הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פר"ק 20901-08-21

בקשות :9, 42

בעניין: פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983
ובעניין: דימנטמן דלתות בע"מ, ח.פ 515044774 (להלן "החברה")

בעניין:

עו"ד אילן מדוויר
בתפקידו ככונס נכסים לנכסי החברה

נגד

ובעניין:

יוסף אלקובי

קומפני אם. בע"מ

בנק מזרחי טפחות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד בעז פייל

בנק לאומי לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד בניהו לאבל

קו ירוק א.ש. נכסים בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אליעזר פומרנץ

מפעלי מתכת שושנה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אוריאל בירנבוים

אחים אחים לימור חברה לבניין בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רז מנגל

רפאל מרגליות
ע"י ב"כ עו"ד יוסי שם טוב

הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
ע"י ב"כ עו"ד יוסי מססה או עו"ד נוי זילברברג

החלטה

החברה עוסקת בייצור דלתות ומשקופים במפעלה בפארק התעשייה בגוש עציון (להלן: "המפעל").

ביום 17.8.21 ניתן כנגד החברה, לבקשת בנק המזרחי טפחות בע"מ, צו קבוע לאכיפת שעבוד ועו"ד אילן מדוויר מונה ככונס נכסים.
עו"ד מדוויר משמש גם כנאמן לחברת רב מגן בע"מ (להלן: "רב מגן"), חברה קשורה, שעסקה בשיווק הדלתות והמשקופים שיוצרו במפעל ואשר נקלעה אף היא להליכי חדלות פירעון.

המשיבים, קומפני אם. בע"מ (להלן: "המשיבה") ומר יוסף אלקובי (להלן: "המשיב") (להלן ביחד: "המשיבים") טוענים לבעלות בנכסי החברה מכוח הסכם רכישה שנחתם עימם והסכם שכירות, לפיו שכרו את המבנה בו פועל המפעל, שנחתמו עימם ערב קריסת החברות.

ביום 24.8.21 הוגשה על ידי כונס הנכסים בקשה להורות כי כל המכונות, הציוד והמלאי המצויים במפעל (להלן: "נכסי החברה"), מוקנים לכונס הנכסים ואין למשיבים זכות להחזיק או להשתמש בנכסי החברה ועליהם לפנות את המפעל ולמסור את החזקה בו לכונס הנכסים (בקשה 9).

לבקשת כונס הנכסים ניתנו ביום 19.8.21, צו מניעה זמני ו/או צו איסור דיספוזיציה האוסר על המשיבים להוציא את נכסי החברה מהמפעל עד להכרעה בשאלת הבעלות בהם וצו המורה למשיבים לאפשר לכונס הנכסים להיכנס למפעל בכדי לבצע רישום נכסי החברה (המכונות, הציוד והמלאי) המצויים בשטח המפעל.

המשיבים הפרו את החלטת בית המשפט ותחת זאת הגישו בקשה לביטול הצווים הזמניים שניתנו וביום 4.10.21 התקיים דיון במעמד הצדדים.

ביום 6.10.21 ניתנה החלטה לפיה (להלן: "ההחלטה"):

המשך פעילות המשיבה והשימוש בנכסי החברה, יותנה בכך שימונה על ידי כונס הנכסים מפקח, שיהיה נוכח במפעל באופן רציף ויומיומי ויפקח על פעילות המשיבה.

המפקח יהיה בעל זכות חתימה בחשבון המשיבה וכל הוצאה שתוצא על ידי המשיבה, העולה על סך של 5,000 ₪, תותנה באישור המפקח וחתימתו.

המפקח יהא מוסמך לקבל לידיו כל מסמך שידרוש ויקבל גישה מלאה למערכת המחשוב ולמסמכי הנהלת החשבונות של החברה והמשיבה.

שכרו של המפקח יאושר על ידי בית המשפט וישולם, בשלב זה, מקופת הכינוס והנושא יבחן במסגרת ההכרעה בבקשה 9 ובהתאם לתוצאותיה.

