסיבות שאינן מזכות אותם בפיצויי פיטורים או אסמכתא בדבר נקיטת הליך משפטי לשלילת פיצויים או הסכם העסקה המאפשר השבת כספי הפיצויים בצירוף אישור העובד ( וזאת אף בהתעלם מהתקופה למתן הודעה, שאף היא חלפה בהתאם להוראות המעבר של תיקון 21 לחוק קופות גמל).

כמו כן, אין בידי המעסיקים להציג ראיה פוזיטיבית, כדוגמת אישור רואה חשבון ( כפי שנקבע בפסה"ד בעניין תפזול) כי הופקדו כספי פיצויים ביתר.

אף בטענת הנאמנים כי יש ליתן את הדעת לנוהג ששרר בין הצדדים, במסגרתו הועברו כספי פיצויים מהקופות למגה, אין כדי להועיל, שכן הם עצמם מודים כי עסקינן במקרים בהם דובר בעובדים מזוהים שניתן היה לקבוע כי הופקדו עבורם כספים ביתר.

לאור האמור לעיל, גם כספי הפיצויים אינם ניתנים להשבה למעסיקים.

האם יש בהיותם של המעסיקים בהליכי חדלות פירעון כדי להביא לשינוי בתוצאה?

המעסיקים, כאמור, טוענים כי עסקינן במקרה מיוחד בו כל המעסיקים מצויים בהליכי חדלות פירעון ואין ליתן יד להעברת יתרות הכספים הבלתי מזוהות לעמיתים המזוהים של הקופות, כך שכל אחד מהם יהנה ממתנה בסך של כ-1,000 ₪, וכל זאת כשהעמיתים נפרעו מלוא חובם ואין להם כל ציפיה לקבל כספים נוספים ומנגד, יצאו הנושים וידם על ראשם.

עוד טוענים המעסיקים כי בהליכי חדלות פירעון קיים כשל מובנה ביחס למידע הקשור בעברו של הגוף חדל הפירעון וזאת, בין היתר, נוכח חלוף השנים ( במקרה זה כ-50 שנים), אי סדרים בחברה וחילופי אורגנים. לפיכך, יש להתחשב בנחיתות האינפורמטיבית בה הם מצויים ולהקל עליהם בהבאת ראיות להוכחת טענתם כי עסקינן בכספים שהופקדו ביתר.

טענות אלו אכן שובות לב.

עתירת המעסיקים עולה בקנה אחד עם תחושת הצדק, במיוחד לאור העובדה כי בסכום בו עסקינן יש כדי להיטיב באופן משמעותי עם נושי המעסיקים, שנותרו בחסרון כיס כבד ולעומת זאת, להיטיב באופן זניח עם העמיתים המזוהים, אשר נפרעו זה מכבר מלוא חובם וצפויים, על פי עמדת הקופות והלמן אלדובי, לקבל סכום נוסף שאינו משמעותי, יש מאין.

כמו כן, לא ניתן לומר כי טענת הנאמנים בדבר הנחיתות האינפורמטיבית בה הם מצויים משוללת יסוד. ברי כי לאחר שהחברה נכנסה להליכי חדלות פירעון ומנוהלת עתה על ידי בעלי תפקיד שמונו על ידי בית המשפט, תתקשה להוכיח התקיימותם של תנאים נוקשים להשבת כספים ששולמו ביתר, עשרות שנים קודם לכן.

אין גם לייחס למעסיקים, במצבם דהיום, את המחדלים ברישומים שנעשו בעבר, שכן הלכה למעשה, אין עסקינן כיום באותם גופים. תפקידם של בעלי התפקיד למקסם את התמורות לחלוקה לנושים ואין להעניש את הנושים, שנפגעו ממילא מקריסת החברות, בשל טעויות שנעשו (ככל שנעשו) על ידי גורמים בחברות, בשנים עברו.

יש לתהות על עמדתה של הלמן אלדובי, שכן, בהיותה המחזיקה בכספים בלבד, היא לא אמורה להיות בעלת עמדה בסוגיה שעל הפרק. התנגדותה הנחרצת לבקשה, מעלה חשש כי שיקולים עצמאיים וזרים הם אלו שמנחים אותה.

אף התנהלות המדינה ( אגף שוק ההון) מעוררת תמיהה לאור השינוי החריג והדרמטי בעמדתה במהלך בירור הבקשה. מצופה היה מאגף שוק ההון, שהינו זרוע מזרועות המדינה, שיתן דעתו לאינטרסים רחבים נוספים, במיוחד לאור התוצאה האבסורדית אליה מובילה החקיקה הקיימת או ליתר דיוק, העדר חקיקה למקרים מהסוג שלפניי, כשמדובר בעודפי כספים שהצטברו בקופות, ללא כל דורש ובחברות חדלות פירעון, שקריסתן פגעה בזכויותיהם של נושים רבים.

אמנם, לבית המשפט של חדלות פירעון סמכות מכוח סעיף 178 לפקודת פשיטת הרגל [ נוסח חדש], תש"ם- 1980, שאומץ בסעיף 353 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 "להחליט בכל שאלה שבמשפט או שבעובדה המתעוררת בעניין פשיטת רגל שלפניו, או שראה תועלת או צורך להחליט בה למען השלמות בעשיית צדק ובחלוקת הנכסים במקרה הנדון". עם זאת, במקרה שלפניי קיים קושי לפסוק " למען השלמות בעשיית הצדק ובחלוקת הנכסים", באופן הסותר באופן מובהק את הוראות הדין ובהעדר ראיות המוכיחות את טענות המעסיקים.

יש להצר על כך שהליך הגישור לא צלח. בנסיבות שלפניי היה מצופה מהמשיבים לראות את התמונה הכוללת ולהתחשב באינטרסים של כל הנוגעים בדבר, במיוחד לאור המגבלות המשפטיות שנוצרות במקרה זה, חוסר איזון מובהק בין נושי החברות שיוותרו בחסרון כיס משמעותי לבין העמיתים המזוהים ( בהנחה שקיבלו את מלוא כספם) שיקבלו כספים שכלל לא ציפו לקבל.

בנסיבות אלה, למרות תחושת הצדק התומכת בצורך להיטיב עם נושי המעסיקים, נראה כי המצב המשפטי אינו מאפשר להיעתר לבקשה, אף כשמדובר בחדלות פרעון של המעסיקים ויש להותיר מלאכה זו למחוקק.

סוף דבר

לאור כל האמור, ניתן אישור לנקוט בהליך לאיתור עובדים, על פי המנגנון המפורט בסעיף 17 לבקשה.

הבקשה להורות להלמן אלדובי להעביר את היתרות העודפות שיוותרו לאחר השלמת הליך האיתור, לידי המעסיקים, לפי חלקם היחסי, נדחית.

יובהר כי אין בפסק דין זה משום קביעה כיצד והאם יש לחלק את היתרות העודפות בין העמיתים המזוהים והדבר יוכרע על ידי בית המשפט המוסמך.
עם זאת, מצופה כי אגף שוק ההון יפקח על הנעשה בכספים למען לא יוותרו בידי הלמן אלדובי כאבן שאין לה הופכין.

בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ט, 22 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.