המשיבים ישלמו לקופת הכינוס מידי חודש בחודשו, החל מיום 15.10.21 ובכל 15 לחודש, סך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ, כנגד קבלת חשבונית מס כדין, בגין דמי שימוש בנכסי החברה המשועבדים.

איחור בביצוע התשלומים העולה על 7 ימים ו/או העדר שיתוף פעולה עם המפקח, באופן שיכשיל אותו מלבצע את תפקידו, יקנה לכונס הנכסים את הזכות לקבלת חזקה בנכסים המשועבדים ובמפעל, לאלתר.

ניתן אישור לכונס הנכסים להציב שמירה במפעל, במידת הצורך.

ניתן צו איסור דיספוזיציה האוסר על המשיבים לבצע כל פעולות בנכסי החברה.

ניתן צו איסור דיספוזיציה האוסר על המשיבים לבצע כל פעולות בנכסי המשיבה, שאינן במהלך העסקים הרגיל, ללא הסכמת הכונס ו/או המפקח מטעמו.

כמו כן, במסגרת ההחלטה הנ"ל בקשה 9 נקבעה לדיון הוכחות ליום 23.11.21.

המשיבים הגישו בקשת רשות ערעור על ההחלטה, אך זו נמחקה על ידי בית המשפט העליון בדיון שהתקיים בפניו ביום 1.11.21 (רע"א 6740/21).

ביום 12.10.21 הגיש כונס הנכסים בקשה דחופה למתן הוראות בה ביקש להורות למשיבים למסור לו לאלתר את החזקה במפעל ובכל נכסי החברה המצויים בו.

בבקשה עדכן הכונס כי בעקבות קבלת ההחלטה, מונה על ידו מפקח, מר חן ניר.

בדו"ח המפקח, שצורף לבקשה, ציין המפקח, בין השאר, כי:

הוא פקד את מפעל החברה בימים 10.11.21 ו- 11.10.21 ולא זכה לשיתוף פעולה מטעם המשיבים.

המשיבים לא הציגו לו מסמכי הנהלת חשבונות אותם דרש ולא נתנו לו גישה למערכת המחשוב של החברה ו/או המשיבה, בניגוד לקבוע בהחלטה.

כאשר הגיע ביום 11.10.21 למפעל התברר לו כי החדרים שבקומת המשרדים רוקנו ממחשבים ומחומר הנהלת חשבונות. גם "תיקי מוצר" למכון התקנים לא נמצאו.
כמו כן, התברר כי שני מחשבים שעליהם הותקנו תוכנות מיוחדות (סימטרון) לתכנון המוצרים, הוצאו מחדר המחשבים.

זמן קצר לאחר שהמפקח יצא מן המפעל, עודכן כונס הנכסים כי במפעל הועמסה מכונית בחלקי מכונות. בהוראת כונס הנכסים המכונית נחסמה ולאחר התערבות משטרת ישראל, שבה המכונית למפעל.
המפקח שב למפעל בכדי לתעד את הציוד שניסו להוציא מהמפעל. התברר לו כי המשיבים ניסו להוציא מהמפעל חלקי מכונות ייעודיים ומיוחדים, שיובאו מחו"ל, שבלעדיהם לא ניתן לייצר במפעל.

בעקבות דברים אלה, הוצב שומר במפעל בשעות הלילה והוגשה הבקשה שלפני, במסגרת בקשה 9.

לאור העדר שיתוף פעולה מצד המשיבים, ביצוע פעולות להברחת נכסים תוך הפרה בוטה של צו המניעה שניתן וביצוע הפרות נוספות, כמפורט בבקשה, ניתנה ביום 12.10.21 החלטה המורה למשיבים למסור לכונס הנכסים את החזקה במפעל, על כל המצוי בו ובכלל זה נכסי החברה המצויים במפעל. ההחלטה ניתנה במעמד צד אחד בשל הדחיפות וחומרת ההפרות שפורטו על ידי כונס הנכסים ובה נקבע כי הצו יעמוד בתוקפו עד להחלטה אחרת ולמשיבים ניתנה זכות תגובה לבקשה תוך 7 ימים.

לאחר ההחלטה הנ"ל, תפס כונס הנכסים את החזקה במפעל.

המשיבים טענו בתגובתם כי חלקי המכונות הוצאו מהמפעל לצורך העתקתם בלבד. עוד נטען כי עד כה השקיעו המשיבים סכומים ניכרים בתיקון המכונות וכי הוצעה על ידם הצעה לכונס, לרכוש את הציוד והמכונות תמורת סך של 750,000 ₪ בקיזוז סכומים מסויימים ששולמו על ידם וכי הכונס דחה את ההצעה.
כמו כן, נטען על ידם כי במצב הנוכחי, בו המפעל אינו עובד, נגרמים להם וללקוחות נזקים עצומים וכי לא ניתן להותיר את המצב על כנו.

כונס הנכסים דחה את טענות המשיבים ועמד על בקשתו, לאור התנהלות המשיבים וההפרות שבוצעו על ידם.

הנושים המובטחים, בנק המזרחי טפחות בע"מ ובנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הנושים המובטחים"), תמכו אף הם בעמדת כונס הנכסים וכך גם הממונה.

בהחלטה מיום 1.11.21 נקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים ליום 10.11.21.

ביום 4.11.21 הגיש כונס הנכסים בקשה לאשר לו להתקשר עם מר רפאל מרגליות וחברה בשליטתו שבהקמה (להלן: "המפעיל") בהסכם הפעלה שצורף כנספח "1" לבקשה, לפיו תימסר למפעיל הרשאה זמנית להפעלת המפעל, תוך שהוא ישא בכל העליות והסיכונים הכרוכים בהפעלה וכנגד תשלום דמי שימוש.
הבקשה הוגשה בהסכמת הנושים המובטחים ובעלת הנכס בו מצוי מפעל החברה, חברת קו ירוק א.ש נכסים בע"מ (להלן: "קו ירוק").

קו ירוק הגישה מצידה בקשה למתן הבהרה, בה ביקשה שיובהר כי בתקופת הביניים, עד להכרעה בבקשה 9, זכות השכירות נתונה למשיבה, על כל המשתמע מכך. כונס הנכסים תמך בבקשת קו ירוק. המשיבים השיבו כי דרוש דיון דחוף וחזרו על טענותיהם.

ביום 10.11.21 התקיים דיון במעמד הצדדים, בו המפקח מטעם כונס הנכסים נחקר על ידי המשיב. הצדדים שבו על טענותיהם. המשיבים טענו בנוסף, כי המפעיל עימו מבקש כונס הנכסים להתקשר, הורשע בעבירות פליליות וכי הוא נעדר ניסיון בתחום עיסוקה של החברה.

דיון והכרעה
הבקשות העומדות להכרעה הינן:

בקשת כונס הנכסים לתפוס חזקה זמנית במפעל החברה עד להכרעה בבקשה 9, בעניינה ניתנה ביום 12.10.21 החלטה במעמד צד אחד.

בקשת כונס הנכסים להתקשר עם המפעיל בהסכם הפעלה זמנית.

בקשת קו ירוק למתן הבהרה ביחס לתשלום דמי שכירות ותשלומים נלווים על פי הסכם השכירות בתקופת הביניים, עד להכרעה בבקשה 9.

בקשת כונס הנכסים לתפוס חזקה זמנית במפעל החברה
בקשה זו הוגשה בהמשך להחלטה, בה ניתנה למשיבים הזדמנות להמשיך ולהפעיל את מפעל החברה עד להכרעה בבקשה 9, תוך שיתוף פעולה ופיקוח מטעם כונס הנכסים וכן תשלום דמי שימוש.

כפי שפורט בדו"ח המפקח, המשיבים לא השכילו לנצל את ההזדמנות שניתנה להם, ניסו להכשיל את המפקח מלבצע את תפקידו ואף חמור מכך, הוציאו ציוד מהמפעל, ובכלל זה ציוד ייעודי חיוני, שבלעדיו לא ניתן להפעיל את המפעל.

המשיבים בתגובתם לא הכחישו כי לא מסרו למפקח את מסמכי הנהלת החשבונות וחסמו גישה למערכת המחשוב של החברה והמשיבה.

המשיבים אף לא הכחישו כי כאשר הגיע המפקח למפעל, הוא היה מרוקן מכל המחשבים שהיו בו, לרבות המחשבים עליהם מותקנות התוכנות ההנדסיות הנדרשות לייצור.

טענת המשיבים כי לא הוציאו דבר מהמפעל, נסתרת על ידי דו"ח המפקח והתמונות שצורפו לו, בהן מתועדים חלקי המכונות, שהמשיבים ניסו להוציא מהמפעל.

טענת המשיבים כי חלקי המכונות פורקו והוצאו מהמפעל לצורך העתקתם בלבד, לא הוכחה. התצהירים שצורפו על ידי המשיבים מטעם מהנדס החברה ומטעם מדריך מקצועי מוסמך בתחום

המכונות, אינם מתייחסים כלל לאירוע בו פורקו והוצאו חלקי מכונות מהמפעל. הם אף לא תומכים בטענה כי פירוק החלקים בוצע לשם העתקתם, אלא מצהירים באופן כללי כי נדרש פירוק החלקים לצורך תיקון המכונות.

העובדה שהמשיבים לא ביקשו אישור מאת כונס הנכסים להוציא את חלקי המכונות מהמפעל והמתינו ליציאת המפקח מהמפעל, כדי שיוכלו להעמיס ללא הפרעה את חלקי המכונות על מכונית פרטית ולהוציאם מהמפעל, אינה נתונה במחלוקת. לו היה מדובר בפעולה לגיטימית, כטענת המשיבים, לא הייתה להם סיבה לפעול במחשכים ולנסות להסתיר את דבר הוצאת חלקי המכונות, שהינם חלקים יעודיים ויקרים, שבלעדיהם לא ניתן היה להמשיך ולייצר מוצרים במפעל.

בנסיבות אלה, לאור העדר שיתוף פעולה מוחלט מצד המשיבים, הוצאת ציוד מהמפעל עד כדי ניסיון לרוקנו ולהשביתו, ההפרות הנוספות שבוצעו על ידי המשיבים וחוסר האמון שנוצר במשיבים, שהתעצם עוד יותר לאור התנהלותם לאחר מתן ההחלטה, המסקנה המתחייבת הינה כי יש להותיר את החזקה במפעל, על כל המצוי בו, בידי כונס הנכסים.

לפיכך, החלטתי מיום 12.10.21 נותרת בעינה, עד להכרעה בבקשה 9.

בקשת כונס הנכסים להתקשר עם מפעיל
הכונס מבקש להתקשר עם מפעיל, שיקבל הרשאה זמנית להפעיל את המפעל וישמור, בתקופת הביניים, על המפעל ועל הציוד המצוי בו, ישא בכל ההוצאות השוטפות הכרוכות בהפעלת המפעל, לרבות תשלום דמי שכירות, ירכוש חומרי גלם על חשבונו ויספק דלתות ללקוחות רב מגן. זאת, בתמורה לתשלום דמי השימוש בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ לחודש, שישולמו כמקדמה עד לביצוע התחשבנות, שתעשה על פי סכום התמורה שיתקבל ממימוש הציוד, באופן שדמי השימוש השנתיים יעמדו על שיעור של 10% מסך התמורה שתתקבל בגין מימוש המפעל והציוד.

בהסכם נקבע כי תינתן למפעיל הודעה בכתב בת 90 יום מראש לסיום ההתקשרות, כאשר למפעיל לא תהיה טענה כלפי הכונס בנוגע למשך התקופה בה יפעיל את המפעל. תקופת ההפעלה לא תפחת מחצי שנה, אלא אם ינתן צו שיפוטי שיקבע אחרת.

עוד הוסכם כי המפעיל יספק דלתות ומשקופים, על פי הוראות הכונס, ללקוחות רב מגן בהתאם להזמנות שבוצעו עוד בטרם נקלעה רב מגן להליכי חדלות פירעון, וכי המפעיל יהיה זכאי לתמורה בגין הדלתות והמשקופים שיספק. נאמן רב מגן יהיה זכאי לקבלת תשלום מאותם לקוחות בגין אספקות והתקנות שנעשו על ידי רב מגן, טרם תחילת הליכי חדלות הפירעון.

בבקשה ציין כונס הנכסים כי יש להפעיל את המפעל בדחיפות, על מנת שלא יבוטלו התקנים שניתנו לרב מגן מאת מכון התקנים, כדי ליתן מענה מיידי ללקוחות רב מגן שהזמינו דלתות ומשקופים וממתינים לאספקתם המיידית, לאור עיכובים הנגרמים בפרוייקטים המבוצעים על ידם ועל מנת לאפשר גביית חובות עבר של לקוחות רב מגן, שמעכבים תשלומים בשל אי אספקת מלוא הדלתות והמשקופים שהוזמנו.

בנוסף צויין כי המפעיל הינו איש עסקים מבוסס, הפועל במספר ענפים ולו יכולות כספיות לממן את פעילות המפעל בתקופת הביניים.

הבקשה הוגשה בהסכמת הנושים המובטחים ובהסכמת קו ירוק, שאישרה שבדקה את זהות המפעיל.

הבקשה גם נתמכה על ידי לקוחה של רב מגן בשם אחים לימור חברה לבניין בע"מ, שביקשה להצטרף לבקשה, התייצבה לדיון וטענה כי נגרמים לה נזקים עצומים מכך שהמפעל מושבת וההזמנות אינן מסופקות. הלקוחה ציינה כי איבדה אמון במשיבים ותמכה בבקשת כונס הנכסים להפעיל את המפעל באמצעות המפעיל.

הממונה תמך אף הוא בבקשה.

המשיבים התנגדו לבקשה והעלו, בין השאר, טענות אישיות כנגד המפעיל בדבר הרשעתו בפלילים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בהסכם, מצאתי כי יש לאשרו:

כאמור לעיל, לא ניתן עוד ליתן אמון במשיבים לנוכח ההפרות הרבות שביצעו. מנגד, מצב בו עומד המפעל מושבת מסב נזקים הן לנושי החברה ונושי רב מגן והן ללקוחות רב מגן וקיים חשש כי אם המפעל יוותר סגור, יעמדו הצדדים כולם בפני שוקת שבורה.

בשלב זה לא ניתן להכריע בשאלת הבעלות בציוד החברה וזכות החזקה במפעל, שכן בקשה בעניין זה תלויה ועומדת וטרם התבררה (בקשה 9). דיון הוכחות קבוע ליום 23.11.21 ואף אם יינתן פסק דין תוך פרק זמן קצר, יחלוף זמן נוסף עד לקבלת פסק דין חלוט.

טענות המשיבים בדבר השקעות כספיות שביצעו במפעל והצעותיהם לרכוש את הציוד, שנטענו בעלמא ללא כל ביסוס, אין מקומן לבירור בבקשה זו. טענות אלה יתבררו במסגרת הדיון בבקשה 9.

באשר לטענות שנטענו ביחס לזהות המפעיל, כאמור לעיל, הבקשה הוגשה בהסכמת הנושים המובטחים, שהינם נושים מקצועיים שניתן להניח שביצעו בדיקות מטעמם בטרם ניתן אישורם להתקשרות ובהסכמת קו ירוק שבדקה את זהות המפעיל ואישרה את ההתקשרות עימו.
בדיון טען ב"כ המפעיל כי הטענות להרשעה בפלילים מתייחסות לעבירות מס שבוצעו על ידי המפעיל לפני כ-10 שנים, בגינן ביצע עבודות שירות.
לפיכך, לא מצאתי כי יש בטענות אלה כדי למנוע התקשרות עם המפעיל.

בנוסף, כאמור, קיימת דחיפות בהפעלת המפעל. ניסיון לאתר מפעיל אחר יארך זמן, דבר שעלול לגרום לנזקים ויתכן שאף בלתי הפיכים.

לפיכך ולאור שיקול הדעת המוקנה לכונס הנכסים והסכמות הנושים המובטחים, קו ירוק והממונה, יש לאשר את התקשרות הכונס עם המפעיל, כמבוקש.

בקשת הבהרה מאת קו ירוק
כאמור, קו ירוק ביקשה להבהיר כי בתקופת הביניים, עד להכרעה בבקשה 9, זכות השכירות תהא נתונה למשיבה, על כל המשתמע מכך.

בהתאם להסכם עם המפעיל, המפעיל ישא בתשלום דמי השכירות וההוצאות הנלוות, ממועד תפיסת החזקה במפעל, על ידו. לפיכך, נותר להכריע באשר לאחריות לתשלום החל מיום 12.10.21 בו ניתנה לכונס הנכסים חזקה במפעל ועד למסירת החזקה במפעל לידי המפעיל.

מאחר שבתקופה זו, החזקה במפעל נמסרה לכונס והמשיבה לא עשתה שימוש במפעל מיום 12.10.21, לא מצאתי כי יש מקום לחייבה בתשלום דמי השכירות וההוצאות הנלוות הקבועות בהסכם השכירות בגין תקופה זו.

לפיכך, בתקופה שמיום 12.10.21 ועד למסירת החזקה לידי המפעיל, תישא קופת הכינוס בדמי השכירות וההוצאות הנלוות על פי הסכם השכירות, במעמד של "הוצאות כינוס".

התוצאה
לאור כל האמור לעיל, החלטתי מיום 12.10.21 נותרת בעינה.

ניתן אישור לכונס הנכסים להתקשר עם המפעיל בהסכם הפעלה, המצורף כנספח "1" לבקשה.

קופת הכינוס תישא בתשלום דמי השכירות וההוצאות הנלוות על פי הסכם השכירות, במעמד של "הוצאות כינוס", בתקופה שמיום 12.10.21 ועד למסירת החזקה לידי המפעיל.

באשר לבקשת המשיבים לעיכוב ביצוע אותה העלו בסיומו של הדיון , על מבקש עיכוב הביצוע להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים: האחד, שסיכויי הערעור טובים, והשני כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ע"א 46/12 ניסים אסייג יעוץ וניהול בע"מ נ' אבשלום אדרת (5.3.12)).

תנאים אלו אינם מתקיימים בענייננו:

באשר לסיכויי הערעור, סיכוייו אינם גבוהים, שכן המחלוקות בין הצדדים הינן עובדתיות , בעיקרן ובית המשפט של הערעור אינו נוטה להתערב במחלוקות מסוג זה.
מעבר לכך, חלק מהעובדות הנטענות כנגד המשיבים אינו שנוי כלל במחלוקת ו יש בכך כדי להשליך על סיכויי הערעור .

באשר למאזן הנוחות, מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המשיבים. כאמור, קיימת דחיפות בהפעלת המפעל ובכל יום שחולף עלולים להיגרם נזקים שייתכן שהינם בלתי הפיכים. מנגד, ככל שייגרמו נזקים למשיבים בתקופת הביניים, מדובר בנזקים שניתנים לפיצוי כספי.

לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

המשיבים ישאו בהוצאות כונס הנכסים והממונה בסך של 7,500 ₪, כל אחד.

ניתנה היום, ח' כסלו תשפ"ב, 12 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